קשה לדבר ולכתוב על אדם נעים הליכות, מלא וגדוש, רב פעלים, העוסק בצורכי ציבור ובהפצת המעיינות ללא לאות, משפיע מורה ומדריך, שכל מעייניו בתורת הרבי ובהוראותיו, חי את הרבי לומד את הרבי ומלמד את הרבי.

נשמתו של הרב חיים לוי יצחק גינזבורג לא נגנזה בגנזי מרומים, היא נשארה פה בעולם הזה, בכתביו המרובים ובדמותו היקרה שלא תישכח לעד.

תענוג לקרוא את כתביו: "משיח עכשיו" – על שיטת חסידות חב"ד. "פניני התניא" – ביאור מרתק ומרגש על ספר התניא. "בחירתו של הפיקח". "אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה". מאמרי "התוועדות חסידותית" ועוד.

בכתיבתו הנפלאה על פי שיחות הרבי בשילוב סיפורים חסידיים עם מסר של הוראות בעבודת השם, הכניס חיות ונשמה בדגש על העבודה היחידה שנותרה – קבלת פני משיח צדקנו.

גם אם ניקח את כל חיבוריו, ספריו ומאמריו ונשמע את כל שיעוריו שהתפרסמו ושעדיין לא ראו אור ועדיין לא הופצו ברבים, לא נוכל להגדיר בקצרה או בארוכה מי עומד מאחורי כל זה… ועוד פלא של ממש יש בדבר, איך אדם אחד יצר את כל אלה.

ועוד הגדיל הרב חיים לוי יצחק גינזבורג לעשות. שהיה ממייסדי ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק. משפיע בישיבות תומכי תמימים בכפר חב"ד ובתומכי תמימים בראשון לציון. ותמיד היה מוכן לעזור ולהשפיע לכל מי שביקש עזרתו ועצותיו בשמחה ובסבר פנים יפות, וכל מי שהיה בקשר אתו יכול להעיד על כך.

הרב חיים לוי יצחק גינזבורג היה גם חבר הנהלת "מטה משיח", ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש. עמד בראש "מטה הקהל" ו"מבצע יום הולדת" בצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, מסר שיעורים לאורחים בחודש תשרי ב-770, ואף זכה להיות חוזר על שיחות הרבי בעת שלמד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-  770, בהיותו ב"קבוצה".

תלמידיו ומיודעיו יכולים להעיד על ענוותנותו וכיצד כיתת רגליו מעיר לעיר ומכפר לכפר ברגל ובאוטובוסים, בקור ובחום, לתת שיעורים, לנהל התוועדויות ולהפיץ את המעיינות. קיבל וכיבד אנשים שבאו להתארח בביתו, התייצב מידי יום שישי למבצע תפילין בכיכר המייסדים בפתח תקווה. הכל בפשטות בשמחה ובביטול, ובאופן המובן מאליו.

אכן הרב חיים לוי יצחק גינזבורג דוגמה ומופת לא רק לתלמידיו המרובים, שראו בו חייל אמיתי של הרבי – חסיד, ירא שמיים ולמדן, אלא לכל מי שחשקה נפשו בלימוד יהדות וחסידות ובהתקשרות לרבי.

מכיוון שה"ונפשי כעפר לכל תהיה" קדמה ללמדנותו, התקיימה חכמתו, כעץ ששורשיו מרובים. ועל כן, הניבה פירות רבים, עד שראינו לא רק בכתביו אלא גם בו עצמו – "אנציקלופדיה חיה" ו"ספרייה מהלכת".

זכות מיוחדת היתה לרב חיים לוי יצחק גינזבורג בהיותו אחד מגדולי מושפעיו של רבי מענדל פוטרפס – האיש הנודע במסירות נפש עוד בהיותו ברוסיה, שפעל רבות על שמירת היהדות במסירות נפש שגבלה בסכנת חיים. אמנם בימינו כבר לא קיימים הנסיונות של הדור של רבי מענדל פוטרפס. בימינו כבר כל יהודי יכול ללמוד תורה ולשמור מצוות כאוות נפשו. עם זאת לנו נותר הניסיון של מסירת הרצון הנוגע בעצם הנפש, שאף הוא ניסיון גדול מנשוא, ובו עמד בגאון הרב חיים לוי יצחק גינזבורג תלמידו המובהק של רבי מענדל פוטרפס וממשיך דרכו. והלואי שנלמד ממנו לפחות מקצת ממסירות נפש זו.

הרב חיים לוי יצחק גינזבורג הסתלק מאתנו ערב שבת קודש, דקות מספר לפני כניסת השבת, עת שרו שם בגן העדן הנשמות והמלאכים: "לכה דודי לקראת כלה"… "בואי כלה"… "בואי כלה"… אשריו שהגיע לשם בעת כזו כשתורתו בידו.

שם למעלה בודאי קיבלו אותו בתשואות חן סוערות. שם כמובן נהנה מזיו השכינה, שם נפגש עם חבריו. יתכן שהזמינו אותו לנהל התוועדות חסידית עבורם, או שמא רבותינו נשיאינו הזמינוהו לשבת במחיצתם ולנהל איתם דיונים עמוקים.

מה שבטוח הוא שהרב חיים לוי יצחק גינזבורג יצא למסע קצר של התעלות רוחנית ותיכף יחזור.

אולם לנו לא קל לחיות אפילו רגע מבלי לראותו למטה מעשרה טפחים, ונפשנו מזדעקת, לאן נעלם חסיד מן הארץ, ומתי ישוב?!… עם זאת, אנו סמוכים ובטוחים שהוא עצמו לא יהיה שאנן ויהפוך את העולם העליון, את גן העדן על כל  יושביו, ולא יתן להם מנוחה, עד שיבנה בית המקדש ותבוא הגאולה האמיתית והשלימה והרבי מלך המשיח בראשנו. ואף אנו מצידנו, לא ננוח ולא נשקוט, עד שיקיים הקדוש ברוך הוא את הבטחתו להעביר את רוח הטומאה מן הארץ, ו"בילע המוות לנצח ומחה השם דמעה מעל כל פנים". ו"הקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם, ושלום על ישראל מי"ד ממ"ש.

לקריאת חלקים מכתביו