יום שלישי י״א מרחשון ה׳תשע״ה

 

 

כוחו האלוקי של הספר

 

ספר שלם כתב יהודי בשם הרב משה ניסלעוויטש שליט"א, יאריך השם ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, בשם "התניא קדישא וכוחו האלוקי". ספר זה מומלץ ביותר לכל החפץ להעריך נכונה את הספר הקדוש "תניא", אף על פי כן הנני מזכיר כמה נקודות מהספר הנ"ל הקשורות למעלת ספר התניא.

"הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הקדושים, והחסידים הראשונים וזקני החסידים שבכל דור ודור, התייחסו לספר התניא על דרך אותה הדרת הקודש שמתייחסים לספר החומש".  

ולא בכדי התייחסו כך לספר קדוש זה, שהרי ידוע שכשם שבתורה ישנם ג"ן פרשיות ועוד פרשה נוספת הנקראת שלא בהכרח בשבת (פרשת "וזאת הברכה") אף לתניא ישנם ג"ן פרקים והקדמת המלקט שיחד עולים לאותו מנין. גם בין פרשיות התורה ישנם 11 פרשיות שלא מתחילות באות וא"ו, כמו וידבר וכדומה, אלא מתחילות בשאר האותיות (הפרשיות הם בראשית, נח, פקודי, בחוקתי, מסעי, דברים, ראה, שופטים, כי תצא, ניצבים, האזינו), כך כנגדן כל פרקי התניא מתחילים באות וא"ו למעט הקדמת המלקט, ופרקים: א', ז', כב', כו', כט', ל', לג', מ', מא', מה' 11 פרקים.

סיפר כבוד קדושת רבנו הצמח צדק, נכדו של בעל התניא: "פעם בימי בחרותי עלה בדעתי להדפיס את ספר התניא כשהוא מנוקד ומפוסק לפסוקים. באותו לילה חלמתי שהנני לומד הלכות ספר תורה, ובאה לפני שאלה בספר תורה שכתבוה כדין, אלא שניקדוה ופיסקוה, מה דינה? ולאחר אריכות הפלפול הכשרתי אותה. ויהי לי לרמז, אך כשנכנסתי לרבנו הזקן, רק דרכה רגלי על מפתן החדר, אמר לי רבנו הזקן: ספר תורה שניקדוה וחלקוה לפסוקים פסולה, כי כל התורה כולה, שמותיו של הקדוש ברוך הוא, שעולים לצירופים שונים". 

אך מאחר ובדורנו דור יתום, זקוקים אנו לאור הגדול. לכן כשם שיוצא לאור חומש ללימוד כשהוא מנוקד ומפוסק, כך הנני מוציא את מהדורת התניא הזו, שכל ענינה רק להבנה והשגה ולהרבות בעבודת השם, אך אין היא באה בשום אופן להחליף הלימוד והקריאה בספר התניא קדישא בעצמו, ורק על דרך משל מחומשים הנדפסים הבאים להבנה בלבד ולא להכשיר הקריאה בתורה כהלכתה.

 

מבנה הספר על חלקיו השונים

 

ספר התניא מורכב מחמשה חלקים:

א.  ספר של בינוניים – ליקוטי אמרים – תניא

ב.  שער הייחוד והאמונה.

ג.  אגרת התשובה

ד.  אגרת הקודש

ה.  קונטרס אחרון.

ספר זה הוא ספר היסוד לכל תורת חסידות חב"ד. הוא נדפס לראשונה ביום כ' כסלו שנת חמשת אלפים תקנ"ז בבית הדפוס של משפחת שפירא בסלאויטא. מאז ועד היום יצא הספר לאור בלמעלה מארבעת אלפים מהדורות ובכל מהדורה למעלה מאלף עותקים, דבר שנותן לספר מעמד של כבוד כמעט כמו התנ"ך.

המהדורות הראשונות יצאו לאור עוד בחיי רבנו הזקן. בתחילה הספר כלל בתוכו רק את שני חלקיו הראשונים: ספר של בינוניים (53 פרקים והקדמת המלקט) ושער הייחוד והאמונה (הקדמה ו-12 פרקים). אך כפי שנראה בהקדמת המלקט הדפסת הספר נבעה מתוך ההכרח בעקבות ריבוי העתקות שונות ומשונות על ידי זייפנים, שניסו לנגח את רבנו הזקן והכניסו בספר שינויים שהם זרים לרוח היהדות. 

לאחר מכן במהדורה נוספת, נוסף החלק השלישי של התניא אגרת התשובה (12 פרקים). לאחר הסתלקותו של רבנו הזקן הוסיפו בניו הקדושים לספר גם את החלקים אגרת הקודש וקונטרס אחרון, ומאז הושלם הספר עד למתכונתו הנוכחית.

החלק הראשון, הנקרא בשם ספר של בינוניים, דן בעניין הדרך הנכונה לעבודת השם וכיצד יגיעו לאהבת השם ויראתו. הספר מיוסד על הפסוק בתורה: "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" שלכאורה אהבת השם אינה כל כך קרובה לאדם, והתורה היא נצחית לכל עת, לכל זמן ולכל אדם, אם כן איך נאמר בתורה קרוב מאד, וכידוע שעל יראת השם שואלת הגמרא במסכת כתובות דף צו עמוד א: "אטו יראה מילתא זוטרתי היא?" כלומר האם יראת השם היא דבר פשוט כל כך? וכל שכן אהבת השם.

אלא, שבסדר ברור, בהיר והגיוני, מוליך אותנו רבנו הזקן בג"ן הפרקים של הספר, ופורש בפנינו יריעה שלמה של סדר עבודת השם, הראויה לשמה, ובעיקר מתאימה וקרובה ל"בינוניים". כל זאת תוך נימוק וביסוס איתן והגיוני ובליווי הוכחות חזקות מפסוקים ומאמרי חכמינו זיכרונם לברכה עד שהקורא נוכח באמיתות הדברים.

מבנה החלק הראשון:

בשלוש עשרה הפרקים הראשונים של הספר מבהיר הרבי את מהותם של ה"צדיק", ה"רשע" ובעיקר את מהותו של ה"בינוני". בדרכו המיוחדת מסביר רבנו הזקן את דבריו, וכל דבריו הם הסברת היהדות האמיתית והשורשית להבחנת מהותו של האדם.

בפרקים יד – יז מלמדנו רבנו את האפשרות הראשונה מתוך שתי דרכים להגיע למצב של "קרוב אליך הדבר מאוד", דרך זו מבוססת על העיקרון שה"מוח שולט על הלב", מבאר רבנו את הדרך לנצל עקרון זה כדי להגיע לקרבת השם.

בפרקים יח – כה מדובר על הדרך השנייה למי שלא הצליח באפשרות הראשונה והיא מבוססת על המילה "מאד", וזו האפשרות הטבעית הטמונה בלבו של כל בן ישראל שלא להיות נפרד מאלוקיו. הצד השווה שבשתי האפשרויות הללו הוא עבודת ההתבוננות, וניצול כל כוחות החכמה בינה והדעת כדי להגיע לאפשרות זאת.

בפרקים כו – לד מורה לנו רבנו הזקן כיצד להתגבר על הפרעות חיצוניות בעבודת השם כמו כעס, גאווה, עצבות, עצלות והרהורי עוונות מחד ומאידך רכישת וקניית המידות הנפשיות הנצרכות לעבודת השם תמה שהם שמחה, אהבת ישראל, ענווה וכדומה.

בפרקים לה – מ מבהיר רבנו הזקן בדרך מעמיקה את מהות הנשמה, מהותן של המצוות ומעלת לימוד התורה, היחס בין גוף המצווה לרגש של מקיימם ותכלית בריאת העולם.

בפרקים מא – נג יבוא פירוט דרכים נוספות ונושאי התבוננות נוספים שיביאו את האדם להשגת אהבת השם ויראתו.

בפרטיות יותר אך בקצרה כל פרק ופרק כדלהלן:

א. הקדמת התניא – התנצלות המחבר על הדפסת התניא, וביאור על מעלת הספר.

ב. פרק א' – אנו לומדים להכיר שיש לכל אחד שתי נפשות אלוהית ובהמית.

ג. פרק ב' – מהות הנפש האלוהית בהיותה חלק אלוה ממעל ממש.

ד. פרק ג' – יבוארו עשר כוחות הנפש האלוהית והחלוקה למוחין ומידות.

ה. פרק ד' – יבואר שישנם לנפש האלוהית שלושה לבושים מחשבה, דיבור ומעשה.

ו. פרק ה' – שהתורה והמצוות הם מזון לנפש וגם לבוש.

ז. פרקים ו' ז' ח' – זה לעומת זה עשה אלוהים וכשם שישנם כוחות ולבושים ומזון לנפש האלוהית, כנגדן בנפש הבהמית.

ח. פרק ט' – מקום משכן כל אחת מהנפשות ומה מטרתן וחפצן ומלחמתם אחת בשנייה.

ט. פרק י' – יבואר שתי המדרגות בצדיקים צדיק וטוב לו צדיק ורע לו ומה שביניהם.

י. פרק יא' – יבואר שתי המדרגות ברשעים רשע וטוב לו רשע ורע לו ומה שביניהם.

יא. פרקים יב' יג' – מהות הבינוני.

יב. פרק יד' – מידת הבינוני שייכת לכל אדם.

יג. פרק טו' – ההבדל בין עובד אלוהים לעבד השם ולאשר לא עבדו.

יד. פרקים טז' יז' – שיטת ההתבוננות והיא קרובה לאדם.

טו. פרקים יח' יט' – יבואר הדרך השנייה להתעוררות בזכות ה"אהבה המסותרת בלב.

טז. פרק כ' – יבואר ששורש כל התורה כולה בשתי דברות ראשונות אנכי ולא יהיה לך.

יז. פרקים כא' כב' כג' – יבואר כי דיבורו של הקדוש ברוך הוא מיוחד ומאוחד עם הקדוש ברוך הוא ובזה גילוי רצונו יתברך.

יח. פרק כד' – יבואר כי החוטא נפרד מאחדותו יתברך.

יט. פרק כה' – יאשר קביעתו כי קרוב מאד הדבר להגיע לאהבתו ויראתו.

כ. פרק כו' – יבואר שאי אפשר לעבוד את השם מתוך עצבות.

כא. פרק כז' – כח'. כאן יבואר מה מקור העצבות. אם העצבות באה מהרהורים רעים, יבאר בשני הפרקים הבאים זמנם של הרהורים הרעים, כשהרהורים באים באמצע עסקיו, או בעת התפילה ועבודת השם.

כב.  פרק כט' – כשעצבות באה מטמטום הלב.

כג.    פרק ל' – להתבונן במאמר רבותינו זיכרונם לברכה "והוי שפל רוח בפני כל האדם.

כד.  פרק לא' – מרירות מותרת אך עצבות פסולה.

כה. פרק לב' – הדרך הנכונה לקיום מצוות ואהבת לרעך כמוך.

כו.    פרקים לג' לד' – השמחה האמיתית בקיום מצוותיו יתברך.

כז.   פרקים לה' לו' לז' – יבואר תכלית בריאת האדם לעשות רצונו יתברך.

כח. פרקים לח' לט' מ' – חשיבות קיום המצוות גם בכוונה נכונה לשמו של הבורא יתברך.

כט. פרק מא' – התכונות הנדרשות לעבודת השם יראה ואהבה ובלעדיהן אין קיום אמיתי לעבודת השם.

ל. פרק מב' – יבואר שהיראה היא מילתא זוטרתי.

לא. פרק מג' – יש יראה תתאה ויראה עילאה וכן אהבה רבה ואהבת עולם ומה הסדר הנכון לעבודת השם.

לב. פרק מד' – עצה לעורר את האהבה.

לג. פרק מה' מו'  – עצות נוספות על ידי התבוננות במידת הרחמים.

לד. פרקים מז' – נג' – נושאי התבוננות המוטלים על האדם להתבונן בהם ועצות נוספות בעבודת השם.

 

מבנה החלקים הנוספים

 

החלק השני שבספר התניא הנקרא בשם שער הייחוד והאמונה עם הקדמה אליו הנקרא בשם חינוך קטן, עוסקת כשמה בייחודו ואחדותו של הבורא יתברך.

כהקדמה לחלק זה בא מאמר בשם חינוך קטן העוסק בסוגי אהבת השם כפי שהם באים מלבם של צדיקים או של אנשים פשוטים. היסוד למאמר זה הוא הפסוק במשלי פרק כב פסוק (ו) חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה:.

לאחר שמבאר רבנו את סוגי האהבה המסורה בלבם של כל אדם בכלל ושל הצדיקים בפרט מבאר רבנו שהיסוד לאהבת השם היא האמונה הטהורה בייחודו ואחדותו של הבורא. ומכאן מתחיל החלק השני שבתניא העוסק בשער הייחוד והאמונה.

כמה קצף יצא בזמנו מהמתנגדים לחסידות על החידוש באמונה בייחודו של הבורא הנמצא בחלק זה. אך היום כבר נתקבלו הדברים על לב כל שומרי תורה ומצווה כדברים כהווייתם.

חלק זה מורכב מיב' פרקים ותוכנם בקצרה:

פרק א' – פירוש הבעל שם טוב לפסוק בתהילים פרק קיט פסוק(פט) לְעוֹלָם יְהֹוָה דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם: ודעתו של הארי ז"ל שאף בדומם יש נפש המחייה ומקיימת אותו.

פרק ב' – ההבדל בין מעשה אנוש לבריאת העולם ובריאת העולם הוא פלא גדול יותר מקריעת ים סוף.

פרק ג' – ביטול הנבראים לבורא כביטול זיו השמש בשמש.

פרק ד' – ביאור השמות אלוהים והוי' על הפסוק בתהילים פרק פד פסוק (יב) כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יְהֹוָה אֱלֹהִים חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן יְהֹוָה לֹא יִמְנַע טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים: למרות שאין ביכולת הנברא להבין דעת הבורא.

פרק ה' – בריאת העולם בגבורות וחסידים ושיתוף מידת הרחמים בבריאה.

פרק ו' – ביאור הפסוק בדברים פרק ד פסוק (לט) וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד:.

פרק ז' – ביאור הפסוק במלאכי פרק ג פסוק (ו) כִּי אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם: והצמצום הראשון אינו כפשוטו.

פרק ח' – הכל אחדות פשוטה.

פרק ט' – ביאור התארים שניתנו לקדוש ברוך הוא שאינם דבר הנוסף עליו אלא הכול אחד.

פרק י' – ביאור מדוע המידות נקראות בשם אורות וספירות.

פרק יא' – ההבדל בין אותיות הדבור ואותיות המחשבה באדם אינו דומה לנעשה למעלה אצלו יתברך.

פרק יב' – ההתחלקות בבריאה נובעת משינויי וצירופי האותיות.

החלק השלישי שבתניא נקרא "אגרת התשובה" והוא דן בדרכי התשובה ובמדרגות השונות שבתשובה כתשובה עליונה ותשובה תחתונה.

וגם כאן מחדש רבנו בסגננו המיוחד חידושים נפלאים בעניין התשובה.

אף חלק זה מורכב מיב' פרקים ותוכנם בקצרה:

פרק א' – גדר מצוות התשובה, ותעניות וסיגופים אינם חלק מעבודת התשובה.

פרק ב' – התענית היא כהקרבת קרבן שענינו מתנת התפייסות.

פרק ג' – הצדקה משמשת כתחליף לתענית.

פרק ד' – תשובה ענינה תשוב ה' להשיב הה' למקורה ושורשה.

פרק ה' – ביאור הפסוק בבראשית פרק ב פסוק (ז) וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה:

פרק ו' – מה גורם הפגם בחטא ומה דרך התיקון.

פרק ז' – שני דברים בתשובה לעורר רחמים ולהכניע את הסטרא אחרא.

פרק ח' – תשובה תחתונה היא רק התחלת הדרך אחר כך יש להתקדם לתשובה עליונה.

פרק ט' – תשובה עליונה באה מאהבה רבה.

פרק י' – שבת ענינה תשובה עליונה.

פרק יא' – ביאור הפסוק בתהילים פרק נא פסוק (ה) כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד:

פרק יב' – השמחה הבאה מתשובה עליונה.

החלק הרביעי שבתניא הנקרא "אגרת הקודש" כאמור חלק זה ושלאחריו נוסף רק לאחר הסתלקותו של רבנו הזקן והוא אוסף אגרות שכתב רבנו הזקן בנושאים שונים ורובם המכריע עוסק בעבודת הצדקה, אך גם בהנהגות החסידים בשטחי החיים כמו לימוד התורה, תפילה, שמחה ואהבת אחים.

חלק זה מורכב מלב' סימנים או אגרות ותוכנם בקצרה:

אגרת א' – הנהגת קהילה בלימוד ותפילה במתינות.

אגרת ב' – פירוש הפסוק בבראשית פרק לב פסוק (יא) קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת:

אגרת ג' – מעלת הצדקה.

אגרת ד' – מעלת צדקה לאחזקת הישוב היהודי בארץ הקודש.

אגרת ה' – שני סוגי נשמות העוסקים בתורה והעוסקים בצדקה.

אגרת ו' – ביאור הפסוק משלי פרק יא פסוק (יח) רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת:

אגרת ז' – לכל אחד יש מצווה שבו הוא זהיר או מאיר יותר.

אגרת ח' – ביאור הלשון "זורע צדקות מצמיח ישועות"

אגרת ט' – עיקר העבודה בזמן הגלות היא עבודת הצדקה.

אגרת י' – ביאור הפסוק באיכה פרק ג' פסוק (כב) חַסְדֵי יְהֹוָה כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו:

אגרת יא' – אין רע יורד מלמעלה והכול טוב באמת.

אגרת יב' – ביאור הפסוק בישעיה פרק לב פסוק (יז) וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם:

אגרת יג' – ביאור הפסוק בתהילים פרק לא פסוק  (כ) מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם:

אגרת יד' – ביאור הפסוק בדברים פרק יא פסוק (יב) אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:

אגרת טו' – ביאור העשר ספירות בנפש האדם.

אגרת טז' – למרות שחסר להם דמים שלא יקצצו בצדקה.

אגרת יז' – ביאור הפסוק בתהילים פרק קיט פסוק (צו) לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד:

אגרת יח' – לגלות את האהבה המסותרת שבלב כל איש ישראל.

אגרת יט' – חכם עדיף מנביא.

אגרת כ' – גודל מעלת מצוות מעשיות כי "המעשה הוא העיקר".

אגרת כא' – מעלתו של אברהם אבינו בניסיון העקידה

אגרת כב' – להתחזק בתפילה בכוונה ולהתחזק באהבת רעים.

אגרת כג' – סדר הלימוד בין מנחה למעריב בבית הכנסת ומעלת הלימוד במניין דווקא.

אגרת כד' – בשום אופן לא לשוח שיחה בטלה בשעת התפילה.

אגרת כה' – ביאור מאמר רבותינו זיכרונם לברכה "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה"

אגרת כו' – עבודת בירור הניצוצות בזמן הגלות.

אגרת כז' – חיי הצדיק אינם חיים בשריים.

אגרת כח' – ביאור מאמר חכמינו זיכרונם לברכה למה נסמכה פרשת מרים לפרשת פרה אדומה.

אגרת כט' – כל אדם צריך לבוא בגלגולים רבים לעולם עד שיקים כל תרי"ג מצוות.

אגרת ל' – לא לגרוע מהצדקה.

אגרת לא' – מזהיר על שנאת חינם ופירוד הלבבות.

אגרת לב' – לסדר בכל קהילה גבאי צדקה המעוררים את הקהל ומעשים על הצדקה.

החלק האחרון שבתניא הנקרא "קונטרס אחרון" כלול ביאורים עמוקים בדברים שנאמרו ונכתבו בספר התניא בתוספת עומק וביאור.

חלק זה המורכב מט' סימנים ותוכנם בקצרה.

סימן א' – עבודת השם ללא אהבה ויראה אינה עולה למעלה.

סימן ב' – מעלת עשיית מצוות מעשיות.

סימן ג' – ההבדל בין תורה שלא בכוונה לתפילה שלא בכוונה שעדיפה תפילה שלא בכוונה על תורה שלא לשמה.

סימן ד' – ההבדל במעלתם של תורה ומצוות לתפילה.

סימן ה' – התורה בכלל ובפרטיה נצחיים לעולם ולעולמים. 

סימן ו' – מדוע נענש דוד שקרא לתורה זמירות. 

סימן ז' – ביאור הפסוק בעמוס פרק ה פסוק (כד) וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן:

סימן ח' – מתרעם על תפילה במהירות ומעורר להתפלל במתינות.

סימן ט' – מעורר לסיים את כל הש"ס בכל קהילה מידי שנה בשנה.

 

דברי הערכה על הספר מפי קדושי עליון

 

בין חסידים מסופר שרבי לוי יצחק מבארדיטשב, "סנגורן של ישראל", התבטא על ספר התניא: "איך המחבר הגדול הזה הכניס כזה אלוקים גדול בתוך ספר כזה קטן".

מספרים שכשהביאו לרבי זושא מאנפולי את הספר שיכתוב הסכמה על הספר, ביקש שיביאו לו גיליון כדי לכתוב עליו את דברי ההסכמה. בינתיים התיישב בדעתו מה לכתוב וביקש תביאו גיליון גדול, עד שהביאו לו הוא מבקש גיליון הכי גדול, ולבסוף התקררה דעתו ואמר אין כל הגיליונות בעולם יספיקו להסכים על הספר הקדוש הזה, לכן אכתוב בקצרה.

ועוד שמעתי סיפור, פעם היה חסיד של רבנו הזקן שהיה מלמד. ורבנו הזקן בירכו שיהיה לו הרחבה בגשמיות, לאחר זמן הגיעו לביתו אורח נוטה ללון, בבוקר האורח השכים קום לפני שבני הבית התעוררו, ונעלם, אך השאיר מאחריו שק מלא זהובים. החסיד בא לרבנו הזקן לשאול כדת מה לעשות עם השק. רבנו אמר לו שעל פי דין הוא יכול לקחת שק זה לעצמו, והוא מציע לו לא להשתמש בכל השק אלא לקחת משם כמה זהובים ולפתוח לו חנות שמשם תהיה פרנסתו, כדי שיוכל להמשיך במעשיו הטובים. החסיד עשה כדברי הרבי ופתח חנות וברוך השם ההצלחה האירה לו פנים ומהשק כמעט ולא נחסר כלום, אלא הפרנסה הייתה בהרחבה. 

כעבור משך זמן בא החסיד שוב אל הרבי ושאל מה לעשות עם השק. הרבי שאל אותו איך הפרנסה וענה שברוך השם רואה הוא ברכה בחנותו. שאל אותו רבנו מהיכן הוא רוכש סחורה לחנותו, והחסיד ענה כי הוא גר בעירה קטנה ואת הסחורה מביאים מעיר המחוז. שאל הרבי את החסיד ומאיפה מגיעה הסחורה לעיר המחוז, והוא השיב שהסחורה באה ממוסקבה. הורה לו רבנו לנסוע ולהביא סחורה ישירות לחנותו מעיר הבירה, וכך היה. ברוך השם הברכה שרויה בכל מעשיו ומהשק עדיין לא נחסר כלום.

כעבור משך זמן החסיד פנה שוב לרבי מה לעשות עם השק. הרבי הורה לו שכשם שלעיר הבירה הסחורה מגיעה מחוץ לארץ, שיתחיל אף הוא לנסוע לעיר הנמל קניגסברג להביא סחורה. החסיד החל לנסוע לקניגסברג, והחל להביא סחורה משם.

פעם בשנה היה נוסע חסיד זה לקניגסברג ומביא סחורה משם ופרנסתו הולכת וגדלה וגם מעשיו הטובים בהתאם ומהשק לא חסר דבר.

בכל פעם טרם צאתו לקניגסברג היה בא לבקש את ברכת הרבי לדרך. פעם אמר לו רבנו שכשנוסע הוא לעיר הנמל קניגסברג שיביא לו משם מתנה. עלה בדעתו של החסיד כי רבנו מבקש איזה דבר גשמי, אך רבנו הסביר לו שהוא מבקש ממנו לסור לתיאטרון העיר.

כשסיים החסיד את עסקיו בקניגסברג, לפני חזרתו לביתו, הוא נכנס לתיאטרון. מאחר ולא הבין כולם מהנעשה שם, גם לא ידע מה בדיוק שליחותו, והכיסאות היו מרופדים, הוא נרדם ויישן לו כל משך ההצגה.

לאחר זמן ניגש אליו אדם שמנקה את התיאטרון וביקש ממנו ללכת כי הוא רוצה לסיים עבודתו. אז התבוננו אחד בשני. המנקה ראה שהוא יהודי, שאל אותו מהיכן כבודו. ענה החסיד שהוא מלאדי. המנקה שאל האם מכיר אתה את רבנו הזקן והחסיד ענה בוודאי. המנקה ביקש מהחסיד למסור דרישת שלום ממנו לרבנו הזקן.

כשמסר החסיד לרבנו הזקן את דרישת השלום מהמנקה בתיאטרון, אמר לו רבנו הזקן, זהו המתנה שבקשתי ממך. בפעם הבאה שתיסע לקניגסברג יש לי שליחות בשבילך לאיש המנקה. בפעם הבאה נתן לו רבנו הזקן חבילת כתבים שהם היו הכתבים לספר התניא וביקש שיראה למנקה אותם אך לא ישאיר לו אותם שם, אלא יביא הכול חזרה.

המנקה ראה את ספר התניא דפדף בו ואמר אמת, ולא נרגע מהתפעלותו והוסיף אמת לאמיתה, ועדין לא נתקררה דעתו והוסיף רוח הקודש אמיתית, עד שיצא מכליו וקרא בקול איני יודע מה יחדש המלך המשיח אחרי ספר התניא. והחזיר את הכתבים.

כנראה מדובר באיזה צדיק נסתר שרבנו ביקש גם את הסכמתו לספר.

מכל האמור לעיל על גודל קדושת רבנו הזקן, מחבר הספר הטהור והקדוש ועומק הספר, עומד אני בחרדת קודש בעריכת ספר התניא בצורה שתהיה נגישה לעם. ומתפלל שלא תצא תקלה מתחת ידי.