הרוצה להכין תה או קפה בשבת חייב להיזהר שלא יעבור על איסורים, הן בהכנת המשקה והן במים שעל גבי האש, כדלהלן:

1. יש להיזהר שלא להוציא מים מהדוד העומד על האש או מחובר בחשמל, אם עדיין לא רתחו שם המים, משום שעל ידי כך הוא מפחית את כמות המים שבמיחם, ועי״ז יתכן וממהר את חימומם ליותר ממה שהיו חמים – דבר המהווה חשש בישול.

אבל אם המים רתחו, אלא שנחו מרתיחתם ועדיין הם חמים, אין חשש בזה.

אם יש צינור בקו מדיד שמודד את כמות המים שבמיחם יש צד לאסור להוציא מהמיחם מים בשבת, כיוון שהמים שבמדיד לא רתחו וע״י שמוציא מים מהמיחם נכנסים מעט מים מהמדיד לתוך המיחם ומתבשלים ומתחממים יותר או שמתערבים במים שיוצאים מן המיחם ומתחממים יותר, וע״כ ראוי שיסתום את המדיד כך שלא יכנסו בו מים [או שיוציא לפני שבת כוס מים חמים ואם עי״ז יצאו המים שהיו במדיד ויכנסו למדיד מים מתוך הדוד בקו מים שכבר רתחו, ה״ז מותר ואז אין חשש בישול בהם כיוון שלא נתקררו לגמרי].

2. מותר להוציא מים שרתחו ממיחם גם באמצעות הברז וגם ע״י מצקת פרווה. אך ראוי להיזהר שלא להגיס (=לבחוש) בכף בתוך המיחם או הקדירה של מים.

אך בדיעבד אם הגיס והמים התבשלו כבר כנ״ל, אין המים נאסרים (כמ״ש בקצות השולחן סימן קכד בדי השולחן י).

3. אם הוציאו מים במצקת ורוצים להוציא בה שוב, יש לוודא שאין על המצקת מים קרים, משום שאם המים התקררו לגמרי, יש איסור להחזירם לקדירה מצד בישול ועל כן יש לנגב את המצקת היטב אם התקררה המצקת ולייבש את המצקת עד שלא יהיה טופח על מנת להטפיח, כלומר שאם יגעו בו ביד לא יעביר באצבע רטיבות למקום אחר. באופן דומה, יש להיזהר לפני שמחזירים את מכסה הסיר לייבשו אם נתקרר.

4. יש להקפיד להשתמש במצקת פרווה אם רוצים להשתמש במים שיישארו עם חלב או בכלים חלביים וכן כדי שהכלי ישאר פרווה.

5. אם ממלאים את המים לכוס מברז המיחם, יש להעבירם קודם לכוס אחרת ואז להוסיף למים קפה או קפה נמס, תה, סוכר וכיו״ב [ומי שרוצה לתת קודם את התה או הקפה ולערות על זה את המים מכלי שני, יש לו על מי לסמוך. כן משמע מהצמח צדק על משניות שבת פ״ג. ויש המעדיפים לתת קודם המים בכוס שניה, ולאחר מכן ליתן התה או הקפה, ומסבירים שהצמח צדק מלמד זכות על המקילים ואין הכרח שמסכים לכך מלכתחילה].

6. אם טעה ונתן הקפה והסוכר בכוס ראשונה אחר נתינת המים הרי אם המים אינם חמים מאוד (עד שניתן לשתות במתינות) בוודאי השתיה מותרת. [חשוב להזכיר כי ע״פ אדמו״ר הזקן בסידורו אין שום קולא בקפה נמס, ואדרבה בקפה קלוי מקילים יותר בדיעבד, שאם נתן קפה קלוי (תורכי) בשגגה לתוך המיחם, אין המשקה נאסר], ואם היה חם מאוד או עירוי מכלי ראשון, יש חשש איסור גם בדיעבד.

7. כששופכים מים מהמיחם לכוס יש להיזהר שלא יהיו מעט מים או משקה קר בכוס, מפני שעלולים לחממם ע״י המים החמים, עד לחום שהיד סולדת בו (כ-40 מעלות צלסיוס), ויש שחששו בזה לבישול. אמנם אם היו שם מעט מים או משקה קר והתחממו ע״י שפיכת המים החמים, אין לאסור בדיעבד (ראה קצות השולחן הנ״ל).

והנה לדיעה זו, אותה מביא אדמו״ר הצמח צדק במשניות פ״ג דשבת לחוש לה, יש שמחמירים לנגב את הכוס לגמרי כדי שלא יוותרו עליה טיפות משקה צונן. ויש שנהגו להקל ולהסתפק בניעור הכלי ואז לא מתחשבים אם נותרו טיפות משקה מכיוון שאין שם משקה חשוב.

וכן נאמר בשמו של הגרש״ז גרליק ז״ל, רבה הראשון של כפר חב״ד, שנהגו להתיר אם ניערו את המשקה מן הכוס. ולהעיר שאדמו״ר הצמח צדק מחמיר לכתחילה, שגם אם היו מים רתוחים שהתקררו בכוס וכיו״ב, יש להיזהר (ובדיעבד, אם הוסיפו מים חמים למעט מים קרים, אין לאסור את המשקה כנ״ל). ואם יש הרבה מים קרים ומוסיפים מעט חמים כך שאין המשקה מגיע לחום שהיד סולדת בו, מותר לכתחילה.

8. אם מעבירים את המים ע״י מצקת [אם המצקת לא הייתה זמן רב בתוך המיחם, כך] שהמים בתוך המצקת לא רתחו, מותר לשפוך אל תוך כוס אף שיש בה מעט משקה צונן.

9. אם נותנים תמצית תה מוכנה לכוס, הרי אם היא חמה – מותר לתת קודם את התמצית או את המים החמים. אך אם התמצית התקררה לגמרי, יש לעשות כנ״ל: להעביר את המים לכוס נוספת ואז לערות לתמצית הקרה או להעביר ע״י מצקת (שלא הייתה זמן ממושך במיחם כנ״ל).

10. למנהג חב״ד אין חשש צביעה במשקין או באוכלין ועל כן ניתן לתת את התמצית לתוך המים ואין צורך להקפיד ליתן קודם את התמצית. ואם התמצית קרה, יש להעביר קודם את המים לכלי נוסף כדלעיל.

11. הרוצים להכין קפה עם חלב נדרשים להיזהר שלא להערות מהמיחם על חלב קר באם הוא יתחמם לחום שהיד סולדת בו. עליהם גם להיזהר שלא יתיז מהחלב על הכלים ובכך לגרום למיחם להיות חלבי, ובוודאי להקפיד שלא להתיז על סיר בשרי, צלחות וכיו״ב או מאכלי בשר (וגם ממאכלי דגים ראוי להיזהר).

12. אם מיחם המים מונח על פלטה שעליה עומדים גם סירים בשריים, הדין הוא שאם לא ניתז רוטב בשרי על מיחם המים או מתחתיו, הרי המים פרווה, וזאת בתנאי שלא היה מצב שאדים חמים מהתבשיל הבשרי פגעו במיחם המים, כי אז ג״כ זה נהפך לבשרי, ובמקרים כאלו רצוי להתייעץ עם רב כיצד להכשיר את המיחם לאחר שבת. על מנת לצאת מחששות, עדיף שהמים יעמדו במקום נפרד, ואם אין מקום אחר, כדאי להרחיקם מהתבשילים הבשריים ולהיזהר מהתזה.

כמו״כ ראוי שלא לשפוך מהמיחם ישירות לכלי חלבי או בשרי, כי אז יש חוששים שזה הופך את המיחם עצמו לבשרי או חלבי ועל כן לכתחילה יש להיזהר בכך.

13. יש שחששו לאיסור בורר אם מוציאים את התיון [שקית נייר שמכילה עלי תה] מתוך הכוס וע״כ המשתמש בשקית תה [בכלי שלישי כנ״ל] ראוי להיזהר שלא להוציאו מהכוס אלא לשתות ולהשאיר את התיון בכוס. ואם מוציאים ע״מ להשתמש בו – מותר להוציאו [אבל לא להמתין עד שיטפטפו טיפות משקין מהשקית אל הכוס].

14. יש אוסרים להשתמש בשבת במיחם שמרתיחים בו תמצית עם עלי תה ומותקנת שם מסננת למנוע את מעבר העלים מצד חשש בורר וע״כ ראוי להימנע משימוש בזה בשבת [או לראות שהעלים שקעו למטה ואין מתקרבים למסננת ואז יוכל לשפוך מהתמצית שלמעלה (ראה בשש״כ פ״ג הנ״ז)].