לימוד הרמב"ם היומי

בשנת ה'תשמ"ד בהתוועדות שבת “וישב”, כ’ כסלו, המשך להתוועדות י”ט כסלו הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת הש"ס בלימוד ספר משנה-תורה להרמב”ם. כך התחיל הרבי מליובאוויטש את תקנתו ללמוד בכל יום בספר "משנה תורה" (הי"ד החזקה) להרמב"ם, דבר שהתקבל אצל כל אחינו בית ישראל.

על הספר "משנה תורה" מעיד מחברו הנשר הגדול, שהוא כולל את כל התורה שבעל פה, וכפי שכותב בהקדמה לספרו: "וראיתי גם כן שאחבר חיבור יכלול כל דיני התורה ומשפטיה עד שלא יהיה חסר דבר ממנו. ובכלל שלא יצטרך עמו אחר התורה (שבכתב) ספר אחר זולתו לדעת ממנו דבר שיצטרך בכל התורה בין מדאורייתא בין מדרבנן".

הוראה זו של הרבי היא מהפכה של ממש בלימוד התורה שבעל פה. כי, כאמור, ספר "משנה תורה" כולל את כל התורה שבעל פה אף הלכות בית המקדש, הלכות סנהדרין, הלכות מלכים וכו' שלא כ"שולחן ערוך" הכולל את ההלכות הצריכות לנו בזמן הגלות בלבד. וכידוע, כל העוסק בהלכות "עולה" כאילו הקריב קרבן עולה וכיו"ב, כך שמי שלומד את הספר "הי"ד החזקה" להרמב"ם, כאילו קיים את כל המצוות כולן. וראוי שכל אחד מישראל יקבל על עצמו למלא תקנה זו.

ידוע שר' דוב בער – המגיד ממעזריטש, הורה לר' שניאור זלמן מלאדי (אדמו"ר הזקן) תלמידו המובהק ללמוד רמב"ם כל ערב אחר תפילת ערבית, שכן קיבל ממורו הבעל שם טוב שזה סגולה ליראת שמים, אלא שזו היתה הוראה ליחיד. החידוש של הרבי בתקנת לימוד הרמב"ם היא, שהפך את לימוד הרמב"ם לנחלת הכלל, ואפילו נשים וטף מקיימים את הוראת הרבי ולומדים לפחות את "ספר המצוות".

הרבי עורר את כל אחד ואחד ללמוד את כל הרמב"ם על פי הסדר, שלא כמו בלימוד הש"ס, שאין כל אחד ואחד יכול ללמוד בעצמו את הש”ס כולו מפני צוק העיתים. לכן כל אחד לומד מסכת אחת במשך השנה, עד שכולם יחדיו מצטרפים ללימוד הש”ס כולו. אך בלימוד הרמב"ם דורש הרבי שכולם ילמדו על פי הסדר, כי אצל הרמב"ם הדברים שכתב מסתמכים על הדברים הקודמים שכתב, ואם לא יקראו על פי הסדר יש חשש שישגו בהבנת הדברים. 

מטרת הלימוד היא לאחד את כלל ישראל בלימוד תורני משותף. ובהתאחדות זו מבטלים את סיבת הגלות ומביאים לגאולה האמיתית והשלימה.

בלימוד הרמב"ם שלושה מסלולים

חלוקת הרמב"ם ללימוד היומי נעשתה על ידי רבנים חשובים ושליחים של הרבי מכל העולם ונמסרה להגהת הרבי ואישורו. כך החל מורה שיעור להרמב"ם הכולל את כל אחד משלושת מסלולי הלימוד שיש בידינו, אותו מוציא "מטה הרמב"ם היומי", ואלה מסלולי הלימוד:

שלושה פרקים ליום: מסלול הלימוד העיקרי, במסגרתו מסיימים את לימוד 'משנה תורה' כולו במשך כשנה. ומכיון שלימוד במסלול זה אינו יכול להיעשות תמיד בעיון, הורה הרבי להקפיד ללמוד לפחות הלכה אחת או עניין אחד באותו נושא בעיון.

פרק אחד ליום: מי שאינו יכול לעמוד בקצב הלימוד של שלושה פרקים ליום ילמד פרק ליום, במסגרת זו מסיימים את לימוד "משנה תורה" בכמעט שלוש שנים.

לימוד ספר המצוות להרמב"ם: מי שמתקשה בלימוד 'משנה תורה', (הכוונה בעיקר לנשים ולילדים, כאמור) לומד בכל יום ב"ספר המצוות" להרמב"ם. והן המצוות  העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלושה פרקים לכן גם אותו מסיימים לאחר שנה.

חגיגות לסיום הרמב"ם

מאז שתיקן הרבי את תקנת לימוד הרמב"ם ועד היום קיבלו עליהם חסידי חב"ד לקיים תקנה זו, וכל שנה גדל ומתרבה מספר לומדי הרמב"ם גם מאנ"ש וגם שלא מאנ"ש. כידוע, הרב משה פיינשטיין זצ"ל קיבל על עצמו ללמוד משנה תורה במסלול של שלושה פרקים ליום מיד לאחר שהרבי הורה על כך.

על פי הוראת הרבי מליובאוויטש עם סיום לימוד הי"ד החזקה במסלול של שלושה פרקים ליום חוגגים כל שנה את גומרה של תורה ועורכים כנסים חגיגיים לסיום הרמב"ם במוקדים שונים בעולם, במיוחד בטבריה, ליד ציון קברו של הרמב"ם. בכנס זה משתתפים לומדי הרמב"ם בכל המסלולים ואף גם כאלה שעדיין לא נכנסו למעגל של לומדי הרמב"ם. וברוך ה', כאמור, כל שנה מצטרפים רבים למעגל זה.

חיבורי הרבי הקשורים ללימוד הרמב"ם

בעקבות תקנה זו של לימוד הרמב"ם כתב הרבי את הספרים: "יין מלכות", "הדרנים על הרמב"ם", "חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם", ו"כללי רמב"ם".

לתמימים בישיבה בקזבלנקה זכות ראשונים

מעניין שהראשונים שהחליטו לקיים את הוראת הרבי היו התמימים בישיבת חב"ד בקזבלנקה שבמרוקו, בה התגורר הרמב”ם מספר שנים. התמימים למדו את שיחת הרבי שנאמרה באותה שבת, וטיכסו עצה ביניהם איך לקדם את העניין. לקראת י’ שבט, יום הנשיאות, הגו התמימים רעיון: לקחת את החיבור “משנה תורה” ולחלק אותו בין הציבור התורני. לחלוקה זו הצטרפו עוד שליחים של הרבי בעולם, ותוך שבועיים הושלמה משימת החלוקה.

החלוקה נערכה לפי ה”הלכות” ונטלו בה חלק השלוחים, הרבנים, תלמידי הישיבה ובני התורה שבעיר. הם השתדלו לזכות הרבה יהודים ככל האפשר. מסלול הלימוד היה מי’ שבט עד י”א ניסן, ודו”ח נשלח אל הרבי. כך שבי”א ניסן תשד”מ, שנת הפ”ג לרבי סיימו בפעם הראשונה ללמוד את הספר הי"ד החזקה" שמניין ההלכות בו הוא – פ”ג. כל ה”הלכות” חולקו למעט “הלכות שלוחין ושותפין” אשר נלמדו על ידי כל התמימים יחדיו.

והרבי חיזק ועודד את העניין עד שבסופו של דבר חברי הוועד להפצת שיחות ערכו את החלוקה במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את המורה שיעור להגהתו ולאישורו, ומאז ועד היום מממש עם ישראל תקנה קדושה זו המאחדת את עם ישראל בכל העולם.