רַבִּים הַיְּצוּרִים שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ רַבִּים וּמְגֻוָּנִים מִינִים מִמִּינִים שׁוֹנִים וְהַכֹּל לִכְבוֹדוֹ וַעֲבוּר הָאָדָם, וּבְעִקָּר כְּדֵי שֶׁיּוּכַל הָאָדָם לִלְמֹד מִכָּל נִבְרָא וּמִכָּל מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה אוֹ שׁוֹמֵעַ אֵיזוֹ הוֹרָאָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.

אֵיזֶה עוֹף מוּזָר הוּא הַנַּקָּר!

הִנֵּה לְמָשָׁל הַנַּקָּר שֶׁהוּא עוֹף טָמֵא, כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא, עוֹף בַּעַל מָקוֹר אָרֹךְ, קָשִׁיחַ וְחַד וּבְעֶזְרַת מְקוֹרוֹ הוּא חוֹפֵר וּמְנַקֵּר. יֵשׁ וְהוּא מֵטִיחַ מְקוֹרוֹ עֶשְׂרוֹת פְּעָמִים עַל גֶּזַע שֶׁל עֵץ בְּרֶגַע אֶחָד. וְאָנוּ רוֹאִים וּמִשְׁתּוֹמְמִים, מַה כְּבָר יָכוֹל הַנַּקָּר לִמְצֹא בַּגֶּזַע שֶׁל הָעֵץ? הַאִם הוּא פּוֹעֵל שֶׁל אֵיזוֹ חֶבְרָה לְנִסּוּר עֵצִים?… הַאִם הוּא חוֹטֵב עֵצִים?… לֹא וָלֹא. אָמְנָם זוֹהִי פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל הַנַּקָּר, אוּלָם לֹא כְּדֵי לְקַבֵּל כֶּסֶף וְלִקְנוֹת אֹכֶל, אֶלָּא שֶׁשָּׁם בְּתוֹךְ גֶּזַע הָעֵץ הוּא מוֹצֵא אֹכֶל כִּפְשׁוּטוֹ. הֲכֵיצַד?… שָׁם מִתַּחַת לִקְלִפַּת הָעֵץ מִסְתַּתְּרִים הֲמוֹן חֲרָקִים וּבָהֶם הוּא מַשְׂבִּיעַ אֶת רַעֲבוֹנוֹ. עֲבוֹדָה קָשָׁה מְאוֹד, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁחָס עַל בְּרִיּוֹתָיו הֵקֵל עָלָיו אֶת הַמְּלָאכָה וּבֵרֵךְ אוֹתוֹ בְּצִפָּרְנַיִם חַדּוֹת שֶׁבָּהֶן הוּא נֶאֱחַז בָּעֵץ וּבְזָנָב אָרֹךְ שֶׁבְּעֶזְרָתוֹ הוּא נִשְׁעָן וּמִתְיַצֵּב עַל הָעֵץ בְּעֵת הַנִּקּוּר. וּמֵעַל הַכֹּל בְּקָדְקוֹד חָזָק, אֲשֶׁר בִּזְכוּתוֹ אֵין הַנַּקָּר נִזּוֹק כְּלַל מִפְּעִילוּת-הַנִּקּוּר הַמְּסַחְרֶרֶת שֶׁלּוֹ. אוּלָם הַפֶּלֶא הוּא, מִנַּיִן לוֹ לָדַעַת שֶׁשָּׁם בְּתוֹךְ הָעֵץ מִסְתַּתֵּר הָאֹכֶל הַמְּיֹעָד לוֹ? לֶאֱלֹקִים פִּתְרוֹנִים!…

הַנַּקָּר עוֹף בַּעַל אִינְטֶלִיגֶנְצְיָה

וְהַפֶּלֶא גָּדוֹל עוֹד יוֹתֵר, שֶׁהַנַּקָּר אֵינוֹ מְנַקֵּר לוֹ סְתָם-כָּךְ, אֶלָּא תָּמִיד תָּמִיד הוּא יוֹדֵעַ בִּמְדֻיָּק בְּאֵיזוֹ נְקֻדָּה בְּגֶזַע הָעֵץ נִמְצָא הַקֵּן שֶׁל הַחֲרָקִים. וְעוֹד תּוּשִׁיָּה יֵשׁ לוֹ לַנַּקָּר שֶׁהוּא קוֹדֵחַ לְעַצְמוֹ עוֹד חֹר בַּגֶּזַע שֶׁל הָעֵץ וְהוֹפֵךְ אוֹתוֹ לְמַחְסָן פְּרָטִי, בּוֹ הוּא מַחְבִּיא חֲרָקִים "לִשְׁעַת-חֵרוּם". וּכְמוֹ אַדְרִיכָל מִקְצוֹעִי הוּא בּוֹנֶה בְּכִשְׁרוֹנוֹ הָאָמָּנוּתִי חֹר הַמַּתְאִים לְהַפְלִיא לְכַמּוּתָם וּלְגָדְלָם שֶׁל הַחֲרָקִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ כְּמוֹ אֲסִירִים בְּבוֹר, אֶלָּא כִּבְנֵי מְלָכִים בְּאַרְמוֹן. יֵשׁ אַף סוּג נַקָּרִים הַחַיִּים בְּקָלִיפוֹרְנְיָה שֶׁנֵּחַנּוּ בְּאִינְטֶלִיגֶנְצְיָה מְיֻחֶדֶת. נַקָּרִים אֵלֶּה אֵינָם מִסְתַּפְּקִים בַּחֲרָקִים שֶׁמּוֹצְאִים יוֹם יוֹם, אֶלָּא מְכִינִים לְעַצְמָם מְזוֹן-חֵרוּם מִבַּלּוּטִים שֶׁל עֵץ הָאַלּוֹן. תְּחִלָּה קוֹדֵחַ הַנַּקָּר חֹר בְּגֹדֶל שֶׁהַבַּלּוּט נִתְחַב לְתוֹכוֹ בְּמִקְצָת, וּלְאַחַר מִכֵּן מְהַדֵּק הַנַּקָּר אֶת הַבַּלּוּט מְעַט בִּמְקוֹרוֹ עַד שֶׁהַבַּלּוּט נִצָּב בְּתוֹךְ הָעֵץ חָזָק וְיַצִּיב וּבְאֹפֶן שֶׁאֲחֵרִים לֹא יוּכְלוּ לִשְׁלֹף אוֹתוֹ מִשָּׁם בְּקַלּוּת.

הֵיכָן מָצוּי הַנַּקָּר?

בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם חַיִּים מִינִים רַבִּים שֶׁל נַקָּרִים. בְּיִשְׂרָאֵל, לְמָשָׁל, נִתָּן לִמְצֹא אֶת הַנַּקָּר הַבֵּינוֹנִי, שֶׁצֶּבַע נוֹצָתוֹ הוּא אָדֹם-שָׁחֹר-לָבָן. בְּאֵירוֹפָּה וּבְאָמֶרִיקָה, בִּמְיֻחָד בַּיְּעָרוֹת הַגְּדוֹלִים, חַיִּים כַּחֲמִשִּׁים סוּגֵי נַקָּרִים, מֵהֶם גְּדוֹלִים מְאוֹד וּמֵהֶם קְטַנִּים כְּגָדְלוֹ שֶׁל הַדְּרוֹר.

מָה אֶפְשָׁר לִלְמֹד מִן הַנַּקָּר?

רוֹאִים אָנוּ, שֶׁהַנַּקָּר הוּא בְּרִיָּה חֲכָמָה, שֶׁאֵינָהּ "דּוֹפֶקֶת אֶת רֹאשָׁהּ בַּקִּיר" לְחִנָּם, וְאֵינָהּ מְאַבֶּדֶת אֶת זְמַנָּהּ לָרִיק. הַנַּקָּר הוּא מַתְמִיד בַּעֲבוֹדָתוֹ וְעַקְשָׁן לְהַשִּׂיג אֶת מַטְּרָתוֹ. הוּא עוֹבֵד קָשֶׁה, לְלֹא לֵאוּת וּלְאֹרֶךְ זְמַן, עַד שֶׁרוֹאֶה בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ. הַנַּקָּר מְחֻשָּׁב וּבַעַל רְאִיָּה לֶעָתִיד – הוּא יוֹדֵעַ שֶׁלְּעִתִּים יֵשׁ לְהַפְרִישׁ חֵלֶק מִפְּרִי עֲמָלוֹ לְיוֹם הַמָּחָר, וּלְוַאי שֶׁנִּלְמַד מִן הַנַּקָּר לִשְׁמֹר וּלְהָגֵן עַל הֶעָמָל וְעַל הַהֶשֵּׂגִים שֶׁלָּנוּ לְבַל יֵלְכוּ לָאִבּוּד, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה "שֶׁלֹּא נִגַּע לָרִיק".

וּבְכָל זֹאת נִזְכֹּר שֶׁעִם כָּל חָכְמָתוֹ, הַנַּקָּר דּוֹאֵג לְהִשָּׂרְדוּתוֹ הַפִיזִית בָּעוֹלָם וְתוּ לֹא. וּלְעוֹלָם עָלֵינוּ לִזְכֹּר שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ שׁוֹכֶנֶת מַהוּת יְתֵרָה, הַנִּקְרֵאת נְשָׁמָה, וּמַהוּת רוּחָנִית זוֹ הִיא הַמַּבְדִּילָה אוֹתָנוּ מֵהַדּוֹמֵם, מֵהַצּוֹמֵחַ וְאַף מִבַּעֲלֵי-הַחַיִּים, שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמֵנוּ זֶה. לֹא הַגּוּף הוּא שֶׁמֵּבִיא אוֹתָנוּ אֶל יַעֲדֵנוּ, זֶהוּ תַּפְקִידָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה. עֲבוֹדָתָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה נַעֲשֵׂית בְּאֶמְצָעוּת הַשֵּׂכֶל. בְּעֶזְרָתוֹ עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן וּלְעַיֵּן בַּבְּרִיאָה, לִתְהוֹת עַל טִיבָהּ וְלַחְקֹר אוֹתָהּ עַד שֶׁנָּבִין כֵּיצַד נוּכַל לִגְדֹּל, לְהִתְפַּתֵּחַ וּלְהִשְׁתַּנּוֹת – שֶׁאִם לֹא כֵן, הֲרֵי שֶׁנִּהְיֶה פְּחוּתִים אַף מִן הַנַּקָּר, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל הַכִּשְׁרוֹנוֹת שֶׁחָנַן אוֹתוֹ הָאֵ-ל וְאֵינוֹ מְשַׁנֶּה אֶת טֶבַע בְּרִיָּתוֹ.