א. קורח בן דודו של משה דתן ואבירם ואון בן פלת ועוד 250 נשיאי עדה שהצטרפו אליהם מתקהלים על משה ואהרון ומערערים על חלוקת התפקידים בכהונה ובמשכן (ט"ז, א'-י"א).

ב. משה שולח לקרוא לדתן ואבירם, שהצטרפו לקורח, לבוא אליו והם מסרבים (שם, י"ב-ט"ו).

ג. 250 לויים עדת קורח המתקהלים נגד משה התכוננו להקטיר קטרת לפני ה' (שם, ט"ז-כ"ב).

ד. בני ישראל התרחקו מן המורדים, ואז פתחה האדמה את פיה ובלעה את קרח, דתן ואבירם ובני משפחותים. ואש יצאה ושרפה את הלויים מקטירי הקטרת (שם, כ"ג-ל"ה).

ה. מנחושת המחתות של מקריבי הקטרת עשו צפוי למזבח – אות אזהרה לדורות שלא לחלוק על הכהונה כקורח ועדתו (י"ז, א'-ה').

ו. בני ישראל מתלוננים על משה ואהרון בגין מות קורח ועדתו, דבר שגורם למגפה בעם. אהרן מקטיר קטורת העוצרת את המגפה (שם, ו'-ט"ו).

ז. נשיאי העדה נצטוו לקחת מטה בצרוף מטהו של אהרן ולשים באהל מועד: מטה אהרן פרח "ויצץ ציץ ויגמל שקדים" – לאות שהוא הוא הראוי לכהונה הגדולה (שם, ט"ז-כ"ד).

ח. את מטה אהרן שמו למשמרת לפני הארון "אות לבני מרי"… (שם, כ"ה-כ"ז).

ט. חלוקת התפקידים של הכהנים והלויים (י"ח, א'-ז').

י. מתנות כהונה ולויה וסיווגן לפי הדרגות של קדושתן:

1) רשימה חלקית מתוך כ"ד מתנות כהונה (שם, ח'־כ').

2) הלויים מקבלים מעשר מישראל במקום נחלה בארץ (כ"א-כ"ד).

3) חובת הלויים להפריש לכהנים תרומת מעשר מן המעשר שהם מקבלים (שם, כ"ה־ל"ב).