לשון-הקדש

שיר הלל ללשון העברית – לשון הקודש – שבה ניתנה התורה (ולכן היא לשון התנ"ך), שבה חיבר הרמב"ם את ספר משנה תורה. לשון ברה ונקיה, לשון נצחית הקיימת לעד.

לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ נִתְּנָה בָּהּ תּוֹרָה וּבָהּ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, וּשְׂרָפִים וָאֳפָנִים וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ מְקַלְּסִים אוֹתוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְאַף הוּא כְּשֶׁבָּא לְקַלֵּס אֶת יִשְׂרָאֵל בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הוּא מְקַלְּסָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה. בְּאֵיזוֹ לְשׁוֹן הַכָּתוּב מְדַבֵּר, הֱוֵי בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. וּכְשֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לְאֵיזוֹ לָשׁוֹן הוּא מִתְאַוֶּה, לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ.