מאיר ביילה מחסידי הרבי – המגיד ממעזריטש,

חגג שנה אחת את חודש החגים בחברת הרבי בעונג רב.

אך כמו כל הדברים הטובים תקופת החגים הנפלאה הגיעה לסיומה,

ונאלץ הבחור לשוב לביתו.

קודם צאתו לדרך נכנס אל הרבי ליחידות לבקש ברכה לשידוך.

הבחור עני מרוד וחסר אמצעים שטח לפני הרבי את צרתו,

שמחמת עוניו אין מציעים לו שידוכים.

הרבי עודדו ובירכו לשלום ולברכה,

והורה לו לקבל את הצעת הנישואין הראשונה שיציעו לו.

הצעיר יצא לדרכו מעודד סמוך ובטוח בברכת רבו.

*   *   *

בדרכו לן הצעיר בפונדק כפרי בו מצא קבוצת אנשים ריקים ופוחזים,

שבילו זמנם בשתייה לשוכרה ובבדיחות טפשיות.

והוא יושב מסוגר בפינת הפונדק ואינו יוצר עמם קשר.

הביטו הפרחחים בעובר אורח הזר ובמראהו העלוב,

ושמחו על המציאה וההזדמנות לצחוק ולחמוד לצון.

ניגשו אל העובר אורח ושאלוהו מה מעשיו, מהיכן בא ולאן הולך.

הוא סיפר להם קצת על עצמו

והרבה לספר על גדולת רבו רבי דוב בער, המגיד ממעזריטש,

שעתה שב משהייה בחצרו.

בתמימותו גם סיפר להם שביקש מהרבי ברכה לשידוך מוצלח,

והרבי נתן לו את ברכתו והורה לו להסכים לשידוך הראשון שיוצע לו.

ראש החבורה קפץ על המציאה והכריז:

סוף סוף מצאתי חתן לאחותי.

אחותי התגרשה לא מזמן ויש לה נדוניה של מאה רובלים.

במקרה היא נמצאת כאן! אם תסכים, נוכל לסגור את השידוך מיד.

לפתע הופיעה בחורה צעירה שלא היתה אחותו,

אלא הבת של בעל הפונדק העשיר שבאותה שעה לא היה בביתו…

נזכר מאיר בעצת הרבי והסכים מיד להצעה,

אף שלכאורה לחסיד כזה של הרבי לא היה ראוי שידוך זה ולא באופן הזה.

*   *   *

מיד רץ ראש החבורה למטבח,

לשכנע את הבחורה לשחק את תפקיד הכלה לטובת עסקי הפונדק,

שכן לכבוד חגיגה כזו, הסביר לה, יוזמנו הרבה משקאות.

בתמימותה, הסכימה למשחק השידוך.

מה לא עושה בת ישראל כשרה להצלחת עסקי אביה…

נכנסה ה"כלה" לחדר האורחים וכולם קיבלו אותה במחיאות כפיים סוערות.

כל ה"חבר'ה לייצים" שתו לשוכרה ובירכו "לחיים".

בטוב לבם ביין בתוך הצחוק וההוללות

קם ראש ה"חבר'ה לייצים" ואמר:

בואו נארגן כאן ועכשיו את טקס הנישואין.

אחד החברים טען שאין הם יודעים לא לכתוב 'כתובה' ולא לערוך טקס נישואין.

אך מיד נפתרה הבעיה –

החתן, שמתוך אמונתו התמימה ברבו היה מוכן לערוך מיד את טכס הנישואין,

הודיע שהוא יוכל לכתוב את הכתובה וגם לערוך את טקס הנישואין.

*   *   *

החבורה המשועשעת והעליזה הוסיפה שמחה על שמחה.

כולם הצטרפו לפעולה והתנדבו לשרת את החתן והכלה.

הם קשרו מפה לבנה לארבעה מקלות מטאטא,

החתן רשם את הכתובה ונערכה חופה כדת וכדין.

בעונג רב השתעשעו בני החבורה מן הבדיחה, השתוללו, התלוצצו וצחקו עד דמעות…

עד שעברו את גבול הטעם הטוב ולעגו לחתן ללא רסן ואף החלו להכות בו.

*   *   *

נבהל החתן, נמלט על נפשו וביקש מחסה ולינה בצריף של גוי בכפר.

למחרת בבוקר בחשש כבד מבני החבורה ניגש לדלת הפונדק,

באותו רגע שמע את קולו של אבי הכלה שזה עתה הגיע.

בדחילו ורחימו ניגש לבעל הפונדק ואמר לו:

שלום וברכה, חותני היקר.

בעל הפונדק נרתע לאחוריו ולא הבין על מה הוא מדבר.

לפתע יצאה הכלה שהגיעה לקבל את פני אביה,

תוך שהיא נכנסת לשיחה ומסבירה לו על מחזה השעשועים,

משחק החופה והקידושין שהיה בינה לבין העובר אורח הזר לטובת המכירות בפונדק.

ואכן, סיכמה הכלה, היתה הצלחה עצומה של מכירת מזון ומשקאות בשפע עקב המשחק.

*   *   *

הדבר זעזע את אבי הכלה, מאחר שהבין שבחופה וקידושין אין משחקים.

לאחר שחקר מה התרחש בדיוק,

צעק על החתן שבתור חסיד ותלמיד ישיבה, ידע מה משמעות הדברים,

ואיך יתכן שלא קלט שהפרחחים האלה עשו ממנו צחוק.

הוא נתן לצעיר התמים סטירת לחי מצלצלת,

אך מיד התעשת, כי הבין שכדי להשיג ממנו גט לבתו הוא צריך לדבר איתו בנימוס.

בעל הפונדק רצה להציל את בתו מעגינות,

ולכן היה מוכן לעשות הכל כדי לצאת בשלום מהעניין המביך.

בתחנונים ובנימוס ביקש מהצעיר לתת כתב גירושין לבתו,

והבטיח לתת לו עשרים רובלים עבור הטרחה.

ומה היה מופתע שעני מרוד כל כך מסרב לקבל סכום כסף מכובד שכזה.

בעל הפונדק לא התייאש והעלה את גובה הסכום בכל פעם שהביע הצעיר את סירובו,

אולם כל נסיונותיו לשכנע את הצעיר לתת גט לבתו עלו בתוהו.

*   *   *

מאיר הסביר לבעל הפונדק, שיש לו רבי והוא עושה כל מה שרבו אומר לו.

ומכיון שהרבי אמר לו להסכים לשידוך הראשון שיוצע לו, הוא הסכים באמת ובתמים.

ואין זה עניינו איך ראו בני החבורה את העניין.

כל זמן שהרבי לא יורה לו לעשות אחרת אין הוא יכול לשנות כלום.

הוא הציע לבעל הפונדק ללכת עמו אל הרבי ולקבל את הוראותיו.

*   *   *

בעל הפונדק היה בהלם אך הסכים לנסוע למעזריטש.

כשהגיעו למעזריטש הסביר בעל הפונדק לרב המגיד:

יום אחד נעדרתי מביתי והגיע קבצן זה לפונדקי,

ראש חבורת הליצנים המגיעים לפונדקי אמר לקבצן שבתי היא אחותו

והציע אותה לקבצן לאשה.

בתמימותו האמין הקבצן לראש חבורת הליצנים שבתי היא אחותו,

והקבצן קיבל את הצעתו לשאת אותה לאישה.

וכבר עשו חופה וקידושים בפני עדים!

כל שכנועיי שיתן גט לבתי עלו בתוהו,

רק הרבי יכול לעזור לי על ידי שיתן לו הוראה לעשות כן.

אני מוכן לתת לחתן אלף רובלים תמורת גט.

הרב המגיד אמר לבעל הפונדק: תת לי שהות לדון בדבר עם החתן.

*   *   *

לאחר זמן מה חזר בעל הפונדק,

והרב המגיד אמר לו: אכן החתן מסכים להצעת הגט תמורת הכסף המוצע…

אך מה עם בתך, יהודי יקר? הרי הגיע הזמן להשיא אותה!…

והוסיף: אני מציע לך שידוך עבורה צעיר ירא שמים ולמדן

ממשפחה טובה, בעל מידות תרומיות.

בעל הפונדק שרחש כבוד רב למנהיג החסידי המפורסם,

שמח לקבל ממנו הצעת שידוך לבתו.

ואז הוסיף הרב המגיד:

לחתן יש רק חיסרון אחד הוא עני מרוד ולכן נראה מוזנח.

אולם גם דבר זה בא על פתרונו,

כי לאחרונה קיבל אלף רובלים שאותם יקח לנישואיו.

והוסיף: לא הפסדת כלום… קנית את הבעל הראשון…

אין צורך לא בגט ולא בחתונה אחרת.

עם יד על הלב, דע לך שזהו שידוך משמיים.

אני מברך אותך ואת חתנך ובמיוחד את הזוג הצעיר לחיים טובים ומאושרים.

לאחר דברי השכנוע של הרב המגיד,

ניאות בעל הפונדק לקבל את עצת הרבי.

הוא נסע עם חתנו בשמחה לביתו,

וכברכת הרבי זכו בני הזוג לחיות לאורך ימים ושנים טובות בשמחה ובאושר.