תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).

פרשת ויגש לילדים – פרשת יוסף ואחיו מגיעה לשיאה
הקראת כתבה
הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין, מָה עוֹשִׂים?
נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, מַדּוּעַ אָנוּ מִתְרַגְּשִׁים כָּל כָּךְ כַּאֲשֶׁר אָנוּ קוֹרְאִים אֶת פָּרָשַׁת וַיִּגַּשׁ,
הֲרֵי כֻּלָּנוּ קוֹרְאִים אֶת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ כָּל שָׁנָה מֵחָדָשׁ,
וּכְבָר מַכִּירִים אֶת הַמִּשְׂחָק וַאֲפִלּוּ יוֹדְעִים אֶת סוֹף הַסִּפּוּר?…
אֶלָּא שֶׁבֶּאֱמֶת בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ מַגִּיעִים לְשִׂיא הַ"הַצָּגָה",
בַּדִּיּוּן סְבִיב הַגָּבִיעַ שֶׁנִּמְצָא בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִין וּבְעִקָּר בְּהִתְוַדְּעוּת יוֹסֵף אֶל אֶחָיו,
דָּבָר שֶׁמְּרַגֵּשׁ אוֹתָנוּ כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ.
רָאִינוּ בַּפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת פָּרָשַׁת מִקֵּץ,
שֶׁהַגָּבִיעַ שֶׁל הַמּוֹשֵׁל יוֹסֵף הֻכְנַס לְשַׂקּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין בְּכַוָּנָה תְּחִלָּה,
וְהַחִפּוּשׂ שֶׁהֵחֵל בִּרְאוּבֵן וְכִלָּה בְּבִנְיָמִין הִגְבִּיר אֶת הַמֶּתַח.
אָמְנָם הָאַחִים הָיוּ בְּטוּחִים בְּחַפּוּתָם וְעַל כֵּן הִצְהִירוּ,
שֶׁמִּי שֶׁנִּמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ יָמוּת וְכֻלָּם יִהְיוּ עֲבָדִים.
אֶלָּא שֶׁיַּד הַגּוֹרָל חָשְׁבָה אַחֶרֶת וְהַגָּבִיעַ נִמְצָא דַּוְקָא בְּשַׂקּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין,
מַה שֶּׁגָּרַם לָאַחִים עָגְמַת נֶפֶשׁ וַחֲרָדָה מִמַּה שֶּׁעָלוּל לִקְרוֹת,
וְהֵם נֶאֱלָצִים לַחְזֹר אֶל יוֹסֵף מְבֻיָּשִׁים וְנִדְכָּאִים.
יוֹסֵף עֲדַיִן מַמְשִׁיךְ אֶת הַמִּשְׂחָק עִם אֶחָיו שֶׁלֹּא הִכִּירוּהוּ,
וְהוּא מְיַחֵד אֶת הָאַשְׁמָה עַל בִּנְיָמִין,
כְּבָר בָּרוּר שֶׁאֵין הֵם מְרַגְּלִים שֶׁהֲרֵי הוֹכִיחוּ כִּי כֵּנִים הֵם,
כַּאֲשֶׁר הֵבִיאוּ אֶת בִּנְיָמִין.
אוּלָם בַּעַל הַחוֹב מָצָא עֲלִילָה חֲדָשָׁה לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ:
"מַדּוּעַ הֵעַזְתֶּם לִגְנֹב אֶת הַדָּבָר הַיָּקָר לִי בְּיוֹתֵר, בּוֹ אֲנִי מְנַחֵשׁ אֶת כָּל נִחוּשַׁי.
אֵין בְּרֵרָה, מִי שֶׁנִּמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה לִי עֶבֶד,
וְאִתְּכֶם, אֵין בְּעָיָה! חִזְרוּ לְבֵיתְכֶם".
שֹׁד וָשֶׁבֶר! אֵיזוֹ מַכָּה! הַרְבֵּה יוֹתֵר גְּרוּעָה מֵעֲלִילַת הַמְּרַגְּלִים.
הָאָח הָאָהוּב שֶׁאִמּוֹ מֵתָה וְאָחִיו נֶעְלָם,
בִּנְיָמִין שֶׁיַּעֲקֹב אֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת בִּלְעָדָיו,
וְשֶׁעַד כֹּה שָׁמַר עָלָיו כָּל כָּךְ,
נִתְפָּס!…
וְהָאַחִים?… הֲרֵי הֵם הִכְרִיחוּ אֶת יַעֲקֹב לִשְׁלֹחַ אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין,
וִיהוּדָה עָרַב אֶת הַנַּעַר וְהִתְחַיֵּב לִהְיוֹת מְנֻדֶּה מִשְּׁנֵי עוֹלָמוֹת אִם לֹא יַחְזִיר אֶת בִּנְיָמִין.
אָז מָה עוֹשִׂים?!…
הַאִם הָאַחִים עָשׂוּ תְּשׁוּבָה אֲמִתִּית?
הָאַחִים כְּבָר עָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְהִתְחָרְטוּ עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ לְיוֹסֵף.
הֵם רָאוּ אֵיךְ שֶׁאֲבִיהֶם מֵאֵן לְהִתְנַחֵם,
וְגַם סָפְגוּ מַהֲלוּמָה כְּשֶׁיּוֹסֵף דִּבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת.
וְעַכְשָׁו אֵיךְ יַעֲלוּ אֶל אֲבִיהֶם וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתָּם?!…
הִגִּיעַ רֶגַע מִבְחָנָם הַגָּדוֹל, אִם עָשׂוּ תְּשׁוּבָה אֲמִתִּית, תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה!
הַאִם הַפַּעַם יְוַתְּרוּ עַל בִּנְיָמִין, וְיִגְרְמוּ עוֹד צַעַר לַאֲבִיהֶם דֻּגְמַת הַצַּעַר שֶׁעָשׂוּ עִם יוֹסֵף,
אוֹ שֶׁמָּא יַעֲשׂוּ מַעֲשֶׂה לְהַצִּילוֹ.
וְהִנֵּה יְהוּדָה שֶׁעָרַב אֶת בִּנְיָמִין לוֹקֵחַ אַחְרָיוּת בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ.
יְהוּדָה שֶׁהָיָה אַחְרַאי עַל מְכִירַת יוֹסֵף גַּם עַכְשָׁו מְיַצֵּג אֶת אֶחָיו.
הוּא נִגַּשׁ אֶל יוֹסֵף בְּכָל הַתֹּקֶף,
וּמוּכָן לְהִלָּחֵם עַד הַסּוֹף כְּדֵי לְשַׁחְרֵר אֶת בִּנְיָמִין.
יְהוּדָה עִם אֶחָיו, קֹמֶץ שֶׁל אֲנָשִׁים, נָחוּשׁ לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה עִם הַמּוֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם.
אֵיךְ הֵעֵז יְהוּדָה לַחְשֹׁב עַל דָּבָר שֶׁנִּרְאֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי?…
הוּא נִגָּשׁ בְּתֹקֶף אֶל יוֹסֵף וּמַסְבִּיר לוֹ שֶׁבִּנְיָמִין חַיָּב לַחְזֹר לְאָבִיו,
כִּי נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ!
בִּנְיָמִין הוּא הַבֵּן הַיָּחִיד שֶׁל רָחֵל – אִשְׁתּוֹ הָאֲהוּבָה שֶׁל יַעֲקֹב,
וְאִם יִרְאֶה יַעֲקֹב שֶׁהַנַּעַר לֹא חָזַר הוּא לֹא יַעֲמֹד בָּזֶה…
"וְהָיָה כִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין הַנַּעַר וָמֵת".
הוּא גַּם מְנַסֶּה לִהְיוֹת הוֹגֵן עִם יוֹסֵף וּמַצִּיעַ,
מִכֵּיוָן שֶׁהוּא הָאַחֲרַאי לְהַחְזָרַת בִּנְיָמִין הַבַּיְתָה,
הוּא מוּכָן לָשֶׁבֶת בַּכֶּלֶא וְלִהְיוֹת עֶבֶד בִּמְקוֹמוֹ,
וּבִלְבַד שֶׁ… "וְהַנַּעַר יַעַל עִם אֶחָיו".
וְעִם זֹאת בְּתֹקֶף שֶׁל לוֹחֵם, הוּא רוֹמֵז לְיוֹסֵף שֶׁאִם לֹא יֵלֵךְ בְּטוֹבוֹת תִּהְיֶה מִלְחָמָה.
הוּא פּוֹעֵל מִתּוֹךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ כְּדֵי לִמְנֹעַ צַעַר מִיַּעֲקֹב.
יוֹסֵף מִתְוַדֵּעַ אֶל אֶחָיו
בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ כָּזוֹ שֶׁל יְהוּדָה, יוֹסֵף נִשְׁבָּר…
הוּא כְּבָר אֵינוֹ יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ עוֹד אֶת הַמִּשְׂחָק.
עַכְשָׁו הוּא מֻכְרָח לְהִתְגַּלּוֹת אֶל אֶחָיו.
הוּא מוֹצִיא אֶת כָּל הַנּוֹכְחִים מִן הַחֶדֶר וּמַשְׁאִיר רַק אֶת אֶחָיו…
"וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: אֲנִי יוֹסֵף!
הַעוֹד אָבִי חָי?
וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו"…
הָאַחִים בְּהֶלֶם… נִדְבְּקָה לְשׁוֹנָם לְחִכָּם… וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהָגִיב,
הֵם מִתְרַחֲקִים מִיּוֹסֵף מִפַּחַד וּבֶהָלָה…
יוֹסֵף מְבַקֵּשׁ מֵהֶם לָגֶשֶׁת אֵלָיו, וּמְנַסֶּה לְהַרְגִּיעַ אוֹתָם…
הָאֱמֶת מִתְגַּלָּה וְאִתָּהּ בָּאָה הַיְּשׁוּעָה וְהַגְּאֻלָּה,
יֵשׁ לְמַהֵר וּלְהָבִיא אֶת יַעֲקֹב כִּי עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים הָרָעָב.
הָאַחִים נִפְגָּשִׁים…
וְגַם הָאָב הַמִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ הָאָהוּב עוֹמֵד לְהִפָּגֵשׁ עִם הַבֵּן
שֶׁיָּצָא לַגָּלוּת עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה.
סוֹף טוֹב לַסִּפּוּר, כֻּלָּם מְאֻשָּׁרִים.
וּכְמוֹ שֶׁתַּם הַמִּשְׂחָק שֶׁל יוֹסֵף עִם אֶחָיו וְהִסְתַּיֵּם בְּאֹשֶׁר,
גַּם אָנוּ מְצַפִּים שֶׁמִּשְׂחַק הַגָּלוּת, בָּהּ אָנוּ עֲדַיִן נִמְצָאִים, יִסְתַּיֵּם,
וּמִיָּד מַמָּשׁ נֵלֵךְ לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה כְּשֶׁמְּשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בְּרֹאשֵׁנוּ.
פרסום תגובה חדשה