הבחירה היא יכולת הבוחר לפעול ברצונו החופשי בלי שום אילוץ מצד גורם – חיצוני או פנימי – כל שהוא. ומכאן הביטוי; ״בחירה חופשית״, וזה מורה שהפעולה נובעת מהבוחר עצמו – מעצמותו של הבוחר, ולא מגורם חיצוני כל שהוא.

כל הבריאה כולה על כל פרטיה וחלקיה נבראה יש מאין – ש״קדמה ההעדר״, שאין אף פרט בבריאה שהוא ״קדמון״, וההתהוות היא רק מכח א״ס ב״ה, הרי זה מחייב שהנברא יהי׳ מושגח תמיד ע״י כח הבורא – דבר הוי׳.

לדעת כל חכמי ישראל בלי שום יוצא מהכלל, נפסקה הלכה ברורה כיסוד באמונה שעצם ההשגחה האלקית קיימת על כל הקיים (גם על הדומם צומח חי), והכל מכוון מאיתו ית׳ דלית אתר פנוי מיני'.

מלבד משמעותה הפשוטה של אמונת האחדות, שאין עוד אלוה – ח״ו – חוץ ממנו, ״כי מי אלוה מבלעדי הוי׳ ומי צור זולתי אלהינו״, אלא, שהוא ״הוי׳ אחד״ – אחד האמת – ולא יחסי בלבד, שאין עוד שום מציאות קיימת מלבדו.

יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו

ברוך הוא אלקינו שהבדילנו מן התועים אשר טח מראות עיניהם את יד ההשגחה האלקית על הבריאה ומדמים שהעולם מתנהל ללא מנהיג ח״ו, כי עזב ה׳ את הארץ ואין מנהל לנו. אבל אנו בני ישראל מאמינים בני מאמינים כי הוי׳ הוא האלקים ואין עוד מלבדו, והוא משגיח על כל נבראיו בהשגחה פרטי פרטית.