תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
איזוהי אשה כשרה?… העושה רצון בעלה!…
הקראת כתבה
בבלי אחד עלה לארץ ישראל ונשא אישה יפת תואר טובה ותמימה.
יום אחד אמר הבבלי לאשתו הישראלית:
'בשלי לי בבקשה שתי עדשים', מתוך כוונה שתבשל לו כמות קטנה,
אולם אשתו התמימה שרצתה לעשות בדיוק את רצון בעלה,
בישלה לו בפשטות רק שתי עדשים.
האיש המאוכזב מהתבשיל העלוב כעס על אשתו אך היא לא הגיבה.
למחרת כדי לתקן את המעוות ביקש מאשתו:
'אנא בשלי לי סאה עדשים', כמות גדולה יותר ולא בקמצוץ.
אולם האשה הכשרה העושה רצון בעלה בדיוק,
בישלה לו סאה עדשים היינו כשלוש עשרה ליטר עדשים.
ושוב ביקש ממנה בעלה: 'אנא הביאי לי שני בוציני', היינו, שני דלועים,
אולם אשתו הביאה לו שני נרות שגם נקראים 'בוציני'.
כאן כבר חמתו של האיש גברה ואמר לה:
'בבקשה, לכי שברי אותם על רישא דבבא', היינו, על ראש המשקוף של השער.
אולם אשתו חשבה שכוונת בעלה היא לשוברם על ראש התנא ששמו בבא בן בוטא.
ומה לא עושה אשה כשרה כדי לרצות את בעלה, היא מוכנה גם לכך.
בבא בן בוטא ישב בשער העיר ודן בדין, ופתאום מגיעה אישה ושוברת שתי נרות על ראשו.
בבא בן בוטא איש צדיק וחסיד אינו כועס, אולם שואל את האשה בקול רגוע: 'מדוע עשית זאת'?
עונה לו האשה בתמימות וביושר: 'כך ציוני בעלי'.
אמר לה: 'את עשית רצון בעלך, המקום יוציא ממך שני בנים כבבא בן בוטא'.
(על פי מסכת נדרים דף סו ב)
* * *
זהו סיפור מאלף על איש ואשתו שיש להם בעיות בתקשורת הלשונית,
עד כדי כך שמחוסר הבנה הגיעה האשה להתנהגות שהיתה לגמרי לא הגיונית בעיני בעלה.
אולם אין הם נופלים למריבות נוראות בשל כך,
וכמובן אין עולה בדעתם להתגרש.
סביר להניח שבמשך הזמן למדו להבין זה את זו,
במיוחד שהאשה התמימה רצתה בכל מאודה לעשות רצון בעלה,
אף כשזה היה למעלה מטעם ודעת.
מכאן שמי שרוצה לחיות בשלום וחפץ מאד לרצות את בן הזוג,
בודאי יזכה לכל הברכות.
ואכן זכתה האשה ועמה בעלה לבנים תלמידי חכמים גדולים כבבא בן בוטא,
שנתקיימה בה ברכת בבא בן בוטא לפי שהיתה ראויה לה.
פרסום תגובה חדשה