שבת שמיטה ויובל – מצוות אלוקיות

שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה דּוֹמָה לְשַׁבָּת וְאַף נִקְרֵאת שַׁבָּת, וּשְׁתֵּיהֶן זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. בְּשִׁשָּׁה יָמִים בָּרָא הַשֵּׁם אֶת עוֹלָמוֹ וְנָח בַּשְּׁבִיעִי וְעַל כֵּן קִדֵּשׁ אוֹתוֹ, וּמֵאַחַר שֶׁהִפְקִיד אֶת הָעוֹלָם בְּיָדֵינוּ צִוָּהּ עָלֵינוּ לִנְהֹג כָּמוֹהוּ, שִׁשָּׁה יָמִים לַעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לָנוּחַ. רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹב חַסְדּוֹ שֶׁנִּדְמֶה לוֹ עַל יְדֵי שֶׁנַּשְׁלִיט עַל עַצְמֵנוּ חֻקִּים אֱלֹקִיִּים הַבְּנוּיִים עַל אַהֲבָה וְאַחֲוָה, צֶדֶק וְיֹשֶׁר. וְזֹאת נוּכַל לְקַיֵּם רַק אִם נִזְכֹּר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בּוֹרֵא, אֵ-ל אֶחָד בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.