"עצם שבעצם" – פנימיות שבפנימיות. על חג הגאולה ג' תמוז אומר הרבי מלך המשיח, שאמנם הרבי הריי"צ לא קבע אותו כיום-טוב, אבל "התקשרות חסידים לרבי נשיא – צריכה להיות לכל מה שהוא (ובפרט שנשמה כללית, גם ענייני' 'הפרטיים' שייכים לכלל ישראל), ולכן חסידים עליהם לחוג גם את יום הג' בתמוז" * על-דרך זה ניתן לומר על יום הבהיר י"ט טבת, בו הי' "דידן נצח" הקשור לרבי מלך המשיח שליט"א באופן אישי ופרטי * "עצם שבעצם", פנימיות שבפנימיות – והקשר ל"יחי אדוננו"

הרבי מדליק חנוכיה במוצאי "זאת חנוכה" ללמדנו, שדווקא כאשר האור נגמר ונדמה שהכל כבר נגמר, דווקא אז מתחיל עיקר עניינה של ספירת המלכות. דווקא כאן מתגלה ה"עצם" שלמעלה מכל הגדרים וההגבלות, שאינו מוגבל בשום נתונים ובשום נסיבות, והוא נמצא גם ודווקא במקום בו בטוחים לגמרי שהוא איננו בכלל.