בס"ד . ש"פ מסעי, כ"ח תמוז, מבה"ח מנחם אב ה'תשכ"ז

‏שיר המעלות בשוב השם את שיבת ציון היינו כחולמים[1]‏, ואיתא במאמר מכ"ק ‏אדמו"ר הצמח צדק[2] ‏(אשר מפרטי הענינים המבוארים בו נראה שמיוסד על דיבור המתחיל זה שבתורה אור)[3] אשר אז, בשוב השם וכו', נראה שהיינו כחולמים. וענין החלום הוא שנראים שני ענינים הפכיים ביחד, והוא על דרך משל (ומביא שם משל חריף (א שארפער משל) מאשר בתורה אור) אשר ברגע אחד נראה שהוא מת וברגע אחד הוא חי, וכן ברגע אחד נראה שהוא כאן וברגע אחד הוא באספמיא[4] ‏, ואין לו בזה שום קושיא וסתירה. ומבאר זה בעבודה, אשר בעת התפילה הוא מתבונן ואומר השם אחד ושמו אחד [5], אשר אין עוד מלבדו[6]‏, ואחר כך הוא טרוד בפרנסתו ופרנסת בני ביתו, אף על פי שלכאורה סתרי אהדדי, דהרי אין עוד מלבדו ואיך הוא טרוד, אלא זהו ענין היינו כחולמים, אשר שני הענינים אמת (וענין זה אינו בתורה אור), שזהו מצד המקיפים. דההפרש בין מקיף לפנימי הוא, שבפנימי ישנם חילוקים והתחלקות, מה שאין כן במקיפים הכל הוא בהשוואה, ועל דרך עושה שלום במרומיו[7]‏, שמיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש שהם הפכים, ועם כל זה עושה שלום ביניהם[8] ‏מפני שמאיר הארה גבוה משניהם[9], שהוא עניין המקיפים. ועוד יותר, שמצד המקיף אינם הפכים כלל. ויובן על דרך משל המדות, הנה חסד וגבורה הם ימין ושמאל שהם הפכים, ותפארת הוא קו האמצעי, אבל זה שהם הפכים הוא רק בהתגלות המדות, מה שאין כן כשהמדות הן כלולות בבינה, שבינה היא שורש המקיפים, הנה שם אינן בבחינת הפכים. ועל דרך זה הוא גם כן בזמן הגלות, שזעיר אנפין הוא בהעלם, שהוא עניין מה שספירות הזעיר אנפין הוא בבחינת עיבור בבטן אמו, תחת כלילן בגו תלת[10]. וזהו גם כן מה שכתוב ‏אלביש שמים קדרות וגו'[11], דלכאורה בזמן הגלות אנו רואים שני הפכים, ואיך יכולים שניהם להיות אמת, דהרי בעת התפילה אומר אין עוד מלבדו ועם כל זה צריך להיות בזעת אפיך תאכל לחם[12]‏, שלכאורה הרי הם סותרים זה לזה, ועל זה אומר[13] ‏שובה השם ‏את שביתינו גו', שעבודת התשובה מגעת למעלה מסדר ההשתלשלות, ולא רק למעלה מבינה שהיא מקור המדות אלא גם למעלה מראשית הקו, וכמובא במדרש[14] ‏שתשובה וימות המשיח[15] ‏קדמו לעולם, שעולם הוא עניין סדר ההשתלשלות, ועל זה אומר שתשובה וימות המשיח קדמו לעולם, שזהו למעלה אפילו מאדם קדמון, ששם ישנו גם כן הסדר של אורות וכלים, מה שאין כן תשובה שקדמה לעולם מגעת בבחינת הרשימו, ולמעלה יותר בבחינת מטי ולא מטי, למעלה לגמרי מכל סדר ההשתלשלות. ולכן מסיים במדרש[16] ‏שמשה זכה קודם מיתתו לתשובה, שהרי משה ענינו פנימיות, אורות בכלים, אבל קודם מיתתו זכה לתשובה שהיא בחינה שלמעלה מהשתלשלות, ‏וכנזכר לעיל שהיא למעלה גם מראשית הקו.

‏וממשיך (בהמזמור)[17] אז יאמרו בגוים הגדיל השם לעשות וגו', שמצד המקיפים יכולה להיות מציאות שלמטה, ואף על פי כן יכולים לברר אותו, הנה אז נעשה הגדיל השם, שממשיכים עוד יותר מלכתחילה (וזהו אז ימלא שחוק פינו¹⁷‏, שמגיעים בבחינת תענוג העליון). עד כאן תוכן מאמר הצמח צדק.

‏וזהו גם כן שני הפירושים המובאים בפירוש רש"י פרשת מסעי[18] ‏(שזהו קישור המאמר ‏לפרשת מסעי), שפירוש האחד הוא להודיע חסדיו של מקום, ופירוש השני הוא דבר בלתי רצוי, שכאן חששת את וכו', וזהו העבודה להפך מבלתי רצוי שיהיה מזה להודיע חסדיו של מקום. וזהו גם כן על דרך המאסר והגאולה שבימי י"ב-י"ג תמוז, שאז הנה אותם שהניחוהו במאסר הם עצמם ששחררוהו, והיה זה באופן של ביד רמה[19]‏, והיה על דרך גאולת אדמו"ר הזקן בי"ט כסלו שהגדיל השם לעשות בארץ[20]‏, שאפילו הגוים ראו גדולת השם. וזה שייך גם לנו, שצריכים להפך המפני חטאינו[21]‏, וזדונות נעשו לו כזכיות[22]‏, ובעת שתתבטל הסיבה יתבטל ממילא המסובב, ואז יהיה ופדויי השם ‏ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם[23].

מקורות והערות

[1]תהלים קכו, א.