בפרשה זו יְלָדִים יְקָרִים, נְבָרֵר אֶת הָעוֹלָם וּנְזַכֵּךְ אוֹתוֹ, הֵן בְּהַעֲלָאַת כָּל הַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁבִּרְשׁוּתֵנוּ לִקְדֻשָּׁה בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת, הֵן בְּמַתַּן צְדָקָה הַשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת. כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִקְרִיבוּ דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים: בְּהֵמָה אוֹ סֹלֶת כו' עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְעַל יְדֵי זֶה הֶעֱלוּ אֶת כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם לִקְדֻשָּׁה.

הקב"ה וישראל קשורים בקשר עמוק וחזק בל ינתק לעולם! וכתורת הרב המגיד, "עשה לך שתי חצוצרות" – שני חצאי צורות, שישראל והקב"ה הם שני חצאי צורות, כביכול. אם כן, יהודי כשלעצמו, הוא רק חצי מציאות. החצי השני שלו, המשלים אותו למציאות שלמה, הוא הקב"ה, וכדי להיות מציאות שלימה חייבים להתקשר עם הקב"ה.