פרשת ויחי – מעלתו המיוחדת של יוסף הצדיק והשפעתה בדורו ובדורנו

יום חמישי י׳ טבת ה׳תשע״ד
"אלה תולדות יעקב יוסף" – "תולדות יעקב" הם הגילויים של יעקב אותם גילה יוסף. רק יוסף הצדיק הצליח להוריד לעולם את הגילויים הנסתרים של יעקב. יעקב וענייניו היו בעולם ה"אצילות" ויוסף ממשיכם לעולמות: "בריאה יצירה ועשיה". מכיון שיוסף בדרגה גבוהה משל יעקב הוא יכול לרדת למקום תחתון יותר, כפי הכלל, שכל הגבוה גבוה יותר יורד למטה מטה יותר.
מאת שולמית שמידע

למה זכה יוסף להיקרא "יוסף הצדיק"?

יוסף "בן הזקונים" ו"בר חכימא" של יעקב בחיר האבות.
בו קשורה גלות מצרים והגאולה ממצרים.
הוא הוריד את אביו יעקב ואת אחיו למצרים,
והוא שבישר על הגאולה ממצרים:
"ואלוקים פקד יפקוד אתכם, והעלה אתכם מן הארץ הזאת".
ובזה נתן את הכח לכך.

 

זוהי מעלתו של יוסף שבכמה עניינים היה נעלה
לא רק מאחיו השבטים אלא גם מיעקב אבינו.
לכן גם גורלו היה מיוחד וסיפור חייו נורא ונפלא כאחת.
בן שבע עשרה נאלץ לצאת מבית אביו מארצו וממולדתו,
ולרדת לשבי מצרים "ערות הארץ" בין גויים שטופי זימה,
שם נמכר לעבד והושלך לבית האסורים.
אולם תמיד זכר את מוצאו:
"איש עברי אנכי!" "גנוב גונבתי מארץ העברים!"
ודמות דיוקנו של אביו נחקקה בתודעתו,
וכך יכול לעמוד בכל הפיתויים ונשאר קדוש וטהור.
גם כששפר גורלו והפך משנה למלך מצרים,
המשיך בדרכי אבותיו הקדושים.
וכשנפגש עם אחיו התאחד אתם בלב שלם – "וינשק לכל אחיו".

 

ואכן, חלומות יוסף התגשמו בפועל והוא הופך למלך מצרים – מעצמת העל!
אחיו השבטים וגם יעקב אביו השתחוו לו, כי היה בדרגה נעלית מהם.
אולם אף שהיה מושל בכיפה ושולט על העולם כולו,
היה "צדיק עליון" ששם ה' שגור בפיו, והוא בטל לה' כעבד בפני אדונו,
יתירה מזו, הוא היה בדרגת "מרכבה להקב"ה", "ביטול בעצם", שאין לו ישות כלל.
כל המאורעות שאירעוהו בעולם הגשמי השתלשלו מעניינים רוחניים נעלים;
שהרי חיי צדיק ובמיוחד צדיק יסוד עולם אינם חיים בשריים,
אלא חיים רוחניים מלאי אמונה יראה ואהבה.

 

"יוסף הצדיק" הוא "צדיק יסוד עולם" שכל ישראל נקראים על שמו,
כלשון בעל ספר תהילים: "רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף".
עד שדרגת ובחינת יוסף ישנה בכל איש ישראל,
וגם גורל ישראל דומה לגורלו –
שגם עם ישראל גלו מארצם לשנים ארוכות ונמכרו לעבדים.

 

מה המיוחד ב"יוסף הצדיק"?

גם האבות ואף השבטים היו צדיקים אלא שבחרו להיות רועי צאן,
על מנת להתנזר מענייני העולם שעשויים להפריע להם בעבודת ה'.
לא כן יוסף, שבהיותו משנה למלך מצרים,
היה טרוד בענייני העולם התחתונים ביותר, במצרים "ערוות הארץ".
אף על פי כן, נשאר בתכלית הדביקות באלוקות בדרגת "צדיק עליון".

 

לכן "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו".
אחי יוסף יודעים שלפי סדר העבודה "עולם" הוא בסתירה ל"אלוקות",
לכן לא יכלו לשער בלבם שיוסף הצדיק כפי שהכירוהו, יכול להיות משנה למלך.
לכשעצמם לא הכירו מדריגה כזו.

 

יוסף כלכל את ישראל כשירדו למצרים,
ובזה עשה עבודה רוחנית גדולה בבירור הניצוצות.
הוא עצמו בירר ותיקן את מירב הניצוצות האלוקיים!
"וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא במצרים",
כסף הוא "הניצוצות האלוקיים" הקרויים "כסף".
בזכות עבודה זו של יוסף התקצרה גלות מצרים,
ועם ישראל ישב במצרים רק "רדו" (=210) שנים במקום ארבע מאות שנה.
כשהשעבוד בפועל היה רק שמונים ושש שנה.

 

ואכן יוסף השייך לגלות מצרים, שהכוונה בה היתה להוציא משם רכוש גדול,
סייע לעם ישראל לברר את ניצוצות הקדושה שהיו במצרים.
וכשסיימו ישראל את עבודת הבירורים במצרים נגאלו בזכות דם פסח ודם מילה,
שעניין דם המילה הוא להעלות את הדרגות התחתונות ביותר – "יסוד סיומא דגופא".
ואת הכח לרדת למטה מטה ולהוציא משם ניצוצות קיבל עם ישראל מיוסף הצדיק.

 

אלה תולדות יעקב יוסף

למה התורה אומרת: "אלה תולדות יעקב יוסף", וכי יוסף הוא בנו יחידו של יעקב?…
ובעצם "אין קוראים אבות אלא לשלושה", הם אברהם יצחק ויעקב,
כך שיוסף אינו יכול לפעול שום עניין חדש…
אלא שיש כח מיוחד ביוסף להחדיר בעולם את ההמשכות של יעקב בחיר האבות.
"תולדות יעקב" הם הגילויים של יעקב אותם גילה יוסף.
רק יוסף הצליח להוריד לעולם את הגילויים הנסתרים של יעקב.
יעקב וענייניו היו בעולם ה"אצילות" ויוסף ממשיכם לעולמות: "בריאה יצירה ועשיה".
מכיון שיוסף בדרגה גבוהה משל יעקב הוא יכול לרדת למקום תחתון יותר,
כפי הכלל, שכל הגבוה גבוה יותר יורד למטה מטה יותר.

 

שלוש מידות ושלושה רגלים כנגד שלושה אבות

כידוע האבות מייצגים את שלוש המידות – חסד גבורה ותפארת.
ואף שלושה רגלים הם כנגד שלושה אבות.
פסח כנגד אברהם, שבועות כנגד יצחק וסוכות כנגד יעקב,
סוכות הוא הרגל השלישי הכולל את שני הרגלים,
כמו שיעקב שמדתו תפארת כולל את מדות אברהם ויצחק – חסד וגבורה;
אולם שמיני עצרת הוא כנגד יוסף הצדיק.

 

שמיני עצרת הוא עניינו של יוסף

בסוכות אנו זוכים להמשכות רוחניות נעלות אולם רק ב"מקיף",
כמו הסוכה המקיפה את האדם.
אולם בשמיני עצרת הן חודרות בפנימיות – "עצרת תהיה לכם".
[באופן של "עצרת" (=כנישו) היינו, קליטה בפנימיות].
זהו הכח הפנימי של שמיני עצרת להמשיך גילויים שלמעלה מן העולם,
גילויים שמצד עצמם יכולים להימשך בעולם רק באופן מקיף,
אולם בכח שמיני עצרת להמשיכם באופן פנימי.

 

ההמשכה של סוכות שייכת ליוסף שהוא "תולדות יעקב",
אולם כמו ששמיני עצרת הוא המשך של סוכות, מצד אחד, ורגל בפני עצמו, מצד שני.
כך יוסף רק מצד אחד הוא המשך של יעקב, רק מצד אחד הוא שייך לסוכות,
אולם מצד שני, יש בו מעלה מיוחדת לעצמו שהיא נעלית על יעקב, מעלת שמיני עצרת.
לכן בכוחו של יוסף להוריד למטה את ההמשכות העליונות של יעקב.
שבכוחו של יוסף הגדול משל יעקב להחדיר בעולם בפנימיות,
מה שיעקב בחיר האבות ממשיך בעולם רק במקיף.

 

יתירה מזו, בסוכות הקריבו "שבעים פרים" כנגד שבעים אומות כדי לבררם,
לכן אומות העולם יכלו לקבל מההמשכות של חג סוכות, כי הן בבחינת "מקיף" בלבד,
אולם בשמיני עצרת כשההמשכות חודרות בעולם הזה בפנימיות,
אין לזרים אחיזה ויניקה מהן, שאז: "יהיו לך לבדך, ואין לזרים עמך",
ולכן מקריבים רק פר אחד.
כך יוסף שהוא בדרגת שמיני עצרת והיה בתכלית הדביקות בה' – "ואין לזרים עמך",
גם בהיותו במצרים, "ערוות הארץ" לא בלבלה אותו.

 

זוהי מעלת ה"שמיני עצרת" שמאירה בו הארה נעלית ביותר,
הארה בדרגת "שמיני" שלמעלה מסדר השתלשלות.
דרגה שלמעלה מ"שבע" המבטא את "שבעת ימי ההיקף".
מדריגה שאינה מוגבלת בשום מדידה והגבלה.

 

[זהו גם סוד "ברית מילה" שמצוותה ביום השמיני,
כי על ידי ברית מילה נמשך השמיני שלמעלה מהשתלשלות,
הנותן כח להמשיך את המדריגות העליונות שבקדושה שלמעלה מהשתלשלות,
ולהורידם ולחברם עם "יסוד סיומא דגופא".
היינו, שעל ידי ברית מילה מזדכך כל הבשר הגשמי של האדם,
ומתאחד עם הקב"ה בברית עולם].

 

זוהי מדרגת השמיני שמאירה בשמיני עצרת מדרגת יוסף "צדיק יסוד עולם".
לכן לא יפלא למה נענש יוסף, בבקשו משר המשקים שיזכירהו לפני פרעה,
יוסף בדרגתו הנעלית העל טבעית (דרגת "הסובב על עלמין"),
היה צריך לסמוך על ה' בביטחון גמור שיוציאהו מהבור,
ולא היה צריך לעשות שום כלי בטבע (בדרגת "הממלא כל עלמין);
שהרי "טוב לחסות בהוי' (בחינת "סובב") מבטוח באדם (בחינת "ממלא").

 

גם דרגת הרבי הריי"צ – ר' יוסף יצחק – היא דרגת השמיני בדומה ליוסף הצדיק

כידוע, בסוכות באים לסוכתנו שבעה אושפיזין,
והרבי הריי"ץ לימדנו שיש גם אושפיזין חסידיים:
הבעל שם טוב, המגיד ממעזעריטש, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי,
הצמח צדק, אדמו"ר מהר"ש, הרבי מוהרש"ב.
ומכאן שהרבי הריי"ץ (השמיני) ששמו יוסף שייך ליום השמיני – שמיני עצרת.

 

בעניינים רבים דומה הרבי הריי"צ ליוסף.
הרבי הריי"צ היה בערים גדולות כמו מוסקבה פטרבורג ריגא ורשא עד שהתיישב בניו יורק –
דוגמת יוסף שישב במטרופולין של מצרים.
וגם אצל הרבי הריי"צ היתה הנהגה של למעלה מן הטבע.
הוא נאסר הרבה פעמים ומאסרו היה קשה ביותר, עד ששפטוהו לעונש מות,
ועינו אותו (בעלי בחירה יהודים), אולם בסופו של דבר, ניצל!
דוגמת יוסף שהשליכוהו לבור שיש בו נחשים ועקרבים, וניצל.

 

והדבר העיקרי המשותף ליוסף ולרבי הריי"ץ היה,
שגם אצל הרבי הריי"צ היו שתי קצוות מנוגדים.
מצד אחד, למד דברים עמוקים ביותר בתורת החסידות,
מצד שני, התמסר כולו לחינוך והפצת היהדות באופן הפשוט ביותר –
דאג ללמד את ילדי ישראל "אל"ף בי"ת",
להשפיע עליהם לשמור שבת, כשרות טהרת המשפחה וכו'.
וכל זה דרש אף מחסידיו.
ומכיון שהגוף הולך אחר הראש – עלינו ללכת בדרכיו!
עלינו להיות דוגמת הרבי הריי"צ, ר' יוסף יצחק,
ודוגמת יוסף במצרים שהיה בתכלית הדביקות באלוקות;
ועם זאת התעסק בדברים הפחותים ביותר להשפיע זרע תבואה למצרים.

 

כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות

על הגאולה העתידה נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
לכן גם אנו צריכים לברר את ניצוצות הקדושה הכי תחתונים.
זוהי עבודת "נשיא דורנו" שכל הגבוה יותר יורד למטה יותר,
וזוהי גם עבודתנו שהגוף הולך אחר הראש ("בתר רישא גופא אזיל").
תפקידנו לקחת את העניינים הגבוהים ביותר – "רזין דרזין דאורייתא"
ולהפיצם למטה מטה עד ל"חוצה שאין חוצה הימנו".
עלינו לברר את הניצוצות האחרונים ביותר,
וזה יביא את "קא אתי מר" למטה מעשרה טפחים בקרוב ממש.
וכשם שיוסף נגאל בבת אחת כך גם אנו ניגאל מיד ממש כהרף עין
בביאת משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלימה
במהרה בימינו בקרוב ממש.

(על פי הרבי, ליקוטי שיחות ג (מעובד) פרשת ויחי מעמ' 85)

פרסום תגובה חדשה

test email