מי היה השופט?

הקראת כתבה
יום שני ד׳ אדר ה׳תשע״ח
המעשה הבא התרחש כאשר כבר הייתי חייל בשרות סדיר של שלוש שנים.
מאת הרב רפאל חרותי
ציור של בן אדם רוקד

המעשה הבא  התרחש כאשר כבר הייתי חייל בשרות סדיר של שלוש שנים.  במשך כשנתיים הגעתי בכל שעת פנאי לביתו של חסיד רמת גני – הרה”ח, הרה”ג ר’ מאיר בליז’ינסקי ז”ל, שרבים השיב מעוון וגם אותי. למדתי מפיו את ספר היסוד של חסידות חב”ד – ספר ה”תניא”, לצד שיחותיו של הרבי מלך המשיח. כשהתקרב חודש תשרי של השנה השלישית לשרותי הצבאי הציע לי ר’ מאיר לטוס לרבי לחגי תשרי ואכן הגשתי בקשה לדחיית שרות לחודש ימים ובברכת הרבי ובהשתדלותו של הרב שלמה מיידנצ’יק ע”ה, אשר שימש כראש ועד כפר חב”ד במשך שנים רבות והיו לו קשרים עם הקצינים הגבוהים, אושרה הבקשה!

אחד הרגעים הגדולים באותו תשרי היה כניסה ליחידות בחדרו של הרבי. בין היתר הורה לי הרבי באותה יחידות מופלאה “לשמור על סדרי הישיבה בשעות הפנאי”.

אך הגעתי לארץ ומיד זכיתי לראות איך הרבי מנהל את ה”עניינים”. יום יום בשעה של אחר הצהריים היה מפקדי הישיר, רב סרן, שמידי בוקר  הייתי מניח לו (ולשאר החיילים) תפילין, משחררני ביוזמתו עד למחרת בבוקר וכך מידי יום  אחר הצהריים הייתי הופך לתלמיד ישיבה לכל דבר. גם מתורנויות שבת שוחררתי וכך זכיתי מידי שבת להנאה רוחנית נפלאה מהניחוח השבתי המיוחד של ישיבת “תומכי תמימים”.

 גם כשנאלצתי פעם להיות מרותק לבסיס במשך שבוע ימים לא ויתרתי ובשעה עשר בלילה לאחר גמר כל המטלות יצאתי לישיבה שם חיכה לי חברותא לשעתיים של לימוד  שלאחריהן ישנתי בחדרי בישיבה. כך זה נמשך מיום א’ עד ה’ ולא עד בכלל…

ביום חמישי  יצאתי כהרגלי לטרמפיאדה ו…”התייבשתי”. לאחר המתנה של כשעה החלטתי שאין כבר טעם לנסוע לישיבה. שבתי אפוא לבסיס והצעתי לקצין הדת ללמוד שיחה של הרבי בבית הכנסת הצבאי. לאחר שלמדנו הציע לי הרב לישון בחדרו ו…עייפותי הכריעה לקבל את הצעתו.

גם בשבת הייתי אמור להישאר בבסיס אלא  שהייתה זו “שבת מברכים” של חודש ניסן ושבת אחרונה לפני היציאה ל”בין הזמנים”. לא היה לי כל רצון לוותר על סדרי הישיבה בשבת מיוחדת כזו ולכן מיד עם סיום תפקידי הצבאי שמתי פעמיי לישיבה.

אכן הייתה זו שבת עילאית ושמחה, התוועדות השבת ההיא עם משפיע הישיבה הבלתי נשכח ר’ מענדל פוטערפסט החלה לאחר מנחת שבת ונמשכה עד אמצע הלילה עם ריקודים סוערים.

אלא שבשובי ביום ראשון לעבודתי ציפתה לי הודעה…

“נתקבלה הודעה שעליך לעמוד למשפט” – אמר הרב סרן לאחר שהסיר את רצועות התפילין שהנחתי לו – “ידוע לך מדוע?”

הוא כמעט התעלף כששמע שלא הייתי בשבת במחנה:

“השתגעת?! אתה עלול לקבל שבעים ימי ‘מחבוש’ על הפרת משמעת כזו!”

בעצת אחד מחבריי בישיבה כתבתי לרבי וביקשתי את ברכתו להינצל מישיבה לא נעימה בכלא ועוד בבעיית כשרות גדולה שכן חג הפסח כבר היה קרוב מאוד…

את המכתב הכנסתי לחוברת “ליקוטי שיחות” וביקשתי מאותו חבר להשתדל לבקש מהרבי ברכה בטלפון. הוא הבטיח שישתדל לעשות זאת והציע  שכשאכנס למשפט אחשוב שאני נכנס לרבי ליחידות.

…עמדתי לפני השופט, נזכר ביחידות שהייתה לפני כחצי שנה, וצבטתי את עצמי כדי להיות בטוח שאיני חולם: השופט, שליש הבסיס, השמיע את פרטי התלונה שהועתקו מהדו”ח של הקצין התורן:

“… ביום חמישי בשעה עשר בלילה  נראה יוצא מהבסיס”

לכאורה זה נראה היה מאוד פשוט. אמרתי שהייתי בבסיס ואפילו קצין הדת יכול להעיד על שהייתי בחדרו אותו לילה, אלא שלאחר שכל הניסיונות לאתר את קצין הדת עלו בתוהו  פסק השופט שלדידו אם לא ישנתי בחדרי הקבוע הרי זה לגביו כאילו לא הייתי בבסיס בכלל ולכן הוא גוזר עליי ארבעה עשר ימי “מחבוש” על תנאי…

“נפלאות הרבי” – מלמלתי לעצמי בצאתי נושם לרווחה. נס שלא הואשמתי על שבת ועל ארבעת הלילות הקודמים במקרה כזה הייתי כבר יושב בפועל שבעים יום…

נזכרתי בהצעתו של חברי מהישיבה לחשוב שאני נכנס ליחידות ולפתע קלטתי באחת את אשר ארע פה:

למרבה הפלא הואשמתי דווקא על הלילה היחיד שבו הייתי בבסיס כלומר שהרבי הראה לי בצורה מוחשית שהוא הוא המושך בחוטים ובעודי אמור להישפט אצל קצין צה”ל הרי בפועל היה הרבי בכבודו ובעצמו השופט אליו נכנסתי ליחידות. הרבי הרי הורה לי ביחידות בתשרי לשמור על סדרי הישיבה בשעות הפנאי. אומר לי אפוא הרבי ב”יחידות” הווירטואלית: בימי ראשון שני שלישי רביעי ושבת שמרת, אך בליל שישי, אפילו שלא התבטלת, הרי על סדרי הישיבה לא שמרת: בד’ אמות של הישיבה, גם אם היה זה לשינה בלבד, לא היית!”…

פרסום תגובה חדשה

test email