תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
בכוחה של תפילה להציל נפשות
אֵיךְ נִצְּלוּ הַיְּלָדוֹת מֵאָסוֹן גָּדוֹל?
מִשְׁפָּחָה דָּתִית חֲרֵדִית, הוֹרִים וּשְׁתֵּי בָּנוֹת, יָצְאָה לְחֻפְשָׁה בִּטְבֶרְיָה. הָאִשָּׁה וּבְנוֹתֶיהָ יָרְדוּ לִשְׂחוֹת בַּכִּנֶּרֶת וְהַבַּעַל הָלַךְ לַצִּיּוּן שֶׁל רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס לְהִתְפַּלֵּל.
שְׁתֵּי הַיְּלָדוֹת שֶׁלֹּא יָדְעוּ לִשְׂחוֹת נִכְנְסוּ לְמֵי הַכִּנֶּרֶת הָרְדוּדִים סָמוּךְ לַחוֹף. לְפֶתַע מָעֲדָה הַבַּת הַגְּדוֹלָה וְנִסְחֲפָה עִם הַזֶּרֶם לַמַּיִם הָעֲמֻקִּים וְהֵחֵלָּה לִטְבֹּעַ כְּשֶׁהִיא זוֹעֶקֶת לְעֶזְרָה. הָאֵם שֶׁאַף הִיא לֹא יָדְעָה לִשְׂחוֹת רָאֲתָה אֶת מְצוּקַת בִּתָּהּ רָצָה לַכְּבִישׁ וְסִמְּנָה לִמְכוֹנִיּוֹת הַחוֹלְפוֹת שֶׁהִיא זְקוּקָה לְעֶזְרָה, אוּלָם מְכוֹנִיּוֹת רַבּוֹת חָלְפוּ וְלֹא עָצְרוּ, רַק צָפְרוּ וְסִמְּנוּ לָהּ לָזוּז, אוֹ שֶׁצָּעֲקוּ עָלֶיהָ… אַחֲרֵי רִגְעֵי מֶתַח וְיֵאוּשׁ עָצְרָה מְכוֹנִית, מִמֶּנָּה יָצָא גֶּבֶר לָבוּשׁ בְּהִדּוּר וְשָׁאַל: "מָה קָרָה?" הָאִשָּׁה צָעֲקָה: "הַבַּת שֶׁלִּי טוֹבַעַת!"
אִשְׁתּוֹ שֶׁל הָאִישׁ צָעֲקָה לְעֶבְרוֹ: "הִשָּׁמֶר לְךָ, זְכֹר שֶׁאַתָּה אַחֲרֵי הֶתְקֵף לֵב".
הֵסִיר הָאִישׁ אֶת מְעִילוֹ וְרָץ לְתוֹךְ הַמַּיִם, צָלַל פְּנִימָה וְעָלָה מִשָּׁם כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ אַחֲרָיו יַלְדָּה קְטַנָּה. הָאֵם נָשְׁמָה לִרְוָחָה, עַד שֶׁקָּלְטָה שֶׁזּוֹ בִּתָּהּ הַקְּטַנָּה, שֶׁכַּנִּרְאֶה קָפְצָה לַמַּיִם כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת אֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה.
וּמִיָּד צָרְחָה לְעֵבֶר הָאִישׁ: "יֵשׁ לִי שָׁם עוֹד יַלְדָּה!" הָאִישׁ חָזַר לַמַּיִם וְנִסָּה לְאַתֵּר אוֹתָהּ לְלֹא הַצְלָחָה. הוּא צָעַק: "אֵיפֹה הִיא? הָאֵם הִצְבִּיעָה לְעֶבְרָהּ וְצָעֲקָה: "שָׁם, שָׁם".
הָאִישׁ צָלַל פְּנִימָה וְהִצְלִיחַ לִמְצֹא אֶת הַיַּלְדָּה, וְהֵחֵל לִגְרֹר אוֹתָהּ לַחוֹף כְּשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ אֲנָשִׁים בַּחוֹף צוֹעֲקִים: "הָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ בְּמַיִם! תּוֹצִיא אֶת הָרֹאשׁ שֶׁלָּהּ מֵהַמַּיִם!"
הָאִישׁ מָשַׁךְ רֹאשׁ הַיַּלְדָּה, הִשְׁעִין אוֹתוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהֵבִיא אֶת הַיַּלְדָּה לַחוֹף. אַחַד הַנּוֹכְחִים הֵחֵל לְהַנְשִׁים אֶת הַיַּלְדָּה שֶׁלֹּא הָיָה בָּהּ רוּחַ חַיִּים. בֵּינְתַיִם הִגִּיעוּ אַנְשֵׁי מָגֵן דָּוִד אָדֹם בְּאַמְבּוּלַנְס בָּדְקוּ אֶת הַיַּלְדָּה וּמָדְדוּ לָהּ אֶת הַדֹּפֶק, אוּלָם לֹא הִצְלִיחוּ לְהַחֲיוֹתָהּ, הֵם הִסְבִּירוּ לָאֵם שֶׁמֵּאַחַר וְהִיא הָיְתָה יוֹתֵר מִדַּי זְמַן מִתַּחַת לַמַּיִם אֵינָם יְכוֹלִים לְהַצִּילָהּ. הַיַּלְדָּה הִגִּיעָה לְבֵית הָרְפוּאָה, וְגַם שָׁם אָמְרוּ הָרוֹפְאִים, שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהַצִּילָהּ.
בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה לֹא הִתְיָאֲשׁוּ וְהִרְבּוּ בִּתְפִלּוֹת וּבַתַּחֲנוּנִים שֶׁיִּהְיֶה נֵס וְהַיַּלְדָּה תִּחְיֶה.
אַחֲרֵי רִבּוּי הַתְּפִלּוֹת לְלֹא הֶפְסֵק, הִגִּיעַ הָרוֹפֵא, וּבְשׂוֹרָה בְּפִיו: "לְאַחַר הַבְּדִיקָה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁעָשִׂינוּ, רָאִינוּ שֶׁהַיַּלְדָּה חוֹזֶרֶת לְחַיִּים. וּלְאַט לְאַט הַפְּעִילוּת הַמֹּחִית חָזְרָה לְתַפְקֵד כָּרָגִיל! לֹא יֵאָמֵן, הַיַּלְדָּה מִתְעוֹרֶרֶת לְחַיִּים!
לְאַחַר יוֹמַיִם יָצְאָה הַיַּלְדָּה מִבֵּית הָרְפוּאָה בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה, מְהַלֶּכֶת עַל שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ.
הָרוֹפְאִים אָמְרוּ: זֶהוּ נֵס רְפוּאִי! הַחַמְצָן לֹא הִגִּיעַ לְמֹחַ הַיַּלְדָּה בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב מִדַּי בִּשְׁבִיל שֶׁדָּבָר כָּזֶה יִקְרֶה!
מְסִבַּת הוֹדָיָה
לְאַחַר יָמִים מִסְפָּר הֶחֱלִיטָה הַמִּשְׁפָּחָה לַעֲרֹךְ סְעוּדַת הוֹדָיָה, כְּדֵי לְהוֹדוֹת לְהַשֵּׁם עַל הַנֵּס הַגָּדוֹל, וְכַמּוּבָן מִתּוֹךְ הַכָּרַת הַטּוֹב הִזְמִינָה לְאֵרוּעַ אֶת הָאִישׁ שֶׁקָּפַץ לַמַּיִם וְהִצִּיל אֶת בִּתָּם. אוֹתוֹ אִישׁ שֶׁהוּא עוֹרֵךְ דִּין בְּמִקְצוֹעוֹ הַגָּר בְּקִבּוּץ. לִכְאוֹרָה, אָדָם שֶׁאֵין לוֹ קֶשֶׁר לְדָת, וּמֵעוֹלָם לֹא קִבֵּל חִנּוּךְ דָּתִי.
בְּתוֹךְ מְסִבַּת הַהוֹדָיָה הִזְמִינוּ אֶת הָאִישׁ לוֹמַר אֶת דְּבָרָיו וְהוּא סִפֵּר לָהֶם אֶת סִפּוּרוֹ:
לְאַחַר שֶׁעָבַר הֶתְקֵף לֵב יָצָא עִם אִשְׁתּוֹ לְחֻפְשַׁת הַחְלָמָה בִּצְפוֹן הָאָרֶץ, וְהִנֵּה בַּדֶּרֶךְ לַחֻפְשָׁה רָאוּ אֶת אֵם הַמִּשְׁפָּחָה מִתְחַנֶּנֶת לְעֶזְרָה. אִשְׁתּוֹ רָצְתָה לְהַמְשִׁיךְ לִנְסֹעַ, אֲבָל הוּא בְּרַחֲמָיו שֶׁרָאָה אֶת מְצוּקַת הָאִשָּׁה הַזּוֹעֶקֶת לְעֶזְרָה, הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא חַיָּב לַעֲצֹר וְלַעֲזֹר.
הוּא סִפֵּר לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁבֶּעָבָר הָיָה שַׂחְיָן אוֹלִימְפִּי, אוּלָם לָאַחֲרוֹנָה חָלָה, וּמִזֶּה שָׁנִים שֶׁאֵינוֹ שׂוֹחֶה. אוּלָם, כְּשָׁבוּעַ לִפְנֵי הַתַּקְרִית שָׁהָה בְּבֵית מָלוֹן וְהִתְחִיל לִשְׂחוֹת שׁוּב כְּדֵי לְהַחֲלִים. אָמְנָם אִשְׁתּוֹ הִזְהִירָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה לוֹ שֶׁזֶּה מְסֻכָּן, אַךְ הוּא הֵשִׁיב לָהּ, שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ, שֶׁהוּא חַיָּב לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה, וְאָכֵן הוּא נֶהֱנֶה מִכָּל רֶגַע בַּמַּיִם.
הוּא הִמְשִׁיךְ וְהִסְבִּיר, שֶׁלּוּלֵא שֶׁבִּלָּה בִּשְׂחִיָּה בְּאוֹתוֹ שָׁבוּעַ, לֹא הָיָה יָכוֹל לַחֲזֹר לַשְּׂחִיָּה בְּקַלּוּת וּלְהַצִּיל אֶת בִּתָּם. וּלְגַבֵּי הָאֵרוּעַ עַצְמוֹ אָמַר:
"לְאַחַר שֶׁקָּפַצְתִּי לַמַּיִם וְהִצַּלְתִּי אֶת הַבַּת הַקְּטַנָּה, אָמַרְתְּ לִי שֶׁיֵּשׁ עוֹד בַּת בַּמַּיִם. נִכְנַסְתִּי שׁוּב לַמַּיִם, וּכְשֶׁמָּשִׁיתִי אֶת הַשְּׁנִיָּה, וְקָלַטְתִּי שֶׁרֹאשָׁהּ הָיָה בַּמַּיִם, חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי מִשְׁתַּגֵּעַ. לֹא יָכֹלְתִּי לָשֵׂאת אֶת הַמַּחְשָׁבָה שֶׁבִּגְלָלִי לֹא הִצְלִיחוּ לְהַחֲיוֹת אוֹתָהּ. כְּשֶׁהִגַּעְתִּי הַבַּיְתָה פָּרַצְתִּי בְּבֶכִי וְאָמַרְתִּי לְאִשְׁתִּי: הָרַגְתִּי אֶת הַיַּלְדָּה. אִשְׁתִּי עוֹדְדָה אוֹתִי וְאָמְרָה: אַתָּה הִצַּלְתָּ אוֹתָהּ וְסִכַּנְתָּ אֶת חַיֶּיךָ. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁהָיִיתִי כָּל כָּךְ טִפֵּשׁ, אֵיךְ לֹא הֵרַמְתִּי אֶת רֹאשָׁהּ מֵהַמַּיִם, יָכֹלְתִּי לְהַצִּיל אֶת חַיֶּיהָ, וּבְרֹב אִוַּלְתִּי גָּרַמְתִּי לָהּ לָמוּת. כָּל מִלּוֹת הָעִדּוּד שֶׁל אִשְׁתִּי לֹא הוֹעִילוּ. הִרְגַּשְׁתִּי מְתֻסְכָּל וּמְיַסֵּר מְאֹד. בְּלֵב שָׁבוּר חָזַרְתִּי לִמְקוֹם הָאֵרוּעַ וְטִפַּסְתִּי עַל הַר גָּבֹהַּ. הֵרַמְתִּי עֵינֵי לַשָּׁמַיִם וְאָמַרְתִּי, 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֵעוֹלָם לֹא פָּנִיתִי אֵלֶיךָ בִּתְפִלָּה. בַּקִּבּוּץ שֶׁגָּדַלְתִּי לֹא חִנְּכוּ לְהִתְפַּלֵּל. שָׁם לָעַגְנוּ לִתְפִלּוֹת. תְּפִלָּה הָיְתָה בִּשְׁבִילִי תָּמִיד מַעֲשֶׂה מֵבִיךְ. אוּלָם זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי שֶׁאֲנִי מִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ מִכָּל לַבִּי, כִּי לֹא אוּכַל לְהַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת כָּכָה. אָנָּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תִּתְיַחֵס לִתְפִלָּתִי זוֹ כְּאִלּוּ הִתְפַּלַּלְתִּי אֵלַיִךְ כָּל חַיַּי, וּתְחַבֵּר אֶת כָּל הַתְּפִלּוֹת שֶׁהָיִיתִי כְּאִלּוּ מִתְפַּלֵּל בְּמֶשֶׁךְ כָּל חַיַּי, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַיַּלְדָּה הַזֹּאת. אָנָּא, אָנָּא, אָנָּא!!!
חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה וְהִתְקַשַּׁרְתִּי לְבֵית הָרְפוּאָה, שָׁם הוֹדִיעוּ לִי שֶׁשָּׁעָה קֹדֶם לָכֵן הִתְעוֹרְרָה הַיַּלְדָּה. זֶה הָיָה בְּדִיּוּק בְּשָׁעָה שֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי"…
אָכֵן, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אוֹהֵב אוֹתָנוּ כָּל כָּךְ וּמְחַכֶּה לַתְּפִלּוֹת שֶׁלָּנוּ, אֲנַחְנוּ רַק צְרִיכִים לְדַבֵּר אִתּוֹ כְּדֵי שֶׁיַּעֲזֹר לָנוּ!
בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה!!!
פרסום תגובה חדשה