פרשת משפטים – נושאי הפרשה

הקראת כתבה
יום שלישי כ״א שבט ה׳תשע״ח
פרשת משפטים עוסקת בעיקר בדיני נזיקין וממונות, ובשאר מצוות שבין אדם לחברו. שם הפרשה ‘משפטים’ מלמד שאלה מצוות הכרחיות גם בשכל אנושי, אם כי אנו מקיימים אותן, ראשית כל, כי כך ציוותה התורה.
שין

נוֹשְׂאֵי פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים

 

א. וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים – מִשְׁפַּט פְּתִיחָה (כא א)

 

ב. דִּינֵי עֶבֶד עִבְרִי וְאָמָה עִבְרִיָּה (כא, ב-יא)

 

ג. דִּינֵי אָדָם מַזִּיק נִזְקֵי גּוּף (כא, יב-כז)

  1. דִּינֵי רוֹצֵחַ בְּמֵזִיד וּבִשְׁגָגָה (כא, יב-יד)
  2. מַכֶּה אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, גּוֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ, וּמְקַלֵּל אָבִיו אוֹ אִמּוֹ דִּינָם מִיתָה (כא, טו-יז)
  3. דִּינֵי חוֹבְלִים – הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, הַמַּכֶּה אֶת עַבְדּוֹ הַגּוֹי, הַמַּכֶּה אִשָּׁה הָרָה, וְהַפּוֹגֵעַ בְּעֵין אוֹ בְּשֵׁן עַבְדּוֹ אוֹ אֲמָתוֹ הַגּוֹיִים (כא, יח-כז)

 

ד. דִּינֵי שׁוֹר מַזִּיק בְּנִזְקֵי גּוּף (כא כח-לב)

  1. שׁוֹר הַהוֹרֵג אָדָם (כא כח)
  2. שׁוֹר מוּעָד שֶׁהוֹרֵג אָדָם (כא כט-לֹא)
  3. שׁוֹר מוּעָד שֶׁהָרַג עֶבֶד גּוֹי (כא לֵב)

 

ה. דִּינֵי נִזְקֵי מָמוֹן (כא לג- כב ה)

  1. דִּין הַכּוֹרֶה בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וְנִזָּק (כא לג-לד)
  2. דִּין שׁוֹר שֶׁל אָדָם הַהוֹרֵג אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ, וְהַהֶבְדֵּל בֵּין שׁוֹר תָּם לְשׁוֹר מוּעָד (כא לה-לוֹ)
  3. דִּין הַגּוֹנֵב שׁוֹר וּכְבָר טְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ (כא לז)
  4. דִּין הַתּוֹפֵס גַּנָּב בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, שֶׁמִּתּוֹךְ חֲשָׁשׁ לְחַיָּיו הוֹרֵג אֶת הַגַּנָּב (כב א-ב)
  5. גַּנָּב חַיָּב בְּתַשְׁלוּמֵי כֶּפֶל (כב ג)
  6. דִּין הַשּׁוֹלֵחַ אֶת עֶדְרוֹ לִרְעוֹת בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ (כב ד)
  7. דִּין הַמַּבְעִיר אֵשׁ, אַף בַּשֶּׁטַח שֶׁלּוֹ, וְהָאֵשׁ הִתְפַּשְּׁטָה וְהִזִּיקָה (כב ה)

 

ו. דִּינֵי הַשּׁוֹמְרִים – שׁוֹמֵר חִנָּם, שׁוֹמֵר שָׂכָר, שׁוֹאֵל וְשׂוֹכֵר (כב ו-יד)

 

ז. דִּין הַמְּפַתֶּה בְּתוּלָה (כב טו-טז)

 

ח. שְׁלוֹשָׁה חַיָּבֵי מִיתָה – מְכַשֵּׁף, שׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה, וְזוֹבֵחַ לַעֲבוֹדָה זָרָה (כב יז-יט)

 

ט, הָאִסּוּר לִפְגֹּעַ בַּאֲנָשִׁים חַסְרֵי יֶשַׁע – גֵּר, יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְדִין הַפּוֹגֵעַ בְּיָתוֹם וְאַלְמָנָה (כב כ-כג)

 

י. דִּינֵי מַלְוֶה וְחוֹבֵל

  1. שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ בְּכוֹחַ הֶחְזֵר הַלְוָאָה, וְלֹא לְהָטִיל רִבִּית עַל הֶחְזֵר הַהַלְוָאָה (כב כד).
  2. הַלּוֹקֵחַ חֵפֶץ כְּעֵרָבוֹן עַל הַלְוָאָה, עָלָיו לְהַחְזִירוֹ לוֹ בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ (כב כה-כו).

 

יא. מִצְוַת הַקְּשׁוּרוֹת בְּקִדּוּשׁ הַשֵּׁם וּכְבוֹדוֹ (כב כז-ל)

  1. הָאִסּוּר לְקַלֵּל אֶת הַשֵּׁם אוֹ אֶת הַדַּיָּנִים וּנְשִׂיאֵי הָעֵדָה (כב כז)
  2. הַמַּתָּנוֹת לְהַשֵּׁם (כב כח-כט)
  3. אִסּוּר אֲכִילַת בְּשַׂר טְרֵפָה (כב ל)

 

יב, מִצְוַת הַמְּחַיְּבוֹת צֶדֶק וְיֹשר (כג א-ט)

  1. הָאִסּוּר לִשְׁמֹעַ לָשׁוֹן הָרַע, וּלְדַיָּן אָסוּר לִשְׁמֹעַ רַק אֶת אַחַד מִבַּעֲלֵי הַדִּין, וְלֹא לַחְבֹּר לְמִי שֶׁתּוֹבֵעַ תְּבִיעַת שֶׁקֶר וּלְהָעִיד לְטוֹבָתוֹ. לְחַיֵּב מִיתָה רַק בְּרֹב שֶׁל שְׁנַיִם, וְלֹא לְהַעֲדִיף אֶת הַמִּסְכֵּן בְּבֵית הַדִּין (כג א-ג)
  2. מוֹצֵא אֲבֵדָה חַיָּב לַהֲשִׁיבָהּ, וְאָסוּר לוֹ לְהִתְעַלֵּם מִמֶּנָּה, גַּם אִם הִיא אֲבֵדַת שׂוֹנְאוֹ (כג ד)
  3. הָרוֹאֶה אֶת חֲמוֹר שׂוֹנְאוֹ רוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, חַיָּב לַעֲזֹר לוֹ (כג ה)
  4. הָאִסּוּר לְהַטּוֹת אֶת דִּינוֹ שֶׁל הַמִּסְכֵּן (כג ו)
  5. לְהִמָּנַע מִדְּבַר שֶׁקֶר, וְאִם מִישֶׁהוּ שֶׁעָנְשׁוֹ עַל פִּי תּוֹרָה – מִיתָה, יָצָא זַכַּאי בַּדִּין, אָסוּר לְהוֹרְגוֹ, כִּי הַשֵּׁם שֶׁהוּא הַדַּיָּן הָאֲמִתִּי כְּבָר יִשְׁפֹּט אוֹתוֹ (כג ז).
  6. אָסוּר לַדַּיָּן לְקַבֵּל שֹׁחַד (כג ח)
  7. חוֹבָה לִנְהֹג בְּכָבוֹד עִם הַגֵּר (כג ט)

 

 

יג. מִצְוַת הַקְּשׁוּרוֹת בִּזְמַנִּים שֶׁיֵּשׁ לִנְהֹג בָּהֶם קְדֻשָּׁה (כג י-יט)

  1. שְׁמִירַת שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה (כג י-יא)
  2. שְׁמִירַת יוֹם הַשַּׁבָּת (כג יב)
  3. [מַאֲמָר מֻסְגַּר – אַזְהָרָה כְּלָלִית עַל קִיּוּם כָּל הַמִּצְווֹת וְהִשָּׁמְרוּת מֵעֲבוֹדָה זָרָה (כג יג)]
  4. שְׁמִירַת שְׁלוֹשֶׁת הָרְגָלִים, כּוֹלֵל מִצְוַת עֲלִיָּה לָרֶגֶל וְדִינֵי קָרְבַּן פֶּסַח (כג יד-יח)
  5. מִצְווֹת הֲבָאַת בִּכּוּרֵי הַפֵּרוֹת לִירוּשָׁלַיִם וַאֲכִילָתָם שָׁם בְּטָהֳרָה, [וּכְמַאֲמָר מֻסְגָּר – לֹא לְעָרֵב בָּשָׂר בְּחָלָב בָּאֲכִילָה, הֲנָאָה וּבִשּׁוּל] (כג יט)

 

יד. בְּשׂוֹרַת הַכְּנִיסָה לָאָרֶץ וְכִבּוּשָׁהּ בְּאֹפֶן נִסִּי, וְהָאַזְהָרָה שֶׁלֹּא לִלְמֹד מֵחֻקֵּי גּוֹיֵי הָאָרֶץ (כג כ-לֹג)

 

טו. חֲזָרָה לְמַתַּן תּוֹרָה וְלִמּוּד כָּל הַמִּשְׁפָּטִים מִמֹּשֶׁה. הָעָם מִתְחַיֵּב לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת בִּכְרִיתַת בְּרִית (כד א-יא)

 

טז. מֹשֶׁה עוֹלֶה לָהָר לְמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם לְקַבֵּל אֶת הַלּוּחוֹת (כד, יב-יח)

פרסום תגובה חדשה

test email