הַכֹּל מוּדָעִים לְכָךְ שֶׁבְּאַהֲבָה יֵשׁ הַרְבֵּה נְתִינָה, וְהַנְּתִינָה מְחַזֶּקֶת אֶת הָאַהֲבָה, אוּלָם הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָה אֲמִתִּית בֵּין בְּנֵי זוּג אֵינָהּ רַק נְתִינָה, אֶלָּא דַּוְקָא בְּקַבָּלַת הָאַחֵר כְּמוֹת שֶׁהוּא.

הַכַּעַס הוּא בִּזְבּוּז זְמַן וְאֶנֶרְגְּיָה. וְיֵשׁ לִלְמֹד לְהִשְׁתַּחְרֵר מִמֶּנּוּ בִּמְהִירוּת. וְאֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּטֶכְנִיקוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת, הָעִקָּר לְהִתְרַחֵק מִן הַכַּעַס.

איש ואשה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ נֶחֱשָׁבִים כְּאִלּוּ הִיא הוּא, וְהוּא הִיא

נישואים הם מערכת יחסים שיכולים להיות אתגר נפלא לבני הזוג ולהביא לאושר משפחתי. אולם איש ואשה הם שני הפכים וכדי להתאחד ולהתכלל זה בזה תורה היא וצריך ללמוד אותה.

בני זוג שמתייחסים יפה זה לזו, זוכים ששכינה שורה ביניהם וכמו ש"דרש רבי עקיבא: איש ואישה זכו – שכינה ביניהם. לא זכו – אש אוכלתן"

אם חכמינו ז"ל אמרו על כל יהודי: "והווי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות", ודאי שיש לנהוג כן בין איש לאשתו.

וְלֹא הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ חוֹזֶרֶת רֵיקָם וְכָל תְּפִלָּה שֶׁהִתְפַּלֵּל הֵן עַל עַצְמוֹ וְהֵן עַל בֶּלָה, הַכֹּל נִתְקַיְּמָה בָּהֶם כַּאֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל, וְלֹא נָגְעָה שׁוּם מַחֲלָה קָשָׁה לֹא אֶת בֶּלָה וְלֹא אֶת הַיְּלָדִים כָּל יְמֵיהֶם.

בַּעֲנָוָה וּבַשִּׁפְלוּת אֵין נְחִיתוּת אֶלָּא עָצְמָה אַדִּירָה! שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סְגֻלָּה בְּדוּקָה, שֶׁבְּרֶגַע שֶׁאָדָם הֻשְׁפַּל וְנִתְבַּזָּה, יָכוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לִפְעֹל יְשׁוּעוֹת, אִם לֹא יָגִיב עַל עֶלְבּוֹנוֹ, אֶלָּא יִפְנֶה אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ בִּתְחִנָּה, וְאָז יִהְיֶה מְסֻגָּל לִזְכּוֹת לְנִסִּים.

עד כמה שחשובה ומובנת השפעתה של הדוגמה האישית, יש לזכור שקיים גם ערוץ השפעה פנימי יותר שלא ניכר מעל פני השטח, השפעה שנוצרת בשל הקשר הנפשי בין בני זוג, שגילויה מותנה בהנהגות שבין בני הזוג.

הָרַבִּי מִקּוֹצְק, הִנְהִיג עֲדַת חֲסִידִים גְּדוֹלָה וּמְפֻרְסֶמֶת בַּדּוֹר הַשְּׁלִישִׁי לַחֲסִידוּת, הָיָה מְפֻרְסָם בַּחֲרִיפוּתוֹ וּבְלַמְדָנוּתוֹ, יָדוּעַ בְּאִמְרוֹתָיו הַשְּׁנוּנוֹת וְהַחַדּוֹת וְדָרַשׁ אֶת מִדַּת הָאֱמֶת לְתַכְלִיתָהּ. פַּעַם אַף אָמַר: "אֵין לִי צֹרֶךְ בְּאַלְפֵי חֲסִידִים; אִם יִהְיוּ לִי שְׁלוֹשָׁה חֲסִידִים שֶׁיַּחְבְּשׁוּ עֲלֵי כְּרוּב לְרָאשֵׁיהֶם, יַעֲלוּ עַל הַגַּג וְיִצְעֲקוּ: 'אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ', אֶסְתַּפֵּק בְּכָךְ". נִרְאֶה שֶׁאֵלּוּ מֵחֲסִידָיו שֶׁזָּכוּ לַתֹּאַר "קוֹזָק" הִצְטַיְּנוּ בַּמִּדּוֹת הָאֲמוּרוֹת לְמַעְלָה.

אָמַר לוֹ: הֱוֵי זָהִיר בְּרוּחֲךָ, כְּדַאי הוּא הִלֵּל, שֶׁתְּאַבֵּד עַל יָדוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז וְאַרְבַּע מֵאוֹת זוּז – וְהִלֵּל לֹא יַקְפִּיד.

איך קורה שאנו נופלים לבעיות של שנאה, קנאה ותחרות, במקום לחיות תמיד באהבה ואחווה ושלום ורעות?

בחמישה עשר באב בנות ירושלים היו יוצאות וחולות בכרמים לתכלית שידוכים וזיווגים, ומה היו אומרות: "בחור שא נא עיניך וראה, מה אתה בורר לך"… – הבט להויה הרוחנית העליונה!…

סיפור אהבה אמיתי – רחל אשה כשרה העושה רצון בעלה (שעושה רצונו ללמוד תורה) שולחת את בעלה ללמוד תורה. כאן היא מגלה את התכלית האמיתית לנישואיה. לא לטובת עצמה התחתנה אתו, אלא בהיותה אשת חיל היא רוצה בטובת בעלה. היא חפצה להוציא מן הכח אל הפועל את היכולות הגנוזות בו, ופועלת יחד אתו לגלות את הכוחות הפנימיים והנעלמים האצורים בו. מפליא ומדהים לראות עד היכן מגיע הכח של מסירות נפש לשם שמים מצד שניהם!…

"עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (תְּהִלִּים פט,ג). הַשֵּׁם בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַחֶסֶד. וּפְנִימִיּוּת הַחֶסֶד הִיא הָאַהֲבָה, וּמִכָּאן שֶׁהָאַהֲבָה הִיא יְסוֹד הַחַיִּים.