איש הקשר

בשנת תרפ"ג נפגש הרבי לראשונה עם הרבי הריי"צ בעיר רוסטוב. מאז, ועד לתשרי תרפ"ח – אז עזב הרבי הריי"צ את רוסיה – סייע הרבי לחותנו לעתיד בכל ענייני הכלל.

הרבי הריי"צ מסר לרבי שליחויות רבות שהיו כרוכות לעיתים במסירות נפש. זמן ממושך היה הרבי בחצרו של הרבי הריי"צ. לעיתים קרובות נסע הרבי לבית הוריו ביקטרינוסלב. בנסיעותיו אלה שימש הרבי גם כאיש הקשר בין הרבי הריי"צ לאביו רבי לוי יצחק שהנהיג את כל ענייני היהדות באוקראינה ובאזורים הסמוכים לה. הוראות מהרבי הריי"צ, וסיוע רוחני וכספי הועברו באמצעות הרבי לבית אביו.

כששהה הרבי בבית הוריו, היה לומד יחד עם אביו. בליל שבת נמשך הלימוד כל הלילה, והוקדש בעיקר ללימוד קבלה וחסידות.

"חתן כזה אי אפשר להשיג בכל העולם"

בשנות מאבקיו הקשים של הרבי הריי"צ נגד השלטון הסובייטי, הייתה שנת תרפ"ז השנה הקשה ביותר. בשנה זו נאסר הרבי הריי"צ על ידי השלטון הסובייטי. הרבי, שידע היטב שהוא צפוי למאסר ואולי לגרוע מכך, מסר לחתנו לעתיד את התפקיד לדאוג במקרה חירום לשמירת כתבי היד והספרים של אדמור"י חב"ד. לאחר מאסרו של הרבי הריי"צ בט"ו סיוון תרפ"ז, עשה הרבי רבות לשחרורו, כמו כן דאג להעביר את כתבי היד למקומות מסתור כפי שנצטווה על ידי חותנו. בי"ב בתמוז תרפ"ז יצא הרבי הריי"צ לחופשי ממאסרו, אך השלטונות גזרו עליו לעזוב את ברית המועצות.

חודשים ספורים לאחר מכן, יצא הרבי הריי"צ מרוסיה, בדרכו לריגה שבלטביה. לפני יציאתו מרוסיה, הגיש הרבי רשימה מפורטת של כל אלה שמתכוננים להצטרף אליו. הרבי הריי"צ רשם את כל השמות, וליד כל שם רשם את קרבתו המשפחתית. באותה רשימה הכניס הרבי גם את שם חתנו המיועד, וליד השם הוסיף את התואר "חתן". כאשר בדקו השלטונות את הרשימה ומצאו ליד השם את התואר "חתן", התפלאו ואמרו לרבי: האם גם אותו אתה רוצה לצרף? – הרי חתן תוכל להשיג גם במקום אחר?! על כך ענה להם הרבי: "חתן כזה אי אפשר להשיג בכל העולם!"

יציאתו של הרבי מברית המועצות כרוכה הייתה בקשיים רבים לאחר שבמשך השנים נאסף בידי השלטונות חומר מרשיע נגדו, והתיק שלו במשרדי הקג"ב [המשטרה החשאית של ברית המועצות] הלך ותפח במסמכים על "פעילותו נגד השלטון" הן באוקראינה שם עמד לימין אביו רבי לוי יצחק במסגרת פעילותו הרבה כמנהיגה של יהדות אוקראינה, והן בתור עוזר לחותנו ורבו הרבי הריי"צ.

לקראת יציאתו מברית המועצות חזר הרבי ליקטרינוסלב, להיות עם הוריו בתקופת החגים בחודש תשרי תרפ"ח.

הרבנית חנה סיפרה לימים על חג שמחת תורה זה: אף אחד, מלבד בעלי ואני, לא ידע כי בננו עומד לצאת לדרכו הרחוקה. באותה שמחת תורה התוועדו בעלי ובני הרבה מאד; שמחנו ללא שיעור, אך הסתרנו את רגשותינו האמיתיים. התאמצנו באותו יום-טוב בכל כוחותינו להיות שמחים יותר מתמיד. בננו רקד בכל כוחו. הבטתי בעיניו, וראיתי בהם כמה כואב לו הדבר שעליו לעזוב אותנו. אולם עיניו גם אמרו, כביכול: אמא, אל תדאגי.

באותם ימים בהם נפרדו האב והבן, למדו כדרכם שעות ארוכות יחדיו. את אשר קיבל מאבותיו ומרבותיו מסר רבי לוי יצחק לבנו בכורו, וטרם צאתו לדרך בירכו מעומק נפשו, כשם שבירך יצחק את יעקב בלכתו לפדן ארם.

ברכת אב

בתחילת שנת תרפ"ח עזבו הרבי הריי"צ ומשפחתו – ואיתם הרבי – את רוסיה, והגיעו לעיר ריגה.

בי"ד כסלו תרפ"ט התקיימה חתונתם של הרבי והרבנית חיה מושקא, בתו של הרבי הריי"צ, בעיר וורשה שבפולין. הוריו של הרבי לא הורשו לצאת מברית המועצות כדי להשתתף בחתונה. לקראת החתונה שיגר רבי לוי יצחק מכתבים לבנו הרבי ובהם הוא מברכו לקראת חתונתו ומורה לו איך לנהוג ביום החופה:

"קבל את ברכתי מעומק לבי ונפשי פנימה ליום חתונתך למזל טוב… ובכן בני מחמדי, הנני נותן לך את ברכתי, ברכת יהודי, על כל פנים, היוצאת מאמיתת ליבי. אל תדאג מה שאנחנו, אביך ואמך יחיו, אינם עימך במקום הגשמי על חתונתך. הננו עימך יחד בלבותינו ונפשותינו, ששום ריחוק מקום אינו מפסיק בזה כלל וכלל. הננו עימך יחד ממש, ונותנים אנחנו את ברכותינו אליך ואל בת גילך אשר בירכך ה'" (ליקוטי לוי יצחק – אגרות עמ' רג).

בין הדרכותיו לרבי ליום החופה, כותב רבי לוי יצחק: "בעמדך תחת החופה, כל העת תחשוב ביראת שמים (כן אמר לי להנישואין שלי אדמו"ר נשמתו בגנזי מרומים [הרש"ב])"..

במרחק של מאות קילומטרים מוורשה, ביקטרינוסלב, ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה חגיגה בביתם לכבוד החתונה. למרות שבאותם ימים, כל קשר עם רב ומנהיג דתי היה אסור לפי החוק הסובייטי, הגיעו לחגיגת הנישואין מאות מתושביה היהודים של יקטרינוסלב. וביניהם נציגי הקהילה היהודית המרכזית.