פרשת כי תבוא – מצות ביכורים ברוחניות

הקראת כתבה
יום רביעי ט״ז אלול ה׳תשע״ג
פרשת כי תבוא קושרת את מצות ביכורים לכניסה לארץ, כי דרך מצות ביכורים, או במקביל לה דרך תפילה, ניתן להגיע לרמות גבוהות בעבודת ה' וליעודים נפלאים. כי ארץ היא מלשון "מרוצה" ומלשון "שרצתה לעשות רצון קונה". וגם את מצות הביכורים ומצות התפילה יש לקיים מתוך רצון פנימי עמוק ומוחלט, ומתוך אהבה וחשק במרוצה של שמחה.
מאת שולמית שמידע

פרשתנו "פרשת כי תבוא" פותחת בבשורת הכניסה לארץ –

"והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה׳ אלקיך נותן לך וירשת וישבת בה";

וממשיכה ומבארת את מצות ביכורים אותה יש לקיים עם הכניסה לארץ.

נשאלת השאלה מדוע תולה הכתוב מצוה זו בביאת עם ישראל לארץ.

והרי לא נתחייבו ישראל במצות ביכורים אלא רק לאחר כיבוש הארץ וחלוקתה,

היינו, לאחר שבע שכבשו! ושבע שחלקו!

ועוד, שחייבים לקיים מצוה זו במקום אשר יבחר ה׳,

והרי שצריך להמתין עד לסיום הקמת המשכן.

מכאן שלא יכלו ישראל לקיים מצות ביכורים מיד בבואם לארץ אלא לאחר זמן.

ולעומת זאת, יש עוד מצוות התלויות בארץ שהיה אפשר לקיימן קודם מצוה זו,

כמו מצות הפרשת חלה המכשירה את כל העיסה כולה טרם ניתנת לכהן;

אז למה מדגישה התורה דוקא את מצות הביכורים

כמצוה התלויה בארץ ושיש לקיימה עם הכניסה לארץ?…

מצות הביכורים אינה רק מצוה שיש לקיים בפועל ובגשמיות,

אלא בפנימיותה היא מצוה רוחנית שניתן לקיימה תמיד,

גם טרם התחייבו בה בפועל.

הצד הפנימי רוחני במצות ביכורים דומה למצות התפילה.

כידוע, משה רבינו צפה ברוח הקודש שעתיד בית המקדש להיחרב,

ולכן התקין לעם ישראל שלוש תפילות בכל יום.

שתפלות כנגד קרבנות תקנום! וכנגד מצות הביכורים דוקא!

שני דברים במצות הביכורים מקבילים למצות התפילה.

ראשית, בהפרשת והבאת הבכורים יש העלאה ממטה למעלה,

שהרי את הביכורים מפרישים מכל הפירות,

ומעלים אותם אל המקום אשר יבחר ה'.

שנית, בקריאת פרשת הביכורים יש משום המשכה מלמעלה למטה,

שכאשר קוראים את פרשת הביכורים בקול רם,

"ארמי אובד אבי וירד מצרימה… ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה"

עושים פרסום לחסדי ה' הגדולים והמרובים.

ומודים בפה מלא שה' הציל את עם ישראל וגאלם מלבן הארמי וממצרים

עד שהביאם לארץ ישראל – ארץ זבת חלב ודבש.

ועם זאת מודיעים שה' עושה חסדים גם באופן פרטי,

שמקיים מצות הביכורים ממשיך וקורא בקול רם:

"הגדתי היום לה' אלוקיך כי באתי אל הארץ"…

גם בתפילה יש העלאה ממטה למעלה והמשכה מלמעלה למטה,

שהרי התפילה היא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה".

כל התפילות עולות ומטפסות בסולם מעלה מעלה,

ואחר כך דרך הסולם יורדות כל ההמשכות מטה מטה לארץ,

כדי למלא את כל צורכי המתפלל.

מכאן ברור מדוע תיקנו תפילות במקום קרבנות.

נוסף על כך, כמו שהביכורים צריכים להיות מראשית פרי האדמה,

מן המובחר והמשובח – "כל חלב להוי'",

שכל דבר שנותנים לה' צריך להיות מהטוב והמובחר;

כך התפילה צריכה להיות מהחלק הנעלה ביותר שבנפש.

לכן בעת התפילה אנו מניחים את כל ענייני העולם הזה

ומתבוננים בגדולת ה' ויודעים לפני מי אנו עומדים.

ועם זאת צוברים את כוחות הנפש המשובחים והנבחרים שבנו,

מיטב כוחות השכל (החכמה והבינה) ומיטב כוחות הרגש (האהבה והיראה).

ובמסירות נפש שואפים להתאחד עם הקב"ה ולהתכלל בו

תשוקה לביטול במציאות ולהכרה והרגשה ש"אלוקות זה הכל" ו"אין עוד מלבדו".

דבר שגורר אחריו את המשכת השפע מלמעלה למטה בגשמיות וברוחניות,

שפע מן המובחר ביותר ובתכלית השלימות,

כי הקב"ה אינו נשאר חייב והוא מודד לנו מידה כנגד מידה.

ואכן הקב"ה נותן בעין יפה מידו "המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה".

שכידוע ארבע לשונות אלה ("המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה")

הן כנגד ארבע אותיות של שם הוי' (מי' שבשם הוי' ועד ה' שבשם הוי'),

וגם כנגד ארבעה עולמות: אצילות בריאה יצירה ועשיה.

אם כן, הקב"ה ממשיך לנו הארה והשפעה מעולם האצילות

עד לעולמות בריאה יצירה ועשיה ("בראתיו יצרתיו אף עשיתיו"),

עולמות המקבילים למחשבה דיבור ומעשה,

ומשלושת עולמות אלה מגיעים למחשבה דיבור ומעשה כפשוטם.

אם כן, דרך מצות הביכורים או במקביל לה דרך התפילה

ניתן להגיע לרמות גבוהות בעבודת ה' וליעודים נפלאים.

זוהי המשמעות הפנימית של הפסוק:

"והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה׳ אלקיך נותן לך וירשת וישבת בה",

שכך פירש מורנו הבעל שם טוב את הפסוק: "והיה כי תבוא אל הארץ",

ארץ מלשון "מרוצה" ומלשון "שרצתה לעשות רצון קונה".

יש לקיים את רצון ה' מתוך רצון פנימי עמוק ומוחלט,

ומתוך אהבה וחשק במרוצה של שמחה.

עד שהעבודה נעשית חלק בלתי נפרד מאתנו,

עד שהעבודה היא בבחינת "התיישבות" בנו ("וישבת בה")

בדרך ממילא וכדבר מובן מאליו.

באופן עבודה כזה מובטח לנו שיימשכו האורות בכלים,

וכמו שנאמר בפרשתנו – "ושמת בטנא",

"טנא" ראשי תיבות: טעמים נקודות ואותיות,

היינו, המשכת אורות בכלים מלמעלה למטה.

יהי רצון שבזכות עבודתנו במשך אלפי שנים

נבוא כולנו אל ארץ ישראל מיד ממש וכפשוטו ממש,

ובפרט על ידי תפילותינו שכנגד מצות ביכורים,

מצוה שבשבילה קיבלנו את הברכה להיכנס לארץ.

ויתקיימו בנו כל היעודים שהובטחנו בהם בגאולה האמיתית והשלימה,

ונלך קוממיות לארצנו מיד, (שאין "והיה" אלא מיד!)

וכבר הבטיחה תורה ש"סוף ישראל לעשות תשובה ומיד הן נגאלין",

ומכיון שכבר עשו תשובה הרי שעל פי תורה והלכה מגיע לנו כבר להיגאל.

ואכן אנו בטוחים וסמוכים שאו טו טו אנו נגאלים.

ועינינו תחזינה בשלימות התורה שלימות העם ושלימות הארץ.

ונזכה להביא את הביכורים לבית המקדש שבנוי ומשוכלל ירד משמים,

"מקדש ה' כוננו ידיך" במהרה בימינו ממש.

(על פי מאמר הרבי לפרשת כי תבוא שנת ה'תשמ"ג).

פרסום תגובה חדשה

test email