פרשת לך לך – תוכן הפרשה

הקראת כתבה
יום שני י״ד מרחשון ה׳תשע״ז
פרשת לך לך כוללת בתוכנה את יציאת אברהם מחרן בדרכו לארץ כנען, את הריב בין רועי אברהם לרועי לוט, את ברית בין הבתרים, את הבטחת הארץ והבטחת הזרע ועוד.
טבע

 

 

אַבְרָם הוֹלֵךְ בְּמִצְוַת הַשֵּׁם וּבְבִרְכָתוֹ לְאֶרֶץ כְּנַעַן וְלוֹט עִמּוֹ

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגַּלֶּה לְאַבְרָם וּמְצַוֶּה אוֹתוֹ לָצֵאת מֵחָרָן מְקוֹם הֻלַּדְתּוֹ וּלְהִפָּרֵד מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וּמִבֵּית אָבִיו כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְאֶרֶץ כְּנַעַן – פְּרֵדָה לֹא קַלָּה! כְּדֵי לְנַסּוֹתוֹ וּלְהַרְבּוֹת אֶת שְׂכָרוֹ. הוּא מְבָרֵךְ אוֹתוֹ בְּבָנִים וּמַבְטִיחַ לַעֲשׂוֹתוֹ לְגוֹי גָּדוֹל, גַּם מַבְטִיחַ לוֹ מָמוֹן, וְגַם לַעֲשׂוֹתוֹ לְשֵׁם עוֹלָם, וְעוֹד, שֶׁבּוֹ יִתְבָּרְכוּ כָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. 

אַבְרָם הוֹלֵךְ בְּמִצְוַת הַשֵּׁם וּבְבִרְכָתוֹ עִם כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ וְעִם כָּל רְכוּשׁוֹ לְאֶרֶץ כְּנַעַן וְלוֹט עִמּוֹ. בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הוּא עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.

שׁוּב הַשֵּׁם נִרְאֶה אֵלָיו וּמַבְטִיחַ לוֹ: "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת". כְּהוֹדָאָה עַל כָּךְ, אַבְרָם  בּוֹנֶה שָׁם מִזְבֵּחַ לְהַשֵּׁם.

 

אַבְרָם יוֹרֵד מִצְרַיְמָה וְשָׂרַי נִלְקַחַת לְבֵית פַּרְעֹה

שׁוּב מְנַסֶּה הַשֵּׁם אֶת אַבְרָם, וּלְאַחַר שְׁהוּת קְצָרָה שֶׁל אַבְרָם בָּאָרֶץ, וְהִנֵּה רָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ, אַבְרָם  נֶאֱלַץ לָרֶדֶת מִצְרַיְמָה. שָׁם הוּא מַזְהִיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי הַמִּצְרִים שְׁטוּפֵי הַזִּמָּה, וְאוֹמֵר לָהּ, שֶׁלֹּא תְּגַלֶּה לַמִּצְרִים שֶׁהוּא בַּעֲלָהּ, אֶלָּא תֹּאמַר לָהֶם שֶׁהוּא אָחִיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַהַרְגוּהוּ מִפְּנֵי יָפְיָהּ. וְאָמְנָם שָׂרֵי פַּרְעֹה רָאוּ אוֹתָהּ וְהִלְלוּ אוֹתָהּ לִפְנֵי פַּרְעֹה, וְהִיא הוּבְאָה לְבֵית פַּרְעֹה. פַּרְעֹה, שֶׁבִּקֵּשׁ לְשֵׂאתָהּ, הִרְבָּה בְּמֹהַר וּבְמַתָּן לְאַבְרָם. בְּשֶׁל כָּךְ נָתַן הַשֵּׁם נְגָעִים גְּדוֹלִים בְּבֵית פַּרְעֹה, וְהָרוֹפְאִים נִלְאוּ מִלְּרַפֵּא אוֹתוֹ. הֵבִין פַּרְעֹה שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר בֵּין הַנְּגָעִים לְבֵין אַבְרָם וְשָׂרִי, קָרָא לְאַבְרָם, וְאָמַר לוֹ: "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי, לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא? מִיָּד צִוָּהּ פַּרְעֹה אֶת אֲנָשָׁיו שֶׁיְּשַׁלְּחוּ אֶת אַבְרָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ מִשָּׁם.

אַבְרָם חוֹזֵר לְאֶרֶץ כְּנַעַן וְלָן בַּמְּלוֹנוֹת שֶׁלָּן בָּהֶם בַּהֲלִיכָתוֹ לְמִצְרַיִם, כְּשֶׁהוּא כָּבֵד בַּמִּקְנֶה בַּכֶּסֶף וּבַזָּהָב.

 

רִיב בֵּין הָרוֹעִים

דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה עָשׂוּ יַחְדָּו אַבְרָהָם וְלוֹט בֶּן אָחִיו. כַּאֲשֶׁר יָצָא אַבְרָהָם מֵחָרָן לְאֶרֶץ כְּנַעַן, אַף לוֹט הִצְטָרֵף אֵלָיו. וְכַאֲשֶׁר הָיָה רָעָב בָּאָרֶץ, יָרַד לוֹט עִם אַבְרָהָם לְמִצְרַיִם. כָּךְ דָּבַק לוֹט בְּאַבְרָהָם וּבֶאֱלֹקָיו, וּבְשֶׁל כָּךְ אַף זָכָה לְעֹשֶׁר וְכָבוֹד – צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים, עַד שֶׁלֹּא הִסְפִּיקָה הָאָרֶץ לְמִרְעֶה לְמִקְנֵיהֶם. עִם זֹאת מִדַּת חַסְדּוֹ הַמְּרֻבָּה שֶׁל אַבְרָהָם הָיְתָה קָשָׁה עַל לוֹט. כַּאֲשֶׁר רָאָה שֶׁאַבְרָהָם מְפַזֵּר מָמוֹנוֹ לַצְּדָקָה, חָשַׁשׁ שֶׁמָּא יִתְרוֹשֵׁשׁ אַבְרָהָם, וְיִרְצֶה לָקַחַת אֶת מִמֶּנּוּ אֶת רְכוּשׁוֹ. לָכֵן הִצְטָרֵף לָעוֹשְׁקִים, בְּעוֹד אַבְרָהָם מִתְחַבֵּר לַעֲשׁוּקִים. בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם יָצְאָה לַשָּׂדֶה זְמוּמָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹּאכַל מִן הַגָּזֵל, וְאִלּוּ בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל לוֹט יָצְאָה בִּלְתִּי זְמוּמָה וְהָיְתָה אוֹכֶלֶת מִשְּׂדוֹת אֲחֵרִים. לָכֵן פָּרַץ רִיב בֵּין רוֹעֵי אַבְרָהָם לְרוֹעֵי לוֹט. רוֹעֵי אַבְרָהָם  הוֹכִיחוּ אוֹתָם עַל הַגָּזֵל, וְרוֹעֵי לוֹט הֵשִׁיבוּ לָהֶם, שֶׁהָאָרֶץ הֻבְטְחָה לְאַבְרָהָם, עַל כֵּן כְּיוֹרְשִׁים אֵין כָּאן גָּזֵל. עַל כָּךְ אוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה: "וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יֹשֵׁב בָּאָרֶץ", עֲדַיִן לֹא נֶעֶקְרוּ שִׁבְעָה עַמִּים מֵהָאָרֶץ, לָכֵן הָאָרֶץ עֲדַיִן אֵינָהּ שַׁיֶּכֶת לְאַבְרָהָם.

בִּגְלַל הָרִיב שֶׁבֵּין הָרוֹעִים בִּקֵּשׁ אַבְרָהָם מִלּוֹט לִבְחֹר לוֹ בַּחֶבֶל הָרָצוּי לוֹ, לְהִפָּרֵד מֵעָלָיו וְלִפְנוֹת יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה. לוֹט לֹא פָּנָה לֹא יָמִינָה וְלֹא שְׂמֹאלָה כְּפִי שֶׁבִּקֵּשׁ אַבְרָהָם, אֶלָּא נָשָׂא פָּנָיו לְעֵבֶר סְדוֹם הַמְּבֹרֶכֶת בְּשֶׁפַע כַּלְכָּלִי, אוּלָם מְרֻבֶּה בַּחֲטָאִים. הִגִּיעַ לוֹט לִסְדוֹם וְנַעֲשָׂה כְּאֶחָד מֵאַנְשֵׁי סְדוֹם. כָּךְ הִסִּיעַ לוֹט עַצְמוֹ מִקַּדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁלֹּא חָפַץ לֹא בְּאַבְרָהָם וְלֹא בֶּאֱלֹקָיו.     

 

הַשֵּׁם מִתְגַּלֶּה לְאַבְרָם וּמַבְטִיחַ לוֹ אֶת הַבְטָחַת הַזֶּרַע וְהַבְטָחַת הָאָרֶץ

לְאַחַר שֶׁנִּפְרַד לוֹט מֵאַבְרָהָם הַשֵּׁם מִתְגַּלֶּה לְאַבְרָהָם פַּעַם שְׁלִישִׁית וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ, וּמַבְטִיחַ לוּ אֶת שֶׁהָאָרֶץ כֻּלָּהּ תִּהְיֶה לוֹ וּלְזַרְעוֹ, וְשֶׁזַּרְעוֹ יִהְיֶה כַּעֲפַר הָאָרֶץ וְלֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת. אַבְרָהָם מִתְיַשֵּׁב בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא וּבוֹנֶה שָׁם מִזְבֵּחַ לְהַשֵּׁם.

 

מִלְחֶמֶת אַרְבַּעַת הַמְּלָכִים אֶת הַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְיַת לוֹט

אַרְבָּעָה מְלָכִים וּבְרֹאשָׁם כְּדָרְלָעֹמֶר בְּעֵבֶר הַנָּהָר נִלְחֲמוּ נֶגֶד חֲמִשָּׁה מְלָכִים בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים הַמָּלֵא בְּאֵרוֹת בְּאֵרוֹת חֵמָר. הַחֲמִשָּׁה שֶׁבָּהֶם מֶלֶךְ סְדוֹם וּמֶלֶךְ עֲמֹרָה שֶׁמָּרְדוּ בִּכְדָרְלָעֹמֶר הוּבְסוּ וְנָסוּ מִפְּנֵי הָאַרְבָּעָה. רַבִּים מֵהֶם נָפְלוּ בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים, וְהַנִּשְׁאָרִים בָּרְחוּ לָהָר. בְּדֶרֶךְ נֵס נִצַּל מֶלֶךְ סְדוֹם, וְלוֹט נִשְׁבָּה. הַפָּלִיט, הוּא עוֹג, בָּא וְהוֹדִיעַ עַל כָּךְ לְאַבְרָהָם. אַבְרָהָם שֶׁשָּׁמַע שֶׁבֶּן אָחִיו נִשְׁבָּה, חָגַר אֶת חֲנִיכָיו בְּנֵי בֵּיתוֹ כְּלֵי מִלְחָמָה, וְיָצָא לַקְּרָב לְהַצִּיל אֶת לוֹט. לְאַחַר מִרְדָּף קְרָבִי הִצְלִיחַ אַבְרָם לְהַצִּיל אֶת לוֹט וְאֶת רְכוּשׁוֹ עִם כָּל הָעָם. בְּשׁוּבוֹ מִן הַמַּעֲרָכָה הוֹצִיא לוֹ מַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם לֶחֶם וְיַיִן כְּדֵי לְכַבְּדוֹ, וּבֵרַךְ אוֹתוֹ עַל הַצְלָחָתוֹ בַּמִּלְחָמָה, וְגַם בֵּרַךְ אֶת הַשֵּׁם שֶׁסִּיֵּעַ לוֹ. בִּהְיוֹתוֹ כֹּהֵן נָתַן לוֹ אַבְרָהָם מַעֲשֵׂר מִכָּל מָה שֶׁהָיָה לוֹ. רָאָה זֹאת מֶלֶךְ סְדוֹם וְאַף הוּא יָצָא לִקְרַאת אַבְרָהָם, וְאָמַר לוֹ: "תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ". נִשְׁבַּע אַבְרָהָם, שֶׁלֹּא יִקַּח מִמֶּנּוּ דָּבָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמַר, שֶׁבִּגְלָלוֹ הֶעָשִׁיר. הוּא רַק הִסְכִּים שֶׁנְּעָרָיו יִקְּחוּ חֶלְקָם.  

 

בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים

בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים – אֵרוּעַ חָשׁוּב בְּתוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל. בּוֹ הַשֵּׁם מַבְטִיחַ לְאַבְרָהָם אֶת הָאָרֶץ.

לְאַחַר מִלְחֶמֶת אַרְבַּעַת הַמְּלָכִים אֶת הַחֲמִשָּׁה, בָּהּ מִתְעָרֵב אַבְרָהָם כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת בֶּן אָחִיו לוֹט, שֶׁלַּמְרוֹת נְחִיתוּתוֹ הַמִּסְפָּרִית נִצֵּחַ, שחחרר אֶת לוֹט וְאֶת כָּל הַשְּׁבוּיִים, הֱשִׁיבָם הַבַּיְתָה וְאַף הֵשִׁיב לָהֶם אֶת רְכוּשָׁם. הֵחֵל אַבְרָהָם לַחְשֹׁשׁ, שֶׁמָּא בִּגְלַל הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁאֵרַע לוֹ, קִבֵּל שָׂכָר כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעָשָׂה, וְלֹא יוֹסִיף לְקַבֵּל עוֹד שָׂכָר. אוּלָם הַשֵּׁם הִבְטִיחוֹ: "אַל תִּירָא אַבְרָם… שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד!" מוֹסִיף אַבְרָהָם וְשׁוֹאֵל: "מַה תִּתֶּן לִי, וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי?" וְהַשֵּׁם עוֹנֶה לוֹ: "אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ הוּא יִירָשֶׁךָ… הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם… כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ." הַשֵּׁם גַּם מַבְטִיחַ לוֹ וּלְזַרְעוֹ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן. אַבְרָהָם שׁוֹאֵל: בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה? אַבְרָהָם מְבַקֵּשׁ אוֹת לְקִיּוּם הַהַבְטָחָה. הַשֵּׁם מֵשִׁיב לוֹ בִּכְרִיתַת בְּרִית – בְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים.

כְּרִיתַת בְּרִית הִיא הַצְהָרַת נֶאֱמָנוּת עֲמֻקָּה לְאַהֲבָה נִצְחִית. כָּךְ הָיָה נָהוּג בִּימֵי קֶדֶם לַעֲרֹךְ טֶקֶס שֶׁבּוֹ כּוֹרְתֵי הַבְּרִית לוֹקְחִים בַּעַל חַיִּים, חוֹתְכִים אוֹתוֹ לַשְּׁנַיִם וְעוֹבְרִים בֵּין בְּתָרָיו כְּסֵמֶל לְאַחְדוּת בֵּינֵיהֶם.

וְכָךְ בְּעִנְיָנֵנוּ, הַשֵּׁם מְבַקֵּשׁ מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ לָקַחַת "עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ, וְתֹר וְגוֹזָל". (שְׁלוֹשָׁה מִכָּל מִין, אוֹ שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם בְּנֵי שָׁלוֹשׁ שָׁנִים). אַבְרָהָם עוֹשֶׂה כִּדְבַר הַשֵּׁם, חוֹתֵךְ אֶת כָּל אֶחָד מֵהַבְּהֵמוֹת לִשְׁנֵי חֲלָקִים, וְנוֹתֵן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ, וְרַק אֶת הַצִּפּוֹר לֹא בָּתַר. יָרַד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים כְּדֵי לֶאֱכֹל מִפִּגְרֵי הַבְּהֵמוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם, וְאַבְרָהָם הִבְרִיחַ אוֹתוֹ.

הַשֶּׁמֶשׁ עָמְדָה לִשְׁקֹעַ. תַּרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָהָם, וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו.

וְאָז נִשְׁמַע קוֹל הַשֵּׁם הָאוֹמֵר לְאַבְרָם: "יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" – נְבוּאָה עַל גָּלוּת מִצְרַיִם.

"וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי" – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ מַבְטִיחַ שֶׁהוּא יַעֲנִישׁ אֶת הַמִּצְרִים שֶׁהִתְעַלְּלוּ בִּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, וְאַחֲרֵי שֶׁהַמִּצְרִיִּים יֵעָנְשׁוּ, יָצְאוּ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל. הַשֵּׁם גַּם מַבְטִיחַ לְאַבְרָהָם, שֶׁכָּל זֶה יִתְרַחֵשׁ לְאַחַר מִיתָתוֹ, וְהוּא עַצְמוֹ יָמוּת בְּשֵׂיבָה טוֹבָה.

בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל יִשְׁהוּ בְּמִצְרַיִם שְׁלוֹשָׁה דּוֹרוֹת, וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, "כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה". רַק כְּשֶׁחֶטְאָם שֶׁל תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ כְּנַעַן יַגִּיעַ לְשִׂיאוֹ וְיִהְיוּ רְאוּיִים לָעֹנֶשׁ, הֵם יֻכְחָדוּ מִן הָאָרֶץ, וּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל יִירְשׁוּ אֶת אַרְצָם,

שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ, חֹשֶׁךְ שָׂרַר בָּעוֹלָם, "וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה". כִּבְיָכוֹל פָּסַע הַשֵּׁם בֵּין בִּתְרֵי הַבְּהֵמוֹת, לְסַמֵּל אֶת כְּרִיתַת הַבְּרִית עִם אַבְרָהָם.

"בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת הַשֵּׁם אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת". הַכּוֹלֵל אֶת כָּל אַרְצוֹת עֲשֶׂרֶת הָעַמִּים שֶׁיָּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן – הַקֵּינִי, הַקְּנִזִּי, הַקַּדְמוֹנִי, הַחִתִּי, הַפְּרִזִּי, הָרְפָאִים, הָאֱמוֹרִי, הַכְּנַעֲנִי, הַגִּרְגָּשִׁי וְהַיְּבוּסִי.

 

לָמָּה צִוָּה הַשֵּׁם עַל אַבְרָהָם לָקַחַת דַּוְקָא בְּהֵמוֹת אֵלּוּ?

רֶמֶז לַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיֻּקְרְבוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ – עֲגָלִים, עִזִּים, אֵילִים וְצִפּוֹרִים.

אוֹ רֶמֶז לְאַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב – אַבְרָהָם שֶׁהִגִּישׁ לְאוֹרְחָיו לָשׁוֹן שֶׁל עֵגֶל, יִצְחַק שֶׁבְּסִפּוּר הָעֲקֵדָה הֻקְרַב אַיִל תַּחְתָּיו, וְיַעֲקֹב שֶׁהִתְעַטֵּף בְּבִגְדֵי עִזִּים כְּשֶׁבָּא לְקַבֵּל אֶת בִּרְכוֹת אָבִיו.

אוֹ רֶמֶז לְגָלֻיּוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּשְׁתַּעְבְּדוּ תַּחַת מַלְכֻיּוֹת יָוָן, מָדַי וּפָרָס.

הָעַיִט סֵמֶל לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם הַמְּנַסִּים לְהַשְׁמִיד אֶת יִשְׂרָאֵל. אַבְרָהָם הִפְרִיחַ אוֹתָם, לְלַמְּדֵנוּ שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יַצְלִיחוּ לְכַלּוֹתֵנוּ.

אוּלָם יֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁרוֹאִים בָּעַיִט אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁיְּנַסֶּה "לֶאֱכֹל אֶת הַפְּגָרִים", כְּלוֹמַר, שֶׁיְּנַסֶּה לְהִלָּחֵם בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם הַמְּנַסִּים לְהַשְׁמִיד אֶת יִשְׂרָאֵל, אַךְ לֹא תִּהְיֶה לוֹ רְשׁוּת לְכָךְ, עַד שֶׁיָּבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁיַּצְלִיחַ בְּכָךְ.

וְאָכֵן כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּבְּרִית, עַם יִשְׂרָאֵל חָוָה זְמַנִּים קָשִׁים, אוּלָם בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר יְנַצֵּחַ עַם יִשְׂרָאֵל אֶת אוֹיְבָיו, וְיָדוֹ תִּהְיֶה עַל הָעֶלְיוֹנָה.

 

עִקָּר עִנְיֵן הַבְּרִית הוּא הַהַבְטָחָה הָאֱלֹקִית שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת, וְאִם בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ נִצְּחוּ רַק שֶׁבַע אֻמּוֹת. בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, יְנַצְּחוּ אֶת כָּל עֶשֶׂר הָאֻמּוֹת שֶׁיָּשְׁבוּ בָּהּ, וִיקַבְּלוּ אֶת הָאָרֶץ בִּשְׁלֵמוּתָהּ.

 

לֵדַת יִשְׁמָעֵאל

אַבְרָהָם בֶּן שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה, עָבְרוּ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מִבְּרִית בֵּין הַבְּתָרִים וּלְשָׁרָה עֲדַיִן אֵין בֵּן.

אַבְרָהָם הִמְתִּין לְהַבְטָחַת הַזֶּרַע, אוּלָם שָׂרָה חָשְׁשָׁה שֶׁמָּא אֵין לָהּ זְכוּת…

לְשָׂרָה הָיְתָה שִׁפְחָה מִצְרִית, הִיא הָגָר בַּת פַּרְעֹה. כַּאֲשֶׁר רָאָה אָבִיהָ שֶׁל הָגָר אֶת הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לַשָּׂרָה, אָמַר, מוּטָב תְּהֵא בִּתִּי שִׁפְחָה בְּבֵית אַבְרָהָם וְלֹא גְּבִירָה בְּבַיִת אַחֵר. בַּיּוֹם בּוֹ נִלְקְחָה שָׂרָה לְבֵית פַּרְעֹה, זָכְתָה הָגָר לִהְיוֹת שִׁפְחַת שָׂרָה, וְנָהֲגוּ שָׂרָה וְהָגָר כָּבוֹד רַב זוֹ בָּזוֹ. בִּרְבוֹת הַיָּמִים דָּבְקוּ בְּהָגָר הַחֵן וְהַחֶסֶד שֶׁבְּבֵית אַבְרָהָם, עַד שֶׁהֶחְלִיטָה שָׂרָה: "אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה". לֹא זָכִיתִי לְבָנִים מוּטָב אַכְנִיסֶנָּה לְבֵיתִי, כְּדֵי שֶׁתֵּלֵד בָּנִים לְאַבְרָהָם.

אַבְרָהָם קִבֵּל אֶת עֲצַת שָׂרָה וְלָקַח אֶת הָגָר לְאִשָּׁה, וּמִיָּד נִפְקְדָה. לְאַחַר שֶׁהָרְתָה הֵחֵלָּה לְזַלְזֵל בְּשָׂרָה גְּבִרְתָּהּ וּלְדַבֵּר עָלֶיהָ סָרָה: "רוֹאִים אַתֶּם שֶׁשָּׁרָה לֹא נִפְקְדָה עַד עַתָּה וַאֲנִי נִפְקַדְתִּי מִיָּד. אֵין זֹאת אֶלָּא כִּי אֲנִי הַצַּדִּיקָה וְלֹא הִיא". הִצְטַעֲרָה שָׂרָה, אִם כִּי הִמְשִׁיכָה לְכַבֵּד אֶת הָגָר וְלִנְהֹג בָּהּ חֲבִיבוּת. וְעִם זֹאת שָׁפְכָה מְרִי לִבָּהּ לִפְנֵי אַבְרָהָם וּבִקְּשָׁה מִמֶּנּוּ לְהַחְזִיר אֶת הָגָר לְמַעֲמָד שֶׁל שִׁפְחָה, מִפְּנֵי הַזִּלְזוּל שֶׁזִּלְזְלָה בָּהּ. אַבְרָהָם סֵרֵב שֶׁמָּא חִלּוּל הַשֵּׁם יֵשׁ בַּדָּבָר. לָכֵן אָמְרָה שָׂרָה: "יִשְׁפֹּט הַשֵּׁם בֵּינִי וּבֵינֶיךָ". מָסְרָה שָׂרָה אֶת דִּין אַבְרָהָם לַשָּׁמַיִם, וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּל הַמּוֹסֵר דִּינוֹ עַל חֲבֵרוֹ נֶעֱנַשׁ תְּחִלָּה, הִפְחִיתוּ מִשְּׁנוֹת חַיֶּיהָ אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה, שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לִחְיוֹת כְּמִסְפַּר שְׁנוֹת חַיָּיו שֶׁל אַבְרָהָם.

אוּלָם צָדְקָה שָׁרָה בְּטַעֲנוֹתֶיהָ עַל כְּפִיּוּת הַטּוֹבָה שֶׁל הָגָר, שֶׁהֲרֵי חִנָּם בִּזְּתָה הָגָר אֶת שָׂרָהּ וְהִכְעִיסָה אוֹתָהּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הִסְכִּים עִם שָׂרָהּ וְאָמַר לְאַבְרָהָם: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ". אַבְרָהָם שָׁמַע בְּקוֹל הַשֵּׁם, וְאָמַר לְשָׂרָה: "הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ, עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ". שָׁרָה אֵשֶׁת הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים כָּבְשָׁה אֶת רַחֲמֶיהָ וְרָדְתָה בְּהָגָר, לֹא כִּנְקָמָה, חָלִילָה, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁהַכֹּל יָבִינוּ, שֶׁבְּבֵית אַבְרָהָם מְקַדְּשִׁים אֶת הַשֵּׁם וְנוֹהֲגִים בְּחֶסֶד וְרַחֲמִים. הִכְנִיסָה שָׂרָה עַיִן רָעָה בְּהֶרְיוֹנָהּ שֶׁל הָגָר וְהִיא הִפִּילָה אֶת עֻבָּרָהּ. נִצְטַעֲרָה הָגָר וּבָרְחָה מִשָּׂרָה אֶל הַמִּדְבָּר.

הָגָר הִרְגִּישָׁה שֶׁאֵין לָהּ מָקוֹם בְּבֵית אַבְרָהָם, וּבָרְחָה לַמִּדְבָּר כְּנוּעָה וּמְפֻחֶדֶת. כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה קָרוֹב לְמִצְרַיִם, פָּגְשׁוּ אוֹתָהּ חֲמִשָּׁה מַלְאָכִים וְדִבְּרוּ אִתָּהּ. וּמִתּוֹךְ שֶׁהֻרְגְּלָה לִרְאוֹת מַלְאָכִים בְּבֵית אַבְרָהָם לֹא פָּחֲדָה.

מָצָא אוֹתָהּ הַמַּלְאָךְ הָרִאשׁוֹן וְשָׁאַל אוֹתָהּ: "הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי, אֵי מִזֶּה בָאת וְאָנָה תֵלֵכִי?" הֵשִׁיבָה הָגָר: "מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת". כָּאן הוֹדְתָה בְּאַדְנוּת שָׂרָה.

מַלְאָךְ שֵׁנִי אָמַר לָהּ: "שׁוּבִי אֶל גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ" – טוֹב לִחְיוֹת עִם שָׂרָה אֲפִלּוּ בְּעִנּוּי מֵאֲשֶׁר לֵהָנוֹת מִמַּעֲדַנֵּי מֶלֶךְ מִצְרַיִם.

מַלְאָךְ שְׁלִישִׁי בִּשֵּׂר לָהּ שֶׁזַּרְעָהּ יִרְבֶּה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב.

מַלְאָךְ רְבִיעִי בִּשֵּׂר לָהּ שֶׁמִּיָּד בְּשׁוּבָהּ אֶל אַבְרָהָם תִּכָּנֵס לְהֵרָיוֹן: "הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן… וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי שָׁמַע הַשֵּׁם אֶל עָנְיֵךְ". וּמִכָּאן גַּם שֶׁעָתִיד הַשֵּׁם לִשְׁמֹעַ לְעַם יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר יְשַׁוְּעוּ אֵלָיו מִמַּה שֶּׁעֲתִידִים בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל לַעֲשׂוֹת לָהֶם. עוֹד בִּשֵּׂר לָהּ הַמַּלְאָךְ, שֶׁבְּנָהּ יִהְיֶה "פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ" – הוּא יִגְדַּל בַּמִּדְבָּר וִילַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת. וּבָנָיו וּבְנֵי בָּנָיו יָפוּצוּ בְּכָל הָעוֹלָם. 

אָמְרָה הָגָר: "אַתָּה אֵל רֳאִי" – אַתָּה רוֹאֶה אֶת עֶלְבּוֹן הַמִּסְכֵּנִים. הִנֵּה רָאִיתִי מַלְאָכִים וְדִבַּרְתִּי אִתָּם וְאַף זָכִיתִי לַבְּשׂוֹרָה שֶׁל מַלְכוּת, אַף שֶׁלֹּא הָיִיתִי בְּבֵית שָׂרָה, אֶלָּא כָּאן בִּהְיוֹתִי לְבַדִּי.

שָׁבָה הָגָר לְבֵית אַבְרָהָם הָרְתָה וְיַלְדָּה לוֹ בֵּן, וְאַבְרָהָם בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ קָרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, בְּלִי שֶׁיָּדַע שֶׁכָּךְ הוֹרָה הַמַּלְאָךְ, כִּי הָגָר לֹא רָצְתָה לוֹמַר אֶת הַשֵּׁם, שֶׁהִזְכִּיר אֶת עָנְיָהּ וּמְרוּדֶיהָ.             

 

מִצְוַת הַמִּילָה וּבְשׂוֹרַת לֵדַת יִצְחָק

בֶּן שְׁמוֹנִים וְשֵׁשׁ שָׁנָה הָיָה אַבְרָהָם, כְּשֶׁנּוֹלַד בְּנוֹ יִשְׁמָעֵאל. חָלְפוּ שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, אַבְרָהָם כְּבָר בֶּן תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע שָׁנָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְגַּלֶּה אֵלָיו וּמַחְלִיף אֶת שְׁמוֹ מְ"אַבְרָם " לְ"אַבְרָהָם" – מֵאָב לַאֲרָם לְ"אַב הֲמוֹן גּוֹיִם". אַף שְׁמָהּ שֶׁל "שָׂרַי" יִשְׁתַּנֶּה לְ"שָׂרָה", מִשָּׂרָה לַבַּיִת פְּנִימָה, לְשָׂרָה לָרַבִּים. הוּא גַּם מַבְטִיחַ לוֹ שֶׁבְּעוֹד שָׁנָה יִוָּלֵד לוֹ בֵּן שֶׁיִּירַשׁ אוֹתוֹ וְיַמְשִׁיךְ אֶת הַבְּרִית, הַשְּׁבוּעָה וְהַהַבְטָחָה שֶׁל אַבְרָהָם, וּשְׁמוֹ יִהְיֶה יִצְחָק, מִלְּשׁוֹן צְחוֹק וְשִׂמְחָה.

אַחַר כָּךְ מִצְוָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אַבְרָהָם אוֹדוֹת הַמִּילָה. עַכְשָׁו בְּגִיל תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע שָׁנָה יָמוּל אַבְרָהָם אֶת עַצְמוֹ וְאֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁהָיָה בֶּן שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ. אוּלָם מֵעַתָּה הַמִּצְוָה הִיא לָמוּל כָּל זָכָר בְּגִיל שְׁמוֹנָה יָמִים.

עַכְשָׁו אַבְרָהָם וְשָׁרָה כְּבָר מוּכָנִים לַבְּרָכָה שֶׁל לֵדַת בֵּן לַמְרוֹת גִּילָם הַמֻּפְלָג.

אַבְרָהָם מְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַשֵּׁם, מָל אֶת עַצְמוֹ, אֶת בְּנוֹ יִשְׁמָעֵאל וְאֶת כָּל בְּנֵי בֵּיתוֹ.

פרסום תגובה חדשה

test email