יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן – שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן

כְּשֶׁבָּא יִשָּׂשׂכָר לִטֹּל חֶלְקוֹ בְּגַן עֵדֶן בָּדְקוּ בְּסִפְרוֹ וּמָצְאוּ כָּתוּב יִשָּׂשׂכָר עָסַק בַּתּוֹרָה שְׁנֵי יָמִים. עָמַד יִשָּׂשׂכָר תָּמֵהַּ (=מִתְפַּלֵּא). אָמַר, אֶפְשָׁר אֲנִי שֶׁכָּל יָמַי לֹא מַשְׁתִּי (=זַזְתִּי) מֵאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה וְהִטֵּיתִי שִׁכְמִי לִסְבֹּל עֻלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה לֹא יָצְאוּ לִי אֶלָּא שְׁנֵי יָמִים בַּתּוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ: יִשָּׂשׂכָר בָּעוֹלָם שֶׁבָּאתָ מִשָּׁם חַיֶּיךָ מִנַּיִן הָיוּ? (=אֵיךְ הִתְפַּרְנַסְתָּ?) אָמַר לָהֶם: אָח הָיָה לִי וּזְבוּלוּן שְׁמוֹ וְעָשָׂה עִמִּי שֻׁתָּפוּת. הוּא יוֹשֵׁב לְחוֹף יָמִים וְיוֹצֵא לִפְרַקְמַטְיָא (=לְמִסְחָר) בִּסְפִינוֹת וּמִשְׂתַּכֵּר (=וּמְקַבֵּל שָׂכָר) וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּי וַאֲנִי יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן תּוֹרָתְךָ שֶׁל זְבוּלוּן הִיא, שֶׁאִלְמָלֵא זְבוּלוּן שֶׁעוֹסֵק בִּפְרַקְמַטְיָא (=בִּסְחוֹרָה) לֹא הָיִיתָ אַתָּה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּכְבָר אָכַלְתָּ עוֹלָמְךָ בְּחַיֶּיךָ (=כְּבָר קִבַּלְתָּ שְׂכָרְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה). וּשְׁנֵי יָמִים אֵלּוּ שֶׁכְּתוּבִים עַל שִׁמְךָ, אֵלּוּ שְׁנֵי יָמִים שֶׁהִשְׁהָה אָחִיךָ מִלְּהָבִיא (=שֶׁעִכֵּב) לְךָ אֶת מְזוֹנוֹתֶיךָ וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הִנַּחְתָּ אֶת מְקוֹמְךָ וּמָשַׁכְתָּ בְּעֻלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה. אָמַר יִשָּׂשׂכָר: וְדִינוֹ שֶׁל זְבוּלוּן מַהוּ? הֵבִיאוּ פִּנְקָסוֹ וּמָצְאוּ כָּתוּב זְבוּלוּן עָסַק בַּתּוֹרָה כָּל יָמָיו חוּץ מִשְּׁנֵי יָמִים. כִּוְּנוּ אֶת הַיָּמִים וּמָצְאוּ שֶׁאֵלּוּ שְׁנֵי יָמִים שֶׁהִשְׁהָה שְׂכָרוֹ שֶׁל יִשָּׂשׂכָר.

נִתְאַנֵּחַ יִשָּׂשׂכָר אֲנָחָה גְּדוֹלָה וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּגַן עֵדֶן. אָמַר זְבוּלוּן: דּוֹמֶה עָלַי קוֹל זֶה כְּקוֹלוֹ שֶׁל יִשָּׂשׂכָר אָחִי, אֵלֵךְ וְאֶרְאֶה. מְצָאוֹ לְיִשָּׂשׂכָר מֵצֵר (=עָצוּב). אָמַר זְבוּלוּן: הֲלֹא כָּל הַטּוֹבָה שֶׁקִּבַּלְתִּי לֹא בָּאָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשָּׂשׂכָר אָחִי שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה, נִמְצָא שֶׁלֹּא פִּרְנַסְתִּי אֶת יִשָּׂשׂכָר אֶלָּא שֶׁיִּשָּׂשׂכָר פִּרְנֵס אוֹתִי וְעַכְשָׁו אֵלֵךְ וְאֶטֹּל אַף אֶת חֶלְקוֹ בְּגַן עֵדֶן? חָס לוֹ לְזַרְעוֹ שֶׁל אַבָּא. אֶלָּא יֵלֵךְ יִשָּׂשׂכָר לִמְקוֹמִי בְּגַן עֵדֶן. אָמַר לוֹ יִשָּׂשׂכָר: וְכִי כָּךְ אֲנִי בְּעֵינֶיךָ אָחִי שֶׁאֶטֹּל חֶלְקְךָ בְּגַן עֵדֶן. אֶפְשָׁר שֻׁלְחָנְךָ חָסֵר וְשֻׁלְחָנִי מָלֵא. אָמַר לוֹ זְבוּלוּן: לֹא חֶלְקִי אֶלָּא חֶלְקְךָ הוּא, שֶׁכָּל הַטּוֹב שֶׁמְּתֻקָּן לִי כָּאן לֹא בָּא אֶלָּא בִּזְכוּת תּוֹרָתְךָ שֶׁלָּמַדְתָּ.

זְבוּלוּן לֹא חָזַר לִמְקוֹמוֹ בְּגַן עֵדֶן מִפְּנֵי צַעֲרוֹ שֶׁל יִשָּׂשׂכָר וְיִשָּׂשׂכָר לֹא נִכְנַס בִּמְקוֹמוֹ מִפְּנֵי חִבָּתוֹ לִזְבוּלוּן. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן אַתֶּם צִמְצַמְתֶּם עַצְמְכֶם זֶה מִפְּנֵי זֶה, אַהֲבַתְכֶם (גּוֹרֶמֶת) שֶׁאֲנִי מַרְחִיב מְקוֹמְכֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְרַחֵב מְקוֹמוֹ שֶׁל זְבוּלוּן בְּגַן עֵדֶן וְנִתְפַּנָּה מָקוֹם אַף לְיִשָּׂשׂכָר. וַעֲדַיִן יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן יוֹשְׁבִים בְּגַן עֵדֶן וְעוֹסְקִים כְּאֶחָד בַּתּוֹרָה וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹמֵךְ כְּבוֹדוֹ עֲלֵיהֶם. מִפְּנֵי שֶׁתָּמַךְ זְבוּלוּן בְּיָדָיו שֶׁל יִשָּׂשׂכָר וְיִשָּׂשׂכָר תָּמַךְ גּוֹרָלוֹ שֶׁל זְבוּלוּן תָּמַךְ עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבוֹדוֹ.

שאלות תוכן

1. על מה תמה יששכר?

2. איזו שותפות הייתה בין יששכר לזבולון?

3. ״אמרו לו(ליששכר): תורתך של זבולון היא״, מדוע?

4. מה היה דינו של זבולון?

5. מדוע זכה זבולון יותר מיששכר?

6. מה היה הויכוח בין האחים?

7. איך נפתרה הבעיה?

אוצר מילים

א. מה כתוב בקטע במקום:

המילים בלשון הסיפור כתובות למטה. בחר את התשובה הנכונה.

ההגדרות למילים שבסיפור:

לקחת –

מתפלא –

לא הפסקתי ללמוד –

קיבלתי על עצמי את הנטל הכבד –

סחורה –

אניות –

קיבלת שכר בעולם הזה –

אחר לתת –

נראה לי –

מצטער –

כלכלתי –

חלילה לו (בשום פנים לא) –

דּוֹמֶה עָלַי, מֵצֵר, פְּרַקְמַטְיָה, פִּרְנַסְתִּי, תָּמֵהַּ, לֹא מַשְׁתִּי מֵאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, חַס לוֹ, לִטּוֹל, הִטֵּיתִי שִׁכְמִי לִסְבֹּל, אָכַלְתָּ עוֹלָמְךָ בְּחַיֶּיךָ, הִשְׁהָה מִלְּהָבִיא. 

ב. ביטויים בצירוף ״על" (עול) – נטל, מעמסה, חובה

עֹל תּוֹרָה

עֹל מִצְווֹת

עֹל מַלְכוּת

עֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ

הִכְבִּיד אֶת עֻלּוֹ   

יָרַד הָעֹל מֵעָלָיו

נָשָׂא עֹל, מָשַׁךְ בָּעֹל         

פָּרַק עֹל

1. כל המקבל עליו עול תורה, מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ (אבות ג:ה).

2. אביך הכביד את עולנו.

3. פרקתי עולו מעל צוארי.

שבץ את הביטויים שלמעלה במשפטים שלפניך:

1. העבד __________ וברח.

2. המלך __________ על אזרחי מדינתו.

3. השר הנאמן __________ העבודה מאחר שנתחייב בה.

4. המנהל __________ העבודה הקשה אף על פי שלא היה חייב בכך.

5. לאחר שסיימתי את העבודה __________.

6. הם קיבלו עליהם __________ ו__________.

7. עול פרנסה, פירושו: __________.

8. אזרחי הממלכה קיבלו עליהם את __________ בשמחה.

צורות לשון

משקל פָּעֵל

תָּמֵהַּ תְּמֵהָה תְּמֵהִים תְּמֵהוֹת       

גָּדֵל גְּדֵלָה גְּדֵלִים גְּדֵלוֹת

יָשֵׁן יְשֵׁנָה יְשֵׁנִים יְשֵׁנוֹת

1. עמד יששכר תָּמֵהַּ.

2. התינוקת יְשֵׁנָה בעריסתה כעת.

3. האפרוחים גְּדֵלִים בשדה.

הסבר

הפעלים: תמה, גדל, קרב, בטל, חפץ, כמה, ישן וכו' בבניין פָּעַל בהווה נוטים במשקל פָּעֵל ולא פּוֹעֵל.

הפוך את המשפטים שלפניך מעבר להווה:

1. הנערים גדלו ועזבו את ביתם.

2. המטיילים עמדו על ראש ההר ותמהו מול הנוף היפה.

3. התינוקות ישנו שינה ערבה ומתוקה.

4. המנהל קרב אל מקומו.

5. כל ההרצאות בטלו.

6. עבדנו קשה וכמהנו לחופשה.

7. חפצתי לראות את היצירה הנפלאה.

תחביר

א. פתיחות למשפטי שאלה

בלשון ימינו: הֲיִתָּכֵן שֶׁ…?! הַאִם יִתָּכֵן שֶׁ….?!

בלשון חכמים: אֶפְשָׁר…?! כְּלוּם…?!

1. אפשר אני שכל ימי לא משתי מאהלה של תורה… לא יצאו לי אלא שני ימים בתורה?!

2. אפשר שולחנך חסר ושולחני מלא?!

3. אפשר ספר תורה שרוי בצער ולא נבכה?!

4. אפשר אדם בונה בית לבנו קטן קודם שיבנה לבנו גדול?!

5. אפשר חטא בא לידו ושכינה עמו?!

6. אפשר לבשר ודם לברוח מן המלכות?!

7. אפשר בת מאה ושלושים שנה יוכבד, וקוראים לה "בת"?!

8. אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק (יוסף) ייכשל בו?!

כתוב את המשפטים שבטבלה בלשון ימינו.

ב. זֶה (מילת יחס) זֶה – להבעת הדדיות

זֶה אֶת זֶה – אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ

זֶה בָּזֶה – אִישׁ בְּרֵעֵהוּ

זֶה אֶל זֶה – אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ

זֶה לָזֶה – אִישׁ לְרֵעֵהוּ

זֶה מִזֶּה – אִישׁ מֵרֵעֵהוּ

זֶה לְעֻמַּת זֶה – אִישׁ לְעֻמַּת רֵעֵהוּ

זֶה מִפְּנֵי זֶה – אִישׁ מִפְּנֵי רֵעֵהוּ

הסבר

בנקבה: זוֹ אֶת זוֹ… וכו'

בזכר ובנקבה: זֶה אֶת זֶה… וכו'

1. יששכר וזבולון, אתם צמצמתם עצמכם זה מפני זה.

2. כך אמר להם הקב״ה לישראל: בני, מה אני מבקש מכם? אלא שתהיו אוהבים זה את זה ומכבדים זה את זה.

3. כל ישראל ערבים זה לזה.

השלם את המשפטים שלפניך על פי הדוגמה:

המנהל נפגש עם מזכירו. הם נפגשו זה עם זה.

1. האיש דיבר עם חברו. הם _____________.

2. האם אהבה את בתה. הן _____________.

3. התלמיד למד מן המורה. הם _____________.

4. חבר הכנסת התווכח עם יושב ראש הכנסת. הם _____________.

5. התמונה עמדה מול המנורה. הן _____________.

6. הרעיון השתלב בסיפור. הם _____________.

7. הוא חיכה לחברו. הם _____________.

8. המנהל הבין את הפקיד. הם _____________.

9. אבא הגן על אחיו. הם _____________.

10. ראובן צועד לעומת שמעון. הם _____________.

ג. מילות זמן, משפטי זמן

לפני שם עצם: בִּזְמַן, בִּשְׁעַת, בְּרֶגַע.

לפני משפט: כַּאֲשֶׁר, כְּשֶׁ, בִּזְמַן שֶׁ, בְּשָׁעָה שֶׁ, בְּרֶגַע ש

בהתייחס לנאמר קודם לכן: בְּאוֹתוֹ זְמַן, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, בְּאוֹתוֹ רֶגַע.    

1. כשבא יששכר ליטול חלקו בגן עדן, בדקו בספרו ומצאו כתוב…

2. בזמן שראיתי אותו, צהלתי משמחה.

3. בשעה שהוא רוצה להיכנס, הוא נכנס.

4. ברגע שתתפנה, תבוא לבקרני.

5. באותה שעה נתרחב מקומו של זבולון בגן עדן ונתפנה מקום ליששכר.

6. נפגשנו ברגע הנכון.

7. דיברנו על אותו עניין באותה שעה.

8. הגענו לשיעור באותו זמן.

הסבר

תמיד אפשר להחליף את "כְּשֶׁ" ב"כַּאֲשֶׁר".

כמו כן, אפשר להמיר את "כַּאֲשֶׁר" במילת זמן מתאימה בתוספת "שֶׁ": בִּזְמַן שֶׁ, בְּרֶגַע שֶׁ, בְּשָׁעָה שֶׁ, וכו'

שבץ את מילות הזמן המתאימות במשפטים שלפניך:

1. אל תרצה את חברך, ________ הוא כועס.

2. ________ הוא התחיל במירוץ הוא סימן בידו.

3. אין משיחין ________ הסעודה.

4. תמיד הם מגיעים לשיעור ________ האחרון.

5. ________ ראה יעקב את רחל, הוא ניסה לגולל את האבן.

6. ________ הזה אנו חוגגים את ניצחוננו.

7. ________ תהיה מוכן, תבוא למבחן.

8. כל הנבחנים סיימו את הבחינה ________.

9. קיבלתי את שמי ________ נולדתי.

10. התחלנו לאכול ________.

ד. מילות תנאי, משפטי תנאי

1. אִם – תנאי קיים

1. אם אחיך פרנס אותך, תורתך של זבולון היא.

2. אם כן, תורתך של זבולון היא. (זהו קיצור המשפט הקודם).

3. אם אין דרך ארץ, אין תורה.

4. אם לא עכשיו, אימתי?

5. אם יאמר לך אדם: יגעתי ולא מצאתי, לא תאמין.

2. לוּ, אִילּוּ – תנאי בטל חיובי

1. לו היה לי כסף, הייתי בונה ארמון.

2. לו שמעתם לי, הייתם מצליחים.

3. לו דברת בנחת, הייתי שומע לך.

3. לוּלֵא, אִלּוּלֵא, אִלְמָלֵא (=לוּלֵי, אִלּוּלֵי, אִלְמָלֵי) – תנאי בטל שלילי

1. אלמלא זבולון עוסק בפרקמטיא, לא היית אתה עוסק בתורה.

2. לולא התמהמהנו, כי עתה שבנו זה פעמיים.

3. לולא חרשתם בעגלתי, לא מצאתם חידתי.

4. לולי תורתך שעשועי, אז אבדתי בעניי.

5. אלולא רצית, לא באת,

הפוך את המשפטים שלפניך למשפט תנאי בטל שלילי לפי הדוגמה:

רבו הקונים, לכן עלו המחירים. לולא רבו הקונים, לא עלו המחירים.

1. חששתי, לכן לא גיליתי לך את הסוד.

2. למדת, לכן הצלחת במבחן.

3. אתה בחור חכם, לכן אינך מרבה בדיבורים.

4. ידעתי את התשובה הנכונה, לכן שתקתי.

5. הבנתי את חשיבות העניין, לכן עמלתי קשה.

הפוך משפטים אלה למשפטי תנאי בטל חיובי ולמשפטי תנאי קיים.

השלם

בקטע שלפניך הושמטו כמה מילים.

קרא את הקטע והשלם את המילים החסרות (הן רשומות בסוף הקטע).

הַצַּדִּיק, הָאֲבָנִים וּשְׁתֵּי הַנָּשִׁים הַחוֹטְאוֹת – מַלְכָּה כֹּהֵן

בְּעִיר אַחַת הָיָה צַדִּיק יָשִׁישׁ, שֶׁהָיָה __________ עַל הַבְּרִיּוֹת. הָיוּ בָּאִים אֵלָיו אֲנָשִׁים וְנָשִׁים לְבַקֵּשׁ עֵצָה כֵּיצַד לְתַקֵּן אֶת חֲטָאֵיהֶם, לְבַקֵּשׁ __________ וְלִלְמֹד מִדְּרָכָיו.

פַּעַם בָּאוּ אֵלָיו שְׁתֵּי נָשִׁים, סִפְרָה אַחַת מֵהֶן עַל חֵטְא שֶׁחָטְאָה וְאָמְרָה לַצַּדִּיק – כְּבָר הִשַּׂגְתִּי סְלִיחָה מֵהָאָדָם שֶׁחָטָאתִי לוֹ וְשֶׁהֵשַׁבְתִּי לוֹ רָעָה תַּחַת טוֹבָה, וּבְכָל זֹאת אֵין __________ נוֹתֵן לִי מָנוֹחַ. אָמְנָם סָלַח לִי הָאִישׁ, אֲבָל מִי יוֹדֵעַ אִם סָלַח לִי בּוֹרְאִי. חָמוּר מְאוֹד הַחֵטְא שֶׁחָטָאתִי.

__________ הַצַּדִּיק.

אַחַר כָּךְ פָּנָה אֶל הָאִשָּׁה הַשְּׁנִיָּה וְשָׁאַל אוֹתָהּ: מַה לָּךְ?

עָנְתָה: אֲנִי רַק לִוִּיתִי אֶת חֲבֶרְתִּי.

שָׁאַל אוֹתָהּ הִצְדִּיק: וּמָה רְצוֹנְךָ? עָנְתָה: לְקַבֵּל __________.

– יָפֶה מְאוֹד – אָמַר הַצַּדִּיק – הֲרֵי בִּרְכָתִי נְתוּנָה לְךָ; כַּנִּרְאֶה אֵין לָךְ צֹרֶךְ לְתַקֵּן חֲטָאִים.

– לֹא וָלֹא – אָמְרָה הָאִשָּׁה – אֵין דָּבָר מַכְבִּיד עַל מַצְפּוּנִי, בְּרוּךְ הַשֵּׁם. וְאִם חָטָאתִי, הֲרֵי אֵלֶּה הֵם חֲטָאִים __________,  עֲבֵרוֹת קַלּוֹת שֶׁל מַה בְּכָךְ, וְלֹא כְּדַאי אֲפִלּוּ ___________ מִזְּמַנְּךָ וּלְסַפֵּר עֲלֵיהֶם.

אָמַר הַצַּדִּיק לָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה: רָאִיתִי כִּי נִכְנַע לְבָבֵךְ לִפְנֵי הָאֱלֹקִים – לָכֵן זֹאת עֲשִׂי, בִּתִּי: צְאִי אֶל מֵעֵבֶר לַגָּדֵר וְהַעֲבִירִי לִי אֶבֶן גְּדוֹלָה כְּכָל שֶׁתּוּכְלִי שְׂאֵת, כִּי _________ הַחֵטְא שֶׁחַטָּאת. וְלִשְׁנִיָּה פָּנָה וְאָמַר: צְאִי גַּם אֶת שָׁמָּה וְאִסְפִי אֲבָנִים קְטַנּוֹת, כִּי עֲווֹנוֹתַיִךְ _________ הָיוּ.

יָצְאוּ הַשְּׁתַּיִם וְעָשׂוּ כְּמִצְוָתוֹ. חָזְרָה הָאַחַת וְהֵבִיאָה אֶבֶן __________ מְאוֹד, וְהַשְּׁנִיָּה הֵבִיאָה שַׂק מְלֵא צְרוֹרוֹת ___________ קְטַנּוֹת.

הֶעֱבִיר הַיָּשִׁישׁ עֵינָיו עַל פְּנֵי הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה וְעַל צְרוֹרוֹת הָאֲבָנִים הַקְּטַנּוֹת וְאָמַר לָהֶן: הֵיטַבְתֶּן לַעֲשׂוֹת, וְעַתָּה הַחְזֵרְנָה אֶת ___________ לִמְקוֹמָן, וְשֹׁבְנָה   אֵלַי – אָז אַגִּיד לָכֵן דְּבָרִי.

הָלְכוּ הַשְּׁתַּיִם לַעֲשׂוֹת __________. הָרִאשׁוֹנָה מָצְאָה אֶת הַמָּקוֹם, מִמֶּנּוּ לָקְחָה אֶת הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה וְהֶחְזִירָה אוֹתָהּ לִמְקוֹמָהּ, הַשְּׁנִיָּה טָרְחָה וְעָמְלָה וּבְשׁוּם אֹפֶן __________ יָכְלָה לִקְבֹּעַ אֶת הַמְּקוֹמוֹת שֶׁמֵּהֶם צָבְרָה אֶת כָּל חַלֻּקֵי הָאֲבָנִים שֶׁהָיוּ בְּיָדָהּ. הִיא חָזְרָה אֵפוֹא אֶל __________ וּבְיָדָהּ עֲדַיִן מַשָּׂא הָאֲבָנִים הַקְּטַנְטַנּוֹת.

אָמַר לָהֶן הַזָּקֵן: עַתָּה אַגִּיד לָכֵן אֶת דְּבָרִי. אַתְּ, הָרִאשׁוֹנָה, הִנַּחַתְּ אֶת הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה __________ , כִּי זָכַרְתָּ מֵהֵיכָן וּמִנַּיִן לָקַחַתְּ אוֹתָהּ, כָּךְ גַּם עִנְיַן הַחֵטְא שֶׁלָּךְ – זָכַרְתָּ אֶת עֲווֹנֵךְ, עִנִּית נַפְשֵׁךְ, נָשָׂאת יִסּוּרִים, מַצְפּוּנֵךְ לֹא נָתַן לְךָ _________, גַּם רִצִּית עֲווֹנֵךְ עַד כַּמָּה שֶׁיָּכָלְתְּ. _________ בַּחֵטְא שֶׁלָּךְ, אַךְ לֹא הִתְבַּיַּשְׁתָּ __________ עָלָיו, וְלָכֵן סָלַח לְךָ הַשֵּׁם.

וְאֶל הַשְּׁנִיָּה פָּנָה וְאָמַר: אַתְּ, בַּעֲלַת הָאֲבָנִים הַקְּטַנּוֹת, חָטָאת בַּחֲטָאִים קַלִּים, פְּעוּטִים וְשׁוֹנִים, וְהֵם לֹא הִכְבִּידוּ עַל מַצְפּוּנֵךְ וְלֹא הִכְאִיבוּ לָךְ, לֹא זָכַרְתָּ אוֹתָם וְלֹא הִתְחָרַטְתָּ עֲלֵיהֶם, וְלָכֵן אֵין אַתְּ מוֹדָה בָּהֶם בְּפֶה מָלֵא, וְאוּלַי הִטַּפְתָּ _________ לַאֲחֵרִים. וְאֵיךְ _________ לָךְ הַשֵּׁם???

המילים החסרות: לְהִתְוַדּוֹת, מַצְפּוּנִי, מְכֻבָּד, פְּעוּטִים, הִתְבַּיַּשְׁתְּ, לֹא, גָּדוֹל, הֶחְרִישׁ, בִּרְכָתוֹ, בִּרְכָתְךָ, כִּדְבָרוֹ, בִּמְקוֹמָהּ, קְטַנִּים, לִגְזֹל, גְּדוֹלָה, אֲבָנִים, הָאֲבָנִים, מָנוֹחַ, הַיָּשִׁישׁ, יִסְלַח, מוּסָר.