פרשת ראה לילדים – לקראת המלך בשדה

יום שלישי כ״ד אב ה׳תשע״ד
בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בְּאַרְמוֹנוֹ וְרַק שָׂרָיו וַעֲבָדָיו יְכוֹלִים לִרְאוֹתוֹ וּלְהַקְבִּיל פָּנָיו. וּבְחֹדֶשׁ אֱלוּל הַמֶּלֶךְ יוֹצֵא לִקְרַאת הָעָם וּמוּכָן לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
מאת שולמית שמידע

 

בְּשַׁבָּת פָּרָשַׁת רְאֵה נְבָרֵךְ אֶת חֹדֶשׁ אֱלוּל

וּכְבָר נוּכַל לָחוּשׁ שֶׁהִנֵּה הִנֵּה אָנוּ עוֹמְדִים לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – בַּשָּׂדֶה.

 

מִי לֹא מִתְרַגֵּשׁ כַּאֲשֶׁר הוּא עוֹמֵד לְהִפָּגֵשׁ עִם מֶלֶךְ וּבִמְיֻחָד – מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים?!…

 

בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בְּאַרְמוֹנוֹ וְרַק שָׂרָיו וַעֲבָדָיו יְכוֹלִים לִרְאוֹתוֹ וּלְהַקְבִּיל פָּנָיו.

וּבְחֹדֶשׁ אֱלוּל הַמֶּלֶךְ יוֹצֵא לִקְרַאת הָעָם וּמוּכָן לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אוֹתָנוּ וּבְחֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא כְּאִלּוּ מִתְחַנֵּן שֶׁנֵּצֵא לִקְרָאתוֹ.

 

בַּשָּׂדֶה שֶׁלֹּא כְּמוֹ בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ הוּא מוֹפִיעַ שֶׁלֹּא בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת.

אֵין אוֹרוֹת וְזִקּוּקִים, אֵין תַּפְאוּרָה וְלֹא נִגּוּנִים,

וְלִכְאוֹרָה, הַמֶּלֶךְ דּוֹמֶה לְאָדָם פָּשׁוּט רַחוּם וְחַנּוּן.

 

הוּא רוֹצֶה שֶׁנְּקַבֵּל אוֹתוֹ בְּחָפְשִׁיּוּת בְּלִי פַּחַד וּבְלִי הֲכָנוֹת מְיֻחָדוֹת.

כָּכָה סְתָם בַּשָּׂדֶה כְּמוֹ חֲבֵרִים וִידִידִים אֲהוּבִים וִיקָרִים.

וּבִפְשִׁיטוּת שֶׁל סֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, הוּא מַרְאֶה לָנוּ פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת.

 

וְכֻלָּנוּ מְנַצְּלִים אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת וְאָצִים לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ,

הָעוֹמֵד לַעֲצֹר אֶת כָּל פָּמַלְיָתוֹ בַּשָּׂדֶה בְּדַרְכּוֹ אֶל הָעִיר, אֶל הָאַרְמוֹן,

רַק כְּדֵי שֶׁנְּקַבֵּל אֶת פָּנָיו וְנִשְׁטַח לְפָנָיו אֶת כָּל בַּקָּשׁוֹתֵינוּ.

 

וּמִתּוֹךְ הַכָּרַת הַטּוֹב לַמֶּלֶךְ עַל שֶׁנּוֹתֵן לָנוּ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהַקְבִּיל פָּנָיו,

בְּלִי לְהִתְחַשֵּׁב בַּמַּצָּב וּבַמַּעֲמָד בּוֹ אָנוּ נִמְצָאִים,

נְקַבֵּל אוֹתוֹ בְּחֶרְדַת קֹדֶשׁ וּבִזְהִירוּת יֶתֶר.

וְזֶה יְעוֹדֵד וְיַמְרִיץ אוֹתָנוּ לִרְצוֹת לְשַׁפֵּר דְּרָכֵינוּ וְלַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה.

 

כָּךְ נָחוּשׁ בְּכָל יוֹם מֵחֹדֶשׁ אֱלוּל

וְלֹא נִשְׁכַּח שֶׁחֹדֶשׁ אֱלוּל הוּא רַק הֲכָנָה לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים,

שֶׁבָּהֶם הַמֶּלֶךְ יַגִּיעַ לְאַרְמוֹנוֹ וְאָז נַמְלִיךְ אוֹתוֹ עָלִינוּ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב.

וּמֵאַחַר שֶׁהִתְקַשַּׁרְנוּ אֵלָיו בְּהִתְקַשְּׁרוּת יְשִׁירָה בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל,

נִתְמַסֵּר אֵלָיו בְּקַלּוּת בְּהִתְמַסְּרוּת מֻחְלֶטֶת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה,

נִתְבַּטֵּל לְפָנָיו וְנִתְאַחֵד עִמּוֹ וְנִתְכַּלֵּל בּוֹ.

עַד שֶׁנּוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל הַמּוֹנְעִים וְהַמְּעַכְּבִים מִבַּיִת וּמִחוּץ,

וְנִהְיָה עַבְדֵי הַשֵּׁם הַנֶּאֱמָנִים.

 

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַנֶּאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר,

יִתֵּן לָנוּ אֶת הַכּוֹחוֹת לְהַשְׁפִּיעַ עַל יְהוּדִים אֲחֵרִים לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם וְלִהְיוֹת אוֹר לַגּוֹיִים,

וּבְעֶזְרָתוֹ יִתְבָּרֵךְ נִהְיֶה שֻׁתָּפִים לוֹ בְּבַעֲלוּת עַל הָעוֹלָם.

 

וּבְקָרוֹב מַמָּשׁ נִגָּאֵל גְּאֻלָּה אֲמִתִּית וּשְׁלֵמָה.

כָּל בָּאֵי עוֹלָם יֵדְעוּ אֶת הַשֵּׁם וִיקַבְּלוּ מַלְכוּתוֹ עֲלֵיהֶם,

וְאָז תִּתְגַּלֶּה לְעֵין כָּל גַּם מַעֲלַת עַם יִשְׂרָאֵל.

 

פרסום תגובה חדשה

test email