תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
בהשגחה פרטית מופלאה גילו הילדים שהם יהודים
הקראת כתבה
מְסֻפָּר עַל נִצּוֹל שׁוֹאָה שֶׁאִבֵּד אֶת כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ בַּשּׁוֹאָה. לְאַחַר הַשּׁוֹאָה עָבַר לְהִתְגּוֹרֵר בִּבְּרָזִיל, שָׁם הֵקִים מִשְׁפָּחָה חֲדָשָׁה, וְלֹא רָצָה שֶׁיְּלָדָיו יֵדְעוּ שֶׁהֵם יְהוּדִים.
אוּלָם יְהוּדִי אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְכַּחֵשׁ לְיַהֲדוּתוֹ… בְּהַגִּיעַ בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ לְגִיל שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה, הִזְמִין אוֹתוֹ לְסִבּוּב קְנִיּוֹת וְהִצִּיעַ לוֹ שֶׁיִּבְחַר לְעַצְמוֹ מַתָּנָה לִכְבוֹד יוֹם הֻלַּדְתּוֹ, בְּלִי לְהַסְבִּיר לוֹ שֶׁזֶּהוּ יוֹם הַבַּר מִצְוָה שֶׁלּוֹ…
יָצְאוּ הָאָב וּבְנוֹ לִקְנִיּוֹת בְּמֶרְכָּז מִסְחָרִי שֶׁבָּעִיר. הִסְתּוֹבֵב הַבֵּן בֵּין הַדּוּכָנִים כְּדֵי לִבְחֹר לְעַצְמוֹ מַתָּנָה כִּלְבָבוֹ, וְהִנֵּה בְּעָבְרָם לְיַד חֲנוּת מוּצְרֵי יוּדָאִיקָה מָשְׁכָה אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ חֲנֻכִּיָּה הָעֲשׂוּיָה מֵעֵץ, אוֹתָהּ רָצָה לִרְכֹּשׁ. הִתְפַּלֵּא הָאָב עַל בְּחִירַת הַבֵּן, וְנִסָּה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ לִקְנוֹת אֵיזֶה מִשְׂחָק בִּמְקוֹם חֲנֻכִּיָּה, בְּהַסְבִּירוֹ לוֹ שֶׁזֶּהוּ דָּבָר מְיֻשָּׁן שֶׁרַק זְקֵנִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ, אוּלָם נַפְשׁוֹ שֶׁל הַבֵּן חָשְׁקָה דַּוְקָא בַּחֲנֻכִּיָּה זוֹ!
לְהַפְתָּעָתָם, הִסְבִּיר הַמּוֹכֵר שֶׁדַּוְקָא אֶת הַחֲנֻכִּיָּה אֵין הוּא מְעֻנְיָן לִמְכֹּר בִּגְלַל הַסִּפּוּר הָעוֹמֵד מֵאֲחוֹרֶיהָ. חֲנֻכִּיָּה זוֹ, אָמַר הַמּוֹכֵר, בָּנָה יְהוּדִי בִּזְמַן הַשּׁוֹאָה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. בִּהְיוֹתוֹ בְּאֶחָד מִמַּחֲנוֹת הָרִכּוּז רָצָה לְחַזֵּק אֶת רוּחַ אֶחָיו הַיְּהוּדִים וּלְזַכּוֹת עַל יָדָהּ מֵאוֹת יְהוּדִים, לַמְרוֹת הַסַּכָּנָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה בַּדָּבָר.. בַּחֲנֻכִּיָּה זוֹ שֶׁשָּׂרְדָה אֶת הַשּׁוֹאָה רָאָה הַמּוֹכֵר חֲשִׁיבוּת מְיֻחֶדֶת, וְעַל כֵּן רָצָה לְשׁוֹמְרָהּ.
הַבֵּן הִתְרַגֵּשׁ מֵהַסִּפּוּר, וְהִתְלַהֲבוּתוֹ מֵהַחֲנֻכִּיָּה גָּדְלָה שִׁבְעָתַיִם, וּבְשׁוּם אֹפֶן לֹא רָצָה לְוַתֵּר עָלֶיהָ. הָאָב לֹא יָכֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי הִתְפַּעֲלוּת בְּנוֹ וּתְשׁוּקָתוֹ לִקְנוֹת אֶת הַחֲנֻכִּיָּה, וְהִצִּיעַ סְכוּם מְכֻבָּד תְּמוּרָתָהּ. לְשִׂמְחָתוֹ שֶׁל הַנַּעַר, הִסְכִּים הַמּוֹכֵר, וְהַחֲנֻכִּיָּה עָבְרָה לִרְשׁוּתוֹ.
נָטַל הַנַּעַר אֶת הַחֲנֻכִּיָּה בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְלַהֲבוּתוֹ הָלַךְ לְהַרְאוֹת אוֹתָהּ לְכָל חֲבֵרָיו.
נִמְסְרָה הַחֲנֻכִּיָּה מִיָּד לְיָד, עַד שֶׁהֶחְלִיקָה מִידֵי הַנַּעַר וְנִשְׁבְּרָה. בָּכָה הַנַּעַר וְהִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ.
כַּאֲשֶׁר רָאוּ הוֹרָיו אֶת גֹּדֶל צַעֲרוֹ נִסּוּ לְעוֹדְדוֹ… הִסְבִּירוּ לוֹ שֶׁאֶפְשָׁר לְהַדְבִּיק אֶת חֶלְקֵי הַחֲנֻכִּיָּה וּלְתַקְּנָהּ. נְטָלוּהָ בִּידֵיהֶם, וְתוֹךְ שֶׁהֵם מְנַסִּים לְתַקְּנָהּ בִּצְבֵּץ פֶּתֶק מִתּוֹכָהּ.
בַּפֶּתֶק סִפֵּר בַּעַל הַחֲנֻכִּיָּה שֶׁיָּצַר אוֹתָהּ, אֵיךְ אָסַף חֲתִיכוֹת עֵץ לִבְנוֹת אֶת הַחֲנֻכִּיָּה, עַל מְנַת לְזַכּוֹת בְּמִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה אֶת כָּל אַנְשֵׁי הַמַּחֲנֶה. הוּא הִסְבִּיר בַּפֶּתֶק, שֶׁאֵין אִישׁ בַּמַּחֲנֶה יוֹדֵעַ, אִם יִזְכֶּה לִחְיוֹת עַד לְמָחֳרָת, וְהוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם יִזְכֶּה לְהַדְלִיק חֲנֻכִּיָּה זוֹ. לָכֵן בִּקֵּשׁ שֶּׁמּוֹצֵא הַחֲנֻכִּיָּה יַדְלִיק בָּהּ נֵרוֹת לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ וּלְעִלּוּי נִשְׁמַת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וּלְסִיּוּם חָתַם אֶת שְׁמוֹ – שְׁלֹמֹה לֵוִין.
לְאַחַר שֶׁקָּרְאוּ הַהוֹרִים אֶת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּפֶּתֶק, הִתְעַלֵּף הָאָב, חָזַר לְהַכָּרָתוֹ וְהִתְעַלֵּף שׁוּב. בְּלֵית בְּרֵרָה, נֶאֱלַץ הָאָב לְגַלּוֹת לְבָנָיו אֶת סוֹדוֹ, שֶׁהַחֲנֻכִּיָּה הִיא מַעֲשֵׂה יְדֵי אָבִיו, שֶׁאֶת הַפֶּתֶק הִשְׁאִיר כְּצַוָּאָה לְבָנָיו.
הִתְפַּלְּאוּ הַיְּלָדִים לִשְׁמֹעַ שֶׁהֵם יְהוּדִים, וְרָאוּ בַּדָּבָר מֶסֶר מִשָּׁמַיִם. גַּם הָאָב שֶׁלֹּא יָכֹל לְהִתְעַלֵּם מֵהַהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית שֶׁבַּדָּבָר, כְּבָר לֹא יָכֹל לְהִתְכַּחֵשׁ לְיַהֲדוּתוֹ, וְיַחַד עִם כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הֶחְלִיט לַעֲבֹר לַגּוּר בִּסְבִיבָה יְהוּדִית, כָּךְ חָזְרָה מִשְׁפָּחָה יְהוּדִית שְׁלֵמָה לְחֵיק הַיַּהֲדוּת.
פרסום תגובה חדשה