יום ראשון כ״ד מרחשון ה׳תשע״ה

הֵידָד, הַחֹרֶף בָּא!

הַסְּתָו הִגִּיעַ, יְמֵי הַחֹרֶף הַקָּרִים קְרֵבִים. אֲנַחְנוּ מְכִינִים אֶת הַבְּגָדִים הַחַמִּים, הַתַּנּוּרִים וּשְׂמִיכוֹת הַפּוּךְ. וִיכוֹלִים לִהְיוֹת שְׁלֵוִים וּרְגוּעִים – יֵשׁ לָנוּ בַּיִת חָזָק וְהוּא מֵגֵן עָלֵינוּ מִפְּנֵי הַקֹּר.

אֲבָל מָה עוֹשׂוֹת הַחַיּוֹת – הַצִּפּוֹרִים, הַשּׁוּעָלִים הַדֻּבִּים וּשְׁאַר בַּעֲלֵי-חַיִּים, שֶׁהַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם אֵינָם חֲזָקִים?

וּמָה עוֹשׂוֹת חַיּוֹת רַבּוֹת, שֶׁאֵין לָהֶן בַּיִת כְּלָל?

וּמָה עִם הַמָּזוֹן? אֵין מַה לֶּאֱכֹל. הַצִּמְחִיָּה קְפוּאָה אוֹ שֶׁהִיא מְכֻסָּה שֶׁלֶג.

בְּעוֹנַת הַסְּתָו, מִתְאַרְגְּנִים וּמִתְכּוֹנְנִים רֹב בַּעֲלֵי הַחַיִּים לִקְרַאת הַחֹרֶף.

לְמָשָׁל, הַצִּפּוֹרִים מִתְכּוֹנְנוֹת לַנְּדִידָה הַגְּדוֹלָה מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם. הֵן אֵינָן אוֹרְזוֹת מִזְוָדָה, אֲבָל הֵן אוֹכְלוֹת לְלֹא הַפְסָקָה וּמַשְׁמִינוֹת מְאוֹד. וְהַשֻּׁמָּן נוֹתֵן לָהֶן אֶנֶרְגִיָּה לִתְעוּפָה אֲרֻכָּה לְלֹא הַפְסָקוֹת בַּדֶּרֶךְ.

חַיּוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁאֵינָן יְכוֹלוֹת לָעוּף – לִנְדֹּד, מָצְאוּ פִּתְרוֹן בְּתַרְדֵּמַת הַחֹרֶף. הַסְּנָאִים מְכִינִים מַחְסְנֵי מָזוֹן גְּדוֹלִים וּמִתְעוֹרְרִים אַחַת לְכַמָּה יָמִים לֶאֱכֹל מֵהַמָּזוֹן הַמּוּכָן וְחוֹזְרִים לִישֹׁן.

לְעֻמָּתָם, הַדֻּבִּים אֵינָם אוֹגְרִים מָזוֹן. הֵם רַק אוֹכְלִים הַרְבֵּה בַּסְּתָו, וּמַשְׁמִינִים. וְכָךְ הֵם יְכוֹלִים לִישֹׁן בְּמֶשֶׁךְ כָּל חָדְשֵׁי הַחֹרֶף הָאֲרֻכִּים.

גַּם הַקִּפּוֹדִים נִרְדָּמִים לְמִסְפַּר יָמִים אוֹ שָׁבוּעוֹת בִּמְקוֹם מִסְתּוֹר מְכֻסֵּה עָלִים יְבֵשִׁים וַעֲשָׂבִים, וְיוֹצְאִים מִמֶּנּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ יוֹם נָעִים וְיָבֵשׁ.

וְכָךְ גַּם זוֹחֲלִים כְּמוֹ: לְטָאוֹת וּנְחָשִׁים נִכְנָסִים לְתַרְדֵּמַת חֹרֶף אֲרֻכָּה.

אַךְ אֲנַחְנוּ – בְּנֵי הָאָדָם, כָּאָמוּר, נָעִים לָנוּ בַּחֹרֶף. נָעִים לָנוּ לָשֶׁבֶת בַּבַּיִת הַחַם מוּל הַתַּנּוּר, לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים חַמִּים. לֶאֱכֹל בְּלִי חֶשְׁבּוֹן, לִשְׁתּוֹת מַשְׁקֶה חַם. וְלִפְעָמִים אַף לָצֵאת וּלְטַיֵּל בַּשֶּׁלֶג. וְהָעִקָּר הוּא שֶׁיֵּשׁ לָנוּ הֲנָאָה מִכָּל עוֹנָה וְעוֹנָה בַּשָּׁנָה: קַיִץ וָחֹרֶף, אָבִיב וּסְתָו!

שאלות תוכן

1. איך מתכוננים בני אדם לחורף?

2. מהן הבעיות של בעלי החיים בחורף?

3. איך פותרות הציפורים את בעיית האוכל בנדידה הגדולה?

4. מה עושות חיות שאינן יכולות לנדוד?

5. מה ההבדל בין הדובים לסנאים בקשר לתרדמת החורף?

אוצר מלים

א. ארבע עונות בשנה לשנים עשר חודשים. לכל עונה שלושה חודשים:

עוֹנַת הַסְּתָו – תִּשְׁרֵי חֶשְׁוָן כִּסְלֵו

עוֹנַת הַחֹרֶף – טֵבֵת שֵׁבֶט אַדָּר

עוֹנַת הָאָבִיב – נִיסָן אִיָּר סִיוָן

עוֹנַת הַקַּיִץ – תַּמּוּז אָב אֱלוּל         

חגים ומועדים

1. רֹאשׁ הַשָּׁנָה

2. יוֹם כִּפּוּר

3. סֻכּוֹת

4. שִׂמְחַת תּוֹרָה

5. חֲנֻכָּה

6. חַג הָאִילָנוֹת

7. פּוּרִים

8. פֶּסַח

9. ל"ג בָּעֹמֶר

10. שָׁבוּעוֹת

שבץ את שמות החגים על פי התאריכים שבהם הם חלים.

1. בא'-ב' בתשרי

2. בי' בתשרי

3. בט"ו-כ"א בתשרי

4. בכ"ב בתשרי

5. בכ"ה בכסלו עד ב' טבת

6. בט"ו בשבט

7. בי"ד – ט"ו באדר

8. בט"ו – כ"א בניסן

9. בי"ח באייר

10. בו' בסיון

אילו מועדים נוספים ידועים לך?

ב. שבץ את המילים שלפניך במשפטים שלפניך.  

נְדִידָה, מָגֵן, תַּרְדֵּמָה, מָזוֹן, קְפוּאָה, שְׂמִיכוֹת פּוּךְ, שְׁלֵוִים וּרְגוּעִים, מִתְאַרְגְּנִים, אוֹרְזִים, מִזְוָדָה,

לְלֹא הַפְסָקָה. תְּקוּפָה אֲרֻכָּה, אוֹגְרִים, בְּלִי חֶשְׁבּוֹן, לֵהָנוֹת מֵ, עוֹנוֹת.

  

1. יש ארבע __________ בשנה: קיץ, חורף, אביב וסתו.

2. הוא אוכל רק __________ טבעי.

3. הם __________ מזון לחורף

4. הציפורים מוכנות ל__________ הגדולה.

5. הכובע __________ מהשמש.

6. הגלידה __________ במקרר.

7. __________ טובות לחורף הקר.

8. הם מדברים __________.

9. אנחנו עובדים קשה, אבל __________.

10. לפני כל נסיעה אתם __________.

11. אסור לקנות דברים __________.

12 . אפשר __________ החורף.

13. לאחר __________ הן הגיעו לארץ חמה.

14. __________ היא שינה עמוקה.

15. בעלי החיים __________ לקראת החורף.

צורות לשון

א. שמות עצם המסתיימים ב _וֹן – זכר

יחיד      רבים

מָזוֹן      מְזוֹנוֹת

חֶשְׁבּוֹן   חֶשְׁבּוֹנוֹת

פִּתְרוֹן    פִּתְרוֹנוֹת

הפוך לרבים.

1. מזון טעים __________

2. פתרון טוב __________

3. מלון יקר __________

4. חלון פתוח _________

5. וילון שקוף __________

6. חשבון ארוך __________

7. יתרון גדול __________

8. כישרון מיוחד __________

9. דמיון פרוע __________

10. רעיון גאוני __________

ב. נטיית מילת היחס – ל

יחיד: לִי לְךָ לָךְ לוֹ לָהּ

רבים: לָנוּ לָכֶם לָכֵן לָהֶם לָהֶן

1. יש לך ספר.

2. יש לי רצון ללמוד.

3. אמרתי לכם לבוא בזמן.

4. עזרתם לנו מאוד.

5. נמאס לכן להתבטל.

1. מה איכפת לך?

השלם את המשפטים שלפניך.

1. הוא סיפר _____ שהוא עולה לארץ.

2. אין דוד שמש בדירה. זה לא איכפת _____ אנחנו רוצים אותה.

3. כמה זמן אתם פה? יש _____ כבר תכנית עבודה?

4. רות ורבקה, יש _____ זמן?

5. סיימנו ללמוד ויש _____ תעודות.

6. נתתי _____ את כל הכסף שהיה _____.

7. סיפרתי _____ את הסיפור על השוטר?

8. תרשמי _____ את הכתובת שלך.

9. תודה _____, עזרתם _____ מאד.

10. ראובן ושמעון, יש _____ ספר לימוד?

תחביר

משפטים שמניים: יֵשׁ לִי, אֵין לִי, בהווה עבר, ועתיד

בחיוב

בחיוב בהווה:

יש לי ספר

יש לי מחברת

יש לי ספרים ומחברות

בחיוב בעבר:

הָיָה לי ספר

הָיְתָה לי מחברת

הָיוּ לי ספרים ומחברות

בחיוב בעתיד:

יִהְיֶה לי ספר

תִּהְיֶה לי מחברת

יִהְיוּ לי ספרים ומחברות

בשלילה

בשלילה בהווה:

אין לי ספר

אין לי מחברת

אין לי ספרים ומחברות

בשלילה בעבר:

לא היה לי ספר

לא היתה לי מחברת

לא היו לי ספרים ומחברות

בשלילה בעתיד:

לא יהיה לי ספר

לא תהיה לי מחברת

לא יהיו לי ספרים ומחברות

הפוך את המשפטים שלפניך לעבר ועתיד.

1 . יש לנו בית חזק.

2. יש לנו מחסני מזון גדולים.

3. יש לי שמיכת פוך.

4. יש לנו בגדים חמים לחורף.

5. יש להם מקום מסתור.

6. יש לך משקה חם.

7. יש לנו ספרים ומחברות.

8. יש לו חוברת מענינת.

9. יש לך עט?

10. יש לנו בחינה גדולה.

הפוך את המשפטים שבתרגיל לשלילה – בהווה, בעבר ובעתיד.

ב. מושא ישיר מיודע – אֶת הַ

1. אנחנו מכינים בגדים. אנחנו מכינים את הבגדים.

2. הם אוגרים מזון. הם אוגרים את המזון.

3. הוא קורא ספר. הוא קורא את הספר.

4. הוא שותה מים. הוא שותה את המים.

5. אתם כותבים מכתב. אתם כותבים את המכתב.

הפוך את המושא למושא מיודע בתוספת "את ה", כמו במשפטים שלמעלה

1. הם לובשים חליפות.

2. הוא אוכל סלט.

3. אנחנו שומעים מוסיקה.

4. היא כותבת מכתב.

5. אתה נועל נעליים.

6. הם פוגשים חברים.

7. הוא מוכר דירה.

8. סבתא סורגת גרביים.

9. אתם קושרים חבל.

10. הם אורזים מזוודה.

השלם

בקטע שלפניך הושמטו כמה מילים. קרא את הקטע והשלם את המילים החסרות

(המילים רשומות בסוף הקטע).

הַחֲסִידָה וּבִתָּהּ

פַּעַם אַחַת כְּשֶׁהִתְחִיל לִהְיוֹת _______, אָמְרָה הַחֲסִידָה לְבִתָּהּ הַיְּחִידָה: בִּתִּי, מַתְחִיל לִהְיוֹת קַר.

יֵשׁ עֲנָנִים וְהַמַּיִם קָרִים, עוֹד מְעַט לֹא יִהְיֶה לָנוּ מַה לֶּאֱכֹל. בּוֹאִי אִתִּי _______ רָחוֹק.

שָׁם בַּחֻרְשָׁה נִפְגֶּשֶׁת כָּל לַהֲקַת ה_______ . וְכֻלָּנוּ נָעוּף וְנִשְׂמַח בְּיַחַד.

אֲבָל הַבַּת הַחֲסִידָה לֹא שָׂמְחָה כְּלָל. הִיא הִתְחִילָה לְפַחֵד מִן הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה וְהַ_______.

אָמְרָה לָהּ אִמָּהּ: אַל תִּפְחֲדִי בִּתִּי, אֲנִי מַנְהִיגַת הַלַּהֲקָה, אֲנִי יוֹדַעַת אֶת הַדֶּרֶךְ, עַפְתִּי בָּהּ כְּבָר הַרְבֵּה פְּעָמִים. נִהְיֶה בְּיַחַד לֹא תַּרְגִּישִׁי _______.

זוֹהִי הַרְפַּתְקָאָה נֶהֱדֶרֶת. רוֹאִים נוֹפִים _______. עוֹבְרִים מֵעַל יָמִים וּנְהָרוֹת, חֻרְשׁוֹת וִיעָרוֹת. אֵין

מַה לְפַחֵד יִהְיֶה לָנוּ טוֹב. בְּסוֹף הַדֶּרֶךְ נוּכַל לַחְגֹּג חֲגִיגָה גְּדוֹלָה עִם כָּל הַלַּהֲקָה. וְהָעִקָּר – אַחֲרֵי הַחֹרֶף נָשׁוּב הַבַּיְתָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה לְקַבֵּל אֶת הָ_______.

המילים החסרות: קָשֶׁה, אָבִיב, קָרִיר, נִפְלָאִים, לִנְדוֹד, חֲסִידוֹת, לְבַד.