פרשת נשא – טל תורה מחיה מתים

יום חמישי כ״ט אייר ה׳תשע״ד
טל תורה שהחיה את נשמות ישראל במעמד הר סיני ועתיד להחיות את המתים, ניתן גם עכשיו לכל לומד תורה ומחייהו. עד שהתורה חודרת בכל מציאותו, בכל דרכיו ובכל מעשיו.
מאת שולמית שמידע

 

 

כאשר קוראים פרשת נשא לפני שבועות 

בשבת פרשת נשא המכינה אותנו לחג השבועות,

נתחיל לחוש שוב את המעמד הנפלא של הר סיני בו התגלה הקב"ה בראייה חושיית.

נתבונן בעצמות ומהות אין סוף ב"ה ש"אתא מרבבות קודש" והתאחד עם עמו ישראל.

וכמשה רבינו נותן התורה שהתורה נקראת על שמו גם אנו נאמר בהתפעלות ובהתרגשות:

"אתה הראית לדעת כי הוי' הוא האלוקים אין עוד מלבדו".

אכן "הוי' ואלקים כולא חד" ולא עוד אלא ש"אין עוד מלבדו".

ניזכר בחרדת קודש בעם ישראל שהתבטל ממציאותו ועל כל דיבור ודיבור פרחה נשמתם,

ובנס הגלוי שעשה להם הקב"ה כשהחזיר את נשמתם בטל שעתיד להחיות בו את המתים.

הטל שהחיה את נשמות ישראל

מורנו הבעל שם טוב, בעל ההילולא של חג השבועות,

לימד אותנו שכל דבר בעולם הוא הוראה בעבודת ה'.

ואם כך הדבר לגבי כל דבר בעולם שרואים או שומעים,

קל וחומר, לגבי עניינים בתורה שמטרתם ללמדנו ליראה את ה' אלוקינו.

ובפרט ובמיוחד דברים שקרו במעמד הר סיני.

במעמד הנשגב של מתן תורה היו גילויים נעלים ונפלאים בשמים ובארץ.

הקב"ה בכבודו ובעצמו התגלה לעין כל,

ונתברר בהבנה והשגה, שה' הוא האלוקים ואין עוד מלבדו.

האור האלוקי הפנימי נקלט וגרם ליראת ה' וביטול מוחלט.

ומיראת הרוממות על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן של ישראל,

כי נפשם המלובשת בגוף לא היתה כלי לקבלת האורות העליונים בבחינת התיישבות.

אולם הקב"ה הקדים רפואה למכה,

והמשיך לעם ישראל עם התורה את הטל שעתיד להחיות את המתים,

וטל זה החיה שוב את נשמות עם ישראל.

טל תורה ניתן לכל לומד

לא רק במתן תורה אלא גם בימינו טל תורה ניתן לכל הלומד תורה ומחייהו.

עד שהתורה בצירוף טל תורה חודרת בכל מציאותו של האדם,

ומציאותו האמיתית של כל אחד ואחד מישראל נעשית תורה בחיות

"בכל דרכיך" ו"בכל מעשיך".

ואכן "טל תורה" מחייה אותנו ושייך לעבודתנו גם בזמן הזה.

מה בין טל למטר?

טל אינו כמטר…

בשעה שמטר בא מאדים העולים מן הארץ –

"ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה",

טל יורד מלמעלה מעל סדר ההשתלשלות מעצמו.

ובשעה שמטר יכול להיעצר – "ועצר ה' את השמים ולא יהיה מטר",

טל לעולם אינו נעצר – "טל לא מיעצר".

"טל" ו"מטר" רומזים לשני מיני המשכות והשפעות מלמעלה למטה.

יש השפעה הבאה מלמעלה למטה עקב התעוררות מלמטה בעבודה ויגיעה.

כשבני אדם פוסקים ללכת בבחינת עורף ואחוריים,

שוברים את עורפם ושבים אל ה' בחינת פנים בפנים,

מיד מטר יורד.

כשמבטלים את ההעלם וההסתר על ידי עבודה ויגיעה,

לא על ידי שבירת הגוף, ח"ו, אלא על ידי שבירת הלב דוקא מגיעים לשלימות!

שאין דבר שלם כלב נשבר…

ואז המטר יורד מלמעלה ומשקה את הארץ והארץ מולידה ומצמיחה פירותיה.

זהו המטר שהושווה ל"לקחי": "יערוף כמטר לקחי".

אך יש השפעה מלמעלה בחינת טל הנמשך מעצמו בלי התעוררות מלמטה.

זהו הטל שהושווה ל"אמרתי": "תזל כטל אמרתי".

כשם שיש שתי בחינות בהשפעת אלוקות בכלל

(התעוררות מלמעלה הנמשכת מהתעוררות מלמטה

והתעוררות מלמעלה שלמעלה מהתעוררות מלמטה),

כך יש שתי בחינות בתורה – "לקחי" ו"אמרתי".

התורה שופעת אור חיצוני הנקרא "מטר" הוא "נגלה דתורה",

אור הנמשך על ידי עבודת האדם ויגיעתו.

וכמאמר "יגעתי ומצאתי, תאמין", שהמציאה נמדדת לפי ערך היגיעה.

אמנם מציאה באה בדרך ממילא והמוצא אינו יודע ממי באה לו המציאה,

בכל זאת יש בה איזה ערך ושייכות ליגיעה,

שאם יתייגע במקום שהמציאה אינה שם לא ימצא אותה.

כמו שכתוב: "ובקשתם משם", "משם" דוקא.

אבידה אפשר למצוא רק במקום שאבדה.

לעומת זאת, טל הנמשך ומשפיע מעצמו הוא בחינת פנימיות התורה,

הוא "טלא דבדולחא", "טלא דנטיף מעתיקא קדישא",

שעל ידו עתיד הקב"ה להחיות את המתים.

זהו "אמרתי" היורדת כטל – "תזל כטל אמרתי" מלשון "נוזל".

טל יורד מטה מטה כמו שהוא במקורו ושורשו בבחינת המזל,

ויתגלה לעתיד לבוא.

אשרינו שזכינו לעסוק בנגלה דתורה בזמן הזה,

שעל ידי זה יומשך לעתיד לבוא בחינת טל תורה – פנימיות התורה,

עד ל"תורה חדשה מאתי תצא",

עד ש"כל העוסק בתורה טל תורה מחייהו" פשוטו כמשמעו,

מחייהו בעולם הזה ויחייהו בשלימות לנצח לעתיד לבוא.

הטל שעתיד להחיות את המתים

טל זה שעתיד להחיות את המתים,

הוא טל הנמשך בהתעוררות מלמעלה, (התעוררות שלמעלה מהתעוררות מלמטה).

אמנם גם גן עדן הקיים היום הוא דבר נעלה מאד –

"אין זולתך מלכנו לחיי העולם הבא" ("עולם הבא" במשמעות גן עדן),

אולם תחיית המתים שתהיה לעתיד לבוא נעלית הרבה מגן עדן –

"ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים".

בני אדם עמלים ויגעים כדי לזכות בגן עדן,

וגם בגן עדן ממשיכים צדיקים להתייגע ולעלות מדרגה לדרגה

על ידי העמוד שבין גן עדן לגן עדן – "ילכו מחיל אל חיל".

אך לא כל אדם זוכה לגן עדן (העליון), כי זה תלוי בעבודה.

אולם לגבי תחיית המתים שנינו "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא",

(עולם הבא במשמעות עולם התחייה).

ואפילו אלה עליהם נאמר "חוץ מ…"

על ידי בירור וזיכוך גם הם ישובו לתחייה (כמבואר בירושלמי).

ואיך יתכן שמי שלא זכה לגן עדן יזכה לתחיית המתים בעולם הבא?…

גילוי האלוקות שבגן עדן שורשו בהתעוררות מלמעלה הנמשכת מהתעוררות מלמטה,

אולם הגילוי שיהיה בתחיית המתים – בחינת "אור הסובב כל עלמין",

היא התעוררות שלמעלה מהתעוררות מלמטה ואינה תלויה בעבודת האדם.

טל תחייה, הנמשך ונוזל מעצמו בלי שום התעוררות מלמטה,

מחיה את כולם עד שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.

הכל ניתן במתן תורה

ואל לנו לחפש רחוק, כי באמת הכל נמצא כאן ועכשיו,

הכל ניתן במתן תורה!…

גילוי אלוקות כבר היה לעולמים במתן תורה,

וגם גילוי תחיית המתים כבר היה במתן תורה,

וכבר נמשך בגדרי הזמן והמקום ("עולם" כולל זמן ומקום).

מתן תורה שהיה פעם אחת בהיסטוריה העולמית לא יהיה עוד פעם.

וכל דרגות התורה כולל "טל תורה" שיתגלה בשלימות לעתיד לבוא,

הכל כבר ירד לעולם במתן תורה,

ונמצא בידיו של כל אחד ואחד מישראל.

שהרי התורה ניתנה לכל אחד לפי כוחו ולפי ערכו,

גם יונקים, גם נשים מעוברות, ואפילו עוברים שבמעי אמותיהם,

אפילו הנשמות שעדיין לא ירדו אז לעולם,

ואף נשמות שירדו לעולם והספיקו לעלות חזרה קודם מתן תורה,

כולם היו בשעת מתן תורה.

והתורה שחמדה גנוזה היתה קודם מתן תורה וניתנה לכל יהודי במתנה,

כוללת בתוכה אוצרות יקרים הכמוסים וחתומים מעין כל רואה,

כולל אוצר "טל תורה" שניתן בהעלם בזמן מתן תורה.

התורה אוצרנו היקר

כל התורה כולה היא האוצר היקר של עם ישראל,

היא חכמתנו ובינתנו לעיני העמים.

ומשקיבלנו אוצר יקר זה של התורה נעשינו עשירים מכל עם ולשון,

אף אם חלק מהאוצרות עדיין בהעלם או עדיין לא השתמשנו בהם.

דורות על דורות התפלפלנו בגליא שבתורה כדי לקבל כח לקבל את שכרנו.

הגיעה השעה לעשות שימוש באוצרות הנפלאים הגנוזים בתורה.

הגיע הזמן ללמוד פנימיות התורה, בחינת "טלא דבדולחא" ו"טלא דנטיף מעתיקא קדישא".

הגיע הזמן לדרוש ב"מעשה מרכבה" באופן של הבנה והשגה.

ההגבלה ש"אין דורשים במעשה מרכבה ביחיד" כבר אינה שייכת לימינו ערב הגאולה,

הגיע הזמן ש"טל תורה" ייהפך ל"גשם נדבות" דוקא,

צריך שתהיה ב"טל" גם מעלת ה"גשם" על ידי שיומשך בהבנה והשגה כמו גשם,

וכמו שלמדנו והבנו נגלה דתורה, כך נלמד ונבין פנימיות התורה.

ונוסיף תפילה ובקשה לנותן התורה שרוממנו מכל עם,

כמו שהיה גילוי טל תורה במתן תורה עם גילוי עצמות אין סוף ברוך הוא,

כן נזכה לגילוי זה ולמעלה מזה כבר בחג מתן תורתנו השנה.

שבועות יום ההילולא של דוד הבעש"ט ומשה

חג השבועות הוא יום ההילולא של דוד המלך ושל הבעל שם טוב וגם של משה רבינו,

שבודאי גם נשמתו פרחה במתן תורה יחד עם כלל נשמות ישראל.

משה שקיבל תורה מסיני, דוד מלכא משיחא והבעל שם טוב מייסד תורת החסידות,

שלושתם קשורים בפנימיות התורה.

שהרי משה קיבל את כל התורה כולה ומסר אותה בירושה לעם ישראל,

"תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב".

דוד מלכא משיחא, כל עניינו הוא לגלות את פנימיות התורה.

והבעל שם טוב גילה את פנימיות התורה באופן של הפצת המעיינות חוצה.

מה שהיה בימי משה רבינו בהעלם ובנתינה רק לפי ערך המקבלים,

נתגלה יותר על ידי דוד המלך,

ולמעלה מזה, על ידי הבעל שם טוב ותלמידיו ותלמידי תלמידיו,

עד לכ"ק הרבי מה"מ שמפיץ את המעיינות עד לחוצה שאין חוצה הימנו.

התורה מתנה נצחית לעם ישראל

התורה ניתנה במתנה נצחית לכל עם ישראל,

והקב"ה אינו מבקש מכל אחד אלא לפי כוחו ויכולתו.

גם נשים קיבלו תורה ואדרבה יש להן זכות קדימה,

"כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים" ובאופן דאמירה רכה.

ולכל אחד ואחת ניתן הכח שיהיה לימוד בחינת "טל תורה" באופן של הבנה והשגה.

וכמו שבלימוד גליא שבתורה עוברים מהלכה למעשה, כי המעשה הוא העיקר,

כך גם אנו משתוקקים ומייחלים לעבור מלימוד פנימיות התורה – ענייני אלוקות,

לחזות בפועל ממש בנועם ה' ולבקר בהיכלו,

בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

שילמד אותנו פנימיות התורה באופן של ראיה דוקא.

עד שנהיה במצב שנראה אלוקות עין בעין ללא כנף ולבוש ולא נתבטל במציאות.

וכך תושלם כוונת הבריאה,

שנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים.

 יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

(על פי מאמר הרבי יום ב' דחג השבועות שנת תשמ"ו)

פרסום תגובה חדשה

test email