תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
הרבנית חיה מושקא – "דודה" של זאטוטה
הקראת כתבה
הרב שמואל לו מספר:
בלעה"ר יש לנו הרבה ילדים, ובכל נסיעה שלי ושל רעייתי לרבי, היינו לוקחים כמה מהילדים איתנו. (במאמר המוסגר: פעם הגעתי לרבי עם הבנים שלי, והרבי שיבח מאוד את הבאת הילדים לרבי.)
רעייתי נכנסה לבקר את הרבנית ב'זאת חנוכה' תשמ"ח, כמה שבועות לפני כ"ב בשבט. הרבנית הזמינה את רעייתי לבוא אחרי שהרבי הדליק את החנוכיה ולאחר שכבר יצא מן הבית.
לאחר מכן שאלתי את רעייתי איך הרבנית התייחסה לבתנו הקטנה שגם היא השתתפה בביקור. רעייתי סיפרה כי הרבנית אמרה לילדה "בואי לדודה". זו הייתה צורת היחס שלה, יחס של דודה. אמרתי לרעייתי "תראי איך שאשה מבוגרת בגיל שמונים ושבע, שאין לה ילדים משלה, ובכל זאת היא יודעת איך להתייחס לילדה כדי שזו תרגיש בנוח…
בכלל כל הביקורים שלנו היו בזמנים מתואמים שלא ייפגש עם זמנים בהם הרבי נמצא בבית. זה היה חשוב מאוד אצל הרבנית שלא להפריע לרבי.
פרסום תגובה חדשה