שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן

1. "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה" – מַה טִּיבָהּ שֶׁל קְרִיאָה זוֹ?

2. "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם" – לָמָּה כָּתוּב "אָדָם"?

3. "וְנֶפֶשׁ כִּי תַּקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה" – לָמָּה רַק לְגַבַּי מִנְחָה נֶאֱמַר "נֶפֶשׁ", וְלֹא לְגַבֵּי שְׁאַר קָרְבְּנוֹת נְדָבָה?

4. "מֶלַח בְּרִית" – מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין מֶלַח לִבְרִית?

5. "וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים" – לָמָּה נִקְרָא קָרְבָּן זֶה בְּשֵׁם "שְׁלָמִים"?

6. "וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ" – מִי הֵם "עֲדַת יִשְׂרָאֵל"?

7. "אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא" – מַה פֵּרוּשׁ "אֲשֶׁר"?

8. מִנַּיִן שֶׁשְּׁבוּעָה הִיא בְּדִבּוּר וְלֹא בַּלֵּב?

9. "וְלֹא יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲווֹנוֹ" – אֵיזֶה קַל וְחֹמֶר לוֹמֵד יוֹסֵי הַגְּלִילִי לְגַבֵּי מִי שֶׁחָטָא מֵחֹסֶר יְדִיעָה?

10. מַה מְּלַמֵּד אוֹתָנוּ יוֹסֵי הַגְּלִילִי עַל מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְווֹת?

הַתְּשׁוּבוֹת לַחִידוֹן

1. לְשׁוֹן חִבָּה, לָשׁוֹן שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ, וְהִיא קָדְמָה לְכָל דִּבְּרוֹת ולכל אֲמִירוֹת וּלְכָל צִוּוּיִים.

2. לְהַזְכִּיר לָנוּ אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁלֹּא הִקְרִיב מִן הַגָּזֵל, כִּי הַכֹּל הָיָה שֶׁלּוֹ. כָּךְ גַּם אָנוּ צְרִיכִים לִהְיוֹת זְהִירִים שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב מִן הַגָּזֵל.

3. כִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל עָנִי לְהַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה. וּכְשֶׁהוּא מַקְרִיב מִנְחָה אוֹמֵר עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מַעֲלֶה עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְרִיב נַפְשׁוֹ.

4. בְּרִית כְּרוּתָה לַמֶּלַח מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית, שֶׁהֻבְטְחוּ הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים לִקָּרֵב בַּמִּזְבֵּחַ בְּמֶלַח, וְנִסּוּךְ הַמַּיִם בֶּחָג.

5. לְפִי שֶׁמְּטִילִים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. וּלְפֵרוּשׁ אַחֵר, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שָׁלוֹם לַמִּזְבֵּחַ וְלַכֹּהֲנִים וְלַבְּעָלִים.

6. סַנְהֶדְרִין.

7. "אֲשֶׁר" מִלְּשׁוֹן "אַשְׁרֵי". אַשְׁרֵי הַדּוֹר שֶׁהַנָּשִׂיא שֶׁלּוֹ נוֹתֵן לֵב לְהָבִיא כַּפָּרָה עַל שִׁגְגָתוֹ?

8. שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִּשָּׁבַע לְבַטֵּא בִּשְׂפָתַיִם".

9. אִם הַכָּתוּב עָנַשׁ אֶת מִי שֶׁלֹּא יָדַע, קַל וְחֹמֶר אֶת מִי שֶׁיָּדַע.

10. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: צֵא וּלְמַד מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁעָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה אַחַת, וּבִגְלַל זֶה נֶעֱנַשׁ בְּמִיתָה לְדוֹרוֹת. אוּלָם מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת. אָז קַל וָחֹמֶר שֶׁמִּי שֶׁיּוֹשֵׁב לוֹ מִן הַפִּגּוּלִים וּמִן הַנּוֹתָרוֹת וְהַמִּתְעַנֶּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וּלְדוֹרֵי דּוֹרוֹת עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.