סיפור-לפורים

"ראינו אז בחוש מופת גלוי, ממש לא יאומן כי יסופר, והגם שכולנו רעדנו מפחד, בטחנו בהשם יתברך ובעבדו הנאמן. והתקשרנו בחזקה אל רבינו ולא חשבנו מאומה. רק השתוקקנו לא להחסיר מפיו אף מילה. כה ישבנו שם עד לערך שעה ארבע לפנות בוקר. "שתים עשרה שעות רצופות ארכה סעודת הפורים, והייתה זו מעין מסיבת פרידה לרבי הרש"ב. לאחר שבועיים עלתה נשמתו הקדושה למרומים. "סעודת פורים זו, על כל מה שראינו בעינינו, לא תמוש מזיכרוני לעולם".

בין רבבות החיילים שנשלחו מארה"ב לאיזור המפרץ הפרסי, היה גם צ'פלין יעקב גולדשטיין. הרב גולדשטיין הנו חסיד חב"ד תושב 'קראון הייטס' המכהן כאיש דת בצבא האמריקני. קודם נסיעתו לאיזור המפרץ, הגיע אל הרבי, במעמד חלוקת דולרים ביום ראשון, וביקש את ברכתו של הרבי. הוא אף אמר לרבי כי הוא נוטל עמו מגילת אסתר כדי לקרוא בה בפורים. הרבי הניף ידו בתמיהה ואמר: "עד פורים לא תצטרכו לזה שם…"

כשנפרדנו, הביט בי בעיניים אסירות-תודה. "אני מאושר שבאת וגרמת לי לספר את הסיפור", אמר. "הקלת עליי מאוד. וחוץ מזה: עצם העובדה שאנחנו יושבים היום, בארץ-ישראל, בפורים, ואומרים 'לחיים', זה הניצחון הגדול על אותו צר ואויב שביקש להשמיד, להרוג ולאבד"…

הרבי, כדרכו בקודש, מעולם לא הסביר את פשר אותם מאורעות שמימיים שחולל בהתוועדות פורים תשי"ג. מעין "אישור" לכך ניתן רק כעבור ארבעים שנה, כאשר אותו מאמר דא"ח מופלא הודפס והוגה מחדש על ידי הרבי. הרבי גם הגיה את ה'פתח דבר' לקונטרס ובכך אישר את הכתוב בו: "לקראת ימי הפורים הבאים עלינו לטובה, הננו מוציאים לאור את המאמר דיבור המתחיל 'על כן קראו לימים האלה פורים', שאמר כ"ק אדמו"ר שליט"א בהתוועדות פורים תשי"ג, המאמר השני שנאמר בהתוועדות דפורים בשנה ההיא, שאמירתו הייתה קשורה, כנראה, עם המאורעות שאירעו בתקופה ההיא עד למפלתו של סטאלין המושל דמדינה ההיא שהיה צורר ישראל…

מידי שנה, טרם חג הפורים, ביקש הרבי להתעניין על התכנית לחלוקת משלוח מנות בקרב חיילים, שוטרים ובתי סוהר. הרבי אף היה משלם שליש מההוצאות למשלוחי מנות אלו, ולאחר פורים מוסיף שני שליש הנותרים. כך שילם הרבי מידי שנה את משלוחי המנות שקיבלו כוחות הביטחון…

הרבי מציע עשירות לכל מבקש אולם לא כולם רוצים, וממשיך הרבי ואומר: "אחר כך מתלוננים שזה חסר וזה חסר, אך כאשר ישנה עת רצון עושים "חב"ד'סקע שטותים"… מה אעשה לכם…

כשנכנסתי לחדר והושטתי לאיש שתי ידיים מלאות אוזני המן, תלה בי עיניים נדהמות. הוא הביט בי כאחוז הלם ומלמל: "לא להאמין, 'המן טאש'. 'המן טאש אחרי פסח". הוא הושיט יד ונטל 'אוזן המן' אחת. בעזרתי בירך ברכת 'מזונות' ונגס בעוגייה בעיניים עצומות. אחר כך, בלי אומר ודברים, הפשיל את שרוולו וקיים את חלקו ב'עסקה' המוזרה שיזם הוא עצמו כמה דקות קודם לכן. הוא הניח תפילין, והדמעות שגלשו על לחייו לחלחו את עיני כולנו – – –

באחת השנים נסע הרב החסיד ר' יצחק גינזבורג להשתתף בפעילות, וכשחזר סיפר שהגיע למשפחה אחת בשעה מאוחרת של חג הפורים. כשנכנס בדלת, זעקו לקראתו בני המשפחה "אליהו הנביא הגיע…" התברר כי הם חיכו לחב"ד כל שעות היום ופחדו לצאת כדי שלא לפספס את החב"דניקים…

"חשתי הרגשה מעורבת", נזכר הרב גורביץ'. "מצד אחד זה גרם לי סיפוק והנאה שגרמנו לרבי נחת רוח ואפילו ציין זאת לשבח, ומצד אחר – הדברים גרמו לי להרגשת התכווצות ואי-נוחות שהובילה ל'ביטול' פנימי". עוד הרב גורביץ' יושב על מקומו, מאזין, ולא יודע את נפשו, והרב טוביה בלוי, אף הוא ממאזיני השידור, קם ממקומו בהתרגשות, ניגש אל גורביץ' ומטביע נשיקה חמה במצחו. כולם הביטו בו מופתעים-משהו. הרב טוביה בלוי נרגש: "מגיע לך 'כל הכבוד' שבגללך הרבי מדבר שיחה כזאת".

הרב הדגיש: 'אין לזה שום קשר לשלטונות סעודיה. משלוחי המנות מגיעים מניו יורק לחיילים יהודיים במפרץ, וזה יזכיר לחיילים שמישהו חושב עליהם, והם נושאים את המסר שלא שכחנו אותם. חלקם אפילו לא שמעו על פורים, אבל עכשיו תהיה להם אפשרות ללמוד וליהנות מהמטעמים'.

הייתה זו הרגשה נפלאה, שהנה אנו עושים משהו, ולו משהו קטן, כדי למחות את זרעו של המן ולהגביר את כוחו של מרדכי היהודי בשמירת חגי ישראל, "לקיים עליהם להיות עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר .. בכל שנה ושנה" – – –