יוסף-הצדיק

בפרשת בשלח יוסף מבקש מאחיו לפני מותו להשאר במצרים עד בוא גאולת מצריים, ואז להעלות את עצמותיו לארץ.

פָּרָשַׁת וַיְחִי הִיא הַסִּיּוּם שֶׁל סֵפֶר בְּרֵאשִׁית, וְהִנֵּה בְּסִיּוּם הַפָּרָשָׁה יוֹסֵף מְבַשֵּׂר אֶת בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה, "וֵאלֹקִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת"… יוֹסֵף הוּא שֶׁגָּרַם לִירִידַת יַעֲקֹב וּבָנָיו לְמִצְרַיִם, וְהוּא הוּא הַמְּבַשֵּׂר לָהֶם אֶת הָעֲלִיָּה מִמֶּנָּה. כָּאן מִתְגַּלָּה מַעֲלַת יוֹסֵף עַל שְׁאַר אֶחָיו.

יוסף הצדיק הוא היהודי הראשון שמסופר עליו שאירס אשה לפני הנישואין. במה זכה יוסף מה שלא זכו האבות?

במבט לאחור, יעקב רואה לא רק את הצלחתו באותן 17 שנים, אלא גם מה פעל יוסף בעולם באותן 22 שנות ניתוק ממנו. לימד את פוטיפר ושאר הסובבים אותו, שיש אלוקים בעולם. ועד שבסוף כל המוני המצריים למדו שיש אלוקים, וגם יוסף עצמו, זכה לעלות מעלה מעלה, ונעשה שליט כל יכול במצרים. והמסקנה היא שהפיכת "חושך" הגלות ל"אור", מביאה לרווח כפול: א. רווח לעולם ב. רווח לאדם

"אלה תולדות יעקב יוסף" – "תולדות יעקב" הם הגילויים של יעקב אותם גילה יוסף. רק יוסף הצדיק הצליח להוריד לעולם את הגילויים הנסתרים של יעקב. יעקב וענייניו היו בעולם ה"אצילות" ויוסף ממשיכם לעולמות: "בריאה יצירה ועשיה". מכיון שיוסף בדרגה גבוהה משל יעקב הוא יכול לרדת למקום תחתון יותר, כפי הכלל, שכל הגבוה גבוה יותר יורד למטה מטה יותר.

בפרשתנו פרשת ויגש אומר יעקב לבנו יקירו יוסף: השליחות המיוחדת המוטלת עליך גדולה ונכבדה יותר מהשליחות של האבות ואחיך השבטים. עליך, יוסף, מוטל לרדת לארץ מצרים, הנחותה שבארצות, להיות בה משנה למלך ולנהל את כל ענייני המדינה, וגם לשמור על דבקות מלאה ומוחלטת בקב"ה. היינו, "כל מעשיך לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו".

בפרשתנו פרשת השבוע וישב מסופר על חלומותיו של יוסף, שמשמעם הוא שעתיד יוסף להיות מלך ובני משפחתו, אחיו והוריו, יכירו במלכותו יקבלו אותה ואף יבואו להשתחוות לפניו. ומשמעות הענין לדורות הוא שיוסף הוא נשיא דורו והתקשרות והתחברות לנשיא הדור הוא צינור המקשר ומחבר לקבלת שפע קדושה וברכת ה'.

בפרשתנו פרשת וישב מסופר על חלומותיו של יוסף – על האלומות של אחיו המשתחוות לאלומתו ועל השמש והירח ואחד עשר הכוכבים המשתחווים אליו. אחיו הגיבו על כך בקנאה וכעס ואילו לאביו הדברים נגעו מאוד והוא ציפה לקיומם – "ואביו שמר את הדבר, היה ממתין ומצפה מתי יבא".