חסידות מדגישה את הענוה והביטול

לעולם יש להגביר את הנפש האלוקית על הנפש הבהמית, כי הנפש האלקית מחלישה את הכח המושך את האדם למטה, ומגבירה את הכח השואף לעלות למעלה על ידי עבודה במוחין ובמידות. ואז במקום אהבה עצמית אדם שואף להגיע לאהבת ה' ויראתו, הוא משתוקק להיבק בה' ולהיכלל בו, וזה נותן לו חיות אמיתית עד שכוחותיו הטבעיים הופכים לכוחות אלוקיים.

מידת השמחה קשורה במידת הענווה

מִי בְּיָמֵינוּ יָכוֹל לִקְלֹט אֵיזֶה שִׁנּוּי גָּדוֹל עָשְׂתָה הַחֲסִידוּת בָּעוֹלָם בִּכְלָל וּבְעוֹלַם הַתּוֹרָה בִּפְרָט. הַיּוֹם נִרְאֶה לָנוּ מַצְחִיק שֶׁשִּׂמְחָה וְרִקּוּד וּמְחִיאַת כַּפַּיִם נֶחְשְׁבוּ בְּעֵינֵי לַמְדָנִים לְבִזְיוֹן הַתּוֹרָה. קָשֶׁה לָנוּ לְהָבִין שֶׁרַבִּים מִלּוֹמְדֵי הַתּוֹרָה הָיוּ אֲנָשִׁים עֲצוּבִים שֶׁרָאוּ בַּשִּׂמְחָה קַלּוּת דַּעַת. הַחֲסִידוּת הִדְבִּיקָה גַּם אֶת מִתְנַגְּדֶיהָ בָּאֱמוּנָה וּבַיְּדִיעָה שֶׁחַיָּבִים לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּשִׂמְחָה.