חשיבות אמירת כל ספר תהילים בשבת מברכים

מוצאי שבת ח׳ כסלו ה׳תשע״ב
בהתוועדות ש”פ פקודי ה’תשכ”ז אמר הרבי: “כאשר משיח יבוא הוא לא ידע משום קונצים, אלא יתבע – “אלה פקודי המשכן”? תרשום לי על פתק: כמה חסידים עשית שיהיו חסידים של הרבי!… על כמה יהודים פעלת שילמדו חת”ת?… על כמה יהודים פעלת שיבואו לומר את כל התהילים בשבת מברכים”!!!…
מאת שולמית שמידע
בניין כחול

 

שבת מברכים היא השבת שלפני ראש חודש, בה מברכים את החודש הבא עלינו לטובה בנוסח קבוע קודם תפילת מוסף. פרט לשבת שלפני ראש השנה – ראש חודש תשרי – שלא מברכים בה את החודש, כי כמו שהסביר אדמו''ר הזקן בשם הבעל שם טוב, שבכל חדשי השנה עם ישראל מברכים את החודש, אבל את חודש תשרי הקב”ה בעצמו מברך.

 

הרבי הריי''צ תיקן שתי תקנות לגבי שבת מברכים, ששתיהן כלי לברכת החודש:

א. לקרוא את כל ספר תהילים (גם בשבת שלפני ראש השנה) בהשכמה קודם התפילה וקודם לימוד חסידות, ועדיף בציבור בבית הכנסת. קריאת תהילים זו מוסיפה כח בברכת החודש.

 

(ומי שלא הספיק לסיים קריאת ספר תהילים בבוקר, יכול לסיימו במשך השבת, ואם לא הספיק בשבת יסיים אותו עד ראש חודש).

 

ב. לעשות יום של התוועדות וקבלת החלטות טובות. בהתאם להוראה זו של הרבי הריי''צ התוועד הרבי כל שבת מברכים.

 

אמנם ראש חודש עצמו הוא יום כללי שבו כלולים כל ימות החודש והוא מנהיג את ימי החודש ומשפיע עליהם ככל ראש המנהיג ומשפיע על הגוף. אף על פי כן, אין אומרים את כל ספר התהילים בראש חודש, אלא דוקא בשבת שלפני ראש חודש, מאחר שאמירת תהילים בשבת קודש פועלת ומשפיעה הרבה יותר, כי שבת היא מקור הברכה והשפע לכל ימות החול. כי במידה מסוימת שבת מברכים היא יום כללי, המשפיע על כל ימי החודש באופן חזק הרבה יותר מראש חודש, ויש לו השפעה ישירה על כל ימי החודש, שהרי ראש חודש עצמו מתברך מן השבת שלפניו. ואכן כל ימי החודש נמצאים בשבת מברכים בדקות ובעילוי יותר מאשר בראש חודש עצמו, ושבת מברכים היא יום כללי הרבה יותר מראש חודש.

 

על אמירת תהילים בשבת מברכים בציבור אומר הרבי הריי"צ: "דבר אמירת תהילים האמור, אינו שייך לאיזה נוסח… ומצד אהבת ישראל… עלינו להשתדל בכל מיני השתדלות, אשר יוקבע בכל הבתי כנסיות באיזה נוסח שיהיה."

 

לאחר הקריאה בתורה מכריזים בבית הכנסת ברוב עם אודות היום, השעה והרגע המדויק בו יחול מולד הלבנה. ושליח ציבור אוחז את ספר התורה בידו ומברך את ברכת החודש עם הציבור.

 

בברכת החודש ב"שבת מברכים" יש לא רק זכר למעמד קידוש החודש שהיה בעבר ושיהיה לעתיד לבוא בבית-הדין הגדול שבירושלים, אלא יש בו מעין הכרזת בית דין מתי יחול ראש חודש ומעין קידוש ראש החודש, וכמו שיהיה לעתיד לבוא בבית הדין הגדול בירושלים. שכן, אמירת כל התהילים ועריכת התוועדות חסידית בשבת זו היא היא הנותנת כח לזה.

 

החסיד המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן היה אומר, שהנהגת החסידים בשבת מברכים היא הדרך החסידית למנהגי יום כיפור קטן, שיש הנוהגים להתענות בו ולומר סליחות. אמירת תהילים בשמחה וטוב לבב היא תמורת אמירת סליחות. והתוועדות חסידית באהבת רעים ודיבוק חברים בדברי חיזוק והתעוררות להיטיב ההנהגות ולקבוע עתים לתורה היא תמורת התענית.

 

בהתוועדות ש"פ פקודי ה'תשכ"ז אמר הרבי: "כאשר משיח יבוא הוא לא ידע משום קונצים, אלא יתבע – "אלה פקודי המשכן"? תרשום לי על פתק: כמה חסידים עשית שיהיו חסידים של הרבי!… על כמה יהודים פעלת שילמדו חת"ת?… על כמה יהודים פעלת שיבואו לומר את כל התהילים בשבת מברכים"!!!…

פרסום תגובה חדשה

test email