התועלת והכח של הניגונים – כל בעלי השיר יוצאים בשיר

הרבי הריי"צ כתב שבתחילת נשיאותו של אדמו"ר הזקן הוא היה אומר מאמרים קצרים.

פעם אחת ציטט אדמו"ר הזקן את המשנה "כל בעלי השֵׁיר יוצאים בשֵׁיר ונמשכים בשֵׁיר".

המשנה במסכת שבת מתייחסת במילה "שיר" לשרשרת הנמצאת סביב צוואר הבהמה – אליה קושרים רצועה בכדי למשוך אותה, ועל זה אומרת המשנה, שמותר לבהמה לצאת בשבת למקום ללא עירוב, וכן למשוך את הבהמה – אף על פי שהשֵׁיר עליה.

החידוש הוא, שאין בעיה מצד איסור מלאכת טלטול (כי נצטווינו על איסור מלאכה בבהמה השייכת ליהודי, אך כיון שהשֵׁיר נחשב כתכשיט ובטל לגוף הבהמה – אינו נחשב כמשא של חפץ זר המהווה בעיה מצד טלטול והוצאה מרשות לרשות).

בא אדמו"ר הזקן הסביר את המשנה על פי חסידות: הוא ניקד ה"שׁ" של שֵׁיר עם חיריק במקום צירה, ואמר שיש רמז כאן לנשמות ומלאכים, שהם בעלי השִׁיר, שעל ידי כוח ה"שיר", הם יוצאים מדרגתם ונמשכים למעלה.

התייחסות המתנגדים

באותם ימים, עדיין לא היו כל כך הרבה חסידים של הרבי, במיוחד בעיר שקלוב, שהייתה מבצר של מתנגדים לדרכי ותורת החסידות.

כאשר אחד מתלמידיו של אדמו"ר הזקן עבר דרך עיר זו וחזר על תורתו של הרבי על המשנה זו, חיו שם חסידים מעטים, והם היו מוטרדים מאוד, הם ידעו שפרוש זה ייתן למתנגדים סיבה ל"מסיבה". וכך היה, פירוש אדמו"ר הזקן התפשט במהירות בכל העיר והתעורר רעש גדול בין גאוני שקלוב.

כעבור זמן, עבר אדמו"ר הזקן עצמו דרך שקלוב, אך אז כבר ידעו כולם שהרבי גאון גדול, וגאוני שקלוב באו לשאול אותו שאלות סבוכות בתורה.

הם החליטו לערוך אסיפה גדולה בבית המדרש, להזמין את הרבי לומר תורה ולתרץ את קושיותיהם. הרבי נאות להזמנתם.

כאשר הגיע הרבי לבית המדרש, הוא ניגש אל הבימה ואמר: "לומר לכם תורה? לענות על השאלות שלכם? אנגן ניגון". הקדים הרבי וחזר על פירושו למשנה הנ"ל, ואז התחיל לשיר ניגון בדביקות גדולה.

בבית המדרש השתררה דממה מוחלטת, שכן כל הגאונים שקעו עמוק במחשבותיהם, עד כדי כך שבמשך כמה רגעים לא הרגישו היכן הם נמצאים.

כאשר הרבי שר, כל השאלות שהיו לגאוני שקלוב נפתרו מעצמן. הוא פתח את ה"צינורות" של מעיינות החכמה, ופעל פתיחה בכלי המוח וכלי השכל של גאוני שקלוב. הרבי העלה אותם לדרגה גבוהה מאוד, וממילא קושיותיהם נפתרו. לאחר ששמעו את הניגון – הבינו את פירוש הרבי על המשנה "כל בעלי השיר", ואחד מהגדולים והמפורסמים בין חכמי שקלוב – הרב יוסף כל-בו (שנקרא כן על שם ידיעותיו הרבות בתורה), נהפך לחסיד נלהב בזכות המעמד הזה.

הגירסה של הרבי

הרבי מביא גירסה אחרת של המאורע בשקלוב:

אדמו"ר הזקן עלה לבימה, ואמר בקול ניגון כדרכו בקודש: "'טעמו וראו כי טוב ה' – תטעמו ותראו כמה שה' יתברך הוא טוב".

בהיות דבריו דברים היוצאים מן הלב, דברים חוצבי להבות אש, נכנסו ללב השומעים, וכמסופר מחסיד לחסיד דור אחר דור עד לדורנו זה, רדפו אחריו והצטרפו אליו עשרות אברכים שעסקו אחרי כן בלימוד תורת החסידות, ובמשך הזמן נעשו לעמודי עדת החסידים.