"וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק".

חֲכָמֵינוּ מְפָרְשִׁים שֶׁיִּצְחָק הָיָה דּוֹמֶה כָּל כָּךְ לְאַבְרָהָם,

עַד שֶׁכֻּלָּם יָכְלוּ לְהַאֲמִין שֶׁאַבְרָהָם הוּא אָבִיו שֶׁל יִצְחָק,

אַף שֶׁיִּצְחָק נוֹלַד בִּהְיוֹת אַבְרָהָם בֶּן מֵאָה שָׁנָה.

לִכְאוֹרָה מָה הַמְּיֻחָד בְּכָךְ שֶׁאָדָם דּוֹמֶה לְאָבִיו?…

יָדוּעַ שֶׁאַבְרָהָם הוּא מֶרְכָּבָה לְמִדַּת הַחֶסֶד,

שֶׁגָּמַל חֲסָדִים וְהִכְנִיס אוֹרְחִים,

שֶׁלָּכֶן הוּא נִקְרָא "אַבְרָהָם אוֹהֲבִי",

וְאִלּוּ יִצְחָק הוּא מֶרְכָּבָה לְמִדַּת הַגְּבוּרָה,

שֶׁחָפַר בְּאֵרוֹת – הֵסִיר עָפָר וַאֲבָנִים לְגַלּוֹת מַיִם,

שֶׁלָּכֶן נִקְרָא "וּפַחַד יִצְחָק".

אִם כֵּן, הָיִינוּ מְצַפִּים שֶׁאַבְרָהָם וְיִצְחָק בַּעֲלֵי מִדּוֹת שׁוֹנוֹת זוֹ מִזּוֹ,

יִהְיוּ שׁוֹנִים גַּם בְּמַרְאֶה פְּנֵיהֶם.

כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל, בַּעַל חֶסֶד נִרְאֶה נְעִים סֵבֶר, וְאִלּוּ בַּעַל גְּבוּרָה נִרְאֶה חֲמוּר סֵבֶר.

אָז אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאִישׁ הַחֶסֶד וְאִישׁ הַגְּבוּרָה הָיוּ כֹּה דּוֹמִים בִּקְלַסְתֵּר פְּנֵיהֶם?

מוּבָן שֶׁהַשֵּׁם הוּא כָּל יָכוֹל לְחַבֵּר הֲפָכִים וּלְהַשְׁווֹתָם.

אוּלָם יֵשׁ כָּאן עוֹד עִנְיָן עָמֹק.

אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָיוּ דּוֹמִים זֶה לָזֶה לֹא רַק בְּחִיצוֹנִיּוּתָם,

אֶלָּא גַּם בִּפְנֵיהֶם הָרוּחָנִיּוּת.

שֶׁכֵּן, גַּם בְּמִדּוֹתֵיהֶם וּבְהִתְנַהֲגוּתָם הָיוּ דּוֹמִים.

הֲכֵיצַד?

אָמְנָם חֶסֶד הוּא נְתִינַת שֶׁפַע בְּלִי גְּבוּל וְאִלּוּ גְּבוּרָה זֶה צִמְצוּם הַשֶּׁפַע.

בְּכָל זֹאת אֶפְשָׁר שֶׁחֶסֶד וּגְבוּרָה יִתְכַּלְּלוּ זֶה בָּזֶה וְיִתְאַחֲדוּ זֶה עִם זֶה.

הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת לָנוּ שֶׁאַבְרָהָם וּמִדָּתוֹ מִדַּת הַחֶסֶד,

הֵם שֶׁהוֹלִידוּ אֶת יִצְחָק וּמִדָּתוֹ מִדַּת הַגְּבוּרָה.

פְּעָמִים שִׁפְעַת הַחֶסֶד דּוֹרֶשֶׁת אֶת צִמְצוּמָהּ כְּדֵי שֶׁתִּתְקַבֵּל בַּכְּלִי הָרָאוּי לָהּ.

וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁפְּעָמִים מִדַּת הַחֶסֶד דּוֹרֶשֶׁת תִּגְבֹּרֶת הַשֶּׁפַע.

וּבְשִׁתּוּף פְּעֻלָּה כָּזֶה שֶׁל מִדַּת הַגְּבוּרָה עִם מִדַּת הַחֶסֶד,

הֲרֵי שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם כּוֹלֵל אֶת שְׁתֵּי הַמִּדּוֹת חֶסֶד וּגְבוּרָה וְלָכֵן הֵם דּוֹמִים.

וְאָכֵן זֶה טִיבָהּ שֶׁל גְּבוּרָה מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה,

שֶׁכָּל כַּוָּנָתָהּ לְהַגְבִּיר אֶת מִדַּת הַחֶסֶד.

וְהָרְאָיָה, שֶׁהַבְּרָכָה הַשְּׁנִיָּה בִּתְפִלַּת עֲמִידָה נִקְרֵאת "גְּבוּרוֹת",

וְהִיא מוֹרָה עַל גְּבוּרַת הַשֵּׁם בְּהַחְיָאַת מֵתִים וּבִגְבוּרוֹת שֶׁל גְּשָׁמִים.

וּמָה אָנוּ לוֹמְדִים מִזֶּה?…

כָּל אָדָם נִבְרָא שׁוֹנֶה מֵחֲבֵרוֹ בְּחִיצוֹנִיּוּתוֹ וּבִפְנִימִיּוּתוֹ,

אוּלָם הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ לְהִתְאַחֵד וּלְהִתְכַּלֵּל זֶה בָּזֶה.

כַּאֲשֶׁר מַכְנִיסִים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְתוֹרָתוֹ לְחַיֵּינוּ,

אָנוּ עוֹלִים מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה עַד לְדַרְגָּה שֶׁלֹּא נִכָּר הַהֶבְדֵּל בֵּינֵינוּ,

אֶלָּא רַק הָרָצוֹן הַמְּשֻׁתָּף לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

וְאִם בְּכָל תְּכוּנָה שֶׁלָּנוּ נִשְׁתַּמֵּשׁ רַק לִקְדֻשָּׁה,

נִרְאֶה אֶת הַדִּמְיוֹן שֶׁבֵּינֵינוּ וְנִתְאַחֵד לַעֲשׂוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים,

וּלְהָבִיא אֶת הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה בְּפֹעַל מִיָּד מַמָּשׁ.