צערה של רבקה והשאלות הנוקבות העולות במחשבתה, נשאלים תמיד גם על ידינו, וכמו רבקה גם אנו יודעים שיש לדרוש את ה'. את פשר ה"הריון" הזה אפשר לברר רק בבית המדרש של שם ועבר; כי ברור שאין זה רק עניין פרטי שלנו ולא רק עניין פרטי של רבקה, אלא של האנושות כולה. וכפי שנאמר לרבקה: "שני גוים בבטנך", העולם כולו כולל בתוכו שתי ישויות מנוגדות.

מכיון ששעת התפילה היא שעת הבירור, והנפש האלוקית בשיא הכוונה וההתעלות בעבודת ה', אז יוצאת הנפש הבהמית למלחמה כנגדה ושולחת מחשבות זרות. שדרך הנלחמים והנאבקים זה עם זה, כשאחד מתגבר השני מתאמץ ומתגבר עוד יותר כדי להכריעו. ודוקא העובדה שהנפש הבהמית מתעוררת כל כך בשעת התפילה מעידה שהתפילה כדבעי; כי הנפש הבהמית רואה שהבינוני מתעלה ועובד את ה' כמו שצריך, אז היא מנסה לבלבלו ולהכשילו כדי לנצחו.