מַהִי הֲכָלָה?

כָּל בְּנֵי אָדָם דּוֹמִים זֶה לָזֶה וְעִם זֹאת שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה בְּמַהוּתָם. כָּל אֶחָד מַגִּיעַ מֵעוֹלָם אַחֵר, וְיֵשׁ לוֹ רֶקַע מִשְׁפַּחְתִּי וְחֶבְרָתִי מִשֶּׁלּוֹ, חֲוָיוֹת וְהִתְנַסֻּיּוֹת מִשֶּׁלּוֹ, וְהַדָּבָר נָכוֹן גַּם לְגַבֵּי בְּנֵי זוּג. אַף שֶׁבְּנֵי זוּג הֵם שְׁנֵי חֲצָאִים שֶׁל אוֹתָהּ נְשָׁמָה, הַפְּעָרִים בֵּינֵיהֶם גְּדוֹלִים וְהֵם כְּמוֹ שְׁנֵי הֲפָכִים. וּבְכָל זֹאת זוּג מַחְלִיט לְהִתְחַתֵּן, וְאָז מַתְחִילָה מְשִׂימַת הָאַהֲבָה, הַהִתְחַבְּרוּת וְהַהִתְאַחֲדוּת שֶׁבֵּינֵיהֶם.

הַכֹּל מוּדָעִים לְכָךְ שֶׁבְּאַהֲבָה יֵשׁ הַרְבֵּה נְתִינָה, וְהַנְּתִינָה מְחַזֶּקֶת אֶת הָאַהֲבָה, אוּלָם הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָה אֲמִתִּית בֵּין בְּנֵי זוּג אֵינָהּ רַק נְתִינָה, אֶלָּא דַּוְקָא בְּקַבָּלַת הָאַחֵר כְּמוֹת שֶׁהוּא. הַחָכְמָה הִיא לִחְיוֹת בְּשַׁלְוָה עִם הָאַחֵר, אַף שֶׁהוּא שׁוֹנֶה מִמֶּנִּי בֶּאֱמוּנוֹת, בְּמַחְשָׁבוֹת, בְּדֵעוֹת, בִּנְטִיּוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. זֶה נָכוֹן לְגַבֵּי כָּל בְּנֵי אָדָם וּבִמְיֻחָד בֵּין בְּנֵי זוּג.

כַּאֲשֶׁר בְּנֵי הַזּוּג מַכִּירִים זֶה אֶת זֶה וּמוֹצְאִים חֵן זֶה בְּעֵינֵי זֶה בִּגְלַל הַמַּעֲלוֹת וְלַמְרוֹת הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁגִּלּוּ בְּבֶן/בַּת הַזּוּג. מַתְחִילָה הִתְאַהֲבוּת רִאשׁוֹנִית וְהֵם מַחְלִיטִים לְהִתְחַתֵּן. זוֹהִי הַתְחָלָה טוֹבָה, מַתָּנָה מִשָּׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁיַּחְפְּצוּ לְהָקִים בַּיִת נֶאֱמָן בְּיִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב. אוּלָם מִבְחַן הָאַהֲבָה הָאֲמִתִּי מַתְחִיל רַק לְאַחַר שֶׁהַהִתְלַהֲבוּת הָרִאשׁוֹנִית נִרְגַּעַת וְנִכְנָסִים לְחַיֵּי שִׁגְרָה וּמְשִׂימוֹת מְחַיְּבוֹת. אָז חָשׁוּב שֶׁבְּנֵי הַזּוּג יָבִינוּ זֶה אֶת זֶה יִתְחַשְּׁבוּ זֶה בָּזֶה, וּבְעִקָּר שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים לְקַבֵּל זֶה אֶת זֶה. מֵאַחַר שֶׁהַהֶכֵּרוּת הָרִאשׁוֹנִית לֹא הָיְתָה מַסְפֶּקֶת, הֲרֵי שֶׁבְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן מִתְפַּתַּחַת הַהֶכֵּרוּת וּבְנֵי הַזּוּג מְגַלִּים עוֹד מַעֲלוֹת וְגַם עוֹד חֶסְרוֹנוֹת. וְאָז הַמְּשִׂימָה לְקַבֵּל אֶת הָאַחֵר נַעֲשֵׂית קָשָׁה וּמְאַתְגֶּרֶת, וְהִיא מְהַוָּה אֶת הַבִּטּוּי לְאַהֲבַת אֱמֶת שֶׁנִּמְשֶׁכֶת לָעַד, וּכְמוֹ שֶׁמְּבָרְכִים בְּנֵי זוּג הָעוֹמְדִים לְהִתְחַתֵּן, שֶׁיִּזְכּוּ לְבִנְיַן עֲדֵי עַד.

אֵין זוֹ מְשִׂימָה קַלָּה לְקַבֵּל אֶת הָאַחֵר!

לְאַחַר שֶׁאַתָּה מִתְחַתֵּן אַתָּה עָשׂוּי לְגַלּוֹת בְּבֶן הַזּוּג תְּכוּנוֹת כְּמוֹ אָנוֹכִיּוּת, כַּעַס וְגַאֲוָה, אוֹ שֶׁאַתָּה מְגַלֶּה שֶׁהוּא מֻפְנָם וְלֹא חֶבְרָתִי, אוֹ שֶׁהוּא לֹא צַדִּיק כְּמוֹ שֶׁחָשַׁבְתָּ. וְאוּלַי הוּא לֹא לְגַמְרֵי בָּרִיא פִיזִית אוֹ נַפְשִׁית.

בְּמִקְרֶה שֶׁאַתָּה מְגַלֶּה כָּל מִינֵי חֶסְרוֹנוֹת, אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר הָיָה זֶה מִקַּח טָעוּת וְאָז לִרְצוֹת לְהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ, חַס וְשָׁלוֹם. אוּלָם אַתָּה יָכוֹל גַּם לוֹמַר זוֹהִי מַתָּנָה מִשָּׁמַיִם! וַאֲנִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הַכֹּל כְּדֵי לְקַבֵּל אוֹתוֹ עַל מְנַת לַעֲזֹר לוֹ.

יֵשׁ סִבּוֹת טוֹבוֹת לְקַבֵּל אֶת הָאַחֵר

וְאָכֵן יֵשׁ לְקַבֵּל אֶת הָאַחֵר לֹא מִשּׁוּם שֶׁהוּא טוֹב לִי, אֶלָּא לַחְשֹׁב שֶׁאוּלַי זֶה רְצוֹן הַשֵּׁם לְחַבֵּר בֵּינֵינוּ, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי טוֹב לוֹ וְיָכוֹל לַעֲזֹר לוֹ. וּבֶאֱמֶת עָלֶיךָ לְקַבֵּל אֶת הָאַחֵר לָאו דַּוְקָא מִשּׁוּם שֶׁאַתָּה נֶהֱנֶה מִמֶּנּוּ אוֹ מַסְכִּים אִתּוֹ, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַזְּכוּת לִהְיוֹת שׁוֹנֶה מִמְּךָ, וְלַחְשֹׁב אַחֶרֶת מִמְּךָ, וְאוּלַי גַּם לִהְיוֹת בְּרָמָה שׁוֹנָה מִשֶּׁלְּךָ. וּמִי בֶּאֱמֶת יָכוֹל לְהַעֲרִיךְ מִי גָּדוֹל וְטוֹב מִמִּי? עָלֶיךָ לְקַבֵּל אוֹתוֹ וּתְמוּרַת זֹאת גַּם הוּא יְקַבֵּל אוֹתְךָ!

קַבָּלַת הָאַחֵר צְרִיכָה לִהְיוֹת עִקְבִית וּמַעֲמִיקָה. אֵין זוֹ חָכְמָה לְקַבֵּל אֶת הָאָדָם עַל מַעֲלוֹתָיו, הַחָכְמָה הִיא לְקַבֵּל גַּם אֶת חֶסְרוֹנוֹתָיו. וּלְמִי אֵין חֶסְרוֹנוֹת?!…

וְזֹאת עָלֵינוּ לִזְכֹּר, מִי שֶׁמְּקַבֵּל אֶת עַצְמוֹ קַל לוֹ לְקַבֵּל אֶת הָאַחֵר. וּמִי שֶׁמְּקַבֵּל אֶת הָאַחֵר, מְקַבֵּל אֶת עַצְמוֹ. וְאַף לְהֶפֶךְ, מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל אֶת הָאַחֵר, אֵינוֹ מְקַבֵּל גַּם אֶת עַצְמוֹ. אוּלַי הוּא רוֹאֶה בָּאַחֵר אֶת הָרְאִי שֶׁלּוֹ וּמְפַחֵד מִמֶּנּוּ/מֵעַצְמוֹ. כְּשֶׁאָדָם אֵינוֹ מֵכִיל אֶת עַצְמוֹ, זֶה מַשְׁפִּיעַ לְרָעָה עַל כָּל סְבִיבָתוֹ. לֹא רַק שֶׁאֵינוֹ מֵכִיל אֶת הָאַחֵר אֶלָּא מִתְעַלֵּל בָּאַחֵר. נִמְצָא שֶׁהֶעְדֵּר יְכֹלֶת הַהֲכָלָה הָעַצְמִית הִיא הִתְעַלְּלוּת בָּאָדָם עַצְמוֹ וּבְזוּלָתוֹ. אוּלָם אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ וּבַעֲבוֹדָה מְשֻׁתֶּפֶת מִתּוֹךְ הֲבָנָה וְרָצוֹן טוֹב, אָדָם לוֹמֵד לְהָכִיל אֶת עַצְמוֹ וְאֶת זוּלָתוֹ.

כָּל הַחָכְמָה הִיא לִרְאוֹת אֶת הַזּוּלַת בַּמִּשְׁקָפַיִם שֶׁלּוֹ.

מַהִי הַדֶּרֶךְ לְקַבֵּל אֶת חֶסְרוֹנוֹת הָאַחֵר?

אָדָם נוֹטֶה לְקַבֵּל אֶת חֶסְרוֹנוֹת עַצְמוֹ בְּקַלּוּת רַבָּה יוֹתֵר, וְלָרֹב יַצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ, כִּי "עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה" – אַהֲבָה עַצְמִית! אוּלָם קָשֶׁה יוֹתֵר לְקַבֵּל אֶת הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁל הָאַחֵר. אָז מָה עוֹשִׂים?

הַדֶּרֶךְ לְקַבֵּל אָדָם עַל חֶסְרוֹנוֹתָיו הִיא לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב הֵיטֵב בְּמַעֲלוֹתָיו. יֵשׁ לִרְאוֹת זֹאת כִּמְשִׂימָה לְהִתְבּוֹנֵן בְּמַעֲלוֹת הָאַחֵר בְּצוּרָה בּוֹגֶרֶת וּמְפֻכַּחַת וְלִרְאוֹת אֶת הַיֹּפִי שֶׁבּוֹ, אֶת הַגְּדֻלָּה שֶׁלּוֹ, אֶת הַיְּכוֹלוֹת שֶׁלְּךָ, אֶת עָצְמָתוֹ, בְּדֶרֶךְ זוֹ אֲנִי בּוֹחֵר לֶאֱהֹב אוֹתוֹ וְלֹא לִמְתֹּחַ עָלָיו בִּקֹּרֶת מַתְמֶדֶת, וְכָךְ לַחְלֹק עִמּוֹ אֶת חַיַּי.

אָסוּר לָאָדָם לִהְיוֹת שָׁקוּעַ בַּהֲנָאַת עַצְמוֹ. הוּא צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת הַזּוּלַת כָּרְאִי שֶׁלּוֹ. וּלְהָבִין שֶׁכְּמוֹ שֶׁלַּזּוּלַת יֵשׁ מִגְרָעוֹת גַּם לוֹ יֵשׁ מִגְרָעוֹת, וְאוּלַי הַמִּגְרָעוֹת שֶׁל הַזּוּלַת הֵן הַמִּגְרָעוֹת שֶׁלּוֹ, אוּלַי בְּאֵיכוּת וְכַמּוּת שׁוֹנָה, אוּלָם אִם יִתְבּוֹנֵן יִרְאֶה שֶׁאֵינוֹ שׁוֹנֶה כָּל כָּךְ מֵחֲבֵרוֹ וְאוּלַי אַף גָּרוּעַ מִמֶּנּוּ.

לֹא רַק אֲנִי צָרִיךְ לְהָכִיל אֶת הַזּוּלַת, גַּם הַזּוּלַת צָרִיךְ לְהָכִיל אוֹתִי, וְאִם לֹא אֲשַׁמֵּשׁ לוֹ דֻּגְמָה שֶׁאֵינֶנִּי שָׁקוּעַ בְּעַצְמִי, שֶׁאֵינֶנִּי נִפְגָּע וְנֶעֱלָב מִמַּה שֶּׁאָמַר לִי וּמִמַּה שֶּׁעָשָׂה לִי, אֵיךְ יוּכַל הוּא לַעֲשׂוֹת זֹאת בְּקַלּוּת?

כַּאֲשֶׁר אָנוּ מוּדָעִים שֶׁגַּם לָנוּ יֵשׁ חֶסְרוֹנוֹת, קַל לָנוּ יוֹתֵר לְקַבֵּל אֶת הַזּוּלַת. עָלֵינוּ לְהַזְכִּיר לְעַצְמֵנוּ, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹצֶה שֶׁיְּקַבְּלוּ אוֹתִי עַל חֶסְרוֹנוֹתַי, כָּךְ אֲנִי צָרִיךְ לְקַבֵּל אֶת הַשֵּׁנִי עַל חֶסְרוֹנוֹתָיו. כָּךְ גַּם יִתְאַפְשֵׁר לִי לְהַבְחִין גַּם בַּיִּתְרוֹנוֹת שֶׁל הָאַחֵר, וְרַק כָּךְ יִהְיֶה קַל לְהִתְגַּבֵּר בְּכוֹחוֹת מְשֻׁתָּפִים עַל רִגְעֵי מַשְׁבֵּר, וְעַל סַעֲרוֹת הַחַיִּים. וּבְהִתְנַהֲגוּת בְּאֹפֶן זֶה הַקֶּשֶׁר יִהְיֶה יַצִּיב וְחָזָק.

הַהֲכָלָה הִיא אֶתְגָּר וְשָׂכָר בְּצִדָּהּ

קַבָּלַת הָאַחֵר מְסַיַּעַת לוֹ מְאוֹד. הִיא עֲשׂוּיָה לְרַפֵּא אֶת פִּצְעֵי הַיַּלְדוּת שֶׁלּוֹ, וְלִמְחֹק מִזִּכְרוֹנוֹ אֶת הָאַכְזָבוֹת מִקְּשָׁרִים קוֹדְמִים. הִיא מוֹכִיחָה לוֹ שֶׁהוּא בַּעַל עֵרֶךְ, שֶׁמַּגִּיעָה לוֹ אַהֲבָה, וְשֶׁאַהֲבָה אֵינָהּ מֻתְנֵית בְּשׁוּם דָּבָר וְעִנְיָן, אֶלָּא סְתָם אַהֲבָה טְהוֹרָה.

כַּאֲשֶׁר אָדָם מַרְגִּישׁ שֶׁמְּבִינִים אוֹתוֹ וּמְקַבְּלִים אוֹתוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא, הוּא יָכוֹל לֶאֱהֹב, לְהִתְחַבֵּר, לִשְׂמֹחַ וְאַף לְהִשְׁתַּפֵּר! כֵּיף לְדַעַת שֶׁמִּי שֶׁנִּמְצָא לְצִדְּךָ נֶאֱמָן לְךָ וּלְעוֹלָם לֹא יַעֲזֹב אוֹתְךָ, וּבַמַּצָּבִים הַקָּשִׁים בַּחַיִּים יַעֲמֹד לְצִדְּךָ.

קַבָּלַת הָאַחֵר מַעֲצִימָה אוֹתוֹ וְלֹא פָּחוֹת מִזֶּה הִיא מַעֲצִימָה אוֹתִי, כִּי "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם אֶל הָאָדָם" – הַשֻּׁתָּף שֶׁלִּי לַחַיִּים גַּם הוּא מְקַבֵּל אוֹתִי. הַקַּבָּלָה הַהֲדָדִית יוֹצֶרֶת אַחְדוּת, וּבְיַחַד אָנוּ גְּדֵלִים, מִתְפַּתְּחִים, צוֹמְחִים וּמִתְקַדְּמִים, וְגַם הָאַהֲבָה שֶׁבֵּינֵינוּ מִתְעַצֶּמֶת, עַד שֶׁאָנוּ מַגִּיעִים לְקֶשֶׁר טוֹב חָזָק וְיַצִּיב בַּל יִנָּתֵק.

וּבְקֶשֶׁר טוֹב וְיַצִּיב יֵשׁ גַּם הוֹדָאָה בַּחֻלְשׁוֹת, יֵשׁ שִׁחְרוּר מִמַּחְשָׁבוֹת שְׁלִילִיּוֹת וְסִלּוּק הֶרְגֵּלִים רָעִים. יֵשׁ שִׁפּוּר בַּהִתְנַהֲגוּת, יוֹצְאִים מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, וְנַעֲשִׂים מְאֻשָּׁרִים יוֹתֵר. זוֹהִי הַסִּבָּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחְלִיט שֶׁ"לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ", כִּי לְבַדּוֹ לֹא יוּכַל לְשַׁפֵּר אֶת עַצְמוֹ. הוּא צָרִיךְ אֶתְגָּרִים, נִסְיוֹנוֹת – עֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת!

לֹא חָכְמָה לִשְׁלֹחַ אֶת בֶּן הַזּוּג לִפְסִיכוֹלוֹג וְלוֹמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ וִיטַפֵּל בְּעַצְמוֹ (פְּרָט לְמִקְרִים קָשִׁים בִּמְיֻחָד!) הַפְּסִיכוֹלוֹג הַטּוֹב בְּיוֹתֵר שֶׁל הָאָדָם זֶה קֹדֶם כָּל הוּא בְּעַצְמוֹ, וּמַה טּוֹב אִם בֶּן הַזּוּג מְסַיֵּעַ לוֹ. לִפְעָמִים אָדָם צָרִיךְ רַק שֶׁיַּקְשִׁיבוּ לוֹ, יָבִינוּ אוֹתוֹ וִיקַבְּלוּ אוֹתוֹ לְלֹא וִכּוּחַ.

מַהוּ גְּבוּל הַהֲכָלָה?

עִם כָּל זֹאת, עָלֵינוּ לְהַכִּיר בָּעֻבְדָּה שֶׁיְּכֹלֶת הַהֲכָלָה שֶׁלָּנוּ וְשֶׁל הָאֲחֵרִים מֻגְבֶּלֶת, וּפְעָמִים חַיָּבִים לְהַגְבִּיל אוֹתָהּ, שֶׁהֲרֵי הַהֲכָלָה הִיא מִמִּדַּת הַחֶסֶד, וּכְמוֹ כָּל חֶסֶד הַדּוֹרֵשׁ שִׁתּוּף פְּעֻלָּה עִם מִדַּת הַגְּבוּרָה, גַּם הַקַּבָּלָה צְרִיכָה לִהְיוֹת מֻגְבֶּלֶת כַּאֲשֶׁר בֶּן הַזּוּג מְנַצֵּל אֶת זֶה יוֹתֵר מִדַּי, עַד שֶׁאֵין עוֹד כֹּחַ לְהָכִיל אוֹתוֹ.

אָז קֹדֶם כָּל צָרִיךְ לִשְׁאֹף לַהֲכָלָה הֲדָדִית. שֶׁהֲרֵי לְכָל אֶחָד וְאַחַת מֵאִתָּנוּ יֵשׁ צְרָכִים שׁוֹנִים וּלְעִתִּים מְנֻגָּדִים. וְעָלֵינוּ לִהְיוֹת עֵרִים וּקְשׁוּבִים לַצְּרָכִים שֶׁל הַזּוּלַת. הֲכָלַת הָאַחֵר הִיא הִתְיַחֲסוּת אֲמִתִּית לְצָרְכֵי הַזּוּלַת, לְלֹא בִּטּוּלָם.

וְעוֹד נִזְכֹּר, שֶׁלְּכָל אָדָם כְּלִי בַּעַל קִבֹּלֶת מִשֶּׁלּוֹ לְהָכִיל אֶת סְבִיבָתוֹ. חָשׁוּב לְהַרְחִיב וּלְהַגְדִּיל אֶת הַכֵּלִים. לְהַגְדִּיל אֶת הַסַּבְלָנוּת, לְהַעֲצִים אֶת הָאַהֲבָה. וּבְכָל אֹפֶן תָּמִיד צָרִיךְ לְמַשֵּׁשׁ אֶת הַדֹּפֶק וְלָדַעַת אִם אֵין אֲנִי מַגְזִים בַּהֲכָלָה וּמִצַּד שֵׁנִי אִם אֵין אֲנִי מַפְרִיז בָּרָצוֹן שֶׁיְּקַבְּלוּ אוֹתִי כְּמוֹת שֶׁאֲנִי. הַחַיִּים עֲמוּסִים לָכֵן צָרִיךְ לְטַכֵּס בְּיַחַד עֵצָה אֵיךְ לְהַרְפּוֹת וּלְחַפֵּשׂ דְּרָכִים לְהָקֵל עַל עַצְמֵנוּ.

צָרִיךְ לִמְצוֹא זְמַן לְטַיֵּל, לַחְגֹּג, לְהִפָּגֵשׁ עִם חֲבֵרִים אוֹ בְּנֵי מִשְׁפָּחָה, לְגַוֵּן אֶת הַחַיִּים, לְשַׁנּוֹת כִּוּוּנֵי מַחְשָׁבָה, לְתַכְנֵן סֵדֶר יוֹם חָדָשׁ, לְהִתְחַדֵּשׁ מִתּוֹךְ שִׂמְחָה שֶׁל אֱמוּנָה, שֶׁמַּה שֶּׁנִּתַּן לִי הוּא הַטּוֹב בְּיוֹתֵר עֲבוּרִי. וְהָעִקָּר לֹא לְהִתְרַכֵּז בֶּעָבָר, לִשְׁכֹּחַ וְלִסְלֹחַ וְלָקוּם כָּל רֶגַע מֵחָדָשׁ.

נָשִׁים וּגְבָרִים שׁוֹנִים זֶה מִזֶּה בִּיכֹלֶת הַנְּתִינָה וְהַהֲכָלָה

ֶגְּבָרִים נוֹעֲדוּ לָתֵת יוֹתֵר מִנָּשִׁים. לְעֻמַּת זֹאת, הֵם פָּחוֹת בְּנוּיִים לְקַבֵּל אוֹ לְהָכִיל, בְּעוֹד לַנָּשִׁים יֵשׁ יְכֹלֶת הֲכָלָה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לַגְּבָרִים. לָכֵן נָשִׁים צְרִיכוֹת לְהָבִיא זֹאת בְּחֶשְׁבּוֹן, וְלֹא לְהִתְאַכְזֵב יוֹתֵר מִדַּי אִם הַבַּעַל לֹא הֵבִין אוֹתָן עַד הַסּוֹף, וְעַל כָּל פָּנִים בַּדֻּגְמָה הָאִישִׁית הַטּוֹבָה שֶׁלָּהֶן יוּכְלוּ לְטַפֵּחַ אֶת מִדַּת הַהֲכָלָה שֶׁל הַבַּעַל, וְגַם לִלְמֹד מִן הַגְּבָרִים לָתֶת יוֹתֵר.

וּמִתּוֹךְ הֲבָנָה זוֹ תָּמִיד יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁלֹּא לִהְיוֹת בִּקָּרְתִּי מִדַּי, וְכַמּוּבָן לֹא צִינִי וּפוֹגֵעַ. תָּמִיד לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בְּאַהֲבָה, חֶמְלָה וְרַחֲמִים, וְתָמִיד לְנַסּוֹת בְּיַחַד לְיַשֵּׁר אֶת כָּל הַהֲדוּרִים.