בידי הרב הלפרין, מנהל מוסדות חב"ד הרצליה, נמצא בקבוק מים ממי המקוה שלאחר טבילת הרבי מה"מ שיל"ו, וכבר התבררה סגולתם לישועה ורפואה לכל.

מספר הרב הלפרין: עוד לפני שנים רבות זכיתי לשמוע מאת הרב מנחם מענדל גרונר (בנו של הרב לייבל גרונר, מזכיר הרבי מה"מ שיל"ו), שהרבי מלך המשיח אמר למישהו, כי כדאי ש"יחטוף" את ההזדמנות לטבילה במקווה לאחר טבילתו.

בשנת ה’תשמ”ז, שהיתי תקופה מסויימת בחצר הרבי מה"מ שיל"ו, ועלה בדעתי לנצל את ההזדמנות שאני נמצא בסמוך לרבי מה"מ שיל"ו, ולממש את סגולת המים שלאחר טבילתו.

באחד הימים הגעתי בסמוך לבית הטבילה והמתנתי עד שיגיע הרבי לטבול במקווה. מיד לאחר שהרבי יצא מבית הטבילה ונכנס לרכב שהמתין לו לנסוע ל"אוהל", נכנסתי למקווה. הצלחתי למלא בקבוק שהיה בידי ממי המקווה ויצאתי.

כשחזרתי לארץ הקודש הנחתי את הבקבוק במקום מסוים וחזרתי לפעילותי השוטפת בניהול בית חב"ד, וכל נושא המים החיים נשכח ממני. מאז חלפו שנים מספר, ולא עשיתי שום שימוש במים אלו. עד לפני כשבועיים, כאשר בא אלי לבית חב"ד אחד מידידי, בן ציון רחמנוב שמו, ובפיו סיפור מצער אודות אחייניתו שהובהלה לבית הרפואה במצב קשה ביותר. כשסיפר את סיפורו פרץ בבכי מר ונורא, וקשה היה לי לראות זאת. הצעתי לו מיד לכתוב אל הרבי מה"מ שיל"ו ולבקש את ברכתו, ואכן הכנסנו את הפתק ל"אגרות קודש". אלא שבן ציון לא נרגע. הוא שידע את המצב הקשה, שבו נמצאת בת אחותו. המשיך להתפרץ בבכי, כמי שחש במשהו נורא העומד להתרחש.

למרות שהייתי בטוח כי ברכת הרבי בוודאי פועלת, עם זאת חשתי חוסר אונים אל מול צערו הרב, ולפתע הבריקה אצלי מחשבה, אולי זה הרגע עבור השימוש באותם המים הנמצאים ברשותי.

ראה, אתן לך כעת משהו שעד כה לא נתתי ולא חשבתי לתת לאיש.

הוצאתי את הבקבוק, מזגתי כמות קטנה לבקבוקון מפלסטיק, הסברתי לו בקצרה את מהות אותם המים. הדרכתי אותו, כיצד לתת לה לשתות מאותם המים, ובן ציון רץ לבית הרפואה.

לאחר ארבעה ימים, בדרכי לבית חב"ד, עצר לידי רכב בחריקת בלמים. מתוכו פונה אלי בצעקה בן ציון כשפניו מאירות וכולו שמחה: "הרב הלפרין, ב"ה, היא חזרה כבר הביתה בריאה ושלמה!… הייתי מאושר!…

אך בכך לא תם הסיפור, והמופתים ממשיכים להתגלגל… מספר ימים לאחר מכן מגיע אלי שוב בן ציון בפנים קורנות ובפיו סיפור חדש:

אתמול ביקרתי אצל חברי שהתאונן בפני על צרה שנחתה עליו. אשתו לקתה לאחרונה בשיתוק בשתי ידיה, וכל הבדיקות והטיפולים בבית הרפואה "מאיר" בכפר סבא לא הועילו… הרופאים הרימו ידיים…

אמרתי לאותו חבר, כי יש בידי טיפות מים בעלי סגולה מיוחדת, ומסרתי לו מאותם המים. הוא טפטף לתוך כוס מים רגילים, טיפה אחת מה"מים החיים", האשה בירכה ושתתה. היום, מספר בן ציון, לפני שעה, טלפן אלי חברי והודיע לי, כי ב"ה השיתוק חלף ועבר, ונותרו רק כאבים מסויימים ההולכים ופוחתים… (על פי "שיחת הגאולה" גליון מס' 81).