מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ הוּא חָכָם עָצוּם. חָכְמָתוֹ נִפְלָאָה מֵחָכְמַת שְׁלֹמֹה. הוּא בַּעַל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְנָבִיא גָּדוֹל, וּבִנְבוּאָתוֹ יִגְדַּל אַף עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. הוּא גִּבּוֹר בַּעַל גְּבוּרָה גַּשְׁמִית וּבִמְיֻחָד רוּחָנִית. הוּא שׁוֹפֵט צֶדֶק. מַעֲשָׂיו יָפִים וּגְדוֹלִים וְכֻלָּם בְּצֶדֶק וּבְיֹשֶׁר. הוּא בַּעַל עֲנָוָה – לוֹמֵד עִם אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים, וּבַעַל רַחֲמִים – דּוֹאֵג לְאֶבְיוֹנִים וְדַלִּים.

ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה… (ישעיהו י"א א). הנה ימים באים נאום ה', והקימותי לדוד צמח צדיק, ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ. בימיו תיושע יהודה, וישראל ישכון לבטח. וזה שמו אשר יקראו – ה' צדקנו (ירמי' כג ה-ו). וכלשון הרמב"ם: ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה', הרי זה בחזקת שהוא משיח (הרמב"ם, הלכות מלכים י"א ד').