התורה היא המקור והסיבה לבריאת העולם, היא כלי אומנותו של הקב"ה לברוא את העולם, היא תורת חיים שנותנת חיים לעולם. וכמו שאמרו חז"ל, שהקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם. כי התורה היא חכמתו ורצונו של הקב"ה, והקב"ה וחכמתו ורצונו אחד. ולכן גם כח שכלו של לומד התורה מתאחד עם הקב"ה ביחוד נפלא, שמתאחד לא רק בשכל שבעניין אלא בעצם העניין.

נשמה, שהיתה שם למעלה בקשר חזק וקרבה יתירה לה' באהבה בתענוגים, יורדת לעולם לקיים מצות אהבת ה' מתוך עבודה ויגיעה להתקרב אל הקב"ה. עיקר העבודה בעולם הזה היא עבודת האהבה – "לית פולחנא כפולחנא דרחימותא". ואכן בזמן הגלות העבודה קשה כמו במצרים "בחומר ובלבנים". "בחומר" זה לימוד "קל וחומר", "ובלבנים" זה "ליבון הלכתא". יסורי הגלות מזככים את הנשמה בדומה לכור ברזל המצרף כסף מן הסיגים. עד שהנשמה פורצת את כל ההעלמות וההסתרים ומגלה אלוקות.