הרבנית שרה כרמלי שגדלה באנגליה ובהודו ולאחר שנישאה חייתה באיטליה ומשם עברה לגור בארצות הברית מספרת על התקרבותה לרבי ולחסידות חב"ד, ומה שלמדה מהרבי על קדושת חיי הנישואין:

זה היה לפני למעלה שלושים שנה. אז גרתי באיטליה. בעלי שהיה אז בן שלושים וחמש, היה איש עסקים פעיל מאד, והיה נוסע הרבה למזרח הרחוק לרגל עסקיו. יום אחד כשחזר מתיילנד הרגיש לא טוב ונפל למשכב עד שנעשה משותק. הוא הגיע לבית רפואה כאשר אינו יכול לזוז ואף לא לדבר, הרופאים בדקו ולא מצאו מהו המקור למחלתו, והיו במבוכה כי לא ידעו מה לעשות ואיזו תרופה לתת לו. כך שהה בעלי בבית הרפואה חודש ימים. שליח חב"ד המקומי הרב משה לזר היה שואל אותי בכל יום לשלומו, ומאחר שמצב בעלי לא הוטב, הציע הרב משה לזר, שנבקש ברכה מהרבי. לא היינו שומרי תורה ומצוות ולא הכרתי את הרבי, בכל זאת, הסכמתי שהרב משה לזר יבקש ברכה עבור בעלי מהרבי. למחרת כשהגעתי לבית הרפואה כמידי יום, ראיתי את בעלי הולך בלי בעיה. הייתי בהלם!… הבנתי שברכת הרבי פעלה את פעולתה. הייתי אסירת תודה לרבי והחלטתי לנסוע לאמריקה להכיר את הרבי.

הגעתי לאמריקה ובזמן שהותי שם רציתי לראות את הרבי. כל יום הייתי הולכת בזמן תפילת מנחה, רק כדי לזכות לראות את הרבי, עד שיום אחד הרבי פנה לעברי וחייך חיוך גדול. הבנתי שהרבי כבר מכיר אותי ושמחתי מאד.

יום אחד הייתי ביחידות אצל הרבי, ואמרתי לו: רבי, אני רוצה ללמוד. הרבי ענה לי: את צריכה ללמד (אחרים). לא הבנתי איך אני יכולה ללמד (אחרים) כשחסר לי ידע רב כל כך.

שוב הייתי ביחידות אצל הרבי, והוא אמר לי, שעלי להדריך כלות העומדות להיכנס לחופה, ללמד אותן טהרת משפחה ושלום בית. אמרתי לרבי, שזו אחריות גדולה, ואינני יכולה לקבל על עצמי אחריות כזו, אך הרבי בשלו: את יכולה וחייבת לעשות את זה!… הרבי נתן לי חמישה עשר דולר לברכה להצלחה במשימה. ארגנתי קבוצה של תלמידות לשיעור "טהרת המשפחה" והגיעו לשיעור בדיוק ארבע עשרה נשים יחד אתי חמש עשרה. הייתי מופתעת מהמספר המדויק של דולרים שנתן הרבי לכל אחת מאתנו.

אחותי, שאז גרה בלונדון ועדיין לא היתה שומרת תורה ומצוות, היתה גרושה. היא הבינה שאם תחיה חיי קדושה יש לה סיכוי לחיי נישואין מאושרים. היא החליטה שהיא רוצה שידוך עם אדם שומר תורה ומצוות. ביקשתי מהרבי ברכה לשידוך בשבילה, והרבי בירך. באותו זמן אחותי היתה אמורה להגיע מלונדון לאמריקה, עשיתי כלי לברכה וביקשתי מחברתי רבקה שידוך בשביל אחותי. רבקה ענתה לי, שיש לה רעיון לשידוך, ואכן היא דיברה עם הבחור, אך היתה בעיה שכל פעם שדיברה אתו בטלפון, הוא טען שאין לו זמן… כשאחותי הגיעה לאמריקה, אמרתי לה שיש לי איזה רעיון לשידוך בשבילה. היא ענתה לי שאיננה מעוניינת, כי פגשה מישהו במטוס, שמוצא חן בעיניה והם עומדים להיפגש בקראון הייטס.

סיפור המפגש ביניהם מפתיע ומדהים. בתחילה היא והבחור שלא הכירו זה את זו ישבו אמנם באותו מטוס אך בריחוק זה מזה, אך לפתע החליפה מקומה כי רצתה להתרחק מאשה שהיתה מנוזלת, וגם הוא החליף מקומו כי רצה להתרחק מתינוק שבכה לידו. כך הגיעו לשבת זה לצד זו והחלו לשוחח ביניהם. מאחר שהשיחה קלחה והיתה מציאת חן ביניהם הם קבעו להיפגש בקראון הייטס. תוך זמן קצר הכרנו את הבחור. סיפרתי לרבקה חברתי על השידוך של אחותי. היא שאלה אותי לשמו, וכשאמרתי לה מה שמו, היא היתה בהלם. זה היה הבחור שהיא רצתה להכיר לאחותי. זמן קצר אחרי כן אחותי והבחור התחתנו.

מה נפלאות דרכי ההשגחה העליונה!…

נשארנו לגור בארצות הברית סמוך לרבי. כשבני היה בר מצווה היינו אני ובעלי ובני ביחידות אצל הרבי. הרבי נתן לנו הוראה לקרב אנשים לתורה ומצוות, והוסיף שעל ידי זה נכניס אור אלוקי בעבודה שלנו, ותהיה לנו ברכה גדולה בכל מעשה ידינו, עד לברכה והצלחה מעבר למצופה. ועוד אמר: אני מקווה שאתם מאזינים לדבריי עם הלב שלכם. באותו רגע הבטתי בהתרגשות בידו הקדושה הלבנה והיפה של הרבי המושיטה לנו דולר לברכה.

תוך זמן קצר התקשרתי מאד לרבי ונעשיתי חסידה נלהבת שלו. רציתי להיות חסידה שומרת תורה ומצוות לכל דבר. רציתי לשמור טהרת משפחה, שבת וכשרות, רציתי לכסות את ראשי בפאה וכו'. בעלי חשב שהשתגעתי… ומנע ממני להתקדם בקיום תורה ומצוות. כתבתי לרבי על כך, והרבי ענה לי, שלא אריב בשל כך עם בעלי. הרבי הציע שאדם אחר ישפיע על בעלי להתחזק בעבודת ה', ולא אני. בכל הפגישות שנפגשתי עם הרבי, הוא עודד אותי וגם עזר לי להשפיע על בעלי בדרכי נועם, באהבה ובמתיקות וכמובן בלי מלחמות. קיבלתי את הוראת הרבי, וכל הזמן נתתי לבעלי מחמאות, והדגשתי כמה הקשר בינינו טוב. וכמו שהציע הרבי, דאגתי שמישהו אחר ישפיע על בעלי. הבנתי שאשה אינה צריכה להיות הרב של בעלה. היא צריכה להיות רק האשה הטובה והאוהבת שלו. אשה צריכה להיות בעלת חסד, וחסד מתחיל בבית.

כשבעלי התכונן לנסוע לבנגקוק לרגל עסקיו, חשבתי לעצמי עדיף לי להישאר בביתי באמריקה ולשמור תורה ומצוות ללא הפרעות. וכשהגעתי לרבי לקבל ברכה, אמר לי הרבי: את צריכה לנסוע לבנגקוק עם בעלך. בלית ברירה קיבלתי את הוראת הרבי, נסעתי לבנגקוק, את הפאה החבאתי במזוודה. בבנגקוק היה לי קשה מאוד לשמור תורה ומצוות. כתבתי לרבי שאני רוצה לשמור הכל, והרבי ענה לי: ומה אומר בעלך? הייתי מופתעת… הרבי דאג קודם כל לשלום הבית בינינו.

ברוך ה', שמרתי טהרת משפחה, כי זה דבר שתלוי בעיקר באשה, ובתחבולות אשה יכולה לכוון את בעלה בעניין זה. גם כשרות המאכלים היתה תלויה בי וגם בזה הצלחתי. עניין שמירת שבת היה קשה לי יותר, כי בעלי היה מדליק טלויזיה בחדר השינה, בטענה שלא יכול לישון בלי זה. החלטתי לעשות אתו עסק, שלמעני יחזיק מעמד חודש ימים ללא טלויזיה בשבת, ואחרי חודש נדון בעניין זה שוב. הוא קיבל את דבריי. השתדלתי להכין שבת יפה מאוד – לערוך שולחן יפה עם נרות דולקים, חלות מכוסות במפה יפהפיה, ויין וכוס לקידוש, הכנתי סעודות טובות וטעימות במיוחד, לבשתי לבוש נאה לשבת. הכל התחיל טוב. עשינו קידוש אכלנו סעודת שבת וכו'… כשהלכנו לישון היה קשה לבעלי בלי טלויזיה בגלל הרגילות שלו. הוא התהפך מצד אל צד, אך שמר על מילתו עד שנרדם. אחרי הרגל של חודש ללא טלויזיה בשבת, הוא כבר לא הזכיר את העניין כלל. רק העיר שזה כל כך טוב להיות יום אחד בשבוע ללא טלויזיה…

בכל זאת עדיין היה לי קשה מאד. כי ההתקדמות שלי בתורה ומצוות "דהרה", בעוד בעלי מתקדם באופן איטי מאד ובאופן בלתי נרגש. כתבתי לרבי על כל הדברים המציקים לי. וכשהגעתי ל770, שאלתי את הרב גרונר, אם הרבי קיבל את המכתב שלי. והרב גרונר ענה לי, שהרבי קרע אותו. נכנסתי ליחידות עם הרבי, והרבי אמר לי, שאין הוא יודע, למה אני חושבת כך, כל מה שאני עושה טוב, ואסור להתעסק עם הרע.

באותה עת אמי הגיעה מארץ ישראל לאמריקה. היא ביקשה מבעלי לבוא אתה לרבי. בעלי שכיבד את אמי מאוד לא יכול להתנגד לה. הלכנו אמי בעלי ואני לרבי. הצגתי לפני הרבי את בעלי, והרבי פנה לבעלי ושאל: בנימין, אתה עוזר לאשתך?… ובירך אותו. אחר כך הצגתי את אמי. והרבי אמר לה: תודה שגידלת בת כזו!…

באותה תקופה הייתי קשורה לתלמוד תורה של ילדים ממוצא פרסי. הייתי הולכת הרבה לרבי ומחכה בתור כמו כל אחד, עד שהרבי נתן הוראה שלא אחכה בתור. פעם באתי אליו עם הילדים והם הכריזו: אנו רוצים משיח עכשיו!… והרבי ענה: אמן!…

כל פעם שהייתי אצל הרבי, הרבי נתן לי ארבעה דולרים. אחד בשבילי, אחד בשביל הקבוצה שלי, אחד בשביל פעולותי, ואחד בשביל בעלי שלא יכעס עלי.

לא קל לחיות עם בעל שאינו שומר תורה ומצוות, במיוחד כשהאשה רוצה כל כך להתקרב לקדושה. פעם ברוב יאוש כתבתי לרבי שאני רוצה להתגרש. הרבי ענה לי: אני מופתע, למה את חושבת שטוב לך להתגרש? התחתנת בשם ה', עשית שבע ברכות בשם ה', וה' נתן לך מתנה גדולה – ילדים. את צריכה להיות דוגמה טובה לאחרים ולחתן את ילדייך בבית שלם.

חשבתי לעצמי, שבאמת אני חושבת רק על עצמי ואולי יש לי תפקיד לקרב את בעלי. ובאמת ראיתי שבעלי מתקרב לאט לאט אבל בטוח. כשאבי נפטר בעלי הרשה לי לחבוש כובע, (עדיין לא פאה!). כשבתי באה בקשרי השידוכין, בעלי אמר לי: אני רואה שאת כל כך רוצה לחבוש פאה, אם כן, אני מסכים לכך. מאז אני חובשת פאה. עם הרבה סבלנות וכמובן עם ברכתו של הרבי, בעלי התקדם לאט לאט בתורה ומצוות, וברוך ה', היום הוא חסיד לכל דבר.

הרבי נגד גירושים, הרבי בעד שלום בית חשתי את זה על בשרי וסיפור האישי שלי, וידוע שכך נוהג הרבי עם כולם.

פעם בא מישהו עם אשתו לרבי ושאל את הרבי לפני אשתו: נכון שעל פי תורה אשתי צריכה לעשות את רצוני? השיב לו הרבי: נכון יותר, שאתה צריך להיות ראוי שאשתך תעשה רצונך.

פעם אחרת כששאל מישהו את הרבי אם זוהי סגולה לשלום בית לקפל את הטלית במוצאי שבת, ענה לו הרבי, שלא שמע על סגולה כזו, אך ידוע לו, שעזרה בהדחת כלי האוכל היא סגולה לשלום בית.

הרבי עצמו מופת לרבים ביחסו לאשתו. הרבי אמר שאפילו השעה בה הוא שותה תה עם אשתו, היא בדיוק כמו הנחת תפילין אצלו.

מכל זה רואים, שאצל הרבי שלום בית קודם לכל. בית יהודי הוא בית ה', בית מקדש. הרוגצ'ובי, מי שהסמיך את הרבי לרב, אמר, שבחיי נישואין יש להתחתן כל רגע מחדש, ולחשוב על שלום בית כל הזמן. מצות הנישואין נערכת פעם אחת, אך יש לקיימה לאורך כל החיים, וכל רגע מחדש. האשה היא עקרת הבית, יסוד הבית, ובה ועל ידה תלוי שלום הבית. כשהאשה עושה תפקידה בשמחה היא משרה אוירה טובה על כל הבית. שמחה גוררת שמחה וחיוך גורר חיוך והכל על מקומו בא בשלום.

אשרינו מה טוב חלקנו, שיש לנו תורה המלמדת אותנו איך לחיות באושר, ויש לנו רבי שמדריך אותנו לחיות על פלי תורה בדיוק בדרך האמת והשלום!…

*   *   *

כמי שקשורה מאד לרבי, יש לי הרבה סיפורי מופת מהרבי הקשורות בטהרת המשפחה, ולהלן כמה דוגמאות:

* ברברה (בעברית: ברכה) אשה אמידה שבעלה עורך דין ולא זכתה לפרי בטן למעלה משלוש עשרה שנה לאחר נישואיה. היו לה שבעה הריונות ובכולם הפילה את עוברה בחודש הרביעי להריונה. הרופאים אמרו שאין לה סיכוי ללדת, ובלית ברירה כדאי לה לאמץ ילד. היא ביקשה את ברכת הרבי, והרבי הורה לה ללמוד הלכות טהרת המשפחה. היא לא הבינה, כי היא שומרת הלכות טהרת משפחה. הרבי אמר לה, לפנות אלי. הלכתי לביתה והיא קיבלה אותי בבכי קורע לב. אמרתי לה: בואי נלמד ביחד את ההלכות, יש לדייק בהלכות של הבדיקות, וגם להקפיד שלא תהיה חציצה בטבילה, להקפיד על ההרחקות בזמן שאת אסורה לבעלך וכו'. היא הסכימה לכל הידורי המצווה שלימדתי אותה. ליל הטבילה חל במוצאי שבת, הלכתי אתה למקווה של הרבי מרחק של כחצי שעה בנסיעה מביתה, (למרות שגם סמוך לביתה יש מקווה). לאחר כתשעה חודשים היא ילדה. ביום הלידה חמותה צלצלה אליה וסיפרה לה שראתה את הרבי בחלומה. באותו רגע היא הודיעה לחמותה שהיא בדרך לבית הרפואה ללדת. בדיוק אחרי תשעה חודשים חל הברית של הבן שילדה. הרופאים התפלאו ואמרו: נס רפואי!…

* קרובת משפחה שלי שגרה בבני ברק רצתה להתגרש, כי כל הזמן היו מריבות בינה לבין בעלה. הם כתבו לרבי, והרבי ענה: לדייק בטהרת המשפחה. בתחילה היא לא רצתה לשמוע כלום, כי כבר גמלה בלבה ההחלטה להתגרש. בכל זאת שכנעו אותה לעשות עוד ניסיון אחד. ואכן היא קיבלה על עצמה לדייק בטהרת המשפחה וחיי נישואיה ניצלו.

[ועוד סיפורים בנושאים אחרים:

* פעם בתי ביקשה מהרבי ברכה ללימודים, ותשובת הרבי היתה להפריש כמה פרוטות לצדקה קודם הדלקת נרות שבת. חשבתי בודאי בתי עושה את זה כמו שאני חינכתי אותה, אך בתי אמרה לי להפתעתי, שקודם שקיבלה תשובה מהרבי לא הקפידה על כך תמיד. ראיתי שהרבי יודע מה עושה בתי יותר ממני.

* אשה אחת שהיו לה רק נכדות באה לרבי לבקש ברכה שיהיה לה נכד. הרבי נתן לה הוראה לבדוק את המזוזות. היא ענתה שבדקו בביתה את המזוזות, והיא נשאלה, אם גם במשרדה נבדקו המזוזות? ומאחר שענתה בשלילה, הואילה לבקש שיבדקו את המזוזות במשרדה, ומצאו מזוזה אחת הפוכה, מיד החזירוה למקומה הנכון. וברוך ה', לאחר תשעה חודשים בדיוק נולד לה נכד.

* בשכנותי גרה משפחה שהיו להם שלושה ילדים. לפני כשלושים שנה חלה ראש המשפחה באופן פתאומי במחלה ממארת בגרונו. והרופאים אמרו, שיש לו שלושה חודשים לחיות. הצעתי למשפחה לפנות לרבי לבקשת ברכה. הם טענו שהם אינם שומרי תורה ומצוות. אמרתי להם: הרבי אוהב את כולם. החולה הגיע לרבי, והרבי אמר לו: רפואה שלימה!… וביקש ממנו לדייק בכשרות המאכלים. המשפחה הפכה את הבית לבית כשר למהדרין. ברוך ה', מאז עברו כבר שלושים שנה, וראש המשפחה חי בריא ושלם.

* לפני כשנה הוזמנתי לחתונה מצד החתן. התבוננתי בכלה ואמרתי: כלה נהדרת!… אמה הסכימה אתי ואמרה לי: זוהי בת של הרבי. כשהייתי בהריון בבת זו, אמרו לי הרופאים כי התינוק הפוך, וצריך להפוך אותו. אמרתי להם: אינכם נוגעים בי עד שאשאל את הרבי. הם אמרו: אם לא יהיה היפוך, יהיה ניתוח. תשובת הרבי היתה חד משמעית: לא לעשות היפוך. שעת הלידה הגיעה והרופאים ניתחו את היולדת, לאחר הלידה אמרו הרופאים: יש לכם רבי גדול, אם היו עושים היפוך מפרקת התינוק היתה נשברת. וברוך ה' התינוק ניצל כי לא עשו היפוך לפי הוראת הרבי].

 (סיפורה של הרבנית שרה כרמלי בי"א שבט ה'תשע"א בקורס למנחות כלות)