מטבעות מכריעות

הרב המגיד ממעזריטש היה נוהג להרבות בנתינת צדקה בפורים, והיה מחלק לעניים מטבעות מלוא חופניו, באָמרו:

"נתינת הצדקה היא מן המצוות המעשיות שיש בכוחן להכריע את המאזניים ולהטות את הכף כך שחכמתי לא תהיה מרובה ממעשיי…"

(סיפורי החג פורים)

סיפור כה יפה

פעם נסע כ"ק אדמו"ר האמצעי בשליחות אביו אדמו"ר הזקן לעיר ארשא והתעכב במקום גם בימי הפורים. לאחר קריאת המגילה העמידו במקום קערה שבתוכה שמו השומעים את נדבתם עבור בעל-הקריאה. הסכום שנתנו כל השומעים לא הגיע לכלל רובל אחד, ואילו אדמו"ר האמצעי נתן חמישה רובלים.

אמר בעל-הקריאה לאדמו"ר האמצעי שלדעתו, לא מגיע לו סכום כה גדול. אמר לו אדמו"ר האמצעי: כן מגיע לך. מעולם לא שמעתי סיפור כה יפה ונפלא.

אמר על כך המשפיע ר' גרונם: כל ימיו של כ"ק אדמו"ר האמצעי, שמע את קריאת המגילה מאביו ובכל פסוק שמע את העניינים כפי שהם למעלה, ואילו מבעל הקריאה הזה שמע אדמו"ר האמצעי את סיפור המגילה כפי שהוא כפשוטו.

סיפור זה מופיע גם בנוסחה שונה:

כ"ק אדמו"ר הזקן נהג להיות בעצמו בעל הקריאה בתורה וגם את המגילה היה קורא בעצמו. לאחר הסתלקותו, שמע כ"ק אדמו"ר האמצעי לראשונה את המגילה מאדם אחר ובסיום הקריאה אמר: "סיפור נפלא מאוד". שאלו אותו: "האם הרבי שומע את המגילה בפעם הראשונה?!" ענה הרבי: "כשאבא היה קורא, הסיפור נשמע אחרת לגמרי…"

 (רשימות דברים; ליקוטי סיפורים)

יחס מיוחד לפעילות פורים

במשך השנים העניק הרבי יחס מיוחד למבצע פורים בקרב חיילי צה"ל ובקרב כוחות הביטחון, על כך מספר המזכיר הרב יהודה לייב גרונר:

"מידי שנה, טרם חג הפורים, ביקש הרבי להתעניין על התכנית לחלוקת משלוח מנות בקרב חיילים, שוטרים ובתי סוהר. הרבי אף היה משלם שליש מההוצאות למשלוחי מנות אלו, ולאחר פורים מוסיף שני שליש הנותרים.

"כך שילם הרבי מידי שנה את משלוחי המנות שקיבלו כוחות הביטחון".

כשהליצנים הגיעו להתוועדות

התוועדויות של פורים, אף על פי שלא היו בהם סממנים חיצוניים של שמחה, מכל מקום, השמחה הייתה גדולה מהרגיל.

בשנים הראשונות לנשיאות, שכונת קראון הייטס של אז, הייתה שכונה יהודית עם מגוון של חוגים ועדות. היו שם יהודים הונגרים, היו מודרניים והיו מחסידי פולין, מכל הסוגים והחוגים. שנה אחת, בעיצומה של התוועדות הרבי, הופיעה פתאום קבוצת ליצנים מחופשים, ובעת ששרו ניגון מסוים הם עשו "שמח". לא מתוך רצון להפריע, רק מתוך אווירה "פורימית" ומבדחת. כאשר גמרו את שלהם, אמר הרבי: כעת נראה מה אנחנו יודעים לעשות.. והרבי פתח בניגון סוער…

"נס פורים" בשנת תש"מ

בלילה של מוצאי פורים התקיימה התוועדות לרגל חג הפורים. בעת ההתוועדות אמר הרבי מאמר ד"ה "בלילה ההוא". לקראת סוף המאמר אמר הרבי את העניינים באופן שונה מהרגיל – כשדיבר בתוקף ובחריפות כנגד מסירת השטחים בארץ ישראל, ואמר זאת באותו ניגון שבו הוא אומר את המאמר.

בסיום המאמר, דיבר הרבי על פרשת חג הפורים, על גזירת המן ועל הניצחון של היהודים, והוסיף כי כמו שהיה בשעתו הנס בפורים בפשטות, כך יהיה גם כיום במצבו של עם ישראל בדורנו. חסידים העידו כי היה ניכר שבאמירת המאמר הרבי ממשיך ומשפיע את העניינים הרוחניים הנחוצים בימי הפורים בשנה זו, תש"מ.

בסיום ההתוועדות הורה הרבי לנגן "שושנת יעקב". בשעת הניגון הראה הרבי בידו הקדושה לעבר אחד החסידים שיאמר "לחיים". הלה היה בגילופין, והרבי הגיב: "חסיד אוטשאק".

בהתוועדות שבת פרשת תשא, דיבר הרבי באריכות על הנס שאירע בימים אלה, כאשר נשיא ארה"ב מר קרטר התחרט על כך שהצביע נגד ארץ ישראל. הרבי הסביר בהרחבה שזה על דרך הנס שהיה בפורים.

משלוח מנות ליהודי גלמוד

בשנת תש"ם, שלח הרבי משלוח מנות מיוחד למר הנרי. יהודי זה היה 'סיפור' מיוחד.

הוא היה רווק מבוגר שהתגורר באותו בניין בו התגורר הרבי בשנים הראשונות לשהותו בארה"ב, ברחוב ניו יורק. בתחילה גילה יחס עוין ליהדות, אך לאחר היכרות ממושכת עם הרבי נעלם יחסו העוין והוא החל לשמור תורה ומצוות. אדם זה התקרב ליהדות על ידי הרבי באופן אישי.

הקשר עם הרבי נמשך גם לאחר שהרבי עקר את דירתו למקום אחר והוא זכה לקירובים מיוחדים מהרבי.

מגילה לדורות

בשנים הראשונות לנשיאות היה הרבי משתמש במגילה שהייתה צהובה מיושן. חסידים סבורים כי הרבי קיבל את המגילה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע. הייתה זו מגילה שבה "עשרת בני המן" היו בעמוד שלם, שלא כמו במגילה שכתב כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע. הנרתיק של המגילה הזו היה פשוט ובצבע שחור כהה.

כעבור שנים, הרב געצל רובשקין ובניו קנו לרבי מגילה חדשה והניחוה בנרתיק של כסף והרבי קיבלה והחל להשתמש בה.

כשפורים חל ביום שישי

פעמים נדירות חל פורים ביום שישי. במקרים כאלה, ההתוועדות, למשל, הייתה לפעמים בפורים עצמו ולפעמים רק בשבת, שושן פורים.

בפורים תשי"ד, החל הרבי את ההתוועדות בשבת לפנות ערב ובסיום ההתוועדות הרבי חילק "כוס של ברכה".

בשנת תשל"ד לא הייתה התוועדות ביום הפורים, אלא רק בשבת, שושן פורים, ועם זאת ההתוועדות הייתה מאד פורים'דיק. הייתה אז קבוצה גדולה של אורחים מצרפת ושרו 'האדרת והאמונה' במנגינה הצרפתית, והרבי אף נתן לאורחים מהיין ומהמזונות שלו.

הלוואה קטנה

אחר פטירתו של רבי יוסף מקוצק, באו רבים מחסידיו לחצרו של ממשיך דרכו, הרב הקדוש רבי יוסף אשר זליג מסטריקוב, כדי לשמוח במחיצת הרבי החדש.

אחד החסידים נכנס לחדרו של רבי יוסף אשר זליג ושאלו:

"רבי! מהיכן משיגים קצת 'שמחה' לכבוד פורים, בימים כה קשים ומרים?"

נענה הרבי ואמר:

"יהודים עובדים את הקב"ה ואת מצוותיו מקיימים בשמחה, ומשום כך מובטח להם שכר לעתיד לבוא. אמנם אי אפשר לבקש מהבורא על חשבון העתיד לבא, אך 'הלוואה' קטנה מותר לבקש ממנו… אם כן שילווה לנו הקדוש ברוך הוא מעט שמחה, מאוצר השמחה של ימות המשיח…"