פרשת דברים – תוכן הפרשה

הקראת כתבה
יום רביעי ו׳ אב ה׳תשע״ו
וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים – סֵפֶר דְּבָרִים נֶאֱמַר עַל יְדֵי מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁלוֹשִׁים וְשִׁשָּׁה יָמָיו הָאַחֲרוֹנִים מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד לִשְׁבִיעִי בַּאֲדָר – יוֹם פְּטִירַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ.
עלי כותרת של ורדים

 

 

וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים 

וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים – סֵפֶר דְּבָרִים נֶאֱמַר עַל יְדֵי מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל בִּשְׁלוֹשִׁים וְשִׁשָּׁה יָמָיו הָאַחֲרוֹנִים מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד לִשְׁבִיעִי בַּאֲדָר – יוֹם פְּטִירַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ.

לְשֵׁם כָּךְ כִּנֵּס מֹשֶׁה אֶת הָעָם כֻּלּוֹ לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו, כְּדֵי לְאַפְשֵׁר לְכָל הַמְּעֻנְיָן לְהָשִׁיב עַל דְּבָרָיו, וְלֹא לָתֵת פִּתְחוֹן פֶּה לְאַף אֶחָד לוֹמַר: אִלּוּ הָיִינוּ שׁוֹמְעִים אֶת דִּבְרֵי מֹשֶׁה, הָיִינוּ מְשִׁיבִים לוֹ.  

 

בַּפְּסוּקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל סֵפֶר דְּבָרִים, הַמְּהַוִּים פְּתִיחָה לַסֵּפֶר, נוֹשֵׂא מֹשֶׁה אֶת נְאוּמוֹ הָרִאשׁוֹן לְעַם יִשְׂרָאֵל, בּוֹ הוּא מְסַפֵּר, כִּי בְּשִׁבְתָּם בְּחוֹרֵב צִוָּה הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלָרֶשֶׁת אוֹתָהּ.

הַנְּאוּם אוֹתוֹ נוֹשֵׂא מֹשֶׁה סָמוּךְ לְמִיתָתוֹ כּוֹלֵל דִּבְרֵי תּוֹכֵחָה, אֶלָּא שֶׁמִּפְּנֵי כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הוּא מוֹכִיחַ אוֹתָם בִּרְמָזִים, הוּא פָּשׁוּט מַזְכִּיר אֶת הַמְּקוֹמוֹת בָּהֶם הָיוּ מַכְעִיסִים אֶת הַשֵּׁם. וְעַל כֵּן, הַמְּקוֹמוֹת הַמֻּכָּרִים לָנוּ מֻזְכָּרִים בְּשֵׁמוֹת אֲחֵרִים הָרוֹמְזִים עַל מָה שֶׁהִתְרַחֵשׁ בָּהֶם, דָּבָר שֶׁעִכֵּב אֶת כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה.

 

מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שֶׁהָיָה כְּבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן, וְהֵעִיד עַל עַצְמוֹ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: “לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי”, עוֹמֵד לִפְנֵי מוֹתוֹ לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר אֶת דְּבָרָיו. כֵּיוָן שֶׁזָּכָה לַתּוֹרָה, נִתְרַפְּאָה לְשׁוֹנוֹ.

 

יָפֶה עָשָׂה מֹשֶׁה שֶׁהוֹכִיחָם לִפְנֵי מוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְהוֹכִיחַ וְלַחְזֹר וּלְהוֹכִיחַ אוֹתָם, וּכְדֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּרְאוּ אוֹתוֹ לְאַחַר שֶׁהוֹכִיחָם, וְגַם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּלִבָּם עָלָיו. וְהָעִקָּר, שֶׁלֹּא לִגְרֹם לָהֶם לְוַכְּחָנוּת אִתּוֹ, שֶׁהֲרֵי מַטְּרַת הַתּוֹכֵחָה לְהָבִיא שָׁלוֹם דַּוְקָא. לָכֵן הִמְתִּין מֹשֶׁה עַד שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ, וְרַק לְאַחַר שֶׁנִּצַּח בַּקְּרָב אֶת אוֹיְבֵיהֶם סִיחוֹן וְעוֹג, וְנִתְיַשְּׁבָה דַּעְתָּם, הוֹכִיחָם. וּמִמִּי לָמַד? מִיַּעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהוֹכִיחַ אֶת בָּנָיו. שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵחֵל יַעֲקֹב לְהוֹכִיחַ אֶת רְאוּבֵן אָמַר לוֹ: מִפְּנֵי מָה לֹא הוֹכַחְתִּיךָ כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ? כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּנִיחֵנִי וְתֵלֵךְ וְתִדְבַּק בְּעֵשָׂו אָחִי. 

וְלָמָּה הוֹכִיחָם? מִתּוֹךְ רַחֲמִים כְּדֵי שֶׁיְּהַרְהֲרוּ בִּתְשׁוּבָה וְיִהְיוּ רְאוּיִים לְדִבְרֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא עוֹמֵד לְבָאֵר לָהֶם. וְעוֹד שֶׁיִּרְאוּ עַד הֵיכָן מַגִּיעִים רַחֲמֵי שָׁמַיִם, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחָטְאוּ מָחַל לָהֶם הַשֵּׁם.

 

כַּנִּרְאֶה, חָשַׁשׁ מֹשֶׁה לְהוֹכִיחָם, שֶׁמָּא יִכָּוֶה בְּגַחַלְתָּם. וַהֲרֵי כְּבָר רָאָה בְּנִסְיוֹנוֹ, שֶׁלְּאַחַר שֶׁהוֹכִיחָם בְּ”שִׁמְעוּ נָא הַמּוֹרִים”, נִגְזְרָה עָלָיו הַגְּזֵרָה הַקָּשָׁה שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ, אוּלָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹדֵד אוֹתוֹ לְהוֹכִיחָם.

וּכְשֶׁהוּא מוֹכִיחָם, כָּאָמוּר, הוּא רַק מַזְכִּיר לָהֶם אֶת הַמְּקוֹמוֹת שֶׁחָטְאוּ:

בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר – אַף שֶׁעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אֵינָהּ מִדְבָּר, רָצָה מֹשֶׁה לְהוֹכִיחָם עַל חֶטְאָם בַּמִּדְבָּר, שֶׁאָמְרוּ: “נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרַיְמָה”.

בָּעֲרָבָה – עַל חֶטְאָם בְּבַעַל פְּעוֹר.

מוֹל סוּף – עַל תְּלוּנָתָם בְּיַם סוּף: “הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם”…

בֵּין פְּאֵרָן – עַל חֵטְא הַמְּרַגְּלִים.

וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן – עַל הַדְּבָרִים שֶׁתָּפְלוּ עַל הַמָּן. לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁמָּאֲסוּ בּוֹ, אֶלָּא שֶׁהוֹתִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר, וְיָצְאוּ לִלְקֹט בְּעֶצֶם יוֹם הַשַּׁבָּת.

וַחֲצֵרוֹת – עַל מַחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ, שֶׁלֹּא לָמְדוּ מִמִּרְיָם שֶׁנִּצְטָרְעָה בַּעֲווֹן לָשׁוֹן הָרַע בַּחֲצֵרוֹת.

וְדֵי זָהָב – עַל חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁעָשׂוּ מֵהַזָּהָב הָרַב שֶׁהָיָה בִּידֵיהֶם – הֶעָווֹן הִקְשָׁה בְּיוֹתֵר.

 

אוּלָם אֵין רַע בְּלִי טוֹב. בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶּה מָצָא מֹשֶׁה גַּם נְקֻדּוֹת לִזְכוּת.

בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן – הִכְנִיעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָם אֶת סיחון וְעוֹג.

בַּמִּדְבָּר – הָלְכוּ אַחֲרֵי הַשֵּׁם בָּאָרֶץ לֹא זְרוּעָה, וְגַם צֵידָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם.

מוֹל סוּף – קִדְּשׁוּ אֶת הַשֵּׁם וְנִכְנְסוּ בַּמַּיִם עַד צַוָּארָם.

בֵּין פְּאֵרָן – יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב קִדְּשׁוּ אֶת הַשֵּׁם.

וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן – אָכְלוּ רַק מָן שֶׁנִּבְלַע בְּתוֹכָם עִם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה.

וַחֲצֵרוֹת – בְּנֵי קֹרַח חָזְרוּ שָׁם בַּתְּשׁוּבָה.

וְדֵי זָהָב – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָתְנוּ זְהַב תְּרוּמָה לַמִּשְׁכָּן.

 

לְאַחַר שֶׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל קִבְּלוּ אֶת תּוֹכַחְתּוֹ, הֵחֵל לְבָאֵר לָהֶם אֶת כָּל פְּרָטֵי הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ. הוּא נָתַן הִזְדַּמְּנוּת לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁכַח מִשְׁנָה אַחַת אוֹ הֲלָכָה אַחַת לָבוֹא לִלְמֹד אִתּוֹ. וְגַם נָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבַּעַל פֶּה. וּבֵאֵר אֶת הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן. מֹשֶׁה לָקַח שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים וְכָתַב עֲלֵיהֶן אֶת כָּל תַּרְיַ”ג הַמִּצְווֹת בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן וְהֶעֱמִיד אוֹתָן בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הָיוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. בָּזֶה נָתַן הִזְדַּמְּנוּת גַּם לְגוֹי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְגַּיֵּר לִלְמֹד תּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַגּוֹיִים, אִלּוּ נִתְּנָה הַתּוֹרָה בִּלְשׁוֹנֵנוּ, הָיִינוּ לוֹמְדִים וּמְקַיְּמִים אוֹתָהּ. מוּבָן, שֶׁתִּרְגּוּם זֶה עָזַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָם בֵּין שִׁבְעִים אֻמּוֹת הַדּוֹבְרוֹת שִׁבְעִים לָשׁוֹן.

 

הַמִּצְוָה לְמַנּוֹת שׁוֹפְטִים וְהַבְּרָכָה

לְאַחַר דִּבְרֵי הַפְּתִיחָה וְהַתּוֹכֵחָה מְצַוֶּה מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַנּוֹת שׁוֹפְטִים, שֶׁיִּשְׁפְּטוּ מִשְׁפַּט צֶדֶק. וּמֵאַחַר שֶׁקִּבְּלוּ אֶת תּוֹכַחְתּוֹ, רְאוּיִים הֵם לְבִרְכָתוֹ, וְהוּא מְבָרֵךְ אוֹתָם שֶׁיִּרְבּוּ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, שֶׁאֵין לָהֶם מִסְפָּר וְנִמְצָאִים מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. וּלְמַעְלָה מִזֶּה, הוּא מַבְטִיחַ לָהֶם שֶׁתִּתְקַיֵּם בָּהֶם, בִּרְכַּת הַשֵּׁם שֶׁהִבְטִיחַ לָאָבוֹת, שֶׁיִּהְיוּ כְּחוֹל הַיָּם וְכַעֲפַר הָאָרֶץ וְכִדְגֵי הַיָּם, שֶׁהִיא בְּרָכָה גְּדוֹלָה מִשֶּׁלּוֹ.

 

אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר

לְאַחַר שֶׁהוֹכִיחָם וּבֵרְכָם, מְפָרֵט מֹשֶׁה אֶת כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאָז מִנָּה שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים – שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְכוּלֵּיהּ, וְהִתְקִין לָהֶם אֶת כָּל הַסְּדָרִים הַנִּדְרָשִׁים לְחַיַּי עִם. הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעִכְּבוּ אֶת כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ, וּבִמְיֻחָד חֵטְא הַמְּרַגְּלִים שֶׁבְּגִינוֹ נֶאֶלְצוּ לְהִשָּׁאֵר בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, חֵטְא הַמַּעְפִּילִים וְכוּלֵּיהּ. וְעִם כָּל זֶה, הִשְׁגִּיחַ הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם וְעָשָׂה עִמָּהֶם חֲסָדִים גְּדוֹלִים וְנִסִּים עֲצוּמִים.

 

חֵטְא הַמְּרַגְּלִים

מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִתְעַכֵּב בְּאֹפֶן מְיֻחָד עַל חֵטְא הַמְּרַגְּלִים מִכָּל חֶטְאֵי דּוֹר הַמִּדְבָּר, שֶׁהֲרֵי זֶה הַחֵטְא שֶׁעֻכַּב אֵת עַם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה.

הוּא מַזְכִּיר לָהֶם אֵיךְ הֵם בָּאוּ אֵלָיו בְּחֹסֶר נִימוּס וּבָעִרְבּוּבְיָא כַּאֲשֶׁר יְלָדִים דּוֹחֲפִים זְקֵנִים וּזְקֵנִים אֶת הָרָאשִׁים, כְּדֵי לִשְׁלֹחַ מְרַגְּלִים לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וְזֹאת עַל אַף שֶׁמֹּשֶׁה הוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁהַשֵּׁם נוֹתֵן לָהֶם אֶת הָאָרֶץ וַעֲלֵיהֶם לָרֶשֶׁת אוֹתָהּ. וְלֹא סָמְכוּ עַל מֹשֶׁה! וּבְכָל זֹאת הִסְכִּים מֹשֶׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְתִיעָה מִלַּעֲשׂוֹת אֶת זֶה. וַאֲפִילוּ רַק בְּשֶׁל כָּךְ יָכְלוּ לְוַתֵּר עַל רַעְיוֹן שְׁלִיחַת הַמְרַגְּלִים. אוּלָם הֵם לֹא וִתְּרוּ. וּלְאַחַר שֶׁבָּאוּ הַמְּרַגְּלִים וְאָמְרוּ שֶׁהָאָרֶץ טוֹבָה הֶחְלִיט הָעָם שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲלוֹת לָאָרֶץ, כִּי הַמְּרַגְּלִים הִפְחִידוּ אוֹתָם שֶׁהָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ גָּדוֹל וְרָם וְהֶעָרִים גְּדוֹלוֹת וּבְצוּרוֹת, וְיֵשׁ שָׁם בְּנֵי עֲנָקִים. כָּל דִּבְרֵי הָעִדּוּד שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁאֵין לָהֶם מַה לְּפַחֵד, לְאַחַר שֶׁרָאוּ אֶת כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הַשֵּׁם עִמָּהֶם בְּמִצְרַיִם, וְאֵיךְ שֶׁנָּשָׂא אוֹתָם בְּהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם לֹא הוֹעִילוּ, כִּי לֹא הֶאֱמִינוּ בְּהַשֵּׁם, אַף שֶׁהוֹלִיכָם בַּמִּדְבָּר בְּעַמּוּד אֵשׁ בַּלַּיְלָה וּבְעַמּוּד עָנָן בַּיּוֹם. וְאָז גָּזַר הַשֵּׁם שֶׁכָּל אוֹתוֹ הַדּוֹר לֹא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ רַק הַבָּנִים הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם וִיהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב, וְהוּא מְצַיֵּן שֶׁרַק בִּגְלָלָם גַּם הוּא לֹא זָכָה לַעֲלוֹת לָאָרֶץ.

לְאַחֵר שֶׁהִרְגִּישׁוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁחָטְאוּ וְהוֹדוּ בְּכָךְ, הֵזִידוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים לַעֲלוֹת לָהָר וּלְהִלָּחֵם בָּאֱמוֹרִי, אַף שֶׁמֹּשֶׁה הִזְהִירָם שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת, וְהֵם הֻכּוּ מַכָּה רַבָּה.

כָּךְ נִכְנַס מֹרֶךְ בְּלֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהֵם פִּקְפְּקוּ בְּהַנְהָגַת הַשֵּׁם וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ עֲלֵיהֶם. וְאַף שֶׁחָזְרוּ מִמֶּרְיָם לְאַחֲרֵי דִּבְרֵי הַכִּבּוּשִׁים שֶׁל מֹשֶׁה, מִכָּל מָקוֹם עֲדַיִן לֹא הָיוּ רְאוּיִים לִכְבֹּשׁ אֶת הָאָרֶץ וּלְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ, וְהַשֵּׁם שָׂם פְּנֵיהֶם אֶל הַמִּדְבָּר לַחֲנוֹת שָׁם וְלַעֲבֹר מִמַּסָּע לַמַּסָּע עַל יַד הַגְּבוּלוֹת שֶׁל בְּנִי אֱדֹם, בְּנֵי מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן, עַד שֶׁחָלַף הַדּוֹר הַהוּא וְקָם דּוֹר חָדָשׁ גִּבּוֹר בֶּאֱמוּנָתוֹ, הַמּוּכָן לָבוֹא וְלָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ.   

 

כִּבּוּשׁ אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג וְצִוּוּיִים לִקְרַאת כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ

יִשְׂרָאֵל מְצֻוִּים שֶׁלֹּא לְהִתְגָּרוֹת בֶּאֱדוֹם מוֹאָב וְעַמּוֹן. עִם זֹאת הֵם מֻבְטָחִים שֶׁנְּפִילַת עוֹג תִּהְיֶה כִּנְפִילַת סִיחוֹן .

מֹשֶׁה מַזְכִּיר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַנִּסִּים בְּמִלְחֶמֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, וּמְצַיֵּן שֶׁאַרְצוֹת סִיחוֹן וְעוֹג הֵם נַחֲלַת רְאוּבֵן גָּד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה.

הוּא מַזְכִּיר אֶת הַתְּנַאי עִם בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן, שֶׁנִּצְטַוּוּ לְהָנִיחַ אֶת נְשֵׁיהֶם טַפָּם וּמִקְנָם וּלְהִלָּחֵם עִם אֲחִיהֶם בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ.

הוּא מוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ יַכְנִיסֵם לָאָרֶץ וְעַל יָדוֹ יִירָשׁוּהָ. הוּא מְחַזֵּק אֶת יְהוֹשֻׁעַ שֶׁלֹּא יִירָא מִמִּלְחָמָה עִם שְׁלוֹשִׁים וְאַחַד מְלָכִים, לְאַחַר שֶׁרָאָה אֶת הַמִּלְחָמָה וְהַנִּצָּחוֹן עִם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי. כִּי מִי שֶׁעָזַר לָהֶם בְּמִלְחֶמֶת הָאֱמוֹרִי יַעֲזֹר לָהֶם בְּמִלְחֶמֶת שְׁלוֹשִׁים וְאַחַד מְלָכִים.      

 

לְאַחַר שֶׁעָבְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עַל פְּנֵי עַמּוֹן בַּהֲלִיכַת שָׁלוֹם, וְהִגִּיעוּ לְאֶרֶץ סִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִי, פָּתְחוּ עִם מֶלֶךְ הָאֱמוֹרִי בְּדִבְרֵי שָׁלוֹם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְחַיְּבוּ בָּזֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּתְחַיְּבוּ עִם עַמּוֹן וּמוֹאָב בְּנֵי לוֹט. מֹשֶׁה בִּקֵּשׁ מִמֶּלֶךְ סִיחוֹן רַק לְהָנִיחַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹר בְּאַרְצוֹ, וְהִבְטִיחַ לוֹ שֶׁלֹּא יִפָּגַע בְּשֶׁל כָּךְ, אֶלָּא לְהֶפֶךְ תִּצְמַח לוֹ מִזֶּה טוֹבָה, כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקְנוּ מֵהֶם מָזוֹן וּמַיִם. אוּלָם מֶלֶךְ סִיחוֹן סֵרֵב בְּתֹקֶף וְיָצָא לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל לְמִלְחָמָה. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נֶאֶלְצוּ לְהִלָּחֵם בּוֹ וְכָבְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ בְּנִצָּחוֹן מוֹחֵץ. הֵם הִכּוּ בּוֹ וּבְעַמּוֹ וְלָכְדוּ אֶת אַרְצוֹ.

גַּם עוֹג מָלַךְ הַבָּשָׁן, שֶׁנּוֹתַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים שֶׁהִכָּה כְּדָרְלָעֹמֶר, יָצָא לְמִלְחָמָה לִקְרַאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵם עָשׂוּ לוֹ כְּשֵׁם שֶׁעָשׂוּ לְסִיחוֹן. הִכּוּ אוֹתוֹ וְאֶת עַמּוֹ וְלָכְדוּ אֶת עָרָיו.

כָּךְ כָּבְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּגְבוּרָה וּבְאֹמֶץ רוּחַ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן מִידֵי יוֹשְׁבֶיהָ, שֶׁהָיוּ מְפֻרְסָמִים בְּכוֹחָם מִדּוֹרֵי דּוֹרוֹת, וְהִגִּיעוּ עַד הַר חֶרְמוֹן.   

פרסום תגובה חדשה

test email