חַנָּה סנש בִּפְנֵי שׁוֹפְטֶיהָ על־פי אַהֲרֹן מֶגֶד

חֶדֶר בֵּית הַדִּין, שְׁלוֹשָׁה קוֹלוֹנֶלִים יוֹשְׁבִים לְיַד דּוּכַן הַשּׁוֹפְטִים.

מִצִּדָּם הָאֶחָד – הַקָּטֵגוֹר וְהַתּוֹבֵעַ, מִצִּדָּם הַשֵּׁנִי הַסָּנֵגוֹר.

מִנֶּגֶד, עַל סַפְסַל הַנֶּאֱשָׁמִים יוֹשֶׁבֶת חַנָּה. בְּרִחוּק מָקוֹם.

כְּמוֹ מֵעֵבֶר לִתְחוּם בֵּית הַמִּשְׁפָּט. יוֹשֶׁבֶת יְחִידָה – הָאֵם.

הַשּׁוֹפֵט הָרָאשִׁי (מַכֶּה בְּפַטִּישׁ): הַנֶּאֱשֶׁמֶת חַנָּה סנש! אַתְּ שָׁמַעַתְּ אֶת כְּתַב הָאַשְׁמָה, אֶת הָעֵדֻיּוֹת, אֶת נְאוּם הַקָּטֵגוֹר וְאֶת נְאוּם הַסָּנֵגוֹר. הֲיֵשׁ לָךְ לוֹמַר עוֹד מַשֶּׁהוּ לַהֲגָנָתְךָ?

חַנָּה: כֵּן.

הַשּׁוֹפֵט הָרָאשִׁי: דַּבְּרִי.

חַנָּה: הָאֳשַׁמְתִּי כָּאן בְּכַמָּה עֲבֵרוֹת, שֶׁאוֹתָן אֵינֶנִּי מַכְחִישָׁה: עָבַרְתִּי אֶת הַגְּבוּל מִשֶּׁטַח הַפַּרְטִיזָנִים בְּיוּגוֹסְלַבְיָה – אֲנִי מוֹדָה בְּכָךְ. נִשְׁלַחְתִּי הֵנָּה עַל יְדֵי צְבָא בְּרִיטַנְיָה – אֲנִי מוֹדָה בְּכָךְ. הֶחְזַקְתִּי בְּיָדִי מַכְשִׁיר לְהַעֲבָרַת יְדִיעוֹת אֶל מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת הוּנְגַּרְיָה – אֲנִי מוֹדָה בְּכָךְ. בָּאתִי לְהַצִּיל יְהוּדִים מִמָּוֶת – אֲנִי גֵּאָה בְּכָךְ. אַךְ אֶת הָאַשְׁמָה, כִּי בָּגַדְתִּי בָּאָרֶץ שֶׁבָּהּ נוֹלַדְתִּי, כְּדֵי לְהָמִיט עָלֶיהָ אָסוֹן – אֲנִי דּוֹחֶה בִּשְׁאַט נֶפֶשׁ. גָּדַלְתִּי בְּאֶרֶץ זוֹ וְהִתְחַנַּכְתִּי בָּהּ. בְּבֵית אָבִי וְאִמִּי, בְּבֵית הַסֵּפֶר, בַּחֶבְרָה שֶׁבָּהּ נִמְצֵאתִי – לִמְּדוּנִי לֶאֱהֹב אֶת הוּנְגַּרְיָה, שֶׁהִשְׁתַּחְרְרָה מֵעֹל זָרִים, אֶת הוּנְגַּרְיָה שֶׁל לוֹחֲמֵי הַחֵרוּת. אָהַבְתִּי אוֹתָהּ, אֶת אֲנָשֶׁיהָ הַפְּשׁוּטִים וְהַטּוֹבִים וְאֶת מַשְׂכִּילֶיהָ, שֶׁבָּזוּ לְכָל עָרִיצוּת. נָשַׁמְתִּי בָּהּ אֶת אֲוִיר הַחֹפֶשׁ. כָּךְ הָיָה עַד שֶׁגִּלִּיתִי שֶׁאֲנִי – בַּת לְסוֹפֵר נַעֲרָץ וּלְאֵם מְכֻבֶּדֶת בַּחֶבְרָה – שֶׁאֲנִי נֶחְשֶׁבֶת כָּאן לְאֶזְרָחִית מִמַּדְרֵגָה שְׁנִיָּה, שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִזְכֻיּוֹת שָׁווֹת כְּכָל אָדָם שֶׁנּוֹלַד בְּהוּנְגָרְיָה, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי יְהוּדִיָּה. אֱמוּנָתִי בַּעֲתִיד הוּנְגַּרְיָה לֹא פָּסָה אָז, כִּי חָשַׁבְתִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דַּי אֲנָשִׁים טוֹבִים שֶׁיִּלָּחֲמוּ בָּרַע, אַךְ אֱמוּנָתִי בַּעֲתִיד הַיְּהוּדִים בָּהּ – פָּקְעָה כְּשַׁלְפּוּחִית, עָזַבְתִּי אֶת הָאָרֶץ שֶׁהָיְתָה אֲהוּבָה עָלַי מִיַּלְדּוּתִי וְאֶת הַנֶּפֶשׁ הַיְּקָרָה לִי מִכָּל, אִמִּי, וְנָסַעְתִּי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. שָׁם גִּלִּיתִי אֶת מוֹלַדְתִּי הָאֲמִתִּית. הִרְגַּשְׁתִּי, כִּי שָׁם אֲנִי יְכוֹלָה לְהִתְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה בְּרֹאשׁ מוּרָם, לְלֹא פַּחַד, לִנְשֹׁם אֲוִיר כִּרְצוֹנִי וְלֵהָנוֹת מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֵין מַפְרִיעַ. אִם יֵשׁ דָּבָר הַקָּרוּי אֹשֶׁר – שָׁם חַשְׁתִּי אוֹתוֹ בְּכָל נַפְשִׁי. לְעוֹלָם לֹא הָיִיתִי עוֹזֶבֶת אֶת גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ הַהִיא – אִלְמָלֵא הַמְּאֹרָעוֹת הָאֲיֻמִּים, שֶׁכֻּלְּכֶם יוֹדְעִים עֲלֵיהֶם. סִכַּנְתִּי אֶת חַיַּי וְהִגַּעְתִּי הֵנָּה, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת אַחַי מִמָּוֶת.

כֵּן, אֲנִי מוֹדֶה בְּאַשְׁמָה זוֹ.

אִם לְהִתְקוֹמֵם נֶגֶד שִׁעְבּוּד, נֶגֶד הַשְׁפָּלָה, נֶגֶד אַכְזָרִיּוּת שְׂטָנִים, אִם הִתְקוֹמְמוּת כָּזֹאת הִיא חֵטְא בְּעֵינֵיכֶם – אֲנִי מוֹדָה בְּחֵטְא זֶה. אִם לְהִלָּחֵם נֶגֶד חַיּוֹת טֶרֶף רַצְחָנִיּוֹת, הַמּוֹבִילוֹת לַמָּוֶת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים חַפִּים מִפֶּשַׁע, שֶׁכָּל אַשְׁמָתָם הִיא שֶׁנּוֹלְדוּ יְהוּדִים – אִם זֶהוּ חֵטְא בְּעֵינֵיכֶם – אֲנִי מוֹדָה בְּחֵטְא זֶה. אִם לְהַקְרִיב אֶת הַחַיִּים כְּדֵי הַצָּלַת תִּינוֹקוֹת טְהוֹרִים מִסַּכִּינוֹ שֶׁל הַשּׁוֹחֵט – הוּא חֵטְא בְּעֵינֵיכֶם – אֲנִי מוֹדָה בְּחֵטְא זֶה. אֲבָל אִם בָּגַד מִישֶׁהוּ בְּמוֹלַדְתּוֹ – הֲרֵי זֶה אַתֶּם, אַתֶּם…

(רַעַשׁ בָּאוּלָם)

שׁוֹפֵט ב': הַנֶּאֱשֶׁמֶת שׁוֹכַחַת לִפְנֵי מִי הִיא עוֹמֶדֶת!

שׁוֹפֵט ג': לֹא נַרְשֶׁה שֶׁמְּרַגֶּלֶת תָּשִׂים עָצְמָה מַאֲשִׁימָה!

הַקָּטֵגוֹר: הִיא מְנַצֶּלֶת אֶת סוֹבְלָנוּת בֵּית הַמִּשְׁפָּט! אֲנִי דּוֹרֵשׁ לְהַפְסִיק!

הַשּׁוֹפֵט הָרָאשִׁי: בְּהִתְחַשֵּׁב עִם כָּךְ שֶׁהַקָּטֵגוֹרְיָה דּוֹרֶשֶׁת עֹנֶשׁ מָוֶת לַנֶּאֱשֶׁמֶת – אֲנִי מַתִּיר לָהּ לְסַיֵּם אֶת דְּבָרֶיהָ.

חַנָּה: אֲנִי חוֹזֶרֶת וְאוֹמֶרֶת שֶׁאַתֶּם, כָּל מִי שֶׁמְּשָׁרֵת אֶת הַשִּׁלְטוֹן הַשּׂוֹרֵר עַכְשָׁו בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֵינוֹ מִתְקוֹמֵם נֶגְדּוֹ – הוּא בּוֹגֵד בְּמוֹלַדְתּוֹ. רְאוּ מָה עוֹלַלְתֶּם לְהוּנְגַּרְיָה שֶׁלָּכֶם, לְאֶרֶץ גְּדוֹלָה זוֹ, שֶׁנִּתְעַנְּתָה מֵאוֹת בַּשָּׁנִים תַּחַת עֹל זָרִים וְהִשְׁתַּחְרְרָה מֵהֶם בְּמִלְחֶמֶת הַחֹפֶשׁ! רְאוּ אֵיךְ כְּבוֹדְכֶם מֻשְׁפָּל בָּהּ, אֵיךְ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת מִבְּנֵי עַמְּכֶם נֶהֱרָגִים בְּמִלְחָמָה לֹא לָהֶם, לְמַעַן אוֹיְבֵי הוּנְגַּרְיָה מֵאָז וּמֵעוֹלָם – הַגֶּרְמָנִים! רְאוּ אֵיזֶה אָסוֹן אַתֶּם מְמִיטִים עַל הָעָם! אֵיךְ הַפַּחַד מְהַלֵּךְ אֵימִים עַל הַכֹּל! אֵיךְ אֶזְרָחִים יְשָׁרִים נֶחְטָפִים מִבָּתֵּיהֶם וְנִכְלָאִים בְּדִירֵי בְּהֵמוֹת! אֵיךְ רִבְבוֹת אֲנָשִׁים, שֶׁעָבְדוּ שְׁכֶם אֶחָד אִתְּכֶם לְמַעַן עָתִיד טוֹב יוֹתֵר, נִשְׁלָחִים עַתָּה אֶל מַחֲנוֹת הַמָּוֶת, אֶל כִּבְשְׁנֵי הַהַשְׁמָדָה! הַאִם מִי שֶׁאוֹהֵב אֶת מוֹלַדְתּוֹ בֶּאֱמֶת יָכוֹל לְהַחְרִישׁ נֹכַח כָּל זֶה? וּלְהִכָּנַע? זִכְרוּ: שִׁלְטוֹן הַזְּוָעָה, שֶׁאַתֶּם מְשָׁרְתִים אוֹתוֹ – קִצּוֹ קָרוֹב. יָמָיו סְפוּרִים, שְׁעוֹתָיו סְפוּרוֹת. יָבוֹא יוֹם דִּין לְכָל אֵלֶּה שֶׁעִנּוּ עִנּוּיֵי תֹּפֶת, שֶׁרָצְחוּ, שֶׁשָּׁפְכוּ דָּם נָקִי! גַּם אַתֶּם תֵּשְׁבוּ אָז עַל סַפְסַל הַנֶּאֱשָׁמִים, וְנֶגְדְּכֶם תַּעֲמֹדְנָה כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַטְּהוֹרוֹת שֶׁהִשְׁמַדְתֶּם מֵאֶרֶץ הַחַיִּים! תַּעֲמֹד נֶגְדְּכֶם רוּחַ הַחֵרוּת וְהַצֶּדֶק! מַה תֹּאמְרוּ אָז? בְּמַה תַּצְדִּיקוּ אֶת נַפְשְׁכֶם? שָׁעָה אַחֲרוֹנָה הִיא לָכֶם לַחְזֹר בָּכֶם! מַעֲשֶׂה טוֹב אֶחָד יֵשׁ בּוֹ לְכַפֵּר עַל הַרְבֵּה פְּשָׁעִים! בְּטוּחָה אֲנִי כִּי מַעֲשַׂי יְשָׁרִים בְּעֵינֵי בּוֹרְאִי עַל כֵּן אֵינֶנִּי יְרֵאָה אֶת הַמָּוֶת. אִלּוּ הָיִיתִי יְרֵאָה מִפְּנֵי פְּסַק הַדִּין, לֹא הָיִיתִי רְאוּיָה לַשְּׁלִיחוּת, שֶׁאֵלֶיהָ יָצָאתִי בְּלֵב שָׁלֵם. יְכוֹלִים אַתֶּם לְהָמִית אוֹתִי, כִּדְרִישַׁת הַקָּטֵגוֹר, אֲבָל דְּעוּ שֶׁיִּהְיֶה זֶה עוֹד אֶחָד לַאֲרוֹן הַמֵּתִים שֶׁלָּכֶם.

שאלות תוכן

1. במה נאשמה חנה סנש? באילו מהאשמותיה היא מודה? ובאילו מהן אין היא מודה?

2. מהו יחסה של חנה סנש להונגריה? ומה יחס הונגריה אליה, על פי דבריה?

3. "שם גיליתי את מולדתי האמיתית" – איפה?

4. "סיכנתי את חיי והגעתי הנה כדי להציל את אחי ממוות" – כיצד?

5. מהם טענותיה נגד השלטון השורר בארצה?

6. חנה סנש פונה אל המצפון של שופטיה. מה היא אומרת להם?

7. מדוע אין היא יראה מפסק הדין?

אוצר מילים

לפניך אוצר מילים הקשור במערכת משפטית, והלקוח מן הקטע. שבץ אותן בקטע שלפניך:

כְּתַב הָאַשְׁמָה, עֵדוּת, הַקַּטֵּגוֹר, הַסָּנֵגוֹר, לְהוֹדוֹת בְּ, לְהַכְחִישׁ אֶת, סַפְסָל הַנֶּאֱשָׁמִים, הַנֶּאֱשָׁם(3), עֹנֶשׁ(2), יוֹם הַדִּין, חַף מִפֶּשַׁע, לְהַצְדִּיק, בֵּית דִּין, אַשְׁמָה, הֲגָנָה, צֶדֶק, פְּסַק הַדִּין, הַשּׁוֹפְטִים.

אני מתעניין במשפטים, ולא בלימוד משפטים כמקצוע, אלא כצופה ב________. ואכן אני מבקר לעתים קרובות בבית המשפט. אני תמיד סקרן לדעת מי ישב על ________ ומי יהיו ________. מי יהיה ________ הוא התובע, שמבהיר לכול מהו חטאו של ________ ומי יהיה ________, שיגן עליו, וינסה למצוא דברים לזכותו. מה יהיה ________, האם הנאשם     ________ ב________, או________ אותה.

במשך כל המשפט אני חרד לרגע של מתן ________. אני תוהה האם לבסוף השופט ימצא לנכון ________ את ________ וימצא אותו זכאי, כלומר: ________ או  חייב, כלומר: אשם. האם הוא יקבל ________       , ומה יהיה ה ________.

אני תמיד מקווה שה ________ תנצח. ושה________ תהיה לצידה. אני יודע, שזהו יום קשה עבור________. זהו ________ שלו.

ואני תמיד מתפלל, שהוא יזכה בדין, ושהמשפט יהיה משפט ________.

צורות לשון

בניין שַׁפְעֵל

לְשַׁלְהֵב  לְשַׁחְרֵר

לְשַׁעֲמֵם לְשַׁכְנֵעַ

לְשַׁעְבֵּד  לְשַׁכְפֵּל

לְשַׁכְלֵל   לְשַׁחְזֵר

לְשַׁקֵּם    לְשַׁכְתֵּב

הסבר

בניין שפעל הוא אחד מן הבניינים הפעילים בלשונות שמיות שונות (אכדית, ארמית וכו') המקביל במשמעו אל בניין "הפעיל" ורווח הרבה גם בלשוננו. בצורתו דומה בניין שפעל לבניין פיעל. שם הפעולה של בניין שפעל הוא: שפעול – שחרור, שכפול וכו'. וכמו כן, משמשים פעלים אלה בבניין התפעל: להשתחרר, להשתעבד וכו'.

שבץ את הפעלים שבטבלה בצורתם המתאימה במשפטים שלפניך:

1. לא הצלחתי לשכנע אותו להישאר במשרד אחרי שעות העבודה. כל פעולות ה ________ שלי היו ללא הועיל.

2. העצמאות נרכשה או ________ (שחזר) לאחר ________ של דורות.

3. לאחר שנתברר שנפלו בכתבה טעויות, נתבקשנו ________ אותה. וכן עשינו. לאחר ה________ ________ (שכפל)           את הכתבה במכונת ________.

4. ההרצאה לא הייתה מעניינת ולא ________.

5. זוהי התקוממות נגד ________ (שעבד) ונגד השפלה.

6. הונגריה נתענתה משך מאות בשנים תחת עול זרים ו________ מהם במלחמת החופש.

7. זוהי מכונה ________ מאוד. מדענים   רבים עבדו שנים רבות כדי לבנות אותה ו________אותה.

8. בשעה שגלגל החמה רוצה לצאת הוא ________.

9. העיריה ________ (שקם) את השכונה החרבה.

כינוי מושא חבור לפועל

השורש: למד, בניין: פיעל, זמן: עבר, גוף: הם

ליחיד: למדוני למדוך למדוך למדוהו למדוה

לרבים: למדונו למדוכם למדוכן למדום למדון

הסבר

לִמְּדוּנִי – לִמְּדוּ אוֹתִי

לִמְּדוּךָ – לִמְדוּ אוֹתְךָ וְכוּ'

פרק את הפעלים שלפניך: שמרו, ספרוה, נשאונו, סבבוני, ידענוכם, קיבלנום, שחררוך, שקמוהו, נטלוני, נשאוהו.

מילות יחס הנוטות כמו שם עצם ברבים

יחיד: עָלַי עָלֶיךָ עָלָיִךְ עָלָיו עָלֶיהָ

רבים: עָלֵינוּ עֲלֵיכֶם עֲלֵיכֶן עֲלֵיהֶם עֲלֵיהֶן 

הסבר

בדומה לשם העצם חיים:

חיי, חייך, חייך וכו'

מילות היחס הנוטות על פי שם עצם ברבים הן: על, אל, אחרי, מאחורי, לפני, על ידי, בלעדי.

רשום את מילת היחס בצורתה המתאימה בקטע שלפניך:

עמדנו לצאת לטיול לנגב, עלינו לאוטובוס, מצאתי מושב נוח לשבת עליו, אחותי ישבה (על יד) ________, המדריכים ישבו(לפני) ________ והמורים (מאחורי) ________. ישבנו כחצי שעה, והנהג לא נסע. שאלנו אותו, מדוע אין הוא נוסע. והוא ענה, שאיבד את משקפיו, ואין הוא יכול לנסוע (בלעדי) ________. החלטנו לעזור לו בחיפושיו.

כל היושבים באוטובוס קמו ממקומותיהם והחלו לחפש בין הכיסאות, ________ (מעל) ו(מתחת) ________ ולא מצאו.

אחד המדריכים הציע לנהג את המשקפיים שלו. הנהג הסתכל (על) ________ בעיניים תמהות. פתאום צעק הנהג: הפסיקו לחפש, מצאתי את משקפיי, הנה הם בכיסי.

תחביר

א. משפט ייחוד

1. מעשה טוב אחד – יש בו לכפר על הרבה פשעים.

2. חבריי – שלומם יקר לי.

3. שמעון – עליו אני סומך, שיעשה עבודתו כראוי.

הסבר

חלק ייחוד הוא החלק במשפט שרוצים להדגיש והוא בא בראשית המשפט, ומילת היחס שהייתה צריכה לבוא לפניו בהמשך המשפט חוזרת על אותו חלק מודגש כשמצרפת אליה כינוי חוזר חבור.

בּוֹ = בְּמַעֲשֵׂה טוֹב אֶחָד

שְׁלוֹמָם = שְׁלוֹם חֲבֵרַי

עָלָיו = עַל שִׁמְעוֹן

הפוך את משפטי הייחוד שלפניך למשפטים פשוטים:

1. ירושלים – אין כמוה בעולם.

2. ארץ ישראל – עיני כולם נשואות אליה.

3. ספר זה – אין בו לא חידוש ולא הומור.

4. סיפורים אלה – אין להם תחילה ואין להם סוף.

5. משקפיים אלה – אי אפשר בלעדיהם.

6. הגשם – מפניו אנו בורחים.

7. איגרת זו ־ על ידיה הגעתי לכאן.

8. עם ישראל – ייעודו להפיץ את המוסר בעולם.

9. העברית – שערים רבים לה,

10. מגש הכסף – עליו הנחתי את העוגיות.

ב. משפטים סבילים

. .

1. הָאֳשַׁמְתִּי כאן בכמה עברות.

2. נִשְׁלַחְתִּי הנה על ירי צבא בריטניה.

3. התלמידים שֻׁלְּחוּ לבתיהם.

הסבר

א. המושא הופך לנושא.

ב. הפועל משנה את צורתו. בדרך כלל: בניין "פיעל" הופך ל"פועל", "הפעיל" ל"הופעל" ו"פעל" ל"נפעל".

ג. בעברית תקנית הסביל משמש בדרך כלל כשעושה הפעולה אינו נזכר. כמו במשפטים 1 ו- 3. 

הפוך את המשפטים הסבילים שלפניך למשפטים פעילים:

1. בתוך ארמונה נשבתה העברית.

2. הבעיה נפתרה על ידי המשטרה.

3. כל המשכורות שולמו בתחילת החודש.

4. כל המספרים הוחלפו.

5. כל הזמן נוצל על ידי התלמידים ללימוד עברית.

6. המסמכים נשמרו בכספת על ידי הבנקאי.

7. המכתבים נמסרו ליעדן על ידי שליח.

8. הפרקים הוסברו היטב על ידי.

9. ברז המים תוקן על ידי השרברב.

10. הוזמנתי לריאיון על ידי המנהל.

11. מאות שוטרים גויסו למנוע התארגנות של מפגינים.

12. אתמול פורסמו עיקרי המימצאים הארכיאולוגיים בעיתון.

13. בירושלים הובעה הבוקר הערכה למצב.

14. חדירה זו בוצעה על ידי טייסים סובייטים.

15. מהמזכירות נמסר, כי מכינים תוכנית חדשה.

16. תוכנית ההרצאות נודעה לנו אתמול.

17. רוב הבניינים העתיקים הוסתרו מאחורי כרזות.

18. החפצים מועברים במשאית,

19. העבודה נעשתה לפני הזמן.

20. נתבקשתי לבוא בזמן.

21. נעצרו ארבעים חשודים בגנבה.

22. עצורי הפגנה בלונדון יובאו לדין.

23. יום העלייה על הקרקע צוין על ידי בני גדרה במספר אירועים וחגיגות.

24. המכתב למערכת נכתב על ידי קורא בעילום שם.

25. משלחת התלמידים נתקבלה על ידי ראש העיר ועל ידי ראש ועדת החינוך בעירייה.

הפוך את המשפטים הפעילים שלפניך למשפטים סבילים:

1. כתבתי את הספר.

2. סידרנו את כל הספרים במקומם.

3. הקימו ועדה לחקור את המצב.

4. המנהל החליט על דרכי החיסכון במוסדו.

5. שחררו את כל העצורים.

6. הגישו את הפרחים למורה.

7. הקימו יישוב בשומרון.

8. מינו ועדת שרים לטפל בענייני חינוך.

9. פינו את כל הרהיטים מן הדירה.

10. אישרו את החוק.

השלם

בקטע שלפניך הושמטו כמה מילים. קרא את הקטע והשלם את המילים החסרות (הן רשומות בסוף הקטע).

הַדּוֹקְטוֹר נִשְׁאַר – עַל יאנוש קורצ׳אק

יאנוש קורצ׳אק – זֶה שְׁמוֹ ________ שֶׁל ד"ר חַיִּים גולדשמידט, שֶׁהָיָה רוֹפֵא מַצְלִיחַ וּמְפֻרְסָם בוורשא – יוֹם אֶחָד הֶחְלִיט לַעֲזֹב אֶת ________ הַפְּרָטִית שֶׁלּוֹ וּלְהַקְדִּישׁ אֶת כָּל זְמַנּוֹ לְבֵית הַיְּתוֹמִים הַיְּהוּדִי בוורשא, אוֹתוֹ נִהֵל לְפִי הַשִּׁיטוֹת הַחִנּוּכִיּוֹת הַחֲדָשׁוֹת בְּאַהֲבָה רַבָּה וּבִמְסִירוּת. הוּא רָצָה לָתֵת לַיְּלָדִים בַּיִת חַם, בִּמְקוֹם הַהוֹרִים שֶׁאִבְּדוּ.

כַּאֲשֶׁר כָּבְשׁוּ הַגֶּרְמָנִים הַנָּאצִים אֶת פּוֹלִין, חִפְּשׂוּ אַחֲרֵי יְהוּדִים בְּכָל מָקוֹם כְּדֵי לְהָרְגָם. כָּךְ הִגִּיעוּ גַּם לַמּוֹסָד שֶׁל יאנוש קורצ׳אק. זֶה הָיָה בְּחֹדֶשׁ אוֹגוּסְט 1942. הַנָּאצִים דָּרְשׁוּ כִּי הַיְּלָדִים יִסְּעוּ לְמַחֲנוֹת הַמָּוֶת בָּרַכֶּבֶת ________. יאנוש קורצ׳אק וְהַמְּטַפֶּלֶת ________ הִלְבִּישׁוּ אֶת הַיְּלָדִים בִּגְדֵי חַג וְהִסְתַּדְּרוּ בְּשׁוּרָה כְּאִלּוּ עוֹמְדִים הֵם לָצֵאת לְטִיּוּל. יַחַד צָעֲדוּ לָרַכֶּבֶת שֶׁעָמְדָה לְהַסִּיעַ אוֹתָם לְמַחֲנוֹת הַהַשְׁמָדָה. יאנוש קורצ׳אק צָעַד בְּרֹאשׁ ________. עַל זְרוֹעוֹתָיו נָשָׂא אֶת אַחַד הַיְּלָדִים הַקְּטַנִּים, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ ________ לָלֶכֶת בַּקֶּצֶב כְּמוֹ כֻּלָּם.

קורצ׳אק נָהַג תָּמִיד לוֹמַר לַיְּלָדִים רַק אֶת הָאֱמֶת. אֲבָל בְּבֹקֶר זֶה ________. הוּא אָמַר כִּי הֵם יוֹצְאִים ________, וְנִסָּה לְהַרְגִּיעַ אוֹתָם בְּחִיּוּךְ אַבָּהִי, כַּאֲשֶׁר הַחַיָּלִים הַגֶּרְמָנִים צָעֲקוּ וְהִתְנַהֲגוּ כְּחַיּוֹת טֶרֶף רָעוֹת וּמַפְחִידוֹת.

יַחַד צָעֲדוּ לָרַכֶּבֶת. יַחַד עָלוּ לַקְּרוֹנוֹת.

"ד׳׳ר קורצ׳אק" – קָרְאוּ אֲנָשִׁים מִמַּכָּרָיו – "אַל תִּכָּנֵס לָרַכֶּבֶת. צֵא. הַצֵּל אֶת ________!"

ד"ר קורצ׳אק חִיֵּךְ אֶת חִיּוּכוֹ וְעָנָה: "________ בֵּין הַיְּלָדִים".

שְׁמוֹ שֶׁל יאנוש קורצ׳אק יִזָּכֵר בֵּין אַנְשֵׁי הָרוּחַ הָאַמִּיצִים שֶׁשָּׁמְרוּ עַל ________ הָאָדָם גַּם בְּרִגְעֵי הַשֵּׁפֶל הַקָּשִׁים בְּיוֹתֵר שֶׁיָּדְעָה הָאֱנוֹשׁוּת.

עַל שְׁמוֹ  ________ רְחוֹבוֹת, בָּתֵּי סֵפֶר וּמוֹסְדוֹת חִנּוּךְ רַבִּים בָּאָרֶץ וּבָעוֹלָם, כִּי רַבִּים מַעֲרִיצִים אוֹתוֹ ________, עַל הַסְּפָרִים הַיָּפִים שֶׁכְּתָב לַיְּלָדִים וְלַמְּבֻגָּרִים, ________, עַל שֶׁהֶרְאָה דֻּגְמָה אִישִׁית כַּאֲשֶׁר צָעַד בָּרֹאשׁ הַשּׁוּרָה עִם הַיְּלָדִים עַד מַחֲנֵה הַהַשְׁמָדָה, ________, עַל שֶׁהוֹכִיחַ כִּי הָעֲרָכִים הָאֱנוֹשִׁיִּים חֲשׁוּבִים וִיקָרִים לֹא פָּחוֹת מִן הַחַיִּים, וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ יוֹתֵר מִן הַחַיִּים.

המילים החסרות: כּוֹחַ, הַמְּסוּרָה, הַשּׁוֹרָה, כִּמְחַנֵּךְ, שִׁקֵּר, הַסִּפְרוּתִי, נִקְרָאִים, עַצְמְךָ, מְקוֹמִי, הַמִּרְפָּאָה, וּכְאָדָם, לְטִיּוּל, כְּבוֹד, מְיֻחֶדֶת, כְּסוֹפֵר.