פרשת מסעי – תוכן הפרשה

הקראת כתבה
יום ראשון ג׳ אב ה׳תשע״ו
פרשת מסעי עוסקת במסעי בני ישראל במדבר, במצוות התנחלות הארץ, בגבולות הארץ, בערי הלויים ומגרשיהן, בערי מקלט ובדיני רוצחים, ובדין בת היורשת נחלה, שעליה להינשא לבן שבטה.
ספר פתוח

מַסְּעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל

בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּלְאַחַר 40 שָׁנָה בַּמִּדְבָּר הֵם מַגִּיעִים לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ. פָּרָשָׁתֵנוּ פּוֹתַחַת בְּסִכּוּם רְשִׁימַת אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם הַתַּחֲנוֹת שֶׁעָבְרוּ בָּהֶם מֵאָז יָצְאוּ מֵאֶרֶץ גֹּשֶׁן, בְּלִי לְהַזְכִּיר אֶת כָּל הַזַּעֲזוּעִים וְאֶת כָּל הַמַּסּוֹת וְהַמְּרִיבוֹת, עִנְיַן הַמְּרַגְּלִים, כִּבּוּשׁ עֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי, וְאַף לֹא מַעֲמַד הַר סִינַי שֶׁעָבַר עַם יִשְׂרָאֵל בַּדֶּרֶךְ. רַק תַּזְכִּיר קָצָר עַל שְׁנֵים עָשָׂר מַעַיְנוֹת הַמַּיִם וְשִׁבְעִים הַתְּמָרִים בְּאֵילִים, עַל חֹסֶר הַמַּיִם בִּרְפִידִים וּמוֹת אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר.

בַּמֶּה זָכוּ כָּל הַמַּסָּעוֹת הָאֵלֶּה, בָּהֶם חָנוּ וְנָסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְפִרְסוּם בְּפָרָשָׁתֵנוּ? עַל פִּי מִדְרָשׁ רַבָּה מְקוֹמוֹת אֵלֶּה עֲתִידִים לְקַבֵּל שְׂכָרָם עַל שֶׁקִּבְּלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה, וּמִזֶּה עָלֵינוּ לִלְמֹד קַל וָחֹמֶר, מַה מִּדְבָּר שֶׁקִּבֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל כָּךְ, הַמְּאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּבֵיתוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.

סִכּוּם רְשִׁימַת הַמַּסָּעוֹת כּוֹלֵל חֲמִשָּׁה עִנְיָנִים:

א. הַמַּסָּעוֹת מֵרַעְמְסֵס לְיַם סוּף וּמִיַּם סוּף לְסִינַי.

ב. הַמַּסָּעוֹת מִמִּדְבָּר סִינַי עַד קָדֵשׁ.

ג. מוֹת אַהֲרֹן – אַהֲרֹן עוֹלֶה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ מְנַחֵם אָב אֶל הֹר הָהָר וְעִמּוֹ עָלוּ אֶלְעָזָר וּמֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל, וְשָׁם הוּא מֵת מִיתַת נְשִׁיקָה.

ד. הַמִּלְחָמָה עִם מֶלֶךְ עֲרָד – הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד שׁוֹמֵעַ שֶׁמֵּת אַהֲרֹן וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי הַכָּבוֹד, וְיוֹצֵא לְמִלְחָמָה בְּיִשְׂרָאֵל.

ה. הַמַּסָּעוֹת מֵהֹר הָהָר עַד עַרְבוֹת מוֹאָב.

מִצְוַת הַהִתְנַחֲלוּת בָּאָרֶץ

עַל פִּי הָרַמְבַּ"ן, מִפָּרָשָׁה זוֹ לוֹמְדִים, שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ וְלָרֶשֶׁת אוֹתָהּ. וְאָכֵן זוֹהִי מִצְוַת עֲשֵׂה לְדוֹרוֹת, בָּהּ מְחֻיָּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. אוּלָם עַל פִּי רַשִׁ"י, בְּפָרָשָׁה זוֹ יֵשׁ בְּעִקָּר הַבְטָחָה, וְגַם אַזְהָרָה, שֶׁאִם עַם יִשְׂרָאֵל לֹא יוֹרִישׁ אֶת תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ כְּלוֹמַר, יְגָרְשֵׁם מֵהָאָרֶץ, לֹא יִהְיֶה לָהֶם קִיּוּם בָּהּ. כִּי הַגּוֹיִים שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בָּאָרֶץ יַטְעוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם, זֶה יִהְיֶה לְמִכְשׁוֹל וּלְמוֹקֵשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הֵם יֵהָפְכוּ לְאוֹיְבֵי יִשְׂרָאֵל. לָכֵן, בָּאָה הַהוֹרָאָה לַעֲקֹר מֵהָאָרֶץ כָּל עֲבוֹדָה זָרָה.

אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבוּלוֹתֶיהָ

הַפָּרָשָׁה נוֹתֶנֶת אֶת גְּבוּלוֹת אֶרֶץ כְּנַעַן, אוֹתָהּ יֵשׁ לִכְבֹּשׁ בְּצוּרָה מְדֻקְדֶּקֶת מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ.

אֵין זוֹ הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים וְלַבָּנִים בְּסִינַי, שֶׁהִיא גְּדוֹלָה יוֹתֵר וּגְבוּלוֹתֶיהָ טִבְעִיִּים – מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד נְהַר פְּרָת, מִיַּם סוּף עַד יַם פְּלִשְׁתִּים. אֶרֶץ שֶׁבָּהּ שָׁלַט עַם יִשְׂרָאֵל בִּימֵי דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, וְכֵן יִהְיֶה לֶעָתִיד לָבוֹא.

פָּרָשָׁתֵנוּ מְדַבֶּרֶת עַל כִּבּוּשׁ שִׁבְעַת עַמֵּי כְּנַעַן מִתּוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר עַמֵּי כְּנַעַן. הִיא מְדַבֶּרֶת עַל אֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁהַיַּרְדֵּן הוּא הַגְּבוּל הַמִּזְרָחִי שֶׁלָּהּ, וְשֶׁאֵינָהּ כּוֹלֶלֶת אֶת הָאֲרָצוֹת שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי, וְלֹא אֶת הָאֲרָצוֹת שֶׁמֵּעֵבֶר לְיַם הַמֶּלַח, וּמֵעֵבֶר לָעֲרָבָה הַנִּמְצֵאת דְּרוֹמִית מִזְרָחִית לְאֶרֶץ כְּנַעַן, וְגַם לֹא אֶת הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל הַמִּשְׂתָּרֵעַ עַד לִנְהַר פְרָת.

בִּמְקוֹם נְהַר פְּרָת הַגְּבוּל הוּא – הֹר הָהָר, לְבֹא חֲמַת, צְדָד, זִפְרוֹן וַחֲצַר עֵינָן. וּבִמְקוֹם נַחַל מִצְרַיִם בִּדְרוֹם מִזְרָח וְיַם סוּף בִּדְרוֹם מַעֲרָב הַגְּבוּל הוּא – מַעֲלֶה עַקְרַבִּים, צִן, קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ, חֲצַר אֲדָר וְעַצְמוֹן.

הַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת הוֹרָאוֹת לַחֲלֻקַּת הָאָרֶץ לְתִשְׁעָה וָחֵצִי הַמַּטּוֹת בִּלְבַד, וְרַק מַזְכִּירָה בִּשְׁנֵי הַפְּסוּקִים הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁרְאוּבֵן גָּד וַחֲצִי מְנַשֶּׁה כְּבָר קִבְּלוּ נַחֲלָתָם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי (שָׁם, י"ד-ט"ו). עִם זֹאת הִיא מוֹנָה אֶת שְׁמוֹת נְשִׂיאֵי הַשְּׁבָטִים שֶׁתַּפְקִידָם לְחַלֵּק אֶת הָאָרֶץ.

הַצִּוּוּי לְהַקְדִּישׁ עָרִים וּמִגְרְשֵׁיהֶן לַלְּוִיִּים

הַלְּוִיִּים, צְבָא הַשֵּׁם הַמְּשָׁרְתִים אוֹתוֹ בַּמִּקְדָּשׁ וּמוֹרֵי הָעָם, לֹא הִשְׁתַּתְּפוּ בְּמִלְחֲמוֹת יִשְׂרָאֵל וְלֹא קִבְּלוּ נַחֲלָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. עִם זֹאת, כָּל שֵׁבֶט, לְפִי גֹּדֶל שִׁטְחוֹ וְטִיבוֹ, נִצְטַוָּה לְהַפְרִישׁ מִנַּחֲלָתוֹ עָרִים לַלְּוִיִּים. בְּסַךְ הַכֹּל קִבְּלוּ הַלְּוִיִּים אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עָרִים כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם מַסָּעוֹת בַּמִּדְבָּר.

עָרֵי הַמִּקְלָט וְדִינֵי רוֹצְחִים

נוֹסָף עַל כָּךְ, נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לְהַבְדִּיל שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט. שָׁלוֹשׁ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמִּזְרָחִי וְשָׁלוֹשׁ בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמַּעֲרָבִי. וְאַף שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָיוּ רַק שְׁנַיִם וָחֵצִי שְׁבָטִים וּבְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הַמַּעֲרָבִי הָיוּ תִּשְׁעָה וָחֵצִי שְׁבָטִים, שְׁנֵיהֶם קִבְּלוּ אוֹתוֹ מִסְפַּר עָרִים. מִכֵּיוָן שֶׁבְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד הָיוּ הַרְבֵּה רוֹצְחִים, הָיָה צֹרֶךְ בְּשָׁלוֹשׁ עָרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ הַנִּמְלָט לְהַאֲרִיךְ דַּרְכּוֹ בְּאֶרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם.

אֶל עָרֵי הַמִּקְלָט נִמְלְטוּ רוֹצְחֵי נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה, כְּדֵי לִהְיוֹת מוּגַנִּים מִפְּנֵי גּוֹאֵל הַדָּם. גַּם יֶתֶר עָרֵי הַלְּוִיִּים הָיוּ קוֹלְטוֹת אֶת הָרוֹצֵחַ, אֶלָּא שֶׁאִם הָרוֹצֵחַ הָיָה בּוֹחֵר לָגוּר בָּהֶן, הָיָה עָלָיו לְשַׁלֵּם לַלְּוִיִּים, בַּעֲלֵי הָעִיר, שְׂכַר דִּירָה.

בֵּית הַדִּין הָיָה מֵכִין אֶת הַדֶּרֶךְ לְעָרֵי הַמִּקְלָט, שֶׁיִּהְיוּ בָּהּ רְחוֹבוֹת גְּדוֹלִים וּשְׁלָטִים בְּרוּרִים לְהַגִּיעַ לַיַּעַד, וְהָרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה הָיָה מִסְתַּכֵּן, אִם הָיָה יוֹצֵא מִן הָעִיר.

מִכָּאן רוֹאִים, עַד כַּמָּה חָסָה הַתּוֹרָה עַל רוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה, שֶׁנָּתְנָה לוֹ אֶפְשָׁרוּת לָשֶׁבֶת בְּעָרֵי הַמִּקְלָט עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וּלְאַחַר מִכֵּן יוּכַל לָשׁוּב לְנַחֲלָתוֹ.

אִמּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים הָיוּ מְסַפְּקוֹת לָרוֹצְחִים בִּשְׁגָגָה מָזוֹן וּבְגָדִים, כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּישׁוּ טוֹב בְּעָרֵי הַמִּקְלָט, וְלֹא יִתְפַּלְּלוּ עַל מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.

לְעָרֵי מִקְלָט יֵשׁ תֹּקֶף הִלְכָתִי רַק כַּאֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמָתָם, וְסַנְהֶדְרִין שֶׁל 71 יוֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלַיִם. מִשֶּׁגָּלְתָה סַנְהֶדְרִין מִמְּקוֹמָהּ, פָּסְקוּ מִלָּדוּן דִּינֵי גָּלוּת וְדִינֵי נְפָשׁוֹת.

בְּנִגּוּד לָרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה שֶׁהָרַג בְּפֶתַע, בְּלֹא אֵיבָה, בְּלֹא צְדִיָּה וּבְלֹא רְאוֹת, רוֹצֵחַ בְּמֵזִיד הָרַג מִתּוֹךְ שִׂנְאָה אוֹ אֵיבָה. הוּא הָרַג בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהָמִית: בַּרְזֶל בְּכָל שֶׁהוּא, אוֹ אֶבֶן אוֹ עֵץ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְהָמִית. עַל כֵּן דִּינוֹ שׁוֹנֶה. הוּא אָמְנָם יָכוֹל לָנוּס לְעָרֵי הַמִּקְלָט, אוּלָם בֵּית הַדִּין שׁוֹלְחִים וּמְבִיאִים אוֹתוֹ מִשָּׁם. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מִיתָה בְּבֵית דִּין עַל פִּי 2 עֵדִים, אֵין הוּא יָכוֹל לְהִפָּטֵר בְּמָמוֹן וְהוֹרְגִים אוֹתוֹ, וּמִי שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב מִיתָה פּוֹטְרִים אוֹתוֹ, וּמִי שֶׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת, מַחְזִירִים אוֹתוֹ לְעִיר הַמִּקְלָט.

נִשּׂוּאֵי בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה עִם בֶּן שִׁבְטָהּ

כְּבָר לָמַדְנוּ עַל דִּין בַּת הַיּוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין בָּנִים, בְּעִקְבוֹת טַעֲנַת בְּנוֹת צְלָפְחָד, וְעַל סֵדֶר הָעֲדִיפוּת שֶׁל הַקְּרוֹבִים, הַזַּכָּאִים לָרֶשֶׁת אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּם, אִם אֵין בָּנִים וּבָנוֹת. אוּלָם בְּפָרָשָׁתֵנוּ פּוֹנִים רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמִשְׁפְּחוֹת קְרוֹבֵי צְלָפְחָד, בְּטַעֲנָה, שֶׁאִם בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה תִּנָּשֵׂא לְבֶן שֵׁבֶט אַחֵר, הֲרֵי שֶׁהַנַּחֲלָה שֶׁתִּירַשׁ, תַּעֲבֹר לְשֵׁבֶט בַּעֲלָהּ, וְאָז יִהְיֶה גֵּרָעוֹן בְּנַחֲלַת הַשֵּׁבֶט, וְהַחֲלֻקָּה שֶׁהָיְתָה לְפִי הַגּוֹרָל תִּתְבַּטֵּל. לָכֵן בָּאָה הוֹרָאָה הַמַּגְבִּילָה אֶת נִשּׂוּאֵי בְּנוֹת צְלָפְחָד לִבְנֵי שִׁבְטָן בִּלְבַד, דָּבָר הֶחָל עַל כָּל בַּת יוֹרֶשֶׁת נַחֲלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֶּה, אֶלָּא תִּשָּׁאֵר בִּרְשׁוּת הַשֵּׁבֶט, כְּפִי שֶׁקָּבְעָה הַחֲלֻקָּה הַמְּקוֹרִית. הַגְבָּלָה זוֹ לְבַת יוֹרֶשֶׁת לְהִנָּשֵׂא רַק לִבְנֵי שִׁבְטָהּ חָלָה רַק עַל דּוֹר יוֹרְשֵׁי הָאָרֶץ.

עַל כֵּן נִשְּׂאוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד לִבְנֵי דּוֹדֵיהֶן.

פרסום תגובה חדשה

test email