וֶהֱוֵי שְׁפַל-רוּחַ בִּפְנֵי כָּל אָדָם

כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְאַהֲבָה אֲמִתִּית וּטְהוֹרָה וּלְהַצְלָחָה אֲמִתִּית בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, צָרִיךְ לְהִטַּהֵר מִמִּשְׁקָעִים לֹא רְצוּיִים וּמִתְּכוּנוֹת לֹא רְצוּיוֹת כְּמוֹ גַּאֲוָה וְכַעַס. וּבְעֶצֶם לִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: …וֶהֱוֵי שְׁפַל-רוּחַ בִּפְנֵי כָּל אָדָם… (אָבוֹת ד, י), מִכָּאן לְמֵדִים, שֶׁיֵּשׁ לְכַבֵּד כָּל אָדָם גַּם יֶלֶד קָטָן וְגַם אִישׁ פָּשׁוּט וְלִלְמֹד מִמֶּנּוּ, וְכַמּוּבָן לֹא לְהִתְנַשֵּׂא עַל אַף אָדָם. וְאָז לִמּוּד הַתּוֹרָה יִגְרֹם לְקוֹרַת רוּחַ בַּמָּרוֹם, וְהַשֵּׁם יוֹסִיף מֵאוֹצְרוֹתָיו שֶׁפַע רַב לַהוֹלֵךְ בְּאוֹרְחוֹתָיו.

וּמַסְבִּיר הָרַבִּי שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי סוּגֵי הִתְבּוֹנְנוּת בְּעִנְיָן זֶה:

א. לְפִי הַגִּרְסָה: "וֶהֱוֵי שְׁפַל-רוּחַ בִּפְנֵי כָּל אָדָם"… הַכַּוָּנָה לְיִשְׂרָאֵל הַקְּרוּיִים "אָדָם". כָּל יְהוּדִי צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן שֶׁכָּל אֶחָד מְקַבֵּל שְׁלֵמוּת מֵחֲבֵרוֹ, גַּם אִם הוּא נַעֲלֶה מֵחֲבֵרוֹ, שֶׁהֲרֵי כָּל יִשְׂרָאֵל הֵם קוֹמָה אַחַת שְׁלֵמָה, וְכָל אֵיבָר שֶׁבָּהּ מַשְׁלִים אֶת חֲבֵרוֹ. אֲפִלּוּ הָרַגְלַיִם מַשְׁלִימוֹת אֶת הָרֹאשׁ, שֶׁעַל יָדָן הָרֹאשׁ מַגִּיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ. בְּהִתְבּוֹנְנוּת זוֹ נִתָּן לִהְיוֹת שְׁפַל-רוּחַ לִפְנֵי כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל.

ב. לְפִי הַגִּרְסָה: "וֶהֱוֵי שְׁפַל-רוּחַ בִּפְנֵי כָּל הָאָדָם"… הַכַּוָּנָה גַּם לִפְנֵי גּוֹי, לְהִתְבּוֹנֵן בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא גָּרוּעַ אֲפִלּוּ מֵרָשָׁע, כִּי יִתָּכֵן שֶׁהַלָּה חָטָא בִּגְלַל הַנְּסִבּוֹת שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְכָךְ, אוֹ שֶׁיִּצְרוֹ חָזָק בִּמְיֻחָד; וְאִלּוּ הוּא גָּרוּעַ מִמֶּנּוּ. זוֹהִי הִתְבּוֹנְנוּת שֶׁגּוֹרֶמֶת לָאָדָם לִהְיוֹת שְׁפַל-רוּחַ גַּם לִפְנֵי נָכְרִים, כִּי יִתָּכֵן שֶׁיִּמְצָא בְּעַצְמוֹ שֶׁאֵינוֹ נִזְהָר בְּעִנְיָנִים שֶׁאֲפִלּוּ הַנָּכְרִי זָהִיר בָּהֶם. דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לְהָבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי עַצְבוּת אוֹ לְפָחוֹת מְרִירוּת, לָכֵן בָּחַר אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן בְּסֵפֶר הַתַּנְיָא (תְּחִלַּת פֶּרֶק ל') בַּגִּרְסָה הָרִאשׁוֹנָה, כִּי הִתְבּוֹנְנוּת זוֹ אֵינָהּ מְבִיאָה לִידֵי עַצְבוּת, וַהֲרֵי עֲבוֹדַת הַשֵּׁם צְרִיכָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה (עַל פִּי לִקּוּטֵי-שִׂיחוֹת, כֶּרֶךְ ד, עמ' 1212. בֵּאוּרִים לְפִרְקֵי-אָבוֹת פְּרָקִים א-ה, עמ' 204-2).

עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר

רַבִּי מֵאִיר, מוֹצָאוֹ מִמִּשְׁפַּחַת גֵּרִים, (מִזַּרְעוֹ שֶׁל נֵירוֹן קֵיסָר, הַמַּצְבִּיא הָרוֹמִי שֶׁהִתְגַּיֵּר בְּבוֹאוֹ לְהִלָּחֵם בִּירוּשָׁלַיִם. שְׁמוֹ הָאֲמִתִּי הָיָה נְהוֹרַאי. וְנִקְרָא רַבִּי מֵאִיר עַל שֶׁהָיָה מֵאִיר עֵינַי חֲכָמִים בַּהֲלָכָה.

רַבִּי מֵאִיר אֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַתַּנָּאִים, אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, שֶׁהֶעֱמִידוּ אֶת הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ, לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם שֶׁל 24 אֶלֶף תַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא בַּמַּגֵּפָה. וְיָדוּעַ, שֶׁכָּל מִשְׁנָה בַּשַּׁ"ס, שֶׁלֹּא מֻזְכָּר שֵׁם אוֹמְרָהּ – הִיא מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר, כְּפִי שֶׁלָּמַד אוֹתָהּ מֵרַבִּי עֲקִיבָא רַבּוֹ. וּמִכָּאן שֶׁרַבִּי מֵאִיר מְהַוֶּה אֶת הַבָּסִיס הַנִּרְחָב וְהָעִקָּרִי שֶׁל שִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָה.

עִם כָּל גְּדֻלָּתוֹ בַּתּוֹרָה, הָיָה רַבִּי מֵאִיר עַנְוְתָן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, וְכִבֵּד אֶת דַּעַת זוּלָתוֹ. וְהֵעִיד עַל עַצְמוֹ: "מִיָּמַי לֹא מְלָאַנִּי לְבִּי לַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי חֲבֵרַי".

רַבִּי מֵאִיר מַשְׁכִּין שְׁלוֹם בַּיִת

רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס הָיָה יָדוּעַ בְּמַאֲמַצָּיו וּבְכוֹחוֹ לְהַשְׁכִּין שָׁלוֹם. אַחַד הַסִּפּוּרִים הַמְּפֻרְסָמִים עַל מַעֲשָׂיו אֵלּוּ מוֹפִיעַ בַּמִּדְרָשׁ:

רַבִּי מֵאִיר הָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּלֵיל שַׁבָּת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. הָיְתָה שָׁם אִשָּׁה אַחַת עוֹמֶדֶת וְשׁוֹמַעַת אֶת דְּרָשָׁתוֹ. פַּעַם אַחַת הֶאֱרִיךְ רַבִּי מֵאִיר בִּדְרָשָׁתוֹ. וְהִיא הִמְתִּינָה לוֹ עַד שֶׁסִּיֵּם. כְּשֶׁבָּאָה לְבֵיתָהּ מָצְאָה שֶׁכָּבָה הַנֵּר. אָמַר לָהּ בַּעֲלָהּ: "הֵיכָן הָיִיתָ עַד עַכְשָׁו?" אָמְרָה לוֹ: "הָיִיתִי בִּדְרָשַׁת רַבִּי מֵאִיר". בַּעֲלָהּ הָיָה אִישׁ לֵיצָן. אָמַר לָהּ: "אֵין אַתְּ נִכְנֶסֶת לְבֵיתִי עַד שֶׁתֵּלְכִי וְתִירְקִי בְּפָנָיו שֶׁל הַדּוֹרֵשׁ".

יָצְאָה מִבֵּיתָהּ. יָשְׁבָה מִחוּץ לְבֵיתָהּ שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה, שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית. אָמְרוּ לָהּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ: "עֲדַיִן שְׁרוּיִים אַתֶּם בְּכַעַס! נָבוֹא עִמָּךְ אֵצֶל הַדַּרְשָׁן". כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָן רַבִּי מֵאִיר, צָפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. עָשָׂה עַצְמוֹ חָשׁ בְּעֵינָיו וְאָמַר: "הַאִם יֵשׁ בֵּינֵיכֶן אִשָּׁה חֲכָמָה שֶׁיּוֹדַעַת לִלְחֹשׁ לָעַיִן"? שֶׁכֵּן, כָּךְ נָהֲגוּ בִּזְמַנָּם בְּתוֹר סְגֻלָּה לָרְפוּאָה.

אָמְרוּ לָהּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ: "לְכִי אַתְּ, לַחֲשִׁי לוֹ וְתִירְקִי לְתוֹךְ עֵינָיו, וּתְהִי מֻתֶּרֶת לַחְזֹר לְבַעֲלֵךְ". הָלְכָה, וְכֵיוָן שֶׁיָּשְׁבָה לְפָנָיו, הָיְתָה יְרֵאָה מִפָּנָיו. אָמְרָה לוֹ: "רַבִּי, אֵין אֲנִי יוֹדַעַת לִלְחֹשׁ לָעַיִן". אָמַר לָהּ: "אַף עַל פִּי כֵן רְקִי בְּפָנַי שֶׁבַע פְּעָמִים וְאֵרָפֵא". עָשְׂתָה כָּךְ. אָמַר לָהּ: "לְכִי אִמְרִי לְבַעֲלֵךְ, אַתָּה אָמַרְתָּ פַּעַם אַחַת וַאֲנִי רָקַקְתִּי שֶׁבַע פְּעָמִים".

אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו:

"רַבִּי, כָּךְ מְבַזִּים אֶת הַתּוֹרָה! הַאִם לֹא הָיָה עָדִיף שֶׁתֹּאמַר לְאֶחָד מֵאִתָּנוּ לִלְחֹשׁ לְךָ"?! אָמַר לָהֶם: "לֹא דַּיּוֹ לְמֵאִיר לִהְיוֹת שָׁוֶה לְקוֹנוֹ"! שֶׁלִּמֵּד רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: "גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁשֵּׁם שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם, בִּשְׁבִיל לְהָטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ".

לִהְיוֹת עָנָו וְשָׁפָל מְאֹד לִפְנֵי כָּל אָדָם וְאָדָם

אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן נוֹתֵן לָנוּ עֵצָה לְהִנָּצֵל מִטִּמְטוּם הַלֵּב עַל יְדֵי שֶׁנְּקַיֵּם: וֶהֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָּל הָאָדָם (אָבוֹת ד י) – צָרִיךְ לִהְיוֹת עָנָו וְשָׁפָל מְאֹד לִפְנֵי כָּל אָדָם וְאָדָם. שִׁפְלוּת רוּחַ שּׁוֹנָה מֵעֲנָוָה. בָּעֲנָוָה מַכִּיר הָאָדָם בְּמַעֲלוֹתָיו, אַךְ אֵינוֹ מַחְזִיק טוֹבָה לְעַצְמוֹ. בְּשִׁפְלוּת הָרוּחַ הָאָדָם מַכִּיר בְּחֶסְרוֹנוֹתָיו וְעַל כֵּן מַשְׁפִּיל הוּא אֶת עַצְמוֹ. לֹא רַק מְכַבֵּד אֶת חֲבֵרוֹ, אֶלָּא מַרְגִּישׁ שָׁפָל מִמֶּנּוּ. מִדַּת שִׁפְלוּת הָרוּחַ עוֹזֶרֶת לָאָדָם לְהִנָּצֵל מִטִּמְטוּם הַלֵּב, כִּי בְּרֶגַע שֶׁאָדָם נִצַּל מִמִּדַּת הַגַּאֲוָה וּמִגַּסּוּת הָרוּחַ שֶׁל הַסִּטְרָא אַחְרָא, הוּא יָכוֹל לִפְתֹּחַ לִבּוֹ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.

אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן נָתַן דֻּגְמָא מוּחָשִׁית לְקִיּוּם צִוּוּי זֶה – פַּעַם נִכְנָס אֶל אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן אָדָם שֶׁעָבַר עַל כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְאַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן הִתְאַמֵּץ וְהִתְיַגֵּעַ בְּכָל כּוֹחוֹ לְקַיֵּם מָה שֶׁנֶּאֱמַר: וֶהֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָּל הָאָדָם מַמָּשׁ (אָבוֹת ד י); עַד שֶׁמָּצָא שִׁבְעָה דְּבָרִים, שֶׁעֲבַרְיָן זֶה טוֹב מִמֶּנּוּ, וְכָל כָּךְ שָׂמַח וְהִתְרַגֵּשׁ עַל שֶׁקִּיֵּם מַאֲמַר חֲזַ"ל.

אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן מַדְגִּישׁ: וֶהֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָּל הָאָדָם מַמָּשׁ – גַּם לִפְנֵי קַל שֶׁבַּקַּלִּים, וַאֲפִלּוּ לִפְנֵי גּוֹי. כִּי הַגּוֹי עוֹשֶׂה אֶת תַּפְקִידוֹ. וְהַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים נִמְצָא בְּמָקוֹם אַחֵר – מְקוֹמוֹ הַגַּשְׁמִי וְהָרוּחָנִי שֶׁל הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים גּוֹרֵם לוֹ לַחְטֹא… וְכָל אָדָם צָרִיךְ לְהִתְקַדֵּם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם מִמְּקוֹמוֹ, וְאִם אָדָם אֵינוֹ מִתְאַמֵּץ לְהִתְקַדֵּם מִמְּקוֹמוֹ, אַשְׁמָתוֹ גְּדוֹלָה יוֹתֵר, כִּי הוּא יוֹדֵעַ תּוֹרָהּ וְרוֹצֶה בְּקִרְבַת הַשֵּׁם; וְצָרִיךְ לִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ – לֹא רַק בְּחִיצוֹנִיּוּת הִתְנַהֲגוּתוֹ, עַל יְדֵי שֶׁמְּכַבֵּד אֶת זוּלָתוֹ; אֶלָּא שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת שֶׁחֲבֵרוֹ נַעֲלֶה מִמֶּנּוּ, וְאִלּוּ הוּא שָׁפָל מִזּוּלָתוֹ.

אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ

וְעַל זֶה אָמְרוּ חֲזַ"ל: אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ (אָבוֹת ב ד) – אִם רָאִיתָ אֶת חֲבֵרְךָ שֶׁנִּכְשַׁל בָּעֲבֵרָה, אַל תָּדוּן אוֹתוֹ, עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ הַגַּשְׁמִי, שֶׁלְּרֶגֶל עֲסָקָיו מִסְתּוֹבֵב בַּשּׁוּק וְרוֹאֶה דְּבָרִים שֶׁמְּפַתִּים לַחְטֹא, אוֹ לִמְקוֹמוֹ הָרוּחָנִי שֶׁיִּצְרוֹ בּוֹעֵר כָּאֵשׁ. שֶׁהֲרֵי לְכָל אֶחָד אֵיכוּת וְרָמַת יֵצֶר שּׁוֹנָה מֵחֲבֵרוֹ. וּלְפִי יִצְרוֹ, כָּךְ הֵן תַּאֲווֹתָיו, גֹּדֶל הַנִּסָּיוֹן שֶׁהוּא עוֹמֵד לְפָנָיו, כֹּשֶׁר הַתְמָדָתוֹ בְּלִמּוּדוֹ, תְּכוּנוֹת אָפְיוֹ וְכוּ'. אָמְנָם גַּם לוֹ אָסוּר לַחְטֹא, אוּלָם זֶה עִנְיָן שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וְכַמָּה סִבּוֹת לָמָּה אֵין לָדוּן אוֹתוֹ:

א. כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּזִּיק לוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה.

ב. כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּגְרֹם לְעַצְמְךָ לִשְׂנֹא אוֹתוֹ.

ג. כְּדֵי שֶׁלֹּא יָדוּנוּ אוֹתְךָ, כְּפִי שֶׁאַתָּה דָּן אוֹתוֹ.

וּמַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְעִנְיָנֵנוּ, יִתָּכֵן שֶׁאִלּוּ הָיִיתָ בִּמְקוֹמוֹ, מַצָּבְךָ הָיָה שׁוֹנֶה לְגַמְרֵי, וְאוּלַי הוּא בְּרָמָה גְּבוֹהָה מִשֶּׁלְּךָ. לָכֵן, לֹא דַּי לִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי קַל שֶׁבַּקַּלִּים, אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְגִּישׁ עַצְמוֹ גָּרוּעַ מִקַּל שֶׁבַּקַּלִּים. מִשּׁוּם שֶׁבְּרָמָתְךָ וּבַנְּסִבּוֹת שֶׁבָּהֶן אַתָּה נָתוּן, אַתָּה עוֹשֶׂה עֲבוֹדָה גְּרוּעָה מִקַּל שֶׁבַּקַּלִּים. כִּי מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר שֶׁל קַל שֶׁבַּקַּלִּים קָשָׁה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִשֶּׁלְּךָ, וּכְאִלּוּ הוּא בְּנִסָּיוֹן קָשֶׁה לְוַתֵּר עַל כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ, וַאֲפִלּוּ כְּמוֹ לְוַתֵּר עַל חַיָּיו.

אַתָּה צָרִיךְ לִבְחֹן אֶת עֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁלְּךָ בְּכַמּוּתָהּ וְלִשְׁקֹל אוֹתָהּ בְּאֵיכוּתָהּ, הַאִם תְּפִלָּתְךָ כֻּלָּהּ בְּכַוָּנָה לִידָבֵק בְּהַשֵּׁם וּבְכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, וּבַתְּפִלָּה עַצְמָהּ – הַאִם אַתָּה מִתְיַגֵּעַ יְגִיעַת נֶפֶשׁ – לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם בְּאֹמֶץ וּבְעֹמֶק, הַאִם אַתָּה נִלְחָם עִם הַגּוּף שֶׁלֹּא יַחְשִׁיךְ אֶת אוֹר קְדֻשַּׁת הַנֶּפֶשׁ, עַל יְדֵי הֲסָרַת כָּל הַטַּעַם מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, שֶׁאִם לֹא כֵן, עֲדַיִן לֹא הִגַּעְתָּ כְּלָל לְדַרְגַּת מִלְחָמָה עֲצוּמָה בַּיֵּצֶר, שֶׁנִּדְרָשׁ מִקַּל שֶׁבַּקַּלִּים. בְּקִצּוּר, אַתָּה גָּרוּעַ יוֹתֵר מִקַּל שֶׁבַּקַּלִּים.

וּמָה עִם הַכַּוָּנָה בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, בְּבִרְכוֹת הַנֶּהֱנִין וּשְׁאַר בְּרָכוֹת עַל הַמִּצְווֹת. וַעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת בְּכַוָּנָה, שֶׁמִּצְווֹת צְרִיכוֹת כַּוָּנָה – צָרִיךְ לְקַיֵּם מִצְווֹת לְשֵׁם הַמִּצְוָה וְלִשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהַמִּצְווֹת הֵן אֵיבָרִים דְּמַלְכָּא – הַמִּצְווֹת הֵן בְּחִינַת כֵּלִים לְאוֹר הָאֵין סוֹף, וְעַל יְדֵי הַכַּוָּנָה מַמְשִׁיכִים לְתוֹךְ הַכֵּלִים אֶת אוֹר הָאֵין סוֹף, עַל כֵּן צָרִיךְ לְהִתְיַגֵּעַ בַּכַּוָּנָה. וְעִקַּר הַכַּוָּנָה בַּמִּצְוָה הוּא לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹן הַשֵּׁם.

וּמָה עִם לִמּוּד תּוֹרָה, שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בְּעָמָל וִיגִיעָה. אַתָּה צָרִיךְ לִלְמֹד תּוֹרָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִטִּבְעֲךָ, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה וְחָפֵץ וְרָגִיל עַל יְדֵי מִלְחָמָה עֲצוּמָה עִם גּוּפְךָ. וְהַהַדְגָּשָׁה הִיא, הַרְבֵּה יוֹתֵר מִטִּבְעֲךָ, וְלֹא קְצָת יוֹתֵר מִטִּבְעֲךָ. אָמְנָם גַּם בִּקְצָת יוֹתֵר מִטִּבְעֲךָ אַתָּה נִקְרָא עוֹבֵד הַשֵּׁם, אַךְ אִם אַתָּה לוֹמֵד מְעַט יוֹתֵר מִטִּבְעֲךָ זוֹהִי מִלְחָמָה קְטַנָּה מְאֹד עִם הַיֵּצֶר, וְאֵין לָזֶה עֵרֶךְ וְדִמְיוֹן לְמִלְחַמְתּוֹ הַגְּדוֹלָה וְהָעֲצוּמָה שֶׁל הַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים. עַל כֵּן, אִם אֵינְךָ נִלְחָם כָּל כָּךְ, אַתָּה גָּרוּעַ מִקַּל שֶׁבַּקַּלִּים.

וּמָה עִם קִיּוּם מִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַּעֲשֶׂה, וּמָה עִם עֲבוֹדַת הַצְדָּקָה. וּמִצְווֹת שֶׁאֵין בָּהֶן גָּדֵר וּגְבוּל, שֶׁתָּמִיד אֶפְשָׁר לְהוֹסִיף בָּהֶן, כְּמוֹ אַהֲבַת הַשֵּׁם, אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל. וּמָה עִם "קַדֵּשׁ עַצְמְךָ בַּמֻּתָּר לְךָ" (יְבָמוֹת כ א), וְגַם לְהַפְסִיק לְדַבֵּר בִּגְנוּת חֲבֵרוֹ, אַף אִם זֶה גְּנַאי קָטָן וְקַל מְאֹד, וְאַף שֶׁהוּא אֱמֶת, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא רַק רוֹצֶה לְטַהֵר בָּזֶה אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה חֲשָׁד. אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן מֵבִיא דֻּגְמָה מֵהַגְּמָרָא לְסִפּוּר עַל גְּנַאי קָטָן וְקַל, שֶׁבָּא עַל יְדֵי בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי, כְּדֵי לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ. הַסִּפּוּר הוּא עַל גֵּט מְקֻשָּׁר שֶׁהִגִּיעַ לְרַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא (=רַבִּי), וְחִפֵּשׂ רַבִּי אֶת הַתַּאֲרִיךְ, וּכְשֶׁלֹּא מָצָא אָמַר לוֹ בְּנוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁמָּא הוּא נִמְצָא בֵּין הַקְּשָׁרִים, וְגַם שָׁם לֹא מָצָא. רַבִּי חָשַׁב שֶׁבְּנוֹ כָּתַב אֶת הַגֵּט, וְהִסְתַּכֵּל עָלָיו בְּבוּז. אוּלָם רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר לְאָבִיו: לֹא אֲנִי כָּתַבְתִּי גֵּט זֶה, אֶלָּא יְהוּדָה הַחַיָּט כָּתַב אוֹתוֹ. וְאַף שֶׁעֲבוּר יְהוּדָה הַחַיָּט אֵין זֶה נֶחְשַׁב לִגְנַאי, אָמַר רַבִּי לִבְנוֹ: "כַּלֵּךְ לְךָ מִלְּשׁוֹן הָרַע", שֶׁהָיָה בָּזֶה אֲבַק לְשׁוֹן הָרַע, לְשׁוֹן הָרַע בְּדַקּוּת. דַּי הָיָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן לוֹמַר לְאָבִיו, שֶׁלֹּא הוּא כָּתַב אֶת זֶה.

וּשְׁאַר מִצְווֹת שֶׁאָדָם דָּשׁ בַּעֲקֵבָיו, וַהֲרֵי אַתָּה יוֹדֵעַ סֵפֶר וּמַחְזִיק בְּתוֹרַת הַשֵּׁם וְחָפֵץ בְּקִרְבַת הַשֵּׁם. וְלָכֵן אָמְרוּ רַזַ"ל עַל עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁזְּדוֹנוֹת נַעֲשׂוֹת לָהֶם כִּשְׁגָגוֹת (בָּבָא מְצִיעָא לג ב), כִּי אֵין מַחְמִירִים אִתָּם כָּל כָּךְ. וְאִלּוּ עַל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים נֶאֱמַר, שֶׁשְּׁגָגוֹת נַעֲשׂוֹת לָהֶם כִּזְדוֹנוֹת (בָּבָא מְצִיעָא לג ב) – שֶׁאִם נִכְשַׁל בְּחֵטְא בְּשׁוֹגֵג, הֲרֵי זֶה חָמוּר כְּאִלּוּ חָטָא בְּמֵזִיד. וְצָרִיךְ תְּשׁוּבָה עֲצוּמָה, כִּי מוּדָע לְחֻמְרַת מַעֲשָׂיו. וְלָכֵן עָלֶיךָ לִבְדֹּק עַצְמְךָ בְּג' הַקַּוִּים שֶׁל תּוֹרָה, עֲבוֹדָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, שֶׁאִם לֹא כֵן, אֵינְךָ עָדִיף עַל קַל שֶׁבַּקַּלִּים. וְכַאֲשֶׁר יַעֲמִיק אָדָם בְּמַחְשַׁבְתּוֹ בְּכָל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה יוּכַל לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת חֲזַ"ל: וֶהֱוֵי שְׁפַל רוּחַ בִּפְנֵי כָּל הָאָדָם (אָבוֹת ד י), וְגַם יַגִּיעַ לְ"לֵב נִשְׁבָּר" הַשּׁוֹבֵר אֶת הַקְּלִפָּה וַאֲזַי אוֹר נִשְׁמָתוֹ יָאִיר.

אִם כֵּן, לְפִי אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן, אָסוּר לָנוּ לִשְׁפֹּט אֶת הָאָדָם לְפִי מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה, אֶלָּא לְפִי הַהִתְמוֹדְדֻיּוֹת שֶׁלּוֹ. וְלֹא לִשְׁכֹּחַ שֶׁבְּעֶצֶם אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ דָּבָר עַל הַחִנּוּךְ שֶׁקִּבֵּל וּמִי הֵם חֲבֵרָיו, וּמֶה הָיָה אִלּוּ אֲנִי הָיִיתִי בִּמְקוֹמוֹ.

עֲנָוָה עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן

לָכֵן בְּכָל הַמִּדּוֹת צָרִיךְ לָלֶכֶת בִּשְׁבִיל הַזָּהָב, הַשְּׁבִיל הָאֶמְצָעִי, וְאִלּוּ בְּמִדַּת הָעֲנָוָה יֵשׁ לִבְרֹחַ מֵהַגַּאֲוָה עַד הַקָּצֶה הָאַחֲרוֹן וְלִהְיוֹת שְׁפַל רוּחַ מְאוֹד מְאוֹד, כִּי הַגַּאֲוָה הִיא אֵם לְכָל הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת. כָּל הַמִּתְגָּאֶה, מוֹרֵד הוּא בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם, וְעַל כֵּן, אֲפִלּוּ גַּאֲוָה בְּמַשֶּׁהוּ אֲסוּרָה.

לָכֵן אָמְרוּ חֲכָמִים (מַסֶּכֶת דֶּרֶךְ אֶרֶץ זוּטָא, פֶּרֶק ג): "הֱוֵי עָלוּב לְכָל אָדָם, וּלְאַנְשֵׁי בֵּיתְךָ יוֹתֵר מִכָּל הָעָם, וְיִהְיֶה נִבְזֶה בְּעֵינָיו וּמָאוּס בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וּמַשְׁפִּיל אֶת רוּחוֹ, וְכוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, וּמַכְנִיעַ אֶת לִבּוֹ, וּבוֹלֵם אֶת פִּיו בִּשְׁעַת מְרִיבָה, וּמַקְדִּים שָׁלוֹם לְכָל אָדָם, וּמַחְזִיק כָּל אָדָם נִכְבָּד מִמֶּנּוּ, וּבוֹרֵחַ מִן הַשְּׂרָרָה, וְאֵינוֹ רוֹדֵף אַחֲרֵי הַכָּבוֹד, וְיוֹשֵׁב בְּשֵׁפֶל הַמּוֹשָׁבוֹת וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ".

וְעוֹד אוֹמֶרֶת הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת נְדָרִים (דַּף פא עַמּוּד א): "הִזָּהֲרוּ בִּבְנֵי עֲנִיִּים שֶׁמֵּהֶן תֵּצֵא תּוֹרָה".

וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בַּתְּפִלָּה: "וְנַפְשִׁי כְּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה, פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ". וְאָכֵן דִּבְרֵי תּוֹרָה מִתְקַבְּלִים דַּוְקָא אֵצֶל אָדָם עָנָו וְשָׁפָל. וְעַל כָּךְ נֶאֱמַר בַּגְּמָרָא: "רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידִי: לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה לְמַיִם? דִּכְתִיב (יְשַׁעְיָה נה, א): 'הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם' – לוֹמַר לְךָ מַה מַּיִם מַנִּיחִין מָקוֹם גָּבוֹהַּ וְהוֹלְכִין לְמָקוֹם נָמוּךְ אַף דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵין מִתְקַיְּמִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה" (מַסֶּכֶת תַּעֲנִית, עַמּוּד ז, דַּף א).

הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים

דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל (שַׁבַּת פח: גִּטִּין לו:): "הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים, עוֹשִׂים מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: 'וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ".

הַנֶּעֱלָבִים שֶׁאֵינָם עוֹלְבִים בְּעוֹלְבֵיהֶם, וְלֹא אוֹמְרִים לְמַעֲלִיבִים שֶׁאֵין הַדְּבָרִים נְכוֹנִים, וּלְבָבָם שֶׁל הַנֶּעֱלָבִים לֹא יִכְאַב, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמּוֹחֲלִים לִמְחַרְפֵיהֶם וְסוֹלְחִים לָהֶם, עוֹשִׂים מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ". כְּלוֹמַר, הֵם דּוֹמִים לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁשָּׁמְעָה חֶרְפָּתָהּ לְאַחַר קִטְרוּג הַלְּבָנָה, וְאַף עַל פִּי כֵן, הִיא מְאִירָה וּמְחַמֶּמֶת בְּכָל עֹז, אַף אֶת הַלְּבָנָה שֶׁקִּטְרְגָה עָלֶיהָ.

שֶׁכַּיָּדוּעַ מִפָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית: 'וַיַּעַשׂ אֱלֹקִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים, אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל… וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן… (בְּרֵאשִׁית א', ט"ז). אָמְרָה הַיָּרֵחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכֶתֶר אֶחָד?! אָמַר לָהּ: לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ". לִכְאוֹרָה יְכוֹלָה הָיְתָה הַחַמָּה לוֹמַר: אֲנִי הֲלֹא שָׁתַקְתִּי כְּשֶׁהַלְּבָנָה קִטְרְגָה, מַדּוּעַ עָלַי לְהָאִיר וּלְהַזְרִיחַ אֶת אוֹרָהּ? אַךְ הַשֶּׁמֶשׁ אֵינָהּ עוֹשָׂה כֵּן. הִיא עוֹשָׂה אֶת רְצוֹן קוֹנָהּ בְּאֵימָה וּבְשִׂמְחָה – "שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם וְשָׂשִׂים בְּבוֹאָם. עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנָם".

עַל כָּךְ דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ (גִּטִּין לו ב), שֶׁ"הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים, שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים" – כְּלוֹמַר: אַף שֶׁהָיָה לָהֶם לְהָשִׁיב אֵינָם מְשִׁיבִים, אֶלָּא מוֹסִיפִים טוֹבָה לְמַעֲלִיבֵיהֶם – "עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (שׁוֹפְטִים ה, לא): 'וְאוֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ.

וְהָאֱלֹקִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדַּף

וְהָאֱלֹקִים יְבַקֵּשׁ אֶת נִרְדָּף (קֹהֶלֶת ג טו), וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: "לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם מִן הַנִּרְדָּפִין וְלֹא מִן הָרוֹדְפִין" (בָּבָא קַמָּא צג.). צְאוּ וּרְאוּ אֶת הֶבֶל לְעֻמַּת קַיִן, נֹחַ לְעֻמַּת בְּנֵי דּוֹרוֹ, יִצְחָק לְעֻמַּת פְּלִשְׁתִּים, יַעֲקֹב לְעֻמַּת עֵשָׂו, מֹשֶׁה לְעֻמַּת פַּרְעֹה, דָּוִד לְעֻמַּת שָׁאוּל, יִשְׂרָאֵל לְעֻמַּת הָעַמִּים. אַף בַּקָּרְבָּנוֹת בָּחַר הַשֵּׁם בְּבַעֲלֵי הַחַיִּים הַנִּרְדָּפִים וְלֹא הָרוֹדְפִים.

קַבָּלַת בִּזְיוֹנוֹת בְּאַהֲבָה מְכַפֶּרֶת עֲווֹנוֹת

מְסֻפָּר בַּנָּבִיא (שְׁמוּאֵל ב טז ה-יא): "וּבָא הַמֶּלֶךְ דָּוִד עַד בַּחוּרִים, וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ יוֹצֵא מִמִּשְׁפַּחַת בֵּית שָׁאוּל, וּשְׁמוֹ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא, יֹצֵא יָצוֹא וּמְקַלֵּל, וַיְסַקֵּל בָּאֲבָנִים אֶת דָּוִד וְגוֹ'. וְכֹה אָמַר שִׁמְעִי בְּקַלְלוֹ: צֵא צֵא אִישׁ הַדָּמִים וְאִישׁ הַבְּלִיָּעַל… וַיֹּאמֶר אֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה אֶל הַמֶּלֶךְ, לָמָּה יְקַלֵּל הַכֶּלֶב הַמֵּת הַזֶּה, אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ, אֶעְבְּרָה נָּא וְאָסִירָה אֶת רֹאשׁוֹ, וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ… כי (כֹּה) יְקַלֵּל, וכי (כִּי) הַשֵּׁם אָמַר לוֹ קַלֵּל אֶת דָּוִד, וּמִי יֹאמַר מַדּוּעַ עָשִׂיתָה כֵּן".

וּמַסְבִּיר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (שְׁמוֹת קז ב): צַעַר גָּדוֹל הָיָה לְדָוִד, כַּאֲשֶׁר שִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא קִלֵּל אוֹתוֹ וְעִפְּרוֹ בֶּעָפָר וּסְקָלוֹ בָּאֲבָנִים, וְחַיָּלָיו רָצוּ לַהֲרֹג אֶת שִׁמְעִי, וְדָוִד לֹא הִנִּיחַ לָהֶם, וְגַם לֹא הֵשִׁיב דָּבָר כְּנֶגְדּוֹ, כִּי רָאָה בָּזֶה הַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה וּרְצוֹן הַשֵּׁם, וּבָזֶה נִתְכַּפֵּר חֶטְאוֹ. כִּי מַעֲשֵׂה שִׁמְעִי גָּרַם לוֹ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְנִמְחֲלוּ עֲווֹנוֹתָיו, כִּי נִשְׁבַּר לֵב דָּוִד בְּשִׁבְרוֹן גָּדוֹל, וּבָכָה בְּכִי רַב מֵרֹב צַעַר לִבּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָכָה דָּוִד לִהְיוֹת הָרְבִיעִי לְרַגְלֵי הַמֶּרְכָּבָה.

מִכָּאן שֶׁמִּי שֶׁמְּחָרְפִים אוֹתוֹ, צָרִיךְ לִשְׁתֹּק וְלִשְׂמֹחַ עַל הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁנָּפְלָה בְּחֶלְקוֹ לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹתָיו כְּדִבְרֵי חֲזַ"ל (ר"ה יז.): "כָּל הַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו מַעֲבִירִין לוֹ עַל כָּל פְּשָׁעָיו". וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזּוֹכֶה לְתִקּוּן הַפְּגָם הָעֶלְיוֹן שֶׁפָּגַם בַּעֲווֹנוֹתָיו, תִּקּוּן הַשְּׁכִינָה. וִיתֵרָה מִזֹּאת, אָז הַשְּׁכִינָה שׁוּרָה עָלָיו, וְלוֹמֵד תּוֹרָהּ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְזוֹהִי תְּשׁוּבָה נִפְלָאָה הָעֲדִיפָה עַל סִגּוּפִים תַּעֲנִיּוֹת אוֹ שְׁאַר יִסּוּרִים.

לָכֵן צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל מָה שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ, הוּא בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מְדֻיֶּקֶת, גְּזֵרָה מִשָּׁמַיִם, וּלְקַבֵּל הַכֹּל בְּאַהֲבָה, וְלֹא לִכְעֹס עַל שׁוּם אָדָם, וְלֹא לְהִתְפַּעֵל מִשּׁוּם מְאֹרָע, כִּי הַכֹּל מֵהַשֵּׁם וְהַכֹּל לְטוֹבָה.

וְאוֹמֵר אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן בְּ"אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ" פֶּרֶק כ"ה: "אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְהַטַּעַם – מוּבָן לְיוֹדְעֵי בִּינָה, לְפִי שֶׁבְּעֵת כַּעְסוֹ, נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ הָאֱמוּנָה, כִּי אִלּוּ הָיָה מַאֲמִין שֶׁמֵּאֵת הַשֵּׁם הָיְתָה זֹאת לוֹ, לֹא הָיָה בְּכַעַס כְּלָל. וְאַף שֶׁבֶּן אָדָם שֶׁהוּא בַּעַל בְּחִירָה, מְקַלְּלוֹ אוֹ מַכֵּהוּ אוֹ מַזִּיק מָמוֹנוֹ, וּמִתְחַיֵּב בְּדִינֵי אָדָם וּבְדִינֵי שָׁמַיִם עַל רֹעַ בְּחִירָתוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן עַל הַנִּזָּק כְּבָר נִגְזַר מִן הַשָּׁמַיִם, וְהַרְבֵּה שְׁלוּחִים לַמָּקוֹם. וְלֹא עוֹד – אֶלָּא אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה זוֹ מַמָּשׁ שֶׁמַּכֵּהוּ אוֹ מְקַלְּלוֹ, מִתְלַבֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ הַשֵּׁם וְרוּחַ פִּיו יִתְבָּרֵךְ, הַמְּחַיֵּיהוּ וּמְקַיְּמוֹ. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי הַשֵּׁם אָמַר לוֹ קַלֵּל", וְהֵיכָן אָמַר לְשִׁמְעִי? אֶלָּא – שֶׁמַּחְשָׁבָה זוֹ שֶׁנָּפְלָה לְשִׁמְעִי בְּלִבּוֹ וּמוֹחוֹ יָרְדָה מֵאֵת הַשֵּׁם, וְרוּחַ פִּיו הַמְּחַיֶּה כָּל צְבָאָם הֶחֱיָה רוּחוֹ שֶׁל שִׁמְעִי, בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר דְּבָרִים אֵלּוּ לְדָוִד. כִּי אִלּוּ נִסְתַּלֵּק רוּחַ פִּיו יִתְבָּרֵךְ רֶגַע אֶחָד מֵרוּחוֹ שֶׁל שִׁמְעִי, לֹא הָיָה יָכוֹל לְדַבֵּר מְאוּמָה".

הָרַמְבַּ"ם מֵעִיד עַל עַצְמוֹ

הֵעִיד הָרַמְבַּ"ם עַל עַצְמוֹ (שו"ת "פְּאֵר הַדּוֹר" קמ"ב): "אֲנִי מוֹחֵל עַל כְּבוֹדִי וּמְוַתֵּר עֶלְבּוֹנִי הַרְבֵּה. וְאִם הִכְרִיחוּ הַזְּמַן וְהָעִנְיָן לוֹמַר שֶׁאֵינִי בַּעַל דָּת וְלֹא בַּעַל מַעֲשִׂים טוֹבִים, יֹאמַר זֶה. וְכָל זֶה … לֹא יַזִּיקֵנִי וְלֹא יַכְעִיסֵנִי, וַאֲפִלּוּ רְאִיתִיו בְּעֵינַי וּשְׁמַעְתִּיו בְּאָזְנַי, אוֹ עָשָׂה לְפָנַי, לֹא הָיִיתִי חוֹשֵׁשׁ, אֶלָּא אַדְּרַבָּא הָיִיתִי נִכְנָע אֵלָיו, וּמְשִׁיבוֹ דְּבָרִים טוֹבִים וְרַכִּים, אוֹ אֶשְׁתֹּק, אוֹ אָשִׁיב לְפִי הָעִנְיָן דְּבָרִים נָאִים וְדִבְרֵי עֲנָוָה כְּפִי הַצֹּרֶךְ וְהַשָּׁעָה".

וּמְסַיֵּם הָרַמְבַּ"ם: "וּבִכְלָל אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, אִם אַתָּה תַּלְמִידִי, שֶׁתֵּלֵךְ בְּדַרְכִּי וּבְמִדּוֹתַי, וְהוּא הַטּוֹב לְךָ – שֶׁיְּקַלְּלוּךָ וְלֹא תְּקַלְּלֵם, וְתִהְיֶה מִן הָעֲלוּבִים וְלֹא מִן הָעוֹלְבִים".

הֶ"חָפֵץ חַיִּים" בָּכָה עַל שֶׁלֹּא פּוֹגְעִים בּוֹ

מַעֲשֶׂה הָיָה אֵצֶל בַּעַל הֶ"חָפֵץ חַיִּים", שֶׁפַּעַם לִפְנֵי יָמִים נוֹרָאִים רָאוּ אוֹתוֹ בּוֹכֶה, וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ עַל סִבַּת הַבְּכִיָּה? וְאָמַר: הֱיוֹת שֶׁאֲנָשִׁים מִסְתַּכְּלִים עָלָיו כְּאָדָם מְכֻבָּד, הֲרֵי הֵם נִזְהָרִים בִּכְבוֹדוֹ וְלֹא פּוֹגְעִים בּוֹ, כָּךְ שֶׁאֵין לוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת לִהְיוֹת מַעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו.

אָז הָבָה נִתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא נִתְפַּעֵל מִשּׁוּם מַצָּב וּמִשּׁוּם אָדָם, וּנְקַבֵּל כָּל דָּבָר בְּקַלּוּת, וְ"הַבָּא לִטָּהֵר מְסַיְּעִין לוֹ".

סִפּוּר הַמּוֹכִיחַ שֶׁהַמַּעֲבִיר עַל מִדּוֹתָיו תְּפִלָּתוֹ מִתְקַבֶּלֶת

סִפּוּר מְרַגֵּשׁ וּמְאַלֵּף אֵרַע לָאַחֲרוֹנָה בְּמִשְׁפָּחָה מֵאֵזוֹר יְרוּשָׁלַיִם. זוּג יָקָר גָּר בִּירוּשָׁלַיִם וְלָהֶם בֶּן יָחִיד בֶּן 9 שָׁנִים. לֵדַת הַבֵּן הָיְתָה קָשָׁה וְגָרְמָה לְסִבּוּךְ שֶׁסִּכֵּן אֶת חַיֵּי הַיּוֹלֶדֶת וְהָעֻבָּר, וְרַק בְּנִסֵּי-נִסִּים נוֹלַד בָּרִיא וְשָׁלֵם וְגַם אִמּוֹ נִצְּלָה. אוּלָם הָרוֹפְאִים הוֹדִיעוּ לִבְנֵי הַזּוּג, שֶׁהֵרָיוֹן וְלֵדָה נוֹסָפִים עֲלוּלִים לְסַכֵּן אֶת הָאֵם וְאֶת הַתִּינוֹק.

הַבֵּן שֶׁלֹּא הָיָה מוּדָע לָעִנְיָן, פָּנָה פְּעָמִים רַבּוֹת אֶל אִמּוֹ בִּשְׁאֵלָה: מַדּוּעַ אֵין לִי אַחִים?!". בְּכָל פַּעַם הִתְחַמְּקָה הָאֵם מִלַּעֲנוֹת עַל הַשְּׁאֵלָה. הִיא חָשְׁבָה שֶׁתּוּכַל לְסַפֵּר לִבְנָהּ אֶת הָאֱמֶת רַק לִכְשֶׁיִּגְדַּל.

יוֹם אֶחָד שָׁאַל הַבֵּן אֶת אָבִיו: "אַבָּא, מַה קּוֹרֶה כַּאֲשֶׁר הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְלֵדַת תִּינוֹק חָל בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת – הַאִם מֻתָּר לָמוּל אֶת הַתִּינוֹק בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת?" הִתְפַּלֵּא הָאָב עַל הַשְּׁאֵלָה, אוּלָם הֵשִׁיב לִבְנוֹ: "כֵּן, בְּוַדַּאי מָלִים אֶת הַבֵּן בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, שֶׁכֵּן, אֲפִלּוּ בְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ מָלִים אֶת הַבֵּן, כַּאֲשֶׁר זֶהוּ הַיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְלֵדָתוֹ". לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהִנֵּה גִּלְּתָה הָאֵם בִּבְדִיקוֹת שִׁגְרָתִיּוֹת בַּמִּרְפָּאָה שֶׁהִיא בְּהֵרָיוֹן. הָרוֹפְאִים הוֹדִיעוּ לִבְנֵי הַזּוּג בְּצוּרָה חַד מַשְׁמָעִית, שֶׁעַל הָאִשָּׁה לְבַצֵּעַ הַפָּלָה מִיָּד. הַבַּעַל מִהֵר לְהִתְיַעֵץ עִם הָרַב שֶׁלּוֹ, וְהַלָּה פָּסַק, שֶׁלְּאוֹר הַנְּסִבּוֹת, יֵשׁ לִשְׁמֹעַ לְדִבְרֵי הָרוֹפְאִים.

וְאָכֵן נִקְבַּע תּוֹר לְהַפָּלָה לְמָחֳרָת הַיּוֹם, אֶלָּא, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר הָאָב עָמַד לוֹמַר עִם בְּנוֹ אֶת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעַל הַמִּטָּה, נִזְכַּר פִּתְאוֹם בַּשְּׁאֵלָה הַמּוּזָרָה שֶׁל בְּנוֹ אוֹדוֹת בְּרִית הַמִּילָה בְּשָׁבוּעוֹת, וְשָׁאַל אֶת בְּנוֹ, מַדּוּעַ שָׁאַל עַל בְּרִית בְּשָׁבוּעוֹת. הַבֵּן הֵשִׁיב בִּתְמִימוּת: "אַבָּא, אַתָּה זוֹכֵר שֶׁלִּמַּדְתָּ אוֹתִי שֶׁמְּקֻבָּל בְּיָדֵינוּ מִצַּדִּיקִים וּקְדוֹשִׁים, שֶׁסְּגֻלָּה לְכָל הַיְּשׁוּעוֹת הִיא, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁפּוֹגְעִים בָּאָדָם, וּמַעֲלִיבִים אוֹתוֹ, וְהוּא אֵינוֹ מֵגִיב, הוּא נִמְנֶה עִם חֲבוּרַת-הַקֹּדֶשׁ שֶׁל "הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים, שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִים", וְזֶהוּ עֵת רָצוֹן וְאֶפְשָׁר לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ כָּל מַה שֶּׁרוֹצִים.

הִמְשִׁיךְ הַיֶּלֶד וְסִפֵּר לְאָבִיו: בְּאוֹתוֹ יוֹם אֵרַע דָּבָר קָשֶׁה בְּבֵית הַסֵּפֶר. אַחַד הַיְּלָדִים הֶעֱלִיב אוֹתִי מְאוֹד, וְאָמַר לִי מִלּוֹת גְּנַאי לְעֵינֵי תַּלְמִידִים רַבִּים, וּמִקְּצָתָם הִצְטָרְפוּ לַהַעֲלָבוֹת וְלַפְּגִיעוֹת. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁדָּמִי נִשְׁפַּךְ, אֲבָל שָׁתַקְתִּי. רַצְתִּי לִמְקוֹם מִסְתּוֹר, וְהִתְפַּלַּלְתִּי בְּתַחֲנוּנִים: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, סָפַגְתִּי עֶלְבּוֹנוֹת וְלֹא הֵגַבְתִּי. אֲנִי מוֹחֵל בְּכָל לִבִּי לַמְּצַעֲרִים אוֹתִי, אוּלָם דָּבָר אֶחָד אֲנִי מְבַקֵּשׁ – אָנָּא רִבּוֹן הָעוֹלָמִים תֵּן לִי אָח בְּמַתָּנָה!"

הַיֶּלֶד סִיֵּם וְאָמַר לְאָבִיו: "הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁתְּפִלָּתִי הִתְקַבְּלָה. מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת רַצְתִּי לְכִוּוּן לוּחַ הַשָּׁנָה, וְהִתְחַלְתִּי לִסְפֹּר מֵאוֹתוֹ יוֹם תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, כְּדֵי לִבְדֹּק בְּאֵיזֶה יוֹם יִוָּלֵד אָחִי הַקָּטָן… וּמָצָאתִי שֶׁיּוֹם לֵדָתוֹ יָחוּל בְּדִיּוּק שְׁבוּעַ יָמִים לִפְנֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת, וְלָכֵן בְּאוֹתוֹ עֶרֶב שָׁאַלְתִּי אוֹתְךָ, אִם עוֹשִׂים בְּרִית בְּשָׁבוּעוֹת…"

נִרְגָּשׁ וְנִפְעָם מִדִּבְרֵי בְּנוֹ, פָּרַץ הָאָב בִּבְכִי וְרָץ לְסַפֵּר לְאִשְׁתּוֹ אֶת הַמַּעֲשֶׂה. כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה הָאִשָּׁה אֶת הַדְּבָרִים הַמְּרַגְּשִׁים, אָמְרָה לְבַעֲלָהּ: "עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת שׁוּב שְׁאֵלַת-רַב, כִּי אִם זָכִינוּ לְהִפָּקֵד תּוֹדוֹת לִתְפִלַּת בְּנֵנוּ – תְּפִלָּה בְּעֵת רָצוֹן, מֵעֹמֶק הַלֵּב שֶׁל יֶלֶד טָהוֹר – אוּלַי מֵהֵרָיוֹן זֶה לֹא תֵּצֵא תַּקָּלָה".

הַבַּעַל הִתְקַשֵּׁר שׁוּב לָרַב שֶׁלּוֹ, וּתְשׁוּבַת הָרַב הָיְתָה: "זוֹ שְׁאֵלָה קָשָׁה שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהָשִׁיב עָלֶיהָ. יֵשׁ לִפְנוֹת לְאֶחָד מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר". פָּנָה הָאָב, עוֹד בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב, לְאֶחָד מִפּוֹסְקֵי הַדּוֹר, וּלְאַחַר שֶׁשָּׁמַע הָרַב אֶת כָּל פְּרָטֵי הַמַּעֲשֶׂה, וְאַזְהָרַת הָרוֹפְאִים, הֵשִׁיב: "אִם הַהוֹרִים חֲדוּרִים בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ, יֵשׁ לָהֶם רְשׁוּת לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַהֵרָיוֹן, וּלְהַשֵּׁם הַיְּשׁוּעָה". (אוּלָם כָּל שְׁאֵלָה כָּזוֹ יֵשׁ לְהַפְנוֹת  לְהַכְרָעַת חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. וע"ע בָּזֶה בַּסֵּפֶר 'שִׁעוּרֵי תּוֹרָה לָרוֹפְאִים' ח"ד עַמּוּד 65).

וְאָכֵן הַהֵרָיוֹן נִמְשַׁךְ. כָּל חָדְשֵׁי הַהֵרָיוֹן הָיוּ רְצוּפִים בִּבְדִיקוֹת וּבִקּוֹרוֹת, וּבַחֹדֶשׁ הָאַחֲרוֹן הָאֵם שָׁהֲתָה בְּבֵית הָרְפוּאָה לִ'שְׁמִירָה'. טֶרֶם הַלֵּדָה, בֵּית הָרְפוּאָה גִּיֵּס צֶוֶת שֶׁל שְׁמוֹנָה רוֹפְאִים מֻמְחִים שֶׁנָּכְחוּ בַּחֲדַר הַלֵּדָה. תַּהֲלִיךְ הַלֵּדָה הַנִּסִּי, עָבַר בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא בְּשָׁלוֹם – לִבְנֵי הַזּוּג נוֹלַד בֵּן בָּרִיא וְשָׁלֵם, וְגַם הָאֵם נִצְּלָה וְלֹא נִגְרַם לָהּ שׁוּם נֶזֶק מֵהַהֵרָיוֹן וְהַלֵּדָה, דָּבָר שֶׁעוֹרֵר הִתְפַּעֲלוּת רַבָּה אֵצֶל הָרוֹפְאִים הַבְּכִירִים. (אַגַּב, הַבְּרִית נֶעֶרְכָה יָמִים מִסְפָּר לְאַחַר חַג הַשָּׁבוּעוֹת תשע"ד).

מַסְקָנָה

מִכָּאן, שֶׁבַּעֲנָוָה וּבַשִּׁפְלוּת אֵין נְחִיתוּת אֶלָּא עָצְמָה אַדִּירָה! שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סְגֻלָּה בְּדוּקָה, שֶׁבְּרֶגַע שֶׁאָדָם הֻשְׁפַּל וְנִתְבַּזָּה, יָכוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לִפְעֹל יְשׁוּעוֹת, אִם לֹא יָגִיב עַל עֶלְבּוֹנוֹ, אֶלָּא יִפְנֶה אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ בִּתְחִנָּה, וְאָז יִהְיֶה מְסֻגָּל לִזְכּוֹת לְנִסִּים.

וְעוֹד יֵשׁ לִלְמֹד מִכָּל הָאָמוּר, שֶׁאִם עָלֵינוּ לְקַבֵּל עֶלְבּוֹנוֹת בְּשִׂמְחָה וְלִהְיוֹת שִׁפְלֵי רוּחַ בִּפְנֵי כָּל אָדָם, וְלָדוּן כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת; כָּל שֶׁכֵּן, שֶׁעָלֵינוּ לָשֵׂאת פְּגִיעוֹת מִצַּד הַקְּרוֹבִים לָנוּ – בְּנֵי/בְּנוֹת זוּג וְיֶתֶר בְּנֵי מִשְׁפָּחָה, וּלְהַעֲבִיר עַל הַמִּדּוֹת וְלֹא לִכְעוֹס כְּלָל, שֶׁאָז נִזְכֶּה לְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה עָלֵינוּ.