מיום החתונה עד לימי שבע הברכות

החתונה היא המעבר מחיי רווקות לחיי נישואין שנעשה על ידי חופה וקידושין, ולזה נלוים מנהגים רבים בחלקם בהשתתפות המשפחה והחברים הנותנים תמיכה ברכה ועידוד לזוג הבא בברית הנישואין.

הקהל במעמד החופה

החופה צריכה להתקיים, לפחות, בפני מנין – עשרה אנשים – כמו כל דבר שבקדושה הנעשה בפני עשרה יהודים – צבור, שהם נקראים – ׳׳עדה קדושה".

המחשבה בחופה

עת החופה היא עת סגולה לחתן ולכלה, ולכן עליהם ליחד את מחשבתם בזמן זה למחשבות של קדושה וטהרה ביראת שמים.

חופה תחת כיפת השמים

הרמ״א כותב שיש להעמיד את החופה מחוץ לבית, תחת כיפת השמים. טעם הדבר – לסימן לשפע ברכה והצלחה: תחת הכוכבים – ״שיהא זרעם ככוכבי השמים״, ותחת השמים – שהם מקור לברכה ולהצלחה.

משמעות צורת החופה

זמן החופה הוא שעת רצון וזמן סגולה למעלה, לכן גם לצורת החופה יש משמעות מיוחדת שהיא המשכת המקיפים העליונים שעל ידם מתחברים החתן והכלה.

מבוא לחתונה

הכוח של בני הזוג להיות ״אחד״ נובע מה״חוזה״ עצמו, מה״חופה״ עצמה, כלומר: לא רק שהאיחוד ביניהם נוצר בעת החופה, אלא הוא נוצר על־ידי החופה, במעשה החופה טמון כוח ואנרגיה שהוא המבצע את האיחוד ביניהם, והופכם לבני־זוג.

חתונה ומשמעותה

לחתונה יהודית יש משמעות עמוקה הקשורה ביחסי הגומלין בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא, ועם זאת זהו אירוע הנוגע לכל חייהם של בני הזוג ואפילו לאבותיהם ולדורות הבאים אחריהם.