מַעֲנֶה רַךְ יָשִׁיב חֵמָה

הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת שֶׁיֵּשׁ לִהְיוֹת עֲנָוִים וּשְׁפָלִים לִפְנֵי כָּל אָדָם. שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִין אֶת הַזּוּלַת וְלָדוּן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, צָרִיךְ לְהַעֲבִיר עַל הַמִּדּוֹת וְלִסְלֹחַ. כָּל זֶה חָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּיַחֲסֵי אֱנוֹשׁ. אוּלָם הַאִם אֵין דֶּרֶךְ לַעֲזֹר לָאָדָם שֶׁמִּתְנַהֵג בְּאֹפֶן בִּלְתִּי רָצוּי, לְאָדָם כַּעֲסָן וּפוֹגְעָן שֶׁמְּסֻגָּל לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים לֹא נְעִימִים וְאוּלַי אַף מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ?

הַתְּשׁוּבָה הִיא: כֵּן! שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ הֶחָכָם מִכָּל אָדָם הוֹרָה לָנוּ: "מַעֲנֶה רַךְ יָשִׁיב חֵמָה, וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אַף" (מֹשְׁלֵי טו א):

בְּפָסוּק זֶה בָּא שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר מִישֶׁהוּ כּוֹעֵס עָלֵינוּ, אֲזַי הָעֵצָה הַיְּעוּצָה הִיא פָּשׁוּט לְהַרְגִּיעוֹ! קֹדֶם כָּל, לוֹמַר לוֹ שֶׁהוּא צוֹדֵק, וּבְמִקְרֵה הַצֹּרֶךְ, אַף לְהִתְנַצֵּל, וְאָז בָּטוּחַ שֶׁהַכּוֹעֵס יָשׁוּב בּוֹ מֵחֲרוֹן אַפּוֹ. וּלְהֶפֶךְ, אִם נַעֲשֶׂה טָעוּת וְנָשִׁיב לוֹ בְּכַעַס, אָז יִגְדַּל הַכַּעַס וְיִבְעַר עוֹד וָעוֹד, עַד שֶׁקָּשֶׁה יִהְיֶה לַעֲצֹר אוֹתוֹ וּכְמוֹ אֵשׁ שֶׁאִם הִיא פּוֹרֶצֶת, הֲרֵי שֶׁבִּתְחִלָּה קַל לְכַבּוֹת אוֹתָהּ, אוּלָם כְּשֶׁהִיא גְּדֵלָה וּבוֹעֶרֶת יוֹתֵר וְיוֹתֵר קָשֶׁה לְכַבּוֹתָהּ. זֹאת הַסִּבָּה הָעִקָּרִית לְכָל בְּעָיוֹת יַחֲסֵי אֱנוֹשׁ, זֹאת הַסִּבָּה לַבְּעָיוֹת בִּשְׁלוֹם בַּיִת, וְזֹאת הַסִּבָּה הָעִקָּרִית לָעִלָּה לְגֵרוּשִׁים.

עָלֵינוּ לְהָבִין, שֶׁמְּרִיבוֹת נִגְרָמוֹת לָרֹב בִּגְלַל מִשְׂחֲקֵי כָּבוֹד, אֲנָשִׁים רוֹצִים לְהוֹכִיחַ שֶׁהֵם צוֹדְקִים! לָכֵן הֵם כּוֹעֲסִים וּמְרִימִים אֶת הַטּוֹן שֶׁלָּהֶם, וְעַד שֶׁמַּגִּיעִים לְאַלִּימוּת מִלּוּלִית וַאֲפִלּוּ פִיזִית.

כָּאָמוּר, הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לְהַפְסִיק אֶת הַאַף, הֶחָרוֹן וְהַחֵמָה הוּא פָּשׁוּט לְהַסְכִּים עִם הַיָּרִיב, וְלוֹמַר לוֹ: אַתָּה צוֹדֵק! זֹאת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וְהִיא חָכְמָה נִפְלָאָה! הַהַסְכָּמָה וְהַהַצְדָּקָה מוֹצִיאִים אֶת הָעֹקֶץ וְאֶת הַגּוֹרֵם שֶׁל הָרִיב; שֶׁהֲרֵי כַּאֲשֶׁר יֵשׁ הַסְכָּמָה, אֵין שׁוּם אֶתְגָּר לֹא לָרִיב וְלֹא לְהִתְוַכֵּחַ. יְתֵרָה מִזּוֹ, לִפְעָמִים עַל יְדֵי זֶה אַתָּה מְרַכֵּךְ אֶת הַיָּרִיב עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁהוּא יָכוֹל לְשַׁנּוֹת עֶמְדָּה מִקָּצֶה לְקָצֶה, וַאֲפִלּוּ לְהִתְנַצֵּל וּלְהַסְבִּיר אֶת הַמְּנִיעִים לְכַעֲסוֹ, וַאֲפִלּוּ לְהִתְרַגֵּשׁ עַד כְּדֵי בֶּכִי. נַסּוּ וְהִוָּכְחוּ!

אֲפִלּוּ בָּעִנְיָנִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם כַּאֲשֶׁר בָּאִים יִסּוּרִים עַל הָאָדָם, הָאָדָם מֵשִׁיב אֶת חֲמַת הַשֵּׁם בְּמַעֲנֶה רַךְ, בִּתְפִלָּה שֶׁבָּהּ הוּא מְקַבֵּל עָלָיו אֶת הַדִּין, רַק מְבַקֵּשׁ לְעוֹרֵר אֶת מִדַּת הָרַחֲמִים, שֶׁהַשֵּׁם יָקֵל בְּעָנְשׁוֹ. וְאִם כָּךְ בְּעִנְיְנֵי שְׁמַיָּא, קַל וְחֹמֶר בְּיַחֲסֵי אֱנוֹשׁ, וּבִפְרָט בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁיֵּשׁ לְהָגִיב תָּמִיד בְּמַעֲנֶה רַךְ שֶׁל הַסְכָּמָה וְהַצְדָקָה, שֶׁנּוֹבְעִים מִן הַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית, וְלֹא בְּכַעַס הַנּוֹבֵעַ מֵהַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית. שֶׁהֲרֵי כַּעַס רוֹדֵף כַּעַס, הַגּוֹרֵר מַטָּה מַטָּה עַד לִתְהוֹמוֹת, וְאִלּוּ מַעֲנֶה רַךְ גּוֹרֵר מַעֲנֶה רַךְ, וְהוּא מַרְגִּיעַ אֶת כָּל הַצְּדָדִים וּמֵבִיא לְשָׁלוֹם.

לָכֵן גַּם הָיְתָה עֲצָתוֹ שֶׁל הָרַמְבַּ"ן בְּאִגַּרְתּוֹ הַיְּדוּעָה: "תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבָזֶה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם" (אִגֶּרֶת הָרַמְבַּ"ן).

דֻּגְמָאוֹת מִן הַתַּנַ"ךְ לְ"מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה"

גִּדְעוֹן מוּל שֵׁבֶט אֶפְרַיִם

גִּדְעוֹן מִמִּשְׁפַּחַת אֲבִיעֶזֶר הָיָה אֶחָד מִשּׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל הַנַּעֲרָצִים. לְאַחַר שֶׁטִּהֵר גִּדְעוֹן אֶת בֵּית אָבִיו וְאֶת עִירוֹ מִפֻּלְחַן הַבַּעַל, יָצָא לְמִלְחָמָה בַּמִּדְיָנִים וּבַעֲלֵי בְּרִיתָם. הוּא תָּקַע בַּשּׁוֹפָר כְּדֵי לֶאֱסֹף אֶת הָעָם לַמִּלְחָמָה. וְכָךְ הִתְקַבְּצוּ אֵלָיו הַשְּׁבָטִים: אֲשֶׁר, זְבוּלוּן וְנַפְתָּלִי. גִּדְעוֹן וַאֲנָשָׁיו נִלְחֲמוּ וְנִצְּחוּ אֶת הַמִּדְיָנִים. לִקְרַאת סִיּוּם הַמִּלְחָמָה תָּפְסוּ אַנְשֵׁי שֵׁבֶט אֶפְרַיִם אֶת עוֹרֵב וּזְאֵב שָׂרֵי מִדְיָן וַהֲרָגוּם וְהֵבִיאוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם לְגִדְעוֹן, וְאָז הוֹכִיחוּ אוֹתוֹ עַל שֶׁלֹּא הִזְעִיק אוֹתָם לְהִצְטָרֵף לַקְּרָב: "וַיְרִיבוּן אִתּוֹ בְּחָזְקָה" (שׁוֹפְטִים ח א). גִּדְעוֹן בְּחָכְמָתוֹ הֵשִׁיב לָהֶם: "הֲלֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר" (שׁוֹפְטִים ח ב). מַשְׁמָע, הָעֲנָבִים שֶׁנּוֹתְרוּ בַּכֶּרֶם אַחֲרֵי הַבָּצִיר שֶׁלָּכֶם, הָיוּ טוֹבִים מֵהָעֲנָבִים הַמֻּבְחָרִים שֶׁל מִשְׁפַּחַת אֲבִיעֶזֶר. כְּלוֹמַר, אַתֶּם בְּנֵי אֶפְרַיִם הִצְלַחְתֶּם לִקְרַאת סוֹף הַמִּלְחָמָה לִתְפֹּס אֶת רָאשֵׁי הַמִּדְיָנִים וְלַהֲרֹג אוֹתָם, וְזֶה חָשׁוּב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאֲנִי וַאֲנָשַׁי עָשִׂינוּ בִּזְמַן הַמִּלְחָמָה עַצְמָהּ.

וּמְסַיֵּם גִּדְעוֹן אֶת דְּבָרָיו: "וּמַה יָּכֹלְתִּי עֲשׂוֹת כָּכֶם" (שׁוֹפְטִים ח ג)? כְּלוֹמַר, מָה אֲנִי עָשִׂיתִי לְעֻמַּתְכֶם? וּלְאַחַר הַשֶּׁבַח וְהַכְּנִיעָה שֶׁל גִּדְעוֹן נִרְגְּעוּ בְּנֵי אֶפְרַיִם.

סִפּוּר דּוֹמֶה קוֹרֶה עִם יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי. מִיָּד לְאַחַר שֶׁהִתְמַנָּה יִפְתָּח לִהְיוֹת רֹאשׁ יוֹשְׁבֵי הַגִּלְעָד, וּלְאַחַר שֶׁנִּסָּה לִפְתֹּחַ עִם בְּנֵי עַמּוֹן בְּמַשָּׂא וּמַתָּן לִמְנֹעַ מִלְחָמָה וְנִכְשַׁל, נֶאֱלַץ לְהִלָּחֵם אִתָּם. וּבְשׁוּבוֹ מֵהַקְּרָב עִם בְּנֵי עַמּוֹן נִפְגַּשׁ יִפְתָּח, בְּדוֹמֶה לְגִדְעוֹן, עִם בְּנֵי אֶפְרַיִם, שֶׁזָּעֲמוּ עָלָיו עַל שֶׁלֹּא צֵרַף אוֹתָם לַמִּלְחָמָה בִּבְנֵי עַמּוֹן, וְאָמְרוּ לוֹ: "מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ" (שׁוֹפְטִים יב א‏). אֶלָּא שֶׁיִּפְתָּח, לֹא כְּגִדְעוֹן, הֵגִיב בְּכַעַס, וְהַדָּבָר עוֹרֵר עוֹד יוֹתֵר אֶת חֲמַת בְּנֵי אֶפְרַיִם, שֶׁיָּצְאוּ לְמִלְחֶמֶת אַחִים, בָּהּ נָפְלוּ 42000 אִישׁ מִבְנֵי אֶפְרַיִם.

הַסִּפּוּר עַל אֲבִיגַיִל מִתּוֹךְ הַתַּנַ"ךְ         

ב וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל, וְהָאִישׁ גָּדוֹל מְאֹד, וְלוֹ צֹאן שְׁלֹשֶׁת-אֲלָפִים, וְאֶלֶף עִזִּים; וַיְהִי בִּגְזֹז אֶת-צֹאנוֹ, בַּכַּרְמֶל.  ג וְשֵׁם הָאִישׁ נָבָל, וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ אֲבִגָיִל; וְהָאִשָּׁה טוֹבַת-שֶׂכֶל וִיפַת תֹּאַר, וְהָאִישׁ קָשֶׁה וְרַע מַעֲלָלִים וְהוּא כלבו (כָלִבִּי).  ד וַיִּשְׁמַע דָּוִד, בַּמִּדְבָּר:  כִּי-גֹזֵז נָבָל, אֶת-צֹאנוֹ.  ה וַיִּשְׁלַח דָּוִד, עֲשָׂרָה נְעָרִים; וַיֹּאמֶר דָּוִד לַנְּעָרִים, עֲלוּ כַרְמֶלָה וּבָאתֶם אֶל-נָבָל, וּשְׁאֶלְתֶּם-לוֹ בִשְׁמִי, לְשָׁלוֹם.  ו וַאֲמַרְתֶּם כֹּה, לֶחָי; וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם, וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ שָׁלוֹם.  ז וְעַתָּה שָׁמַעְתִּי, כִּי גֹזְזִים לָךְ; עַתָּה, הָרֹעִים אֲשֶׁר-לְךָ הָיוּ עִמָּנוּ, לֹא הֶכְלַמְנוּם וְלֹא-נִפְקַד לָהֶם מְאוּמָה, כָּל-יְמֵי הֱיוֹתָם בַּכַּרְמֶל.  ח שְׁאַל אֶת-נְעָרֶיךָ וְיַגִּידוּ לָךְ, וְיִמְצְאוּ הַנְּעָרִים חֵן בְּעֵינֶיךָ, כִּי-עַל-יוֹם טוֹב, בָּנוּ; תְּנָה-נָּא, אֵת אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲבָדֶיךָ, וּלְבִנְךָ, לְדָוִד.  ט וַיָּבֹאוּ נַעֲרֵי דָוִד, וַיְדַבְּרוּ אֶל-נָבָל כְּכָל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּשֵׁם דָּוִד; וַיָּנוּחוּ.  י וַיַּעַן נָבָל אֶת-עַבְדֵי דָוִד, וַיֹּאמֶר, מִי דָוִד, וּמִי בֶן-יִשָׁי; הַיּוֹם, רַבּוּ עֲבָדִים, הַמִּתְפָּרְצִים, אִישׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו.  יא וְלָקַחְתִּי אֶת-לַחְמִי, וְאֶת-מֵימַי, וְאֵת טִבְחָתִי, אֲשֶׁר טָבַחְתִּי לְגֹזְזָי; וְנָתַתִּי, לַאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי, אֵי מִזֶּה הֵמָּה.  יב וַיַּהַפְכוּ נַעֲרֵי-דָוִד, לְדַרְכָּם; וַיָּשֻׁבוּ, וַיָּבֹאוּ, וַיַּגִּדוּ לוֹ, כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.  יג וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲנָשָׁיו חִגְרוּ אִישׁ אֶת-חַרְבּוֹ, וַיַּחְגְּרוּ אִישׁ אֶת-חַרְבּוֹ, וַיַּחְגֹּר גַּם-דָּוִד, אֶת-חַרְבּוֹ; וַיַּעֲלוּ אַחֲרֵי דָוִד, כְּאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, וּמָאתַיִם, יָשְׁבוּ עַל-הַכֵּלִים.  יד וְלַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל, הִגִּיד נַעַר-אֶחָד מֵהַנְּעָרִים לֵאמֹר:  הִנֵּה שָׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים מֵהַמִּדְבָּר לְבָרֵךְ אֶת-אֲדֹנֵינוּ, וַיָּעַט בָּהֶם.  טו וְהָאֲנָשִׁים, טֹבִים לָנוּ מְאֹד; וְלֹא הָכְלַמְנוּ, וְלֹא-פָקַדְנוּ מְאוּמָה, כָּל-יְמֵי הִתְהַלַּכְנוּ אִתָּם, בִּהְיוֹתֵנוּ בַּשָּׂדֶה.  טז חוֹמָה הָיוּ עָלֵינוּ, גַּם-לַיְלָה גַּם-יוֹמָם, כָּל-יְמֵי הֱיוֹתֵנוּ עִמָּם, רֹעִים הַצֹּאן.  יז וְעַתָּה, דְּעִי וּרְאִי מַה-תַּעֲשִׂי, כִּי-כָלְתָה הָרָעָה אֶל-אֲדֹנֵינוּ, וְעַל כָּל-בֵּיתוֹ; וְהוּא, בֶּן-בְּלִיַּעַל, מִדַּבֵּר, אֵלָיו.  יח וַתְּמַהֵר אבוגיל (אֲבִיגַיִל) וַתִּקַּח מָאתַיִם לֶחֶם וּשְׁנַיִם נִבְלֵי-יַיִן, וְחָמֵשׁ צֹאן עשוות (עֲשׂוּיוֹת) וְחָמֵשׁ סְאִים קָלִי, וּמֵאָה צִמֻּקִים, וּמָאתַיִם דְּבֵלִים; וַתָּשֶׂם, עַל-הַחֲמֹרִים.  יט וַתֹּאמֶר לִנְעָרֶיהָ עִבְרוּ לְפָנַי, הִנְנִי אַחֲרֵיכֶם בָּאָה; וּלְאִישָׁהּ נָבָל, לֹא הִגִּידָה.  כ וְהָיָה הִיא רֹכֶבֶת עַל-הַחֲמוֹר, וְיֹרֶדֶת בְּסֵתֶר הָהָר, וְהִנֵּה דָוִד וַאֲנָשָׁיו, יֹרְדִים לִקְרָאתָהּ; וַתִּפְגֹשׁ, אֹתָם.  כא וְדָוִד אָמַר, אַךְ לַשֶּׁקֶר שָׁמַרְתִּי אֶת-כָּל-אֲשֶׁר לָזֶה בַּמִּדְבָּר, וְלֹא-נִפְקַד מִכָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, מְאוּמָה; וַיָּשֶׁב-לִי רָעָה, תַּחַת טוֹבָה.  כב כֹּה-יַעֲשֶׂה אֱלֹקִים לְאֹיְבֵי דָוִד, וְכֹה יֹסִיף:  אִם-אַשְׁאִיר מִכָּל-אֲשֶׁר-לוֹ עַד-הַבֹּקֶר, מַשְׁתִּין בְּקִיר.  כג וַתֵּרֶא אֲבִיגַיִל, אֶת-דָּוִד, וַתְּמַהֵר, וַתֵּרֶד מֵעַל הַחֲמוֹר; וַתִּפֹּל לְאַפֵּי דָוִד, עַל-פָּנֶיהָ, וַתִּשְׁתַּחוּ, אָרֶץ.  כד וַתִּפֹּל, עַל-רַגְלָיו, וַתֹּאמֶר, בִּי-אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֺן; וּתְדַבֶּר-נָא אֲמָתְךָ, בְּאָזְנֶיךָ, וּשְׁמַע, אֵת דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ.  כה אַל-נָא יָשִׂים אֲדֹנִי אֶת-לִבּוֹ אֶל-אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה עַל-נָבָל, כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן-הוּא, נָבָל שְׁמוֹ, וּנְבָלָה עִמּוֹ; וַאֲנִי, אֲמָתְךָ, לֹא רָאִיתִי אֶת-נַעֲרֵי אֲדֹנִי, אֲשֶׁר שָׁלָחְתָּ.  כו וְעַתָּה אֲדֹנִי, חַי-הַשֵּׁם וְחֵי-נַפְשְׁךָ אֲשֶׁר מְנָעֲךָ הַשֵּׁם מִבּוֹא בְדָמִים, וְהוֹשֵׁעַ יָדְךָ, לָךְ; וְעַתָּה, יִהְיוּ כְנָבָל אֹיְבֶיךָ, וְהַמְבַקְשִׁים אֶל-אֲדֹנִי, רָעָה.  כז וְעַתָּה הַבְּרָכָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר-הֵבִיא שִׁפְחָתְךָ לַאדֹנִי; וְנִתְּנָה, לַנְּעָרִים, הַמִּתְהַלְּכִים, בְּרַגְלֵי אֲדֹנִי.  כח שָׂא נָא, לְפֶשַׁע אֲמָתֶךָ:  כִּי עָשֹׂה-יַעֲשֶׂה הַשֵּׁם לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן, כִּי-מִלְחֲמוֹת הַשֵּׁם אֲדֹנִי נִלְחָם, וְרָעָה לֹא-תִמָּצֵא בְךָ, מִיָּמֶיךָ.  כט וַיָּקָם אָדָם לִרְדָפְךָ, וּלְבַקֵּשׁ אֶת-נַפְשֶׁךָ; וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים, אֵת הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ, וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה, בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע.  ל וְהָיָה, כִּי-יַעֲשֶׂה הַשֵּׁם לַאדֹנִי, כְּכֹל אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֶת-הַטּוֹבָה, עָלֶיךָ,וְצִוְּךָ לְנָגִיד, עַל-יִשְׂרָאֵל.  לא וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל לֵב לַאדֹנִי, וְלִשְׁפָּךְ-דָּם חִנָּם, וּלְהוֹשִׁיעַ אֲדֹנִי, לוֹ; וְהֵיטִב הַשֵּׁם לַאדֹנִי, וְזָכַרְתָּ אֶת-אֲמָתֶךָ.    לב וַיֹּאמֶר דָּוִד, לַאֲבִיגַל:  בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר שְׁלָחֵךְ הַיּוֹם הַזֶּה לִקְרָאתִי.  לג וּבָרוּךְ טַעְמֵךְ, וּבְרוּכָה אָתְּ:  אֲשֶׁר כְּלִתִנִי הַיּוֹם הַזֶּה, מִבּוֹא בְדָמִים, וְהֹשֵׁעַ יָדִי, לִי.  לד וְאוּלָם, חַי-הַשֵּׁם אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מְנָעַנִי, מֵהָרַע אֹתָךְ:  כִּי לוּלֵי מִהַרְתְּ, ותבאתי (וַתָּבֹאת) לִקְרָאתִי, כִּי אִם-נוֹתַר לְנָבָל עַד-אוֹר הַבֹּקֶר, מַשְׁתִּין בְּקִיר.  לה וַיִּקַּח דָּוִד מִיָּדָהּ, אֵת אֲשֶׁר-הֵבִיאָה לוֹ; וְלָהּ אָמַר, עֲלִי לְשָׁלוֹם לְבֵיתֵךְ, רְאִי שָׁמַעְתִּי בְקוֹלֵךְ, וָאֶשָּׂא פָּנָיִךְ.  לו וַתָּבֹא אֲבִיגַיִל אֶל-נָבָל וְהִנֵּה-לוֹ מִשְׁתֶּה בְּבֵיתוֹ כְּמִשְׁתֵּה הַמֶּלֶךְ, וְלֵב נָבָל טוֹב עָלָיו, וְהוּא שִׁכֹּר, עַד-מְאֹד; וְלֹא-הִגִּידָה לּוֹ, דָּבָר קָטֹן וְגָדוֹל, עַד-אוֹר הַבֹּקֶר.  לז וַיְהִי בַבֹּקֶר, בְּצֵאת הַיַּיִן מִנָּבָל, וַתַּגֶּד-לוֹ אִשְׁתּוֹ, אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ, וְהוּא הָיָה לְאָבֶן.  לח וַיְהִי, כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים; וַיִּגֹּף הַשֵּׁם אֶת-נָבָל, וַיָּמֹת.  לט וַיִּשְׁמַע דָּוִד, כִּי מֵת נָבָל, וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר רָב אֶת-רִיב חֶרְפָּתִי מִיַּד נָבָל וְאֶת-עַבְדּוֹ חָשַׂךְ מֵרָעָה, וְאֵת רָעַת נָבָל הֵשִׁיב הַשֵּׁם בְּרֹאשׁוֹ; וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיְדַבֵּר בַּאֲבִיגַיִל, לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה.  מ וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי דָוִד, אֶל-אֲבִיגַיִל, הַכַּרְמֶלָה; וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ, לֵאמֹר, דָּוִד שְׁלָחָנוּ אֵלַיִךְ, לְקַחְתֵּךְ לוֹ לְאִשָּׁה.  מא וַתָּקָם, וַתִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה; וַתֹּאמֶר, הִנֵּה אֲמָתְךָ לְשִׁפְחָה, לִרְחֹץ, רַגְלֵי עַבְדֵי אֲדֹנִי.  מב וַתְּמַהֵר וַתָּקָם אֲבִיגַיִל, וַתִּרְכַּב עַל-הַחֲמוֹר, וְחָמֵשׁ נַעֲרֹתֶיהָ, הַהֹלְכוֹת לְרַגְלָהּ; וַתֵּלֶךְ, אַחֲרֵי מַלְאֲכֵי דָוִד, וַתְּהִי-לוֹ, לְאִשָּׁה.  מג וְאֶת-אֲחִינֹעַם לָקַח דָּוִד, מִיִּזְרְעֶאל; וַתִּהְיֶיןָ גַּם-שְׁתֵּיהֶן לוֹ, לְנָשִׁים.  (שמואל א כה ב-מג)

אֲבִיגַיִל אִשָּׁה חֲכָמָה מוֹפֵת לָרַבִּים

אֲבִיגַיִל עוֹשָׂה הַכֹּל כְּדֵי לִמְנֹעַ אֶת דָּוִד מִלִּפְגֹּעַ בִּבְנֵי בֵּיתָהּ. הִיא מְבִיאָה לְדָוִד וְלַאֲנָשָׁיו הָרְעֵבִים כָּל טוּב, דֻּגְמַת יַעֲקֹב שֶׁהֵבִיא מִנְחָה לְעֵשָׂו כַּאֲשֶׁר בָּא לְהוֹרְגוֹ. וּמִיָּד כַּאֲשֶׁר הִיא רוֹאָה אֶת דָּוִד הִיא מִתְנַצֶּלֶת וְאוֹמֶרֶת: "בִּי אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֹן וּתְדַבֶּר נָא אֲמָתְךָ בְּאָזְנֶיךָ וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ" (שְׁמוּאֵל א כה כד). "שָׂא נָא לְפֶשַׁע אֲמָתֶךָ" (שְׁמוּאֵל א כה כח).

וְכִי בַּמֶּה אֲשֵׁמָה אֲבִיגַיִל?

אֶלָּא בְּרָב חָכְמָתָהּ יָדְעָה אֲבִיגַיִל, שֶׁזּוֹהִי הַדֶּרֶךְ לְפַיֵּס אֶת דָּוִד. הִיא מַדְגִּישָׁה: אַתָּה צוֹדֵק – אֲנִי הָאֲשֵׁמָה, אַתָּה הָאָדוֹן – אֲנִי הָאָמָה. "אַל נָא יָשִׂים אֲדֹנִי אֶת לִבּוֹ אֶל אִישׁ הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה עַל נָבָל, כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא, נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ, וַאֲנִי אֲמָתְךָ לֹא רָאִיתִי אֶת נַעֲרֵי אֲדֹנִי אֲשֶׁר שָׁלָחְתָּ" (שְׁמוּאֵל א כה כה).

הִיא מְעַטֶּרֶת אֶת דָּוִד בִּשְׁבָחִים וּמַחְמָאוֹת, וְגַם מַסְבִּירָה לוֹ שֶׁהִיא בָּאָה לַעֲזֹר לוֹ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשִׂים, שֶׁהוּא עָשׂוּי לְהִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם, עִם זֹאת, הִיא מְקַלֶּלֶת אֶת נָבָל וְאֶת אוֹיְבֵי דָּוִד כְּאֶחָד. וּמַרְבָּה לְהַכְנִיס אֶת שֵׁם הַשֵּׁם בִּדְבָרֶיהָ, לִרְמֹז לְדָוִד שֶׁאֵין הוּא יָכוֹל לִטֹּל אֶת הַדִּין לְעַצְמוֹ בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים. שֶׁהֲרֵי יֵשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן.

עַל דִּבְרֵי חָכְמָה כָּאֵלֶּה יָכוֹל דּוּד לְהָשִׁיב רַק: "וּבָרוּךְ טַעְמֵךְ וּבְרוּכָה אָתְּ אֲשֶׁר כְּלִתִנִי הַיּוֹם הַזֶּה מִבּוֹא בְדָמִים וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי. וְאוּלָם חַי הַשֵּׁם אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מְנָעַנִי מֵהָרַע אֹתָךְ…" (שמואל א כה לג-לד).

וְהָעִקָּר, הִיא מַרְאָה לוֹ מַה שֶּׁהֵבִיאָה לוֹ: "וְעַתָּה הַבְּרָכָה הַזֹּאת אֲשֶׁר הֵבִיא שִׁפְחָתְךָ לַאדֹנִי וְנִתְּנָה לַנְּעָרִים הַמִּתְהַלְּכִים בְּרַגְלֵי אֲדֹנִי" (שמואל א כה כז). כְּאוֹמֶרֶת: הִנֵּה מַה שֶׁרָצִיתָ הַכֹּל לְפָנֶיךָ, בְּטֵלָה הָעִלָּה לַכַּעַס בָּטֵל הַכַּעַס. הִיא גַּם מְדַבֶּרֶת אִתּוֹ עַל עֲתִידוֹ הַמְּפֹאָר כְּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמֶרֶת לו, שֶׁלֹּא תְּאֻנֶּה אֵלָיו שׁוּם רָעָה: כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה הַשֵּׁם לַאדֹנִי בַּיִת נֶאֱמָן, כִּי מִלְחֲמוֹת הַשֵּׁם אֲדֹנִי נִלְחָם, וְרָעָה לֹא תִמָּצֵא בְךָ מִיָּמֶיךָ (שמואל א כה כח), וְהִיא גַּם מַסְבִּירָה לוֹ, שֶׁאַל לוֹ לַחְשֹׁשׁ מִשָּׁאוּל: וַיָּקָם אָדָם לִרְדָפְךָ וּלְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ, וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֵת הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ, וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע (שמואל א כה כט).

וּלְבַסּוֹף בְּנִימָה אִישִׁית הִיא מְבַקֶּשֶׁת: "וְהֵיטִב הַשֵּׁם לַאדֹנִי וְזָכַרְתָּ אֶת אֲמָתֶךָ" (שמואל א כה לא).

לָמָּה לֹא?… מַגִּיעַ לָהּ…

בַּקָּשָׁתָהּ מַזְכִּירָה אֶת יוֹסֵף בְּבֵית הָאֲסוּרִים, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ אֶת חַסְדּוֹ שֶׁל שַׂר הַמַּשְׁקִים, שֶׁזֶּה עַתָּה פָּתַר אֶת חֲלוֹמוֹ לְטוֹבָה: "כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה" (בְּרֵאשִׁית מ יד).

נְאוּם אֲבִיגַיִל מַשְׁפִּיעַ עַל דָּוִד וּבִהְיוֹתוֹ בַּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת וּבַעַל חָכְמָה, הוּא מִתְעַשֵּׁת וְחוֹזֵר בּוֹ.

זוֹהִי הָאִישִׁיּוּת הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל אֲבִיגַיִל, מִי שֶׁעֲתִידָה לִהְיוֹת אִשְׁתּוֹ שֶׁל דָּוִד, שֶׁבְּחָכְמָתָהּ כִּי רַבָּה מָנְעָה מִלְחֶמֶת דָּמִים. וְרָאוּי לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ לִלְמֹד מֵאִשָּׁה חֲכָמָה וְטוֹבָה זוֹ, שֶׁהִיא מוֹפֵת לָרַבִּים!

סִפּוּר מְאַלֵּף – עַד הֵיכָן צָרִיךְ לִרְדֹּף שָׁלוֹם בַּיִת