תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
הילד של תקיעת שופר של הרבי
לזוג שהיה חשוך ילדים, הציע מישהו לשמוע תקיעת שופר של הרבי מליובאוויטש מה"מ, בהסבירו לו שבשמיעת תקיעת שופר של הרבי, יש סגולה להתברך בכל המצטרך.
האיש שלא היה חסיד חב"ד החליט שאין לו מה להפסיד והגיע לבית חיינו 770 לראש השנה כדי לשמוע את תקיעת השופר של הרבי.
כשהגיע זמן תקיעת שופר הרבי אמר את הברכות, והיהודי חשב לעצמו: מי יתן שתקיעת שופר זו תהיה סגולה לבנים… יהי רצון שהשם יעזור ואתברך בזרע קיימא…
הרבי אמר את הפסוקים ואת הברכות שלפני התקיעה והיהודי המשיך במחשבותיו… כשהוא מתרכז בסגולות שיכולות לפעול ולהגשים את מבוקשו.
הרבי נטל את השופר, אבל זה לא הלך… והרבי המשיך לנסות, אבל דבר לא עוזר… הציבור כולו היה במתח רב. חשב היהודי: כנראה, הכל בגללי. אני חושב כל הזמן רק על עצמי ומקטרג על ישראל… אם כן, אני מוותר!…
מיד כשהחליט היהודי לוותר נשמע קול השופר… הרבי הצליח לתקוע את כל סדר התקיעות: תקיעה, תרועה ושברים…
חזר היהודי לביתו, ובאותה שנה נפקדה אשתו וילדה בן. כשהגיע הבן לגיל שנתיים אמר היהודי אלך להודות לרבי. הגיע מוצאי שבת שעה שהרבי מחלק כוס של ברכה. כשכולם חלפו על פני הרבי בשירה ובשמחה, הגיע גם תורו של יהודי זה המחזיק את בנו על זרועותיו לקבל כוס של ברכה. עוד לפני שפתח את פיו שאל אותו הרבי: זה הילד של התקיעת שופר?…
פרסום תגובה חדשה